פרוטוקול

ב"כ המשיב:

יש לנו תסקיר סופי, שאומנם בשורה תחתונה בפרק המלצות, כותב בהעדר חלופה אין אנו באים להמלצה לשחרורו ממעצר, אודה ולא אבוש שלא ירדתי לסוף דעת העורך התסקיר כי עמוד לפני מפרט בהרחבה את החלופה והערבים שהתייצבו שם. לכן אני מבקש מכב' בית המשפט לשמוע את הערבים ולשחרר את המשיב בפיקוח אחד, שאחד מהם יפקח עליו 24/7, כאשר הערב מתחייב לדאוג שהמשיב יקבל או יקח טיפול רפואי וזאת בהתחשב בעובדות שאפרט להלן.

אין מדובר בעבר פלילי מכביד. ניתן לראות מעברו כי בפברואר 2017 המשיב נמצא לא כשיר לעמוד לדין מטעמי מחלת נפש, באפריל 2016, יצא לא כשיר לעמוד לדין מפאת מחלת נפש. הוא לא נוטל תרופות ולא מאוזן, קוראים דברים שמביאים שהוא לא נוטל את התרופות.

מפנה לפגישת שירות המבחן עם המתלוננת, שירות מבחן נפגש איתם, שירות מבחן ראיין אותה וכתב שלדבריה אינה חוששת מפניו של המשיב ומעוניינת שימשיך ליטול טיפול תרופתי ולמלא אחר תפקידו כאב לילדים. הם כותבים שהיא מגוננת, על המשיב וזה לא נכון. נכתב כי התרשמו מכנותה של המתלוננת בשיחה איתה, שירות מבחן אומר, כאשר יש לו כלים מקצועיים שמתרשם מכנותה של האשה, והיא אומרת בכנות לשירות מבחן שלא חוששת ורוצה שיחזור לבית. מתייצבים 3 אחים, מוצע מסגרת ומקום פיקוח, איך שירות מבחן כותב בהעדר חלופה, יש את האח שעובד ולומד ומוכן לקחת את המשיב, יש אח איברהים עצמאי שיוד את החובות שלו ומוכן לקחת עליו אחריות האח השלישי נשוי ועובד ומוכנים לקחת אותו אליהם ומוכנים לדאוג שיטול תרופות.

ככל הנראה ננהל תיק זה, וגם לגבי מצבו הנפשי, שכן לא נסכים עם חוות הדעת, הרי פעמיים לא נמצא כשיר לעמוד לדין ולפתע פתאום כן, ככל הנראה משפטו יהיה זמן רב, לא מוצדק ולא הכרחי שיתנהל כאשר הוא מאחורי סורג ובריח.

מצבו במעצר, בשל מצבו הנפשי לא פשוט. זה מוסיף עוד נקודה לטובת החלטה לשחררו, מפנה לעמ' 3 הערכת הסיכון. שורה 1,2 מדברת בעד עצמה לפניה המשיב מתמודד עם קשיים נפשיים. המתלוננת באולם ובית משפט כן יכול לשמוע אותה ולהתרשם ממנה, בית משפט אמור לדאוג גם לתא המשפחתי של המשיב. יש מצב נפשי לא פשוט, יש תלונה שטענו שהיא תלונת שווא ויש ראיות לכאורה שבית משפט קבע שנתן לה מכה. זה לא ראוי ולא נכון, ואנו לא מקלים ראש, אך מכאן ולהותיר אדם כזה מאחורי סורג ובריח עד שיתנהל משפטו, זה לא נכון בנסיבות אלה.

ב"כ המבקשת:

גם העובדה שהמתלוננת באולם לא חדש למותב זה, שירות מבחן שוחח איתה וניתח את מערכת היחסים בתמונה רחבה שנפרשת על 5 עמודים, שירות מבחן התרשם ממורכבות ביחסים, מיחס של קשר אובססיבי שלו כלפיה, העובדה שהמתלוננת רוצה לשקם יחסים, שירות מבחן לא התרשם מכך לעומק אלא מכך שהיא עצמה מתקשה להכיר בעומק הפגיעה בה ואפילו הופנתה לשירותי רווחה כדי לתת מענה לפגיעות שלה ממנו לאורך השנים. מדובר במי שמחד אומר שלא משתמש ולא צורך סמים, יחד עם זאת שירות מבחן התרשם שלאור כל המידע שנאסף לגבי המשיב, הוא צורך סמים ככל הנראה עד ליום מעצרו בתיק זה. כך גם שלל שירות מבחן את האפשרות למוכנות שלו להשתלב בהליך טיפולי. מפנה גם לרישום הפלילי שחברי אומר שאינו מכביד. מדובר בשתי עבירות איומים כלפי המתלוננת. איומים אלה הם גם כלפי המתלוננת, מה שמעצים את העובדה שהמתלוננת למעשה משקפת תופעה של סינדרום האשה המוכה. זה שנמצאת פה לא צריך להרשים את בית המשפט ולקבל החלטה שלא מסוכן לה, שירות המבחן התרשם ממסוכנות גבוהה, בחן את החלופה שהוצעה ביחס לחלופה סבר כי למרות רצונם של החלופה לסייע למשיב הם מודעים באופן מצומצם לכשלים בהתנהגותו, לשימוש בסמים, לתוקפנות כלפי המתלוננת, מביעים עמדות מגוננות, אינם ערים לדוסי התנהגות אלימים ולקשר האובססיבי, כך שירות המבחן אומר בעמוד האחרון, (מקריאה מהתסקיר).

לאור הערכת הסיכון והעדר חלופה מתאימה ולאור כל זאת לא בא שירות המבחן בהמלצה.

חברי אומר מצד אחד שאנחנו לא ממזערים מהעבירה, אך נתן לה מכה עם איזה חתיכת ברזל, זה לצמצם מהעבירה, הוא היכה אותה, נתן לה מכות עם ברזל והיא לא צריכה לספוג זאת, העובדה שהמשיב רוצה לנהל את התיק פתוחה בניו, הוא יכול להגיש בקשות היה ויתארך מעל הצפוי. כשירות דיונית משתנה מעת לעת, יכול להיות מקרה של שבועיים, השירות משתנה ובית משפט רואה זאת גם.

לאור כל האמור נבקש את מעצרו של המשיב עד תום הליכים.

ב"כ המשיב:

לא הבנתי מדוע חברתי בחרה להתעלם מאמירה מפורשת שלך שירות המבחן שמתרשם מכנותה של המתלוננת. הדברים שלטובתו היא מתעלמת, אם היא לא חוששת מפניו מה עילת המעצר. עצמת העילה היא מסוכנות למתלוננת.

בהינתן כי שלושה אנשים מתייצבים כאן ומוכנים לקחת פיקוח על המשיב 24 שעות ביממה, אבקש לשמוע את האנשים הגם ששירות מבחן המליץ לא לשחרר, זה חובתו ותפקידו של בית המשפט ולא רק שירות המבחן.

<#6#>

החלטה

הדיון היום הוא בהמשך להחלטה מיום 26/11/17 לאחר קבלת 2 חוות דעת פסיכיאטריות מאת הפסיכיאטר המחוזי אשר העריך כי המשיב היה אחראי למעשיו והוא כשיר לעמוד לדין, לאחר פרוט עניינו של המשיב, אשר סובל ממחלת נפש – סכיזופרניה, ונמצא משתמש בסמים מסוגים שונים.

בהחלטתי הנ"ל עמדתי קצרה בתשתית הראייתית, וכן בעצמת עילת המעצר אותה מצאתי מוגברת ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר מעצר.

תסקיר מעצר הוגש ביום 24-12-17, מדובר בתסקיר מפורט, ארוך ומעמיק של שירות המבחן אשר מצא לנכון לבדוק כל היבט הנוגע למשיב, לרבות חלופת המעצר אצל בני משפחתו, ובסופם של דברים לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב ממעצר.

ב"כ המשיב הלין נגד התסקיר, לדידו ישנה סתירה בתסקיר בכל הנוגע למתלוננת, שכן, מצד אחד השירות התרשם מכנותה של המתלוננת ומצד שני התרשם ממסוכנות המשיב כלפי המתלוננת וזאת חרף דברי המתלוננת כי היא אינה חוששת מהמשיב.

נראה כי ב"כ המשיב נתפס לכלל טעות, שכן, שירות המבחן אומנם התרשם מכנותה של המתלוננת בשיחה עימו וכן התרשם מרצונה לשקם יחסיה עם המשיב. עם זאת הוסיף וציין השירות בנשימה אחת ובהמשך להתרשמותו מכנותה של המתלוננת, כי זו מתקשה להכיר לעומק בפגיעה בה ולהגן על עצמה מפניו של המשיב. אין סתירה בין התרשמות השירות מכנותה של המתלוננת לבין התרשמותו כי המשיב מסוכן למתלוננת, שהרי ברי שלא דברי המתלוננת ההם אלה אשר יקבעו את מידת מסוכנותו של המשיב כלפיה.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאורך כל התסקיר אשר מביא במאפייני אישיותו של המשיב ובדברים שמסרה המתלוננת אשר מפאת צנעת הפרט ומתוך חשש של שבית המשפט שמא יאונה לה רע, לא יפורטו כאן, (ראו עמ' 2 פסקה אחרונה, עמ' 3 פסקאות ראשונה, שניה ושלישית).

הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף במכתב עו"ס משטרה מיום 31/10/17 אשר צורף לתיק, ממנו עולה תמונה מדאיגה בכל הנוגע להתנהגות המשיב כלפי המתלוננת, דברים שקיבלו ביטוי חלקי בתסקיר שלפניי.

שירות המבחן העריך את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב כלפי המתלוננת גבוהה. לא רק משום מעשיו כלפי המתלוננת כמתואר בכתב אישום זה, אלא לאחר שיחתו עם המתלוננת, שיחתו עם המשיב והתרשמותו כי זה בעל מודעות נמוכה למצבו והעובדה ששלל כל נזקקות טיפולית מול התרשמות שירות המבחן כי הוא בעל נזקקות טיפולית גבוהה.

עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי המשיב נוהג לעשות שימוש בסמים מסוגים שונים ואלה לצד העובדה שהפסיק ליטול את הטיפול התרופתי הקבוע למחלת הנפש ממנה הוא סובל מגבירים את המסוכנות ממנו והדבר מקבל ביטוי בתסקיר בשיחת המתלוננת עם שירות המבחן.

טענת ב"כ המבקשת התסקיר הינו תסקיר שלילי, ניתן לומר גם תסקיר שלילי ביותר, אשר תוצאתו אינה באה בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בפניו והיא כאמור בני משפחתו של המשיב. בהקשר זה אוסיף כי לא מצאתי לנכון לבחון את חלופת המעצר בהינתן התרשמות שירות המבחן מהמפקחים שהוצעו בפניו ולא רק, אלא, בעיקר משום מאפייני אישיותו של המשיב כפי העולה מתסקיר המעצר.

כאן המקום גם להוסיף ולומר כי מקום בו שירות המבחן שוחח עם המפקחים המוצעים במסגרת חלופת המעצר, ולא התרשם כי החלופה מתאימה להוות חלופת מעצר עבור המשיב, הן משום החלופה עצמה והתאמתה למשיב או משום המשיב ומאפייניו האישיותיים – אין חובה על בית המשפט לשמוע ולבחון את המפקחים המוצעים, והדברים מקבלים משנה תוקף את דעתו של בית המשפט תואמת את התרשמות שירות המבחן בכל הנוגע למשיב עצמו והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר.

טענת ב"כ המשיב בנוגע לכך שבתיק דנן התנהל הליך ארוך, אינו מעניינו של בית משפט בהליך זה, אשר עיקר תפקידו לעמוד על מסוכנות המשיב כלפי המתלוננת ואפשרות להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר והדברים עוד יותר נכונים כשההליך הפלילי נגד המשיב רק החל.

בסיכום הדברים, עילת המעצר הינה גבוהה וחלופת מעצר שנבחנה על ידי שירות המבחן לא נמצאה מתאימה למשיב זה. מכאן אין לי אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ח, 25/12/2017 במעמד הנוכחים.