בקשה לקבוע כי כב' השופטת חנה פלינר- תפסול את עצמה

1. לפניי בקשה לפסילת מותב זה מלשבת בדין- הבקשה שהגישה המבקשת (הגב' אהובה עודי) כוללת 33 עמודים (והתשובה 17 עמודים) במסגרתה מתבקש מותב זה לפסול עצמו ולדחות את מועדי דיוני ההוכחות הקבועים לימים 29.12.2020 ו-30.12.2020. אם אנסה למקד את הבקשה, נטען בה כי החלטות שונות שהתקבלו במהלך ההליך "מנותקות מהמציאות"; איכות ההחלטות ירודה ואינה הולמת שופט במעמדי; ההחלטות מוטות לטובת חברת הביטוח (שאינה צד ישיר לתיק) ומתקבלות על מנת למצוא חן בעיני חברת הביטוח, עד שמתעורר חשש ממשי למשוא פנים. הבקשה עצמה הוגשה ביום 30.11.20, וזאת לאחר שביום 27.10.20 הוגשה בקשה (שנדחתה בו ביום) ל"עיכוב הליכים" בתיק זה.
2. מעיון בבקשה עולה כי ניתן היה לדחותה על הסף בשל נוסחה והסגנון המופנה כלפי ביהמ"ש ומותב זה וראו למשל: "האם יתכן ששופטת מחוזית בכירה, בעלת כנראה עשרות שנות ניסיון במשפט וכו' – כל כך גרועה בדבר היחיד עבורה היא שם- שיקול דעת שיפוטי" (סעיף 21 לבקשה); "הייתכן שכבודה בעלת יכולת קוג' נמוכה מכל ספקטרום 90 האחוז?" (סעיף 36 לבקשה, ראו גם סעיף 96 לבקשה); "השופטת הנכבדה חנה פלינר, לא באמת טרחה לקרוא אל נכון" (סעיף 50 לבקשה); "איך עובד מוחו של בית המשפט הנכבד...?"; "ואילו את כב' השופטת פלינר- אין שבריר סיכוי של ממש, סיכוי ריאלי- שתקבעי שקיימת אחריות"; "החלטה מיום 17.9.20... לא תאומן ממש"; "טרם ייהרס התיק סופית"; "ירד לאבדון"; "את (הכוונה למותב זה, ח.פ) תכווני בכוונת מכוון מוקדמת "מראש"... ללא קשר למצב האמיתי על שלחך (הכוונה ל"שולחנך", ח.פ); "מקבלת החלטות/ קביעות מנותקות כליל"; "ניתוק קיצוני ומוחלט באמירותיך וקביעותיך ממה שבאמת ניצב על שלחנך עד כה"; "שאלת האחריות... נחרצה מראש"; "הטיה קשה של השופטת הנכבדת- לטובת חברת הביטוח"; "הטיה קשה מאוד בלב השופטת"; "אם משפיע על שופט, שעה שמשפיע עליו – בעיני מי שווה לשאת חן- "אין דילמה"" (ראו סעיפים 39-40 לבקשה); "השופטת חנה פלינר בוחרת כי יוטל גרזן כורת, סופי, וודאי, נחוץ"; "עד כמה מסוגלת השופטת הנכבדה לסתור הכול... להיות מנותקת כליל, מהכל ממש"; "המיקום ... של איכות החלטות השופטת הנכבדה חנה פלינר.. הינו במקומות הנמוכים ביותר בסקאלת עקומת גאוס של איכות קבלת החלטות שיפוטיות... אפילו אל מול אוכלוסיית המשפטנים בעלי הניסיון, אלא נמוכה ביותר אפילו אם תימדד אל מול אוכלוסיה כללית של אנשים בעלי חשיבה סבירה.."(סעיף 17 לבקשה); "לכל היותר ב10 אולי 15 האחוזים הנמוכים ביותר באוכלוסיה. באוכלוסיה- הכללית (אפילו לא אוכלוסיית המשפטנים" (סעיף 18 לבקשה).
3. המשיב הגיב לבקשה זו וטען בין היתר כי יש לדחותה על הסף בשל סגנונה הבוטה והמשתלח. המשיב הפנה למקרים נוספים, בתיקים אחרים, בהם הגיש בא כוח המבקשת בקשות בסגנון דומה. באחד המקרים, שהונח על שולחנו של בית המשפט העליון, נקבע כדלקמן : "תחילה אעיר כי הלשון הבוטה שבה נקטו המערערים בהתייחס לחשדם בדבר הסיבה שכביכול הביאה את המותב לשינוי עמדתו בעניין הגישור, אין לה מקום. סגנון כזה אינו ראוי, ואך מטעם זה ניתן היה לדחות את הערעור על הסף (השוו: ע"א 6220/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (31.10.2017))", ראו ע"א 7480/17 יונתוב ואח' נ' התחנה המרכזית החדשה בתל אביב יפו בע"מ (25.1.2018) [פורסם במאגרים] (להלן: "עניין יונתוב"). ראו גם הפניות המשיב בסעיפים 16 עד 19 לתגובתו (ותגובת ב"כ המבקשת בעמודים 12-14 לתשובה) ביניהן, החלטות בית המשפט העליון באשר לסגנון בא כוח המבקשת בתיקים אחרים, אשר לא הובאו במסגרת החלטה זו כדי שלא להרחיב את היריעה .
4. אכן סבורה אני כי בקשות המוגשות בסגנון שכזה יש לשקול את סילוקן על הסף. מעבר לכך, וגם אם סובר ב"כ המבקשת כי ההחלטות אינן ראויות או מלמדות על רמת שיפוט נמוכה (וכמובן שמותב זה מסתייג מכך), אין בדבר כדי להקים עילת פסלות.
5. עם זאת בחרתי להתייחס גם לגופם של דברים. סבורה אני כי אין המדובר בבקשה לפסלות אלא בבקשה בעלת אופי ערעורי אשר הוגשה תוך שיהוי רב- המבקשת מתייחסת להחלטות ביהמ"ש שניתנו במועדים הבאים 8.11.2019, 9.2.2020- שעניינה הוצאת חוות דעת מהתיק, 17.9.2020- במסגרתה נדחתה בקשה לפיצול הדיון. כך נטען בבקשה לפסלות שופטת כי: "החלטה מיום 17.9.20... לא תאומן ממש"; "הבעיה אינה הוכחת גובה נזק אלא שאלת אחריות"; "זו רק שגיאה אחת מתוך עשרות שלא יאומנו ממש, כולן- לרעת התובעת"; ההחלטות מכילות "ים" של "שגיאות בעוצמה שלא תיאמן". מדובר בהחלטות דיוניות באשר לאופן ניהול התיק, וגם אם שגויות המה, הדרך להשיג עליהן אינה באמצעות הגשת בקשת פסילה: "ולעניין הארכת המועד, ככל שהמערערים מבקשים להשיג על החלטה דיונית כזו או אחרת של המותב עליהם לעשות כן באמצעות הליכי הערעור המוסדרים בדין, ולא באמצעות הגשת בקשה לפסילתו (ע"א 4457/17 סבן נ' שי שלמה רכב בע"מ, פסקה 5 (19.6.2017)) (ראו עניין יונתוב).
6. טעם נוסף לדחיית הבקשה הינו השיהוי בהגשת הבקשה- המבקשת לא פירטה מדוע הוגשה הבקשה במועדה תוך שיהוי קיצוני ורב במקום בהזדמנות הראשונה, כל שצוין בבקשה הוא כי בא כוחה "לא יכל להגיש את הבקשה מוקדם יותר" וראה: ת"א 47655-09-18 עו"ד ערן בן עוזר נ' צ'רלי רבני טהרי (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 23.12.2019). במסגרת התשובה לתגובה בעמודים 16 – 17 הועלו טענות נוספות באשר לשיהוי באופן שמרחיב את היריעה ואין בו כדי לתקן את המחדל שבהגשת הבקשה במועדה זה, ממש ערב דיון ההוכחות, באופן המעורר תהיה באשר למניע העומד בבסיס הבקשה. בעניין זה אציין כי הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, היא התובעת, האמורה לעשות כל שביכולתה על מנת להאיץ את ההליך המשפטי. משום מה בוחרת המבקשת להלין על ה"מהירות" בה מתנהל ההליך, וראו התייחסות המשיב לכך בתגובתו.
7. ולב ליבה של בקשת הפסלות -המבקשת לא הפנתה לעילה ספציפית כלשהי כדרישת סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 הקובע באילו מקרים ייפסל שופט מלשבת בדין. המבקשת לא הצביעה על נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט אלא חשש סובייקטיבי גרידא כי לא מתקבלות טענותיו המשפטיות על מנת לשפר מצבו וראו הפניית המשיב ע"א 3065/17 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' בבג'ני (פורסם במאגרים המשפטים, ביום 20.6.2017, שם נקבע כי: "לבית המשפט החובה ולצידה היכולת לנהל את המשפט ולנווטו כאשר השימוש ביכולת זו אינו סימן למשוא פנים". הטענות כאילו כביכול ההחלטות ניתנות על מנת לנשוא חן בעיני חברת הביטוח (שאינה כלל צד לתיק, ואין בהן דבר וחצי דבר) לא די בהן כדי לבסס את אותו חשש ממשי למשוא פנים.
8. לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.
9. בשולי הדברים אציין כי דיוני ההוכחות נדחו היום בשל הוראת בידוד שקיבל מותב זה וללא קשר לבקשת הפסילה – שנדחית כאמור.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"א, 27 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.