1. כנגד מר אדוארד קוברסקי (להן: "הנאשם") הוגש כתב אישום יזום בגין העסקת שלושה עובדים ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק").

2. עובדות כתב האישום:

א. במועד הרלוונטי לכתב האישום, הפעיל הנאשם עסק חקלאי במושב אבשלום, רח' אבשלום 17, אשר עסק בגידולי מלפפונים ופלפלים.

ב. ביום 20.11.16, בשעה 11:40 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה, נמצא כי הנאשם מעסיק שלושה עובדים זרים בעבודות חקלאות. פרטי העובדים הינם: MIBUNCHAROENSAP SURATTANACHAI, SAIWICHAI PICHIT, .SIMMA NIWATCHAI

ג. העובדים לא היו במועד הרלוונטי אזרחי ישראל או תושביה, ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.

ד. הנאשם העסיק את העובדים שלא על פי היתר כדין במשך 20 יום, בין התאריכים 1.11.16 – 20.11.16.

3. במסגרת הכרעת הדין מיום 20.2.19, הורשע הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

4. במסגרת דיון שהתקיים ביום 2.4.19, אליו התייצב הנאשם עם עובד סוציאלי מטעם המועצה בה הוא מתגורר, ביקש הנאשם באמצעות מר אפרתי, להימנע מהרשעתו ולהפנותו לקבלת תסקיר קצין מבחן.

המאשימה, מצידה, טענה כי היא לא יכולה להתחייב למסגרת של ענישה, אך הותירה את ההחלטה בעניין הפניית הנאשם לקבלת תסקיר קצין מבחן, לשיקול דעת בית הדין.

5. במסגרת החלטת בית הדין מיום 2.4.19, נעתר בית הדין לבקשת הנאשם והפנה אותו לקבלת תסקיר מבחן בעניינו.

6. ביום 1.8.19 התקבל תסקיר המבחן בעניינו של הנאשם (להלן: "התסקיר"), במסגרתו המליצה קצינת המבחן:

"התרשמנו מאדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית ביסודה, ותפקוד תקין במישורי חייו השונים. כל זה התבטא בתפקודו במסגרת החינוכית ובמאמציו לתפקוד תעסוקתי יציב לאורך השנים, כעולה מתיאוריו, וזאת על אף הקשיים עמם מתמודד במסגרת המשפחתית לאורך השנים. בנוסף, הדבר בא לידי ביטוי במאמציו לתפקוד משפחתי תקין וסיוע לפרנסת משפחתו מגיל צעיר, ופועלו הרב למען החברה כמתואר. התרשמנו כי מערך תפקוד זה מהווה עבורו בסיס מוצק לתחושה של ערך, ותפישה עצמית של אדם נורמטיבי ומתפקד. במפגש עמנו, הוא חזר והדגיש את פועלו, הציג בפנינו מסמכים רבים, וביטא צער וחרטה על מעשיו. הדבר מעיד, להערכתנו, על הכנתו המוקדמת לקראת המפגש עמנו, ורצונו להציג בפנינו חלקים נוספים שלו, מעבר למתואר בכתב האישום. התרשמנו כי יתכן והתנהלותו כמתואר, מבטאת חרדה מפני תוצאות ההליך המשפטי, ואת הבושה שחש גם מפני סביבתו החברתית והמשפחתית, כמי שמעורב בביצוע עבירה פלילית מסוג זה. התרשמנו כי הוא אינו בעל דפוסים עברייניים וכי התנהלותו בעת ביצוע העבירה, קשורה לקושי שלו באותה העת לבחון לעומק את משמעות מעשיו והשלכותיהם, וכן לבחון מרחב אלטרנטיבות לפעולה. כן התרשמנו כי הוא מבטא אחריות מלאה על מעשיו, והפיק מכך לקחים.

בבואנו לגבש עמדה בעניינו, התייחסנו מחד לחומרת העבירה שביצע. מאידך, התייחסנו למאפיינים אישיותיים והתנהגותיים, כמתואר לעיל, ולתפקודו החיובי לרוב, להיותו נעדר עבר פלילי, כמתואר, ולפועלו הרב למען החברה. בנוסף, התייחסנו להערכתנו כי עבר תהליך של הפקת לקחים ממעורבותו זו בפלילים, לאחריות שמבטא למעשיו, וכן להערכתנו כי ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו והמחירים האישיים ששילם, מהווים עבורו גורם בעל השפעה מרתיעה, אשר יש בו בכדי לצמצם את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק.

המלצה:

בנוגע להרשעתו בדין, לאור האחריות שמבטא למעשיו, והתרשמותנו מכך שהפיק לקחים מביצוע העבירה, והוא אינו בעל דפוסי התנהגות שוליים, ובמטרה למנוע פגיעה נוספת בדימויו העצמי, ולהחריף את המשבר שחווה, וכן לאפשר לפעול למען הציבור במקום מגוריו, ולשרת במשמר האזרחי, נמליץ להימנע מהרשעתו בדין.

בנוגע לענישה, אנו סבורים כי יש מקום להטיל עליו ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 100 שעות, אשר יש בה להערכתנו מרכיב של עשיית צדק ופיצוי לחברה על הפגיעה בה והעבירה על החוק, ומאידך, עשויה לחזק את כוחות התפקוד החיוביים שלו, ולספק לו ערך ומשמעות.

על פי התכנית שבנינו עבורו, הוא יבצע את הצו בפארק אשכול, בתפקיד איש אחזקה.

כן נמליץ על התחייבות להימנע מעבירה".

7. טיעוני המאשימה לעניין הימנעות מהרשעה

א. בהתייחס להמלצה להימנעות מהרשעה, טען ב"כ המאשימה כי לא יוכל לקבל ההמלצה.

ב. עוד טען ב"כ המאשימה, כי לאחר שקרא את התסקיר, בהתייחס לגובה הקנס, מסכימה המאשימה להפחית את גובה הקנס שדרשה מלכתחילה.

ג. בנוגע לעצם ההרשעה, הפנה ב"כ המאשימה לע"פ 57160-01-14, מדינת ישראל נ' חברת הורים, וכן ע"פ 33112-09-15 מדינת ישראל נ' זלקין וכן לפס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (כב' השופט פרנקל), בתיק מדינת ישראל נ' כרובי, ת"פ 26876-09-17. לטענת ב"כ המאשימה, כעולה מהפסיקה, דווקא בסוג העבירות הנדונות שהן עבירות כלכליות שנעברות על ידי אנשים נורמטיביים, מקפידה הפסיקה שלא להימנע מהרשעה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הוכח בפני בית הדין שעלולה להיגרם מעצם ההרשעה פגיעה מיוחדת וחמורה כתוצאה מהרשעה, כגון עיסוק מסוים המוסדר לפי דין ובמקרים כיוצא בזה.

ד. לאור מצבו הכלכלי של הנאשם, ולאור ההמלצה בתסקיר, הסכימה המאשימה לחיוב הנאשם בתשלום של 10,000 ₪ לכל עובד, ובסך הכל 30,000 ₪, ובנוסף שהנאשם יחתום על התחייבות להימנע מעבירה.

8. טיעוני הנאשם לעניין הימנעות מהרשעה

הנאשם ביקש לאמץ את ההמלצה של קצינת המבחן. הנאשם הסביר כי ביצע עבירה בגלל ש"נפל בין הכיסאות". עוד ציין הנאשם שהוא תורם לציבור ולמדינה יותר מ-20 שנה בהתנדבותו במשמר האזרחי.

דיון והכרעה

9. סעיף 71 א לחוק העונשין, קובע הסדר של אי הרשעה והטלת שירות לתועלת הציבור, וזה לשונו:

"71 א...

(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לעניין סעיף 9 לפקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969, כדין צו מבחן.

(ג) בית המשפט לא ייתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות".

10. הסדר אחר לאי הרשעה מצוי בפקודת המבחן [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969, שם נקבע –

"1. הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות העניין, ובכללן אופיו של האדם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקלה שבה נעברה העבירה, ראוי, לפי דעתו, להעמיד את העבריין במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:

(1) להרשיעו ולהורות כל אחד מאלה:

...

(2) ליתן צו מבחן בלי להרשיעו אם אין על הנאשם עונש מאסר על תנאי שבית המשפט רשאי לצוות על ביצועו עקב הרשעתו בעבירה שהואשם עליה.

2. לא ייתן בית משפט צו מבחן אלא לאחר קבלת תסקיר בכתב מקצין מבחן שנתמנה לפי פקודה זו".

11. בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נפסק כי הימנעות מהרשעה הינה אפשרית בהתקיימם של שני תנאים מצטברים. האחד – על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. השני – כאשר סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

12. בענייננו, לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובפסיקה ולאחר ששקלתי האם ההרשעה במקרה זה עלולה לפגוע בשיקום הנאשם והאם מתקיימים בעניינו התנאים הנדרשים בפקודת המבחן להימנעות מהרשעה, לרבות טיב העבירה והנסיבות המקילות של ביצוע העבירות, מצאתי כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות להימנע מהרשעת הנאשם, ולהלן נימוקיי –

13. חומרת העבירה ושיקולי ענישה אחרים

א. אכן, העסקת עובד זר בניגוד להוראות החוק מהווה עבירה חמורה, אשר הקורבן שלה הוא (בין היתר), הציבור, וככלל לא ניתן יהיה להימנע מהרשעה בגינה. בית הדין הארצי, בע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' ניסים נפתלי, (פורסם בנבו) מיום 17.6.2002, עמד על חומרתה של העבירה של העסקת עובד זר שלא כדין וקבע –

"מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עובדה זולה"...".

ב. יחד עם זאת, בענייננו ישנן נסיבות אשר הופכות, לאור משקלן המצטבר, את דבר העבירה שבנדון לכזה המאפשר להימנע מהרשעה בגינו.

ג. כך, הרציונל מאחורי חוק עובדים זרים הוא כפול: שמירה על זכויותיהם של העובדים הזרים, המהווים אוכלוסייה מוחלשת, מניעת פגיעה בעובדים הישראליים, אשר אינם יכולים להתחרות בשוק העבודה ה"זול" ועלולים למצוא עצמם ללא פרנסה.

כפי שיובהר להלן, בנסיבות דנן הערכים המוגנים בחוק נשמרו, וזאת חרף מעשיו של הנאשם.

באשר לפגיעה בעובדים הזרים, התרשמתי כי לא נגרמה להם פגיעה וכי אין המדובר בעבירה כלכלית שנעברה מתוך תכנון לחסוך בעלויות העסקה ועל מנת לחסוך בהוצאות.

באשר לעניין זה, אין חולק שהנאשם שלח בקשה לרשום את העובדים על שמו. ברם, במועד הביקורת הנאשם עדיין לא קיבל היתר להעסיק את אותם עובדים ואלה נרשמו כעובדיו רק במהלך חודש פברואר 2017.

באשר לפגיעה באינטרס הציבורי, אשר לרוב תכריע את הכף לחובת הנאשם, הרי שלאור הנסיבות הייחודיות בענייננו אין המדובר בפגיעה שהיא קשה. ובמה דברים אמורים?

תחילה, מדובר בהעסקה קצרת מועד בת 20 ימים. שנית, אמינה בעיניי גרסת הנאשם לפיה הוא נקלע למצב אותו הוא הגדיר כ"נפילה בין הכיסאות". הנאשם הפנה לרשימת ההקצאות והצביע על כך שהיו ברשותו היתרים להעסקת שישה עובדים זרים בחקלאות לשנת 2016. הנאשם הצביע על כך כי שלושה עובדים בעלי היתרים עזבו את עבודתם בתחילת חודש נובמבר 2016 והוא נקלע למצב שהמשק החקלאי היה "ללא ידיים עובדות", כך שגייס מיד שלושה עובדים לצורך עבודה במשק, ובד בבד הגיש בקשה לרשום את אותם עובדים על שמו.

צא ולמד, כי העבירה אותה עבר הנאשם, אם כי פסולה היא, לא גרמה בפועל לנזק לציבור, בין אם עקב משכה הקצר ובין אם לאור העובדה כי פעל אל מול הרשויות בזמן אמת לקבלת אישור לרישום אותם עובדים על שמו.

לעניין זה יצוין, כי לא נעלמה מעיניי העובדה כי משך ההעסקה היה קצר מועד, היות והנאשם נתפס בקלקלתו, יחד עם זאת, הבקשה שהגיש להעברת אותם עובדים על שמו, התקבלה בחודש פברואר 2017.

למשכה הקצר של העבירה, ולכך שלא נגרם נזק לציבור, מתווסף הרקע והמניע לעבירה אשר הכריע את הכף באשר לחומרתה.

ד. באשר לאינטרס ההרתעה האישי, ראשית השתכנעתי כי אינטרס זה הושג זה מכבר וכי הסיכוי להישנות דבר עבירה מצד הנאשם הוא קלוש. הראיה הטובה ביותר לכך הינה שמאז דבר העבירה חלפו כ-4 שנים בהם הנאשם לא עבר על החוק. לעניין זה מתווספת העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה של הנאשם וכן מסקנות התסקיר לפיהן, הנאשם מקבל עליו את מרות החוק ומביע חרטה על ביצוע דבר העבירה, כך שגם התסקיר קובע כי הסבירות להישנות דבר עבירה, הוא נמוך.

14. הפגיעה הצפויה להיגרם לנאשם אם יורשע

א. הרשעת הנאשם עלולה לפגוע במטה לחמו ובעתידו, ובכך להוביל לפגיעה בעוצמה בלתי סבירה ביחס לתועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מדבר הרשעתו.

ב. להשלמת התמונה נבקש להפנות לרוח הדברים שנפסקו בעניין ת"פ (רח') 15571-06-13 מדינת ישראל נ' אהרון מיארה [פורסם בנבו] 17.11.14:

"במקרה דנן, מדובר בנאשם אשר העסיק את השוהים הבלתי חוקיים באופן חד פעמי, נקודתי, לצורך מסוים והוא שיפוץ ביתו, מבלי שהוא עצמו הכניסם לתחומי מדינת ישראל או הלינם. הנאשם כבן 65 שנים אשר זו לו מעורבותו הראשונה והיחידה עם החוק אשר עובד מזה כ-23 שנים ברשות שדות התעופה. הנאשם מפרנס יחיד במשפחתו אשר תומך ברעייתו הנכה והזקוקה לסיוע. הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לפגוע פגיעה קשה בפרנסתו ובפרנסת משפחתו... העבירה בה הורשע הנאשם בוצעה לפני למעלה משנתיים וניכר, בהתאם להתרשמות שירות המבחן, כי ההליך המשפטי מהווה בעבור הנאשם גורם מרתיע ומטלטל וכי לא מדובר בנאשם אשר לו קווי אישיות והתנהגות עברייניים. על כן, נראה כי מקרה זה נכנס בגדרם של אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם ניתן להימנע מהרשעתו של נאשם".

ג. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, יצוין, כי בנסיבות העניין הטלת עבודות שירות על הנאשם, ייטיב עם הציבור הרבה יותר מאשר הרשעתו בפלילים.

15. סוף דבר

א. הנני קובע כי הנאשם ביצע עבירות של העסקה שלא כדין של 3 עובדים זרים לפי סעיפים 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, אך נמנע מהרשעתו.

ב. הנני מאמץ את המלצת התסקיר ומטיל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, אשר יש בו להערכתנו מרכיב של עשיית צדק ופיצוי לחברה על הפגיעה בה ועבירה על החוק.

השירות לתועלת הציבור יבוצע על פי הנחיית שירות המבחן, בפארק אשכול, בתפקיד איש אחזקה.

ג. הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר הצו לביצוע שירות לתועלת הציבור, הוא צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71 ד' לחוק העונשין –ביטול צו השירות, הרשעה בעבירות שביצע ולגזירת העונש בגינן.

ד. הנאשם יחתום על התחייבות לפי סעיף 72 (ב) לחוק העונשין, בתוך 14 יום מקבלת גזר הדין, אם הנאשם יעבור עבירה על חוק עובדים זרים בתוך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין, יושת עליו קנס בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, א' סיוון תש"פ, 24 מאי 2020, בהעדר הצדדים.