19 יוני 2018

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

נציג ציבור (עובדים) מר יצחק גבאי

נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין

החלטה

1. התובע, מר דב הכט (להלן - המבוטח או התובע) הוא בעליו של מוסך לביצוע עבודות חשמלאות רכב ומיזוג אוויר. התובע טען כי כתוצאה מעבודתו רבת השנים נפגעו כתפיו וברכיו וכי יש להכיר בהן כפגיעות בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

בהודעות מהתאריכים 30.8.17 ו- 18.6.18 הכיר הנתבע בפגיעות בכתפיים כפגיעות בעבודה. מכאן – שנותרה במחלוקת שאלת הפגיעה בברכיו של התובע.

2. התובע טען כי עבודתו דרשה ביצוע משימות שונות תוך כריעה על הברכיים, ובמיוחד על רגל ימין ובתנוחות גוף מפותלות ולא נוחות – כל זאת על מנת לבצע את המשימות הנדרשות בביצוע תיקונים במערכות המצויות ברובן מתחת להגה ומאחורי לוח המחוונים ברכב. התובע טען כי מדובר בתנועות שבוצעו במצטבר על פני כשעתיים בכל יום עבודה בתקופה המשתרעת על פני כ- 15 שנים בהם התובע עובד לבדו במוסך.

3. לטענת הנתבע, לא הונחה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה מינוי מומחה רפואי בכל האמור בפגיעה בברכיו של התובע על דרך המיקרוטראומה. הנתבע טען כי עיקר עבודת התובע בוצעה כשידיו מושטות כלפי מעלה לעבר חלקי הרכב כשהרכב מורם, ואילו מיעוט המשימות בוצעו כשהתובע כורע על ברכיו באופן לא רציף. הנתבע טען כי אין מדובר בתנועות שבוצעו באופן חוזר ונשנה או רצוף, וכי אין מדובר בתנועות זהות במהותן – אלא במשימות ופעולות מגוונות, כשבין תנועת כריעה על הברכיים אחת לשניה - התובע מבצע פעולות נוספות ומטפל בכלי רכב אחרים.

הרקע העובדתי הרלוונטי, אותו אנו קובעים על יסוד עדות התובע שנשמעה ביום 19.6.18, ועל יסוד המסמכים שהוצגו הוא כדלקמן:

4. התובע עובד במוסך שבבעלותו לחשמלאות רכב ומיזוג אויר וזאת מאז חודש 4/1978. עד לחודש 11/00 העסיק המוסך עובדים נוספים. החל מחודש 11/10 ואילך ועד סגירת פעילות המוסך בחודש 3/15 – התובע הוא העובד היחיד במקום.

5. שעות הפעילות של המוסך הן 8 שעות מדי יום בימים א' עד ה'. בימי ו' פועל המוסך עד השעה 13:00.

במוסך מטופלים בתקפה שבין השנים 2000 – 2015 כ- 7 עד 10 כלי רכב ביום.

6. במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע תיקונים וטיפולים שונים במערכות החשמל ומיזוג האוויר שברכב. חלק ניכר מהעבודה מבוצע כשהתובע נמצא מתחת לכלי הרכב המורם באמצעות רמפה הידראולית, והפעולות השונות מבוצעות כשידיו של התובע מורמות למעלה אל חלקי הרכב הדורשים את טיפולו (סעיף 16 לתצהיר התובע).

7. בנוסף, מבצע התובע משימות שונות של תיקון וטיפול במערכות הממוקמות מתחת להגה או מאחורי לוח המחוונים (כדוגמת מערכות חשמליות או ממוחשבות, מערכות מיזוג ומערכות מכאניות שונות) אשר לצורך טיפול בהן הוא נמצא בתוך הרכב, כשהוא כורע על ברכיו או על אחת מהברכיים באיזור כסא הנהג כשכסא הנהג מוסט לאחור.

8. מתיאורו של התובע עולה כי המשימות אותן ביצע כשהוא כורע על ברכיו או על ברל ימין כשרגל שמאל מונחת על הרצפה מחוץ לרכב הן:

א. החלפת דשבורד/ לוח המחוונים– משימה המבוצעת כפעם בשבוע עד פעם בשבועיים. לגבי משימה זו התובע תאר כי היא אורכת יומיים, אלא שאין מדובר ביומיים רצופים של עבודה בתנוחה זו, אלא שרק חלק קטן מאותם יומיים מוקדשים למשימה זו תוך כריעה על הברכיים והיתר מוקדש לטיפול ביתר כלי הרכב במוסך (פרו: 4; ש: 2-16).

ב. החלפת אביזר, החלפת נורה או תיקון לוח השעונים – משימה המבוצעת בתדירות של כפעם ביומיים, שעה בכל פעם (פרו: 4; ש: 17-27).

ג. תיקון מערכת היגוי חשמלית הממוקמת מתחת ללוח המחוונים – משימה המבוצעת כפעם בשבוע כשעה.

ד. תיקון מערכת אוורור – משימה המבוצעת פעם ביומיים-שלושה, כשעה בממוצע.

ה. טיפול בחיישנים של כריות האוויר הממוקמים מתחת לכסאות הקדמיים ברכב – משימה המבוצעת כפעם בשבועיים-שלושה. אורך התיקון – כשעה בכל פעם (פרו: 5; ש: 26 עד פרו: 6; ש: 5).

ו. מדי יום נדרש התובע לעלות למשרדי המוסך הממוקמים בקומה השניה כ- 10 פעמים. מדובר בעליה של כ- 20 מדרגות בכל פעם ופרק הזמן הנדרש לטיפוס במדרגות הוא מספר דקות בכל פעם.

9. מעדות התובע עולה כי פעולות הכריעה על הברכיים לא נעשות ברצף, אלא בהפסקות, אם לצורך נטילת מכשיר, טיפול בכלי רכב אחר או טיפול בלקוח (עדות התובע בפרו: 4; ש: 31 עד פרו: 5; ש: 2).

עוד עולה כי הפעולות שתוארו לעיל מבוצעות בכריעה על הברכיים לסירוגין ולעתים על שתיהן יחד (עדות התובע בפרו: 6; ש: 6-7).

10. על מנת לבסס טענה בדבר פגיעה על דרך המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח שלושה יסודות, כפי שסוכמו בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14):

(א) ביצוע תנועות חוזרות ונשנות "זהות במהותן", כלומר דומות אחת לרעותה והפועלות על מקום מוגדר;

(ב) התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על-פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה וללא הפסקות, וניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום עבודה;

(ג) ניתן לבודד את תנועות הגוף החוזרות והנשנות הפועלות על איזור מוגדר במשך פרקי זמן רציפים ומשמעותיים, גם מתוך עבודה שהיא בעיקרה מגוונת.

11. במקרה של פגיעה בברכיים, על המבוטח להוכיח "רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן" (עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.10), להלן – עניין בן סימון).

באשר לביצוע עבודה בכריעה על הברכיים או על איזה מבין הברכיים, הלכה היא ככלל, לא תוכר שהייה בעמדת רכינה או כריעה לפרקי זמן מסויימים כמקימה תשתית מיקרוטראומטית, וזאת משום שמדובר במצב סטטי במהותו ולא בביצוע תנועות באופן חוזר ונשנה בתכיפות מספקת (כאמור בעניין בן סימון וכן בעב"ל (ארצי) 49533-12-10 שלמה ביטון – המוסד לביטוח לאומי (23.1.12)).

12. בנסיבות המקרה כאן, מצאנו כי עלה בידי התובע להראות כי מתוך שלל המשימות המגוונות אותן הוא מבצע במהלך יום העבודה, ניתן לבודד את אותן תנועות המבוצעות תוך כריעה על הברכיים לסירוגין. העובדה כי בין תנועה אחת לשניה יש הפסקות או כי אין מדובר בתנועות המבוצעות באופן קבוע וסדיר – אין בה כדי לשלול את האפשרות לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

לאור האמור, מצאנו כי יש בתשתית העובדתית כמפורט לעיל כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הנזק בברכיו של התובע.

13. התיק יובא לעיון אב"ד ביום 10.8.18 לצורך מעקב אחר הגעת החומר הרפואי ולצורך מתן החלטה בדבר מינוי המומחה.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ח, (19 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.