1. לפני בקשת התובע, מר מקסים טוזנקוב (להלן: "המבקש" או "התובע") לפי סעיף 6 בפקודת בזיון בית המשפט, במסגרתה מבקש הוא לאכוף את הוראות פסק הדין החלקי מתאריך 24.12.2020, ולהורות לנתבעים, מר אריה הוכמן וחברת טי אנד טי טלקום אנד טכנולוג'י טרנספר בע"מ (להלן: "הנתבעים" או "המשיבים"), להגיש חשבונות המבוקשים בכתב התביעה, לתקופה שבין השנים 2010 – 2015.
2. בקצרה יצוין כי בישיבה שהתקיימה בתאריך 24.12.2020, אשר יועדה לשמיעת ראיות בקשר עם דרישת התובע למתן חשבונות, הגיעו הצדדים להסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי למתן חשבונות, במסגרתו נקבע, בין השאר, כדלהלן:

"הנתבעים והתובעים שכנגד יעבירו עד יום 10.3.21 את החשבונות המבוקשים בתביעה לתקופה שבין השנים 2010 – 2015.

ב"כ התובע יודיע עד ליום 24.5.21 האם החשבונות מקובלים עליו ובהתאם התביעה תתבסס על התחשיבים המפורטים בכתבי הטענות.

לחלופין יודיע ב"כ התובע אם הוא מבקש לתבוע על בסיס החשבונות שהוצגו לו ובהתאם לבקש לתקן את סכום התביעה, או לחלופין להסתפק בסכום התביעה הקיים." [ההדגשה שלי-נ.ע.]

1. בתאריך 25.5.2021 הגיש התובע (והנתבעת שכנגד) את בקשתו זו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה טען כי הנתבע העביר לו אלפי מסמכים אשר לא ניתן להבין מהם לאיזו עסקה הם שייכים, ומה הקשר בין אותם המסמכים לבין התחשיבים המוצגים על ידם. התובע מבקש כי הנתבעים יגישו את החשבונות המפורטים בתצהיר ויפרטו בגין כל עסקה ועסקה מה היו ההכנסות ומה היו ההוצאות; כן מבקש לצרף דיווחים לרשויות המס; וכן הוצאות וקנס. לטענת התובע (הודעה מתאריך 9.6.2021) דומה כי במסמכים שנמסרו חסרים:
2. דו"ח מפורט ומאומת בתצהיר כנדרש בסעיף 76.2 בכתב התביעה (ערוך על ידי רו"ח);
3. המסמכים הבנקאיים הנוגעים להתקשרות עם המפעלים ברוסיה – המסמכים שכן צורפו אינם משוייכים לעסקאות ולא ניתן לדעת למה הם קשורים;
4. דיווחים לרשויות המס והמע"מ;
5. חשבוניות של הנתבעת ללקוחות שלה;
6. מסמכי העברות כספים.
7. הנתבעים טענו מנגד כי התובע גורר את הנתבעים בכוח להליך מיותר אשר תנאי הפתיחה להצדקתו לא התקיימו, למעט יחסי שותפות. לגופם של מסמכים נטען כי המסמכים נאספו במאמץ רב מארכיונים רבים; וכי הדרישה לשכור רו"ח אינה דרישה סבירה. עוד נטען כי מי שהיה אמון על קשרי הלקוחות היה התובע בעצמו, ולכן כל המסמכים צריכים להיות בידיו. ממילא כבר נמסרו לו במסגרת גילוי המסמכים כל דפי הנהלת החשבונות, כולל חיובי לקוחות ומסמכים נוספים. בשים לב לכך, טענו הנתבעים כי דין הבקשה להידחות.
8. ישיבה שהייתה קבועה לדיון בבקשה בתאריך 4.7.2021 נדחתה בבוקר הדיון בשל מחלת ב"כ התובע. עם זאת, כדי לקדם את התיק, הצעתי לצדדים כי בשים לב להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין חלקי, ישקלו מתווה לפיו הנתבעים יעבירו תצהיר ערוך כדין במסגרתו יפרטו את כל המסמכים שהועברו לתובע בחלוקה לשנים ועסקאות, כדי שניתן יהיה לשייך את המסמכים שצורפו לעסקה ספציפית.
9. בהמשך להחלטתי זו, הסכימו הנתבעים למתווה שהוצע, תוך שביקשו כי בדיון הנדחה תידון לגופה גם בקשתם לחיוב התובע בהפקדת ערובה אשר גם באשר אליה הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות (סעיף ה להסדר, עמוד 22, שורות 5-6, פרוטוקול ישיבת יום 24.12.2020).
10. התובע מנגד, טען כי אינו יכול לקבל את הצעת בית המשפט, שכן לשיטתו נקודת המוצא בהצעה היא שכלל המסמכים הועברו, ורק צריך לעשות בהם סדר, בעוד בפועל "חסר עולם שלם של מסמכים שלא הועברו". כך הועברו מסמכי הוצאות, אך לא הועברו מסמכים המאמתים את ההכנסות; אין בנמצא דיווחים לרשויות המס, אין התייחסות לחשבונות בנק בחו"ל, חסרים מסמכים ביחס להתנהלות מול הנמלים והמכס, כמו גם מסמכים ביחס לערבויות טיב.
11. בעיקר לא הועבר תצהיר מפורט כפי שנדרש במסגרת סעיף 76.2 בכתב התביעה, אשר הוא המסמך החשוב ביותר, ואליו היה הנתבע צריך לצרף את האסמכתאות, לרבות כל המסמכים החסרים.
12. אף לבקשת הנתבעים לדון בבקשתם להפקדת ערובה התנגד התובע, בשים לב להסדר הדיוני אשר נקבע בין הצדדים, ואשר אין כל סיבה לסטות ממנו, בעוד היעתרות לבקשה תאפשר לנתבע המבזה את בית המשפט להסיט את הדיון ממחדלו.
13. לאחר שהוגשו עמדות הצדדים להצעה כמפורט לעיל, קבעתי כי הדברים יידונו בדיון שנקבע [החלטה מיום 28.10.2021].
14. לאחר מכן, בתאריך 9.11.2021, הגיש הנתבע על דעתו תצהיר מטעמו בעניין המסמכים. לטענתו, התצהיר הוגש בשים לב להצעת בית המשפט ולטענות התובע בתגובתו להצעה, כפי שפורטו לעיל. אלא שבכל הכבוד, התצהיר שהוגש אינו עונה על הצעת בית המשפט.
15. כך, חרף תצהיר המפרט את כל המסמכים שהעביר לתובע, הלין הנתבע בתצהירו על חוסר הסימטריה בין המסמכים שהוא מוכן לחשוף לבין התובע אשר מכמין מסמכים בכוונה. כן טען כי במסמכים שסיפק קיימים כל הנתונים הנדרשים, וכי הדרישה לשכור רואה חשבון שימיין את אלפי המסמכים אינה סבירה, ואף לא ניתן לשייך הוצאות עקיפות וליצור מהן מעין דו"ח רווח והפסד עבור כל פרוייקט.
16. בנוסף, התייחס לכך שאת גליונות האקסל שמסר, בהם מופיעים חישובים מפורטים בכל אחת מן העסקאות, הכין התובע בעצמו. כך גם, מי שהכין את החשבוניות לתשלום היה התובע בעצמו, ולכן דרישתו לעניין ההכנסות אינה ברורה; אשר לחשבון בנק בקפריסין, אין הוא קשור לפעילות הנתבעת 2 ברוסיה.
17. בהתאם להחלטתי, התקיים בתאריך 16.12.2021 דיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
18. במהלך הדיון טענו הנתבעים, בין היתר, כי לא התקיים התנאי השני למתן חשבונות כפי שנקבע בהלכה הפסוקה. עוד שבו וטענו כי כל מטרת ההליך היא הטרדתם. עם זאת, הנתבעים הבהירו כי אין להם התנגדות שרו"ח יכין דו"ח בצירוף תצהיר [עמוד 24, שורה 8], אך טענו כי לא ניתן לקחת את אלפי המסמכים ולהשית אותם באופן יחסי על כל עסקה ועסקה [עמוד 24, שורות 10 – 14]. בנוסף לאמור, טענו הנתבעים כי תחשיב הרווח היה מבוסס שערי ספק "EX WORKS" ולא שערי יצרן "EX FACTORY" ולכן אין כל רלוונטיות להפרדת המסמכים לכל עסקה ועסקה בשלב הייצור.
19. התובעים עמדו על היותו של פסק הדין החלקי ברור ומפורש, והבהירו כי אינם מסכימים לטענות הנתבעים בדבר בסיס המחיר, ומכאן שעומדים הם על קבלת המסמכים כפי שנקבע.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בעמדות הצדדים שהוגשו לאחר הצעתי, ובתצהיר שהגיש הנתבע, וכן שמעתי את טענות הצדדים בפני, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות לנתבעים לפעול בהתאם להסדר הדיוני שהושג בישיבת יום 20.12.2020, עם זאת אין לעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט. להלן טעמי.
2. במסגרת פסק הדין החלקי שניתן בהסכמה נקבע כי "הנתבעים והתובעים שכנגד יעבירו עד יום 10.3.21 את החשבונות המבוקשים בתביעה לתקופה שבין השנים 2010 – 2015". עיון בכתב התביעה מלמד כי הסעדים ביחס למתן החשבונות פורטו בסעיפים 76.1 ו – 76.2 בכתב התביעה המתוקן. שם בין השאר, ביקש התובע להורות לנתבעים למסור לתובע את כל המסמכים הנדרשים להתנהלותה הכספית של הנתבעת 2, כמפורט בסעיף וכי מסמכים אלו יערכו בדו"ח על ידי רו"ח ויאומתו בתצהיר:

1. חרף טענות הנתבעים, סבורני כי משניתן פסק הדין החלקי למתן החשבונות, ובפרט משזה ניתן בהסכמה (במסגרתו הסכימו למסור את החשבונות המבוקשים בתביעה), עליהם לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, ולהעביר באופן מסודר וברור את כל המסמכים הקשורים להתנהלות הכספית של הנתבעת 2 הנוגעים להתקשרות עם המפעלים ברוסיה (המפורטים בכתב התביעה המתוקן), באופן אשר יאפשר להתחקות אחר העסקאות באופן ברור ומובחן.
2. בכל הכבוד, בנסיבות אלה הנתבעים אינם יכולים להתלות בטענה כי התובע הוא זה שריכז את הדברים והוא זה שהיה אמון על קשרי הלקוחות ביחסים עמם. טענות אלו, יכול שיתבררו בחלקה השני של התובענה.
3. כך גם אין הנתבע יכול להלין על "חוסר הסימטריה" כטענתו, שעה שהסכים למסור את המסמכים באופן בו נתבקשו בכתב התביעה, ולהסכמתו זו ניתן תוקף של פסק דין. וודאי שאין הוא יכול להלין עתה על היקף החומר, או לטעון כי דרישת התובע לשכירת רו"ח אינה סבירה.
4. התובע הבהיר בכתב התביעה כי למעט חלק מן העסקאות, אין בידיו את כלל המידע הדרוש כדי לחשב את הסכומים המגיעים לו מהנתבעים, ואף בשל כך וודאי שלאחר שניתן פסק הדין החלקי, על הנתבעים למסור את המסמכים המבוקשים.
5. אף את טענות הנתבעים ביחס לבסיס המחיר לא ניתן לקבל, בשלב זה, כמונעים את מתן החשבונות המבוקשים, הן משום שהתובע חולק על הטענות, ואף משום הסכמתם למתן פסק הדין החלקי כפי שניתן. גם טענות אלה יכול שיתבררו בחלקה השני של התביעה.
6. עם האמור, סבורני כי אין זה המקום לעשות שימוש בהוראות פקודת ביזיון בית המשפט.
7. אמנם יכול ויהיה ניתן לעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט גם כאשר מדובר בהפרה של צו למתן חשבונות [ראו למשל ע"א 8713/13 צאיג נ' לוזון נכסים והשקעות בע"מ (20.8.20179], אלא שסבורני כי אין מקום לעשות שימוש בפקודה במקרה דנן, שכן אין חולק כי הנתבעים העבירו מסמכים רבים לתובע (גם אם לשיטתו הם חסרים), כאשר הובהר כי הנתבע טרח רבות בעניין זה [עמוד 25, שורות 2 – 8]; כך גם פעלו הנתבעים למסירת תצהיר, חרף היותו בלתי מספק. בנסיבות אלה, אין לומר כי פעלו מתוך זלזול בפסק הדין החלקי.
8. לכך יש להוסיף כי הליך בזיון הוא הליך דרסטי וקיצוני שיעשה בו שימוש במשורה, במקרים חריגים בלבד בהם אין אמצעי חמור פחות אשר ניתן לעשות בו שימוש [ראו רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) עמוד 49, (להלן: "עניין שרבט"), בעמודים 61 -62 בפסק דינה של כבוד השופטת ארבל]. סבורני כי זה אינו המקרה בענייננו.
9. עוד נקבע כי כאשר מדובר במחדל הניתן לתיקון, לא ייעשה שימוש בהוראות פקודת ביזיון בית המשפט, וודאי שבכך יש לתמוך במסקנתי האמורה [עניין שרבט, בעמוד 58 בפסק דינה של כבוד השופטת ארבל].
10. בשים לב לכל האמור, ולמניעת אי הבנות בהמשך - המבקש הפנה בבקשתו לסעיפים 76.1 ו – 76.2 בכתב התביעה, ועל הנתבעים לפעול על פיהם, בהתאם להוראות פסק הדין החלקי. התצהיר שמסר הנתבע בתאריך 9.11.2021 אינו מספק.
11. למען הסר כל ספק – על הנתבע למסור דו"ח רו"ח מאומת בתצהירו של הנתבע, אליו יצורפו החשבונות המבוקשים בכתב התביעה, כמפורט בסעיפים 76.1 ו-76.2. מבלי לפגוע בכלליות האמור, במסגרת התצהיר וכנדרש בתביעה יפרט הנתבע גם מהם המסמכים שברשותו הנוגעים לכל עסקה ועסקה (בשים לב לעסקאות המפורטות בכתב התביעה המתוקן), ויפרט מה היו ההכנסות ומה היו ההוצאות בהתבסס על החשבונות המצורפים, וזאת בנוגע לכל עסקה ועסקה שפורטה בכתב התביעה לתקופה שבין השנים 2010 -2015, כפי שהסכימו הצדדים בתאריך 24.12.2020. ככל שאין בידי הנתבעים מסמכים כלשהם מהמסמכים המבוקשים, יוצהר על כך בהתאם.
12. העברת הדו"ח והמסמכים המאומתים בתצהיר כנדרש, תוך 60 יום, ולא יאוחר מתאריך 20.2.2022.
13. דיון בבקשה להפקדת ערובה יתקיים במועד הנדחה שנקבע, כמוסכם.
14. הנתבעים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ב, 19 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.