בפני בית המשפט בקשה ל"עיון מחדש" בהחלטה שניתנה ביום 6.11.18.

המשיבה מתנגדת לבקשה כאשר ההתנגדות מבוססת על שתי יסודות. הראשון, ניתנה החלטה לגופו של עניין ולכן אין לשוב לדות בבקשה. השני, אין במסמכים כדי לחדש דבר שלא היה ידוע בעת מתן החלטה ביום 6.11.18 ואין במסמכים כדי להקים עילה לעיכוב ביצוע הצו.

מחד אין הליך של עיון מחדש סדר הדין הפלילי למעט בהליכי מעצר. הבקשה מהווה מעין הערעור על החלטה שניתנה ביום 6.11.18. מאידך כמו בתיקי מעצר אם קיים שינוי נסיבות ניתן לפנות מחדש בבקשה ביחס ביצוע צו שיפוטי.

במקרה דנן מדובר בעסק אשר פ0ועל ללא רישיון עסק מעל 4 שנים. בדומה לבקשות לפי סעיף 207 לחוק תכנונן והבנייה, די בחלוף של זמן כדי לדחות בקשה לעיכוב בצו צו הריסה שיפוטי. כך גם המצב של צו שיפוטי לסגירת עסק במסגרת גזר דין. כידוע יש הבדל בין שיקולי סגירה בטרם מתן גרז דין כאשר בית המשפט נדרש לבקשה לפי סעיף 17 לרישוי עסקים להורות על סגירת עסק בטרם מתן הכרעת דין בכתב אישום. אלום השקולים הם זונים בתכלית כאשר מדובר בצו סגירה לאחר הרשעה ומתן צו שיפוטי לסגירת עסק. במצב של צו שיפוטי בררת המחדל היא קיום הצו בהעדר רישיון עסק. עם זרת כמו בבקשות לפי סעיף 207 לחוק תכנונן והבניה יש להראות שמדובר בהכשרת העבירה בהיתר במועד הנראה לעין.

במקרה דן על המבקש לעבור שתי מסוכות, האחר השימוש במבנה למטרת עסק, משמע שימוש חורג לאור יעוד הקרקע ואז קבלת רישיון עסק. כנגד מסוכות אלו, לטענת המשיבה יש מכשולים של ממש, הראשון, העסק נמצא בתוואי רכבת הקלה, השני כבר קיימת הפקעת קרקע לצורך ביצוע עבודות תשתיות ולכן אתר העבודה חוסם כניסה לאתר העסק.

בית המשפט ער למחלוקת ציבורית על תווי רכבת הקלה, אולם בשלב זה כל עוד לא חל שינוי במצב התכנוני העסק נצא בתווי הרכבת. עצם פתיחת תיק לשימוש חורג אינה מווה במקום אינו מבטיח אישור הבקשה. בית המשפט עין בתצהירו של מר צרפתי, אולם נוכח התנגדות המשיבה אשר מייצגת הרשות המתכננת, אין שום ביטחון על אישור הבקשה. לא זו אף זו, אפילו אם המבקש מקבל את האישור, אין ביטחון שקבל רישיון, הרי גם אישור קבלת רישיון אינו מובטח. בסופו של יום אין הסבר למה רק לאחר 4 שנים מבקש הגיע לשלב של פתיחת תיק בקשה לשימוש חורג בנכס רק לאחר 4 שנים מתן גזר הדין. אין להתעלם שמדובר מכתב אישום משנת 2012, זאת אומרת, ניתנה למבקש לפחות שנתיים להכשיר המבנה בהיתר ורישיון עסק בטרם מתן גזר דין.

כלל ידוע הוא שאין בגרירת רגליים מטעם הרשות כדי להקים עילה למתן אורכה (או עיכוב ביצוע) צו שיפוטי בבניה או במקרה דנן של סגירת עסק. לדידי אין בקשה דבר המביא לשינוי החלטה מיום 6.11.18. מאחר ואין חדש בנטען לא ראיתי מקום לקיים דיון במעמד הצדדים כאשר בדיון הצדדים רק חוזרים על הכתוב. לאור האמור הבקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 6.11.18 נדחית וגם לגופו של עניין, אין בפתיחת תיק ל"שימוש חורג" כדי להקים עילה לעיכוב ביצוע צו סגירה וזה מהטעם שאין מצב הקיים מהווה הליך תכנוני קיים להכשרת עבירת הבנייה ביתר במועד הנראה לעין ואין בהליך פתיחת התיק כאמור כדי להבטיח הכשרת העסק ברישיון עסק במועד הנראה לעין.

הבקשה לקיים דיון נדחית, הבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 6.11.18 נדחית, ולגופו של עניין הבקשה לעיכוב ביצוע הצו נדחית. לצרכי התארגנות לחילופין להגשת ערעור על החלטת בית המשפט מעכב ביצוע הצו עד 21.12.18.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.