19 מאי 2019

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא

החלטה

1. התובע עובד כנהג טרקטקטור במשך עשרות שנים. התביעה דכאן נוגעת לליקויו של התובע בידיו, מרפקיו וברכו השמאלית.
2. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בהליך זה בסוף שמיעת הראיות בכל הנוגע להחלת תורת המיקרוטראומה על עניינו של התובע.
3. לטענת התובע בוססה תשתית עובדתית לשם החלת תורת המיקרוטראומה על ליקויי התובע בשתי הידיים, בברך שמאל ובמרפקים.
4. לאחר שעמדתי על טיעוני הצדדים וכן על עדותו של התובע והסרטון שהציג, ואף נוכח הסכמות שנתגבשו בדיון אני קובעת כדלקמן:
5. התובע הצליח לבסס תשתית עובדתית לישום תורת המיקרוטראומה באופן המצדיק העברת עניינו לבחינת מומחה יועץ רפואי בכל הנוגע לענינים הבאים:

א. תנועות כף יד ימין שלו. לענין זה מקובלת עלי טענת הנתבע באשר למנח הישר של כף היד (בהמשך לאמה) בעת השמוש ב"סטיקים" שמפעיל ביד ימין. כמו כן נאמנה עלינו עדותו של התובע עצמו כי התנועות שמדגים בסרטון שהציג אינן היחידות שעושה בכף היד , כשלעתים היד עצמה מתמרנת בין הסטיקים כשהיא מעליהם.

ב.השמוש ברגל שמאל לשם הנעת דוושת המצמד.

1. אשר למרפקים:

מרפק ימין- כפי שניתן להתרשם מן הסרטון, לעתים אכן נעשות תנועות גם במרפק לשם הזזת היד , ואולם, כפי שהעיד התובע עצמו,השמוש בסטיקים נעשה כאשר היד עצמה מונחת על בסיס המצוי לימינו של נהג הטרקטור.

גם בחינת הסרטון אינה מגלה כל רצף תנועות חוזרות ונשנות במרפק ימין.

מרפק שמאל- אין ספק שהתובע עושה שמוש במרפק לשם סיבוב גלגל ההגה, וכפי שהסביר בעדותו , הוא לא נעזר בד"כ ב"גולה" המותקנת עליו. עם זאת, הוא עצמו העיד כי יד שמאל משמשת באינטנסיביות גם להפעלת ידית ההילוכים והוא אף הבהיר, כפי שניתן אף לראות בסרטון, שהוא מניח את ידו כלפי מטה בין פעולה לפעולה. התובע גם הבהיר שהשמוש בהגה גדול יותר כאשר נעשה שמוש בטרקטור לנהיגה (על כבישים וכיו"ב), בעוד יש שמוש רב יותר דווקא בידית ההלוכים, ופחות בהגה, בסוגי עבודות אחרות- העמסות וכו'.

על אף הנסיון לקבל מן התובע מצע עובדתי באשר להיקף העבודה בידית ההלוכים (שמוש בכף יד ומפרק כף יד שמאל) בנפרד מהיקף העבודה בהגה (שמוש במרפק), לא ניתן היה לקבל תמונה עובדתית ברורה בנדון כאשר הוא הבהיר (עמ' 9) "עבודת העמסה נעשית תוך שימוש בידית ההילוכים, אני מעמיס בערך ב4 כפות משאית תלוי בסוג החומר, יש ימים בהם עושים כל יום העמסות אך יש גם שבועות שלא מעמיסים, אם זה כרמים לא צריך העמסות" . (ההדגשה הוספה). התובע גם העיד שבעת פינוי סלעים וכיו"ב, המאמץ שאליו נדרש הטרקטור מחייב שמוש בהילוך ראשון בלבד, כך שבמקרים כגון אלה כלל לא נעשה שמוש גם בידית ההילוכים.

על מנת לבסס תשתית עובדתית לשם בחינת חלות רפואית של תורת המיקרוטראומה על התובע להצביע על פרקי זמן (גם אם כאלה המופסקים לשם ביצוע פעולות אחרות ) על פניהם מתבצעות אותן תנועות חוזרות ונשנות. לא הובהרה תדירות הפעולות כשהן מתבצעות, מתי וכמה פעמים על פני תקופת זמן כלשהי נעשות תנועות אלה. נוכח הדינמיות שבעבודת התובע, כפי שהוא עצמו העיד עליה, לא ניתן לגזור פרקי זמן שכאלה מתוך הראיות שלפנינו.

1. מפרק יד שמאל: האמור לעיל, ישים , באופן טבעי, גם ביחס לתנועות מפרק כף יד שמאל: התובע הבהיר כאמור כי לעתים הוא נדרש להשתמש ביד שמאל לשם סיבוב ההגה, כגון בנהיגה בככרות (פעולה הדורשת תנועות מסוג מסוים) ולעתים, כגון בעת עבודה עם כף הטרקטור, לשם הזזת ידית ההלוכים (פעולה הכוללת תנועות שונות במהותן מהתנועות הנדרשות לסיבוב ההגה). באשר להיקף העבודה הדורשת הגה לעומת זו הדורשת ידית הלוכים , חלוקת זמנים וכיו"ב, כאמור, לא ניתן היה לחלץ מתוך עדות התובע.

טענתו של ב"כ התובע , לפיה כל עוד הוא משתמש בדוושת ההלוכים , והדבר משמש תשתית עובדתית להחלת תורת המיקרוטראומה (כפי שקבענו לעיל) , בהכרח יש להכיר גם בשמוש המקביל בידית ההלוכים ביד שמאל כתשתית עובדתית רלבנטית למיקרוטראומה ביד, אף שנדמית שובת לב, דינה להדחות. הנתבע הסכים לראות בתנועת רגל שמאל כתנועה חוזרת ונשנית, ונוכח הסכמה זו , כאמור, בית הדין קובע זאת כממצא. נכון הוא שנוכח העדויות דלעיל ברי כי ישנם זמנים (למשל בהם עיקר העבודה היא עם ההגה, או בימים שבהם עיקר העבודה נעשית בהילוך ראשון) שבהם כלל אין שימוש ברגל שמאל , ומכל מקום ודאי לא באופן חוזר ונשנה. יתכן שבכך היה טעם שלא לראות גם בתנועת הרגל כתנועה המבססת תשתית למיקרוטראומה לולי הסכמת הצדדים. מכל מקום עדיין ישנו הבדל בין פעולות הרגל, שגם אם לעתים מתרחשות בתדירות נמוכה יותר, עדין הן תנועות חוזרות על עצמן שוב ושוב, לבין התנועות הנדרשות ביד ובמרפק יד שמאל. תנועות אלה משתנות ומתחלפות באופן תדיר. בכך שונות הן מתנועות הרגל.

על כן דוחה אני את טענות התובע לקיומה של תשתית עובדתית להחלת תורת המיקרוטראומה ביחס למרפקים וביחס למפרק יד שמאל.

1. לאחר סיום דיון ההוכחות והסכומים הגיש התובע הודעה לבית הדין ובה הבהיר כי הוא עומד על טענתו לכך שליקויי התובע נכנסים בגדר הגדרות מחלת מקצוע. בסכומים בכתב שנדרשו לשם כך הבהיר כי לטעמו המחלות הרלבנטיות לתובע הן על פי פריט 26 לחלק א' של התוספת השנה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד- ביחס ל CTS, וכן פריטים 12 ו13-14 לחלק ב' לתוספת האמורה. (ביחס לברך וביחס לכל הפגימות, בהתאמה).
2. הנתבע חולק הן על עצם העלאת הטענות בשלב מאוחר לענין מחלות מקצוע, והן לגופו של ענין.
3. דעתי היא כי אף שב"כ התובע אכן העלה במאוחר ולאחר תום שמיעת הסכומים טענות בענין זה, הרי שאין לומר כי ויתר על טענותיו ביחס למחלת מקצוע אשר היוו חלק מן הפלוגתאות בתיק. כן מקובלת עלי הטענה כי התשתית העובדתית שנפרשה בפני בית הדין יכולה (וכך יבחן להלן) להוות בסיס גם לטיעון לענין מחלת מקצוע. נוכח האמור יבחנו להלן טענותיהם הספציפיות של הצדדים ביחס לכל אחד מן הפריטים האמורים:
4. פריט 26 – הפריט מוחל על "עבודות המחיבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מפרק , לפי הענין החוזרות ונשנות ברציפות"

כאמור לעיל לא מצאנו כי ניתן לזהות ולבודד תנועות חוזרות ונשנות ברציפות של אצבעות כף יד או מפרק יד שמאל. עם זאת מצאנו תנועות חוזרות ונשנות של מפרק יד ימין . בנסיבות אלה ראוי להעביר אל המומחה את השאלה הרפואית האם נוכח התשתית האמורה יש מקום להחיל על התובע פריט זה.

טוען הנתבע כי פריט 26 מתיחס ל דלקת של גידים בעוד התועבע עצמו טוען לCTS וכי משכך, ומשאין אסמכתא רפואית לקיומן של דלקות גידים, אין מקום להפנות אל המומחה שאלות בענין זה. סבורה אני כי השאלה האם נכנס העולה מתוך המסמכים הרפואיים בתוך הגדרת המחלה שבפריט 26 דורשת חוו"ד רפואית. מוסכם עלי עם זאת כי ראוי שיובהר במסגרת השאלות שיועברו למומחה כי יש לדייק ולאבחן בין CTS לבין דלקות בגידים.

משכך ובכפוף לאמור לעיל אני קובעת כי יש מקום לבחינה רפואית של סוגיה זו.

• • • 1. פריט 12 – הפריט נוגע ל"בורסיטיס של הברך המופיע בתהליכי עבודה גורמים לחכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת" .טוען הנתבע כי מתוך המסמכים הרפואיים שצרף התובע אין כל אסמכתא לקיומה של בורסיטיס בברכו של התובע אלא ישנו קרע ניווני בסחוס. על כן לשיטתו אין מקום להחיל על התובע פריט זה.

אף שאכן אף בית הדין אינו מתרשם כי ישנה אינדיקציה לבורסיטיס במסמכים הרפואיים שהוצגו , סבורני עדיין כי ראוי שהסוגיה תעמוד לפתחו של המומחה.

על כן תועבר אל המומחה שאלה בענין זה תוך התיחסות ספציפית לתנאי לתחולת הפריט- קיומה של בורסיטיס.

1. פריט 13 – הפריט נוגע ל"שיתוקם של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך, זאת בעבודה הכרוככה בלחץ על עצב". לטענת התובע הפריט רלבנטי לכל חלקי הגוף שלטענתו לקו, כמפורט לעיל.

יש ממש בטענת הנתבע כי מדובר בטענה כוללנית בלתי מפורטת ולא בוססה כל תשתית ללתץ ממושך. עם זאת , וככל שהדבר נוגע ליד ימין, איני מוצאת מקום בשלב זה לאמץ את עמדת הנתבע לפיה מחלת CTS נגרמת מלחץ על העצב וזה לא הוכח. לטעמי שאלה זו כרוכה בבירור רפואי וראוי כי המומחה יתיחס לפעולות שמבצעת יד ימין כפי שנקבעו לעיל ויביע עמדתו האם יש בהן כדי להפעיל לחץ.

עוד טוען הנתבע כי CTS אין בו שיתוק של עצב פריפרי. אף כאן עסקינן בשאלה רפואית שראוי כי המומחה יתיחס אליה.

1. פריט 14- עוסק ב"מחלות עצמות פרקי, שרירים,כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים עת שהתובע עובד בעבודה ממושכת על מכשירים רוטטים". התובע טוען כי הטררקטור כולו רוטט ומרטיט את הגוף. מקובלת טענת הנתבע כי יש מקום לבחון את הליקויים להם טוען התובע בגפיים בלבד.

עוד טוען הנתבע כי הפריט לא נועד לחול על שמוש במכשיר שמרטיט את הגוף כולו, אלא על שמוש במכשיר המרטיט את אותם גפיים רלבנטיים. רואה אני ממש בטענת הנתבע, ואף לטעמי, על פני הדברים כך הוא שכן לא בכדי מתיחס הפריט לגפיים דווקא. כמו כן יש מקום לסבור שהמחלה נוצרת בשל הלחץ הרוטט על הפרק הספציפי אל מול יציבות כלל חלקי הגוף. עם זאת ולמען הסר ספק תועבר השאלה בסוגיה זו לקבלת עמדת המומחה.

ההפניות לפסיקה שהביא התובע ואף תגובת הנתבע ביחס לכך אין בהן כדי להועיל לענין זה שכן בשני המקרים דובר בהתיחסות ספציפית של מומחה לתשתית עובדתית שנמסרה לו. גם כאן, כאמור תשלח תשתית שכזו והמומחה יתיחס אליה.

1. התובע ביקש כי המומחה שימונה יהיה רופא תעסוקתי. לא הובעה התנגדות מטעם הנתבע.

נוכח האמור ימונה רופא יועץ רפואי , רופא תעסוקתי, אליו תועבר התשתית העובדתית דלקמן:

התובע נהג טרקטור במשך כ40 שנה .

התובע עובד 5 ימים בשבוע 9 שעות ביום , מתוכן כשעה בסה"כ היא שעת הפסקה.

במהלך העבודה התובע עושה תנועות חוזרות ונשנות בכף יד ימין לשם הזזת שני סטיקים שמזיזים את כף הטרקטור (אחת לצרכי הזזת הכף עצמה ואחת לצרכי העלאה והורדה של ידית הכף). התנועות מודגמות ע"י התובע בסרטון שיצורף. עם זאת התובע הבהיר שהתנועות נעשות לעתים גם כשהוא תופס את שניהם מלמעלה, מחזיק את אגודל ימין לצד שמאל של הסטיק השמאלי ואת האצבע והאמה בין ומעל שני סטיקים. התנועות מבוצעות כאשר ידו הימנית של התובעת מונחת ובאותו מנח מצויה גם כף היד.

כמו כן לשם הזזת ידית ההילוכים , התובע עושה תנועות חוזרות ונשנות של לחיצת דוושת המצמד ברגל שמאל, הכל כמודגם בסרטון.

1. בתוך 10 ימים יגיש התובע לתיק בית הדין כלל המסמכים שמבקש כי יועברו לעיון המומחה ואילו הנתבע יודיע האם מבקש לזמן חומר רפואי כלשהו. ככל שמבוקש לזמן חומר מרפואה תעסוקתית, יודיעו הצדדים מהי כתובת מקום העבודה של התובע בתוך המועד האמור.
2. לאחר קבלת כלל החומר הרפואי ימונה מומחה בהתאם לאמור מעלה.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט, (19 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.