התובעים באמצעות עו"ד איילת שוורץ אסף

נתבעת 1 באמצעות עו"ד רעות זכריה

נתבעת 2 באמצעות עו"ד תמר קרת ו/או רועי ליטוין

ביום 21.3.21 ניתנה החלטה מכוחה מונה פרופ' גרוסמן אהוד כמומחה מטעם בית המשפט לשאלה תחומה, הנוגעת ליתרת שנות החיים הצפויות של המנוח וזאת לולא האירועים מושא התביעה. החלטה זו ניתנה על רקע בעיות רפואיות קודמות מהן סבל המנוח ובמיוחד סכרת, עודף משקל, לחץ דם וגידול באשך.

בפועל לא החל המומחה במלאכתו וזאת מאחר והצדדים הודיעו במהלך חודש אפריל 2021 כי הם מקיימים מגעים באשר לאפשרות לפנות לגישור. בחודש ספטמבר 2021 הם הודיעו כי חרף הגישור לא התקבלו הסכמות ועל רקע זה, חודש המינוי, בהחלטתי מיום 19.9.21.

ביום 5.10.21 הוגשה בקשה מטעם התובעים לפסול את המינוי של פרופ' גרוסמן. צוין כי מטופס ההצהרה שמילא המומחה הם למדו שבשנת 2020 נתן פרופ' גרוסמן חוות דעת לטובת ההגנה של המרכז הרפואי שערי צדק-הנתבע 1. עוד נאמר באותה בקשה, כי בעקבות הצהרת המומחה, נערכה בדיקה באתר נבו ועלה ממנה כי אותו תיק עליו הצהיר המומחה, אומנם לא מופיע בתוצאות החיפוש, אך מופיע תיק אחר. תיק אשר בו המומחה נתן חוות דעת לטובת מכבי שירותי בריאות-הנתבע 2. התובעים ציינו כי הבדיקה העלתה עוד כי פרופ' גרוסמן מונה פעמים רבות כמומחה מטעם בית המשפט בעיקר בתיקי תאונות דרכים. לדידם, העובדה שהוא נתן מעבר למינויו כמומחה מטעם בית משפט, גם חוות דעת רק לצד של הנתבעים, ולשני הנתבעים בתיק זה, הרי שקיימת הצדקה לבטל את המינוי כדי למנוע ניגוד עניינים.

בהחלטתי מאותו יום (5.10.21) נקבע כי הבקשה תועבר לתגובת המשיבים והמומחה.

לשלמות התמנוה יצויין כי הבקשה העלתה טענות נוספות שאינן נוגעות להחלטה זו. טענות אשר למעשה מנסות לתקוף בעקיפין את אותה החלטה קודמת שניתנה עוד ביום 21.3.21, חרף חלוף המועד לתוקפה. דברים אלו אינם נדרשים להחלטה דנן ובהחלטה מיום 5.10.21 אכן נקבע שאין צורך להתייחס אליהם.

כבר ביום 7.10.21 הוגשה הודעה החתומה על ידי ב"כ התובעים, נכתב בה כי בעקבות החלטת בית משפט מיום 5.10.21, היא פנתה לקבל את עמדת פרופ' גרוסמן לבקשה לבטל את מינויו ותגובתו הייתה: "לאור ההשגות שלך אני מעדיף לא לדון בתיק".

הנחת בית המשפט הייתה כי לאור הודעה זו של המומחה, לא יתנגדו המשיבים למינוי מומחה חלופי אך מכל מקום ניתנה לנתבעים אפשרות להשלים את עמדתם עד ליום 2.11.21.

אכן במועד זה הוגשה עמדת הנתבעים, אשר העלו התנגדות סדורה וברורה לבקשה לפסול את המומחה. בין השאר, נאמר בתגובתם, כי אף הם ערכו בדיקה במאגרי מידע משפטיים ובניגוד לנטען על ידי ב"כ התובעים, פרופ' גרוסמן נתן בעברו גם חוות דעת לצד של התביעה. עוד הם ציינו, כי פרופ' גרוסמן ממונה באופן תדיר כמומחה מטעם בית משפט וזאת לא רק בתיקי תאונות דרכים, אלא גם בתיקי נזיקין רגילים. הנתבעים הפנו לפסיקה ולאורה נטען כי לא היה מקום להגשת הבקשה ואין מקום לפסילה שהתבקשה.

תוכן ההתנגדות של המשיבים דובר בעד עצמו ואיני רואה צורך לחזור על האמור שם. עם זאת, אציין במיוחד את ההפניה לרע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (19.1.14) וכן את ההפניה לרע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית (11.1.07). באותם מקרים הבהיר בית המשפט העליון כי אכן לא די בכך שמומחה שימש במקרים אחרים בעבר כמומחה מטעם צד, כדי לפסלו מלשמש כמומחה מטעם בית משפט בתיק אחר.

העמדה שהובעה באותם מקרים, יפה למקרה דנן.

בפרט יפים אותם דברים - בהתחשב בצבר הדברים הבאים:

1. הוצגו רק שני מקרים בהם נתן המומחה חוות דעת לנתבעים ואין טענה שהוא משמש כמומחה העובד עמם באופן יום יומי כמעין "מומחה בית".
2. אל מול אותם שני מקרים, ניתן לראות כי המומחה ממונה פעמים רבות על ידי בתי משפט כמומחה מטעמו והדבר מלמד כי בתי המשפט סבורים שמדובר במומחה אובייקטיבי ומקצועי, אשר יש בו לסייע לבית המשפט. חזקה על מומחה ממין זה כי גם אם בעבר נתן חוות דעת לאחד הצדדים, לא תמנע ממנו עובדה זו, לתת חוות דעת אובייקטיבית ומקצועית בהתעלם מזהות הצדדים.
3. יש לזכור כי לא מדובר במומחה המתבקש ליתן חוות דעת בתיק רשלנות רפואית ולהכריע בסוגיית הרשלנות, אלא במומחה אשר מונה לשאלה תחומה של תוחלת חיים. מדובר במינוי הדומה למינוי של מומחה לקביעת גובה נכות רפואית, דהיינו, קביעה שהינה יותר מקצועית ועניינית, מאשר מגלמת ניתוח של אירועים או גישה אישית.
4. אפילו נתן המומחה שתי חוות דעת בעבר להגנת הנתבעים דנן, יש לזכור כי מדובר בגופים רפואיים גדולים אשר יש מקום להנחה כי הם נתבעים בתיקים רבים, באופן שתיק אחד או שניים אינם יוצרים זיקה מיוחדת בין המומחה והנתבע.
5. כפי שצוין בתגובת הנתבעים, בסופו של יום עלה כי אין גם יסוד לטענה שמעולם לא נתן המומחה חוות דעת לצד של תובעים.
6. אין טענה מצד התובעים בדבר אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים של המומחה המעלה חשש ממשי בפגיעה בזכויותיהם עקב קרבה למי מהנתבעים. לא די בטענות כלליות, אלא נדרשת הפניה לדבר קונקרטי או זיקה מהותית עם הנתבעים על פני פרק זמן משמעותי והדבר אינו בנמצא.

על יסוד כל האמור, מקובלת עליי עמדת הנתבעים כי לא הייתה הצדקה להגיש את בקשת הפסילה ואין המקרה דנן מצדיק את הסעד הקיצוני של פסילת מומחה מטעם בית המשפט. צעד הננקט במשורה ובנסיבות חריגות בלבד.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מההודעה שנמסרה מטעם המומחה ובהתחשב באמור, ביקשו הנתבעים להותיר את המינוי על כנו, מתוך תקווה שהמומחה יחזור בו מבקשתו שלא לקבל את המינוי. בקשה שלהבנתם הייתה רק על רקע ההשגות הלא סימפטיות ולא מבוססות - שנכתבו ביחס אליו בבקשת התובעים.

בהמשך לאמור, אני אכן מוצאת לשוב ולפנות לפרופ' גרוסמן על מנת לבחון הסכמתו להשלים את המינוי וזאת עת שלא נמצאה הצדקה לפוסלו.

המזכירות תשלח לפרופ' גרוסמן לנוחיותו את -

• החלטת המינוי המקורית מיום 21.3.21,
• וכן החלטה זו.

פרופ' גרוסמן מתבקש להודיע עד ליום 24.11.21 האם הוא נכון להשלים את המלאכה וליתן את חוות דעתו וכן לציין את פרק הזמן שיידרש לו לכך ושכר הטרחה המבוקש.

מכל מקום, בהתחשב בכך שנמצא כי לא הייתה הצדקה להגשת הבקשה, ישלמו התובעים לכל אחד מהנתבעים בגין הוצאות הבקשה סך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים וכן תעביר את הדרוש לפרופ' גרוסמן, הכל כאמור לעיל.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.