25 מרץ 2020

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא

התובע: אלעזר מזרחי

ע"י ב"כ: עו"ד תומר בלנק

-

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

לפניי תובענה במסגרתה עותר התובע להכרה בפגיעה בידיו ובברכו השמאלית כפגיעות בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), לאחר שזו נדחתה בידי הנתבע

1. לאחר שנוהל דיון הוכחות בנוגע לתנאי עבודתו של התובע, קיבל בית הדין באופן חלקי את טענות התובע בנוגע לתשתית העובדתית למיקרוטראומה כדלקמן (ר' החלטה מיום 19.5.19):
   1. התובע נהג טרקטור במשך כ-40 שנה .
   2. התובע עובד 5 ימים בשבוע 9 שעות ביום, מתוכן כשעה בסה"כ היא שעת הפסקה.
   3. במהלך העבודה התובע עושה תנועות חוזרות ונשנות בכף יד ימין לשם הזזת שני סטיקים שמזיזים את כף הטרקטור (אחת לצרכי הזזת הכף עצמה ואחת לצרכי העלאה והורדה של ידית הכף). התנועות נעשות לעתים גם כשהוא תופס את שניהם מלמעלה, מחזיק את אגודל ימין לצד שמאל של הסטיק השמאלי ואת האצבע והאמה בין ומעל שני סטיקים. התנועות מבוצעות כאשר ידו הימנית של התובעת מונחת ובאותו מנח מצויה גם כף היד.
   4. כמו כן לשם הזזת ידית ההילוכים , התובע עושה תנועות חוזרות ונשנות של לחיצת דוושת המצמד ברגל שמאל.
2. על בסיס התשתית העובדתית הנ"ל (בנוסף לסרטון המתאר את עבודתו של התובע), מונה ביום 24.9.19 ד"ר יבגני לייקין, מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית (להלן: "המומחה"), כמומחה רפואי מטעם בית הדין. המומחה נתבקש לחוות את דעתו ביחס לשאלות הבאות, אשר מובאות להלן, יחד עם תשובותיו כפי שצוינו בחוות דעתו מיום 10.11.19 (השאלות הן המודגשות).

מהו הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע?

לתובע אובחנה תסמונת תעלה קרפאלית (CTS) בשתי ידיו בצורה קשה מימין ובינונית משמאל. כמו-כן אובחן אצל התובע קרע בסהרון הצדדי בברך שמאל, יחד עם שינויים שחיקתיים מפרק הברך.

האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

תשובה שלילית. כאמור קיומן של תנועות אצבעות ידיים ותנועות רגליים חוזרות ונשנות בהיעדר מרכיבים הכרחיים אחרים (כוח רב ומאמץ יתר, רטט מקומי, לחץ מתמשך באזור שורש כף היד ותנוחת לא טבעיות) אינו מספיק לקביעת קשר סיבתי בסבירות הנדרש בין עבודתו של התובע לבין ליקויו. אחת כמה וכמה כשמדובר בנוכחות מחלות בלתי תלויות בעיסוקו, שמוכרות היטב כגורמי סיכון משמעותיים, כגון סוכרת ותת פעילות של בליטת התריס.

היות ותשובה לשאלה ב' שלילית, שאלה ג' מתייתרת.

1. חוות דעתו של המומחה התקבלה ביום 22.10.19. לאחר מכן, הועברו למומחה שאלות הבהרה, שמובאות להלן יחד עם תשובותיו (השאלות הן המודגשות) –

במחקרים אותם אזכרת בחוות דעתך, צוין כי 'הפעלה כוחנית וחוזרנית' של שורש כף היד מהווה חלק מהסיכון ללקות ב-CTS. האם באותם מחקרים נקבע מהו 'רף' הכוח המייצר את הסיכון? כיצד קבעת כי התנועות אותן ביצע התובע אינן עומדות ברף הזה?

לגבי החלק הראשון של השאלה: הגדרות של סוג ועוצמת הכוח הנדרשת בעיסוק זה או אחר נקבע במחקרים רחבי היקף בד"כ על סמך מטריצות (תבניות) של עיסוקים שונים על דרישותיהם והערכה של צוות מומחים לארגונומיה וגהות תעסוקתי.

יש התייחסות מפורשת בספר מחלות מקצוע של האיחוד הארופאי בפרק המוקדש ל-CTS: "מדידות של תנועה חוזרנית בעמדת העבודה (מספר הפריטים המטופלים, מספר תנועות ידיים חוזרות) והערכת זמן שיד נמצאת בתנוחות לא טבעית והערכת המאמץ המופעל (משאות מטופלים, כוחות מופעלים)עשויות להוסיך מידע רב ערך, אם כי גבולות סף לחשיפה לא נקבעו".

הספר מציע הגדרות הבאות:

1. לגבי פעולות חוזרניות בתדירות גבוהה – מעל 10 פריטים מטופלים בדקה או מעל 20 תנועות חוזרות בדקה ידנית.
2. לגבי כוח גבוה – משאות מטופלות של מעל 1 ק"ג משקול.

לגבי החלק השני של השאלה: קבעתי זאת מהסתכלות בסרטון המתעד את עבודתו של התובע.

כיצד פעולת הקלדה שבה מידת הכוח המופעלת נמוכה באופן יחסי מוכרת כגורם סיכון ל-CTS, ואילו הפעולות שביצע התובע אינן נחשבות כגורם סיכון?

למיטב שיפוטי מדובר בתנועות ותנוחות ידיים שונות לחלוטין, עם הפעלת שרירים שונות, ובתדירות התנועה לא דומות.

האם סוג הסוכרת ו/או חומרתה רלוונטיים לרמת הסיכון להופעת CTS? ככל והתשובה לכך חיובית, כיצד נתוני הסוכרת של התובע כפי שמשתקפים מהחומר הרפואי שבפניך מעלים או מורידים את רמת הסיכון להופעת CTS?

קודם כל הסוכרת בכל צורה שהיא עלולה רק להעלות את הסיכון ל-CTS ובשום אופן לא להוריד אותו. הקשר בין סוכרת לבין CTS מוכר היטב וניתן לקרוא על כך במפורש בכל ספרי הלימוד שאני מכיר בנושא. לגמי חומרת המחלה – למיטב ידיעתי אין קורלציה ישירה בין סוג וחומרת המחלה לסיכון ל-CTS.

האם ניתן לקבוע כי הליקוי ממנו סובל התובע נגרם בשל תנאי עבודתו, ולו בדרך של החמרה?

תשובה שלילית. כפי שציינתי בתשובות לשאלות בחוות הדעת, לא התרשמתי שבמקרה הנדון ניתן לקבוע בסבירות הנדרשת קשר סיבתי הן בגרימה והן בהחמרה של ליקויו של התובע לבין תנאי עבודתו.

1. לאחר המענה לשאלות הבהרה, ביקש התובע לאפשר את חקירתו של המומחה, אולם משלא הציג טעמים לכך (ולמעשה לא הציג טעמים כלל), נדחתה בקשתו. בהמשך לכך הצדדים הגישו את סיכומיהם.
2. לטענת התובע בסיכומיו, המומחה סתר את עצמו בכך ששלל את קש"ס בשל כך שלא התרשם כי התובע הפעיל כוח במהלך עבודתו, אך מצד שני, ציין כי ישנם מחקרים התומכים בכך שתנועות חוזרניות מהוות גורם סיכון ל-CTS, גם ללא הפעלת כוח. איננו מקבלים טענה זו.

המומחה הסביר עוד בחוות דעתו הראשונה, כי בתנועות החוזרות ונשנות, נדרש לחץ על שורש כף היד וכך גם הבהיר במענה לשאלה ביחס לעבודת הקלדנות. המומחה הסביר בחוות דעתו כי תנועותיו של התובע, כפי שהודגמו בסרטון אינן כוללות מאמץ פיזי רב, מאמץ יתר או לחץ על שורש כף היד.

1. עוד מוסיף התובע, כי המומחה השיב בשאלות ההבהרה ל'תנאי הסף' שנקבעו במחקרים הרפואיים לגבי מידת הכוח המופעלת שמהווה גורם סיכון ל-CTS (1 ק"ג – ר' תשובתו של המומחה בס' 4א לעיל), אך מאידך, לא היה יכול לשלול, רק בהתבסס על הסרטון מהי מידת הכוח שהופעלה על ידי התובע. הנתבע השיב כי התובע לא הביא נתונים הנוגעים לכך, ואין כל פסול בכך שהמומחה קבע זאת על פי התרשמותו מהסרטון.

איננו מקבלים טענת התובע. הוכחת התשתית העובדתית מוטלת על התובע, לרבות, נתונים שיש בהם כדי לבסס את הקשר הסיבתי הרפואי. מעבר לכך, אין אנו סבורים כי התרשמותו של המומחה, ובייחוד שעה שהיא התבססה על הסרטון שהוצג בפניו - אינה מספיקה בנסיבת העניין. אין מדובר בפעולות ייחודיות אלא מדובר במקרה שכיח של נסיעה ע"ג טרקטור, כך שלפחות במקרה דנא, ניתן להסתפק גם בצפייה בסרטון.

1. אשר לטענת התובע בנוגע לבחינה לפי מחלת מקצוע, חלף הבחינה לפי תורת המיקרוטראומה, לא מצאנו טעם של ממש בטענה זו. מבלי להכריע בשאלה האם ליקויו ותנאי עבודתו של התובע נכנסים תחת גדרי 'מחלת מקצוע' (וספק אם נהיגה על גבי הטרקטור עשויה להיחשב כעבודה עם כלים רוטטים), הנפקות לכך נוגעת בעיקר להעברתו של נטל ההוכחה בעניין הקשר הסיבתי, ולכן הדבר היה עשוי להיות רלוונטי, באם היה מדובר בחוות הדעת גבולית. התיחסות המומחה לספר מחלות המקצוע האירופאי אין משמעה נסיון להכניס את עניינו של התובע בגדר מחלת מקצוע אלא אך ורק הפניה לבחינת התשתית המדעית הקיימת לענין CTS ור' ההגדרה שם שמצוטטת לעיל. מקובלת טענת הנתבע בסעיף 13 לסכומיו.
2. בנוגע לטענת התובע ביחס לחוזר של הביטוח הלאומי, מקובלת עלינו טענתו של הנתבע, לפיה מדובר בגורם המנחה את פקידי הביטוח הלאומי לגבי איסוף העובדות. גם לשונו של החוזר שצוטט על ידי התובע תומך בכך. לפיכך, ברי כי אין בחוזר משום המלצה או קריטריונים לקביעת קשר סיבתי במקרה של CTS, כך שאין בטענה זו כדי להועיל לתובע.
3. כידוע, חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית הדין, היא בבחינת "אורים ותומים" ונדרשים טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק סטייה ממנה. מצאנו כי חוות דעתו של המומחה- רופא תעסוקתי- מפורטת ומנומקת כדבעי. המומחה סמך את חוות דעתו על מחקרים רפואיים, תוך התייחסות לממצאים העולים מהם ולרמת הוודאות שנקבעה בהם, ובחינתם ביחס לתנאי עבודתו של התובע וביחס לגורמי סיכון אחרים. בפני המומחה הוצג סרטון, כך שהמומחה יכול היה להתרשם באופן ישיר מפעולותיו של התובע. המומחה השיב לשאלות ההבהרה באופן מנומק.
4. כמו-כן, המומחה התייחס גם לפגיעת התובע בברכו השמאלית, מבלי שהתובע טען כלפי קביעות אלו.

נוכח כלל האמור דין התביעה להדחות.

משעסקינן בתחום הביטחון הסוציאלי, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט אדר תש"פ, (25 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.