22 יוני 2021

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

פסק דין

1. תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל הוא, כפגיעה בעבודה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה , נדחתה על ידי הנתבע.
2. ביום 21.11.2019 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע ובין חשיפתו לרעש מזיק במקום העבודה. בהתאם לכך, מונה ד"ר מיכאל בייזר, מומחה א.א.ג, כמומחה מטעם בית הדין.
3. ביום 23.2.2020 התקבלה הודעת המומחה במסגרתה התבקשו הצדדים להמציא מסמכים רפואיים נוספים מרופאים שונים אשר טפלו בתובע במהלך השנים.
4. ביום 22.6.2020 לאחר קבלת מסמכים רפואיים נוספים, ניתנה חוות דעת המומחה בה נקבע כדלקמן:

"נשלחו אלי בדיקות שמיעה מרובות. 8 הבדיקות המוקדמות בוצעו במרפאה לרפואה תעסוקתית של חברת החשמל לישראל בכע"מ ומכסות את תקופת עבודתו של מר שיפרין מתחילת עבודתו בשנת 1994 ועד שנת 2015. אמנם בדיקות אלה אינן בתוקף עבור מוסדות משפטיים אולם ניתן להתרשם מירידת שמיעה הדרגתית, יותר בתדירויות הגבוהות, כמצופה מירידת שמיעה עקב חשיפה כרונית לרעש מזיק.

לצערי, הבדיקות אינן תיקניות משום שנבדקה רק הולכת אויר ולא הולכת עצב, אך למרות ההסתייגויות הנ"ל התפתחות צורת האודיוגרמה מתאימה לתהליך של חשיפה ממושכת לרעש מזיק. מר שיפרין בצע בדיקת שמיעה נוספת ב 5.10.2016, לצערי שוב בדיקת סינון בלבד אך מקום ביצוע הבדיקה לא הודפס. בתאריך 10.11.2016 בדיקה נוספת באודיומדיק והבדיקה תקנית. לצערי אין התייחסות לאמינות הבדיקה מצד הבודק (ת) וחבל משום שיש כאן העלות "הכפית" ברישום, תופעה מוכרת בגיל המבוגר אולם 35 ימים קודם לכן הייתה "כפית" , גם אין התאמה בין טון טהור וערכי SRT. גם בבדיקה הנותרת שבוצעה במכון הדים בתאריך 28.3.2017 חסרה "הכפית", אך יש התאמה בין טון טהור וערכי SRT . אלא מאי, הירידה בתדירויות הדיבור בשתי הבדיקות האחרונות (באודיומדיק ובהדים) גדולה מן המותר – 40 דציבל – ומגיעה לכדי 75 דציבל דו צדדית בבדיקת אודיומדיק ו- 55-60 דו צדדית בבדיקת הדים.

לצערי, התמונה אינה ברורה כל כך והתרשמותי נסמכת על 8 בדיקות סינון שאינן עדות טובה, אם כי נראית לי מהיימנה מחד וכנגדן 2 בדיקות שמיעה תקניות, מאוחרות יותר שאינן מתאימות לקריטריונים הנהוגים בספרות הן עקב ירידת שמיעה "מעבר למותר" בטונים הנמוכים (500, 1000 ו – 2000 הרץ) והן עקב אי התאמת SRT ל – PT בבדיקה באודיומדיק. ניתן אולי להסביר ירידה זאת בגין מחלות סיסטמיות כמו יתר לחץ דם וסכרת שהצטרפו לנזקי הרעש. המלצתי, המסוייגת, להתייחס לבדיקה השמיעה מן ה 5.10.2016 כאינדיקטור חיובי. הבדיקה מתאימה לכתוב בסעיף 84 א. (א)(1) ו (2) ואין מוזכרת הערה שהבדיקה איננה בתוקף עבור מוסדות משפטיים.

בהתייחס לטינטון – לצערי לא מצאתי כתוב באסופה הרפואית מתי הוגשה התביעה לביטוח לאומי.

בהסתמך על בדיקת הערכת טינטון שבוצעה ב 28.3.2017 במכון הדים התלונות על טינטון הופיעו כשנה וחצי לפני הבדיקה, הטנטון הוא דו צדדי וקבוע, בהמלצות נרשם כי " בדיקת ה RESIDUAL INHIBITION מצביעה על שימוש בממסך כטיפול הולם". פרט לאיזכור זה ולמרות ביקורים חוזרים ונשנים אצל מומחה א.א.ג. לא ניתן למצוא באסופה פניות חוזרות לטיפול רפואי או רישום תרופה להקלת הטנטון".

1. ביום 17.8.2020 הועברו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות:

"בחוות דעתך אתה מציין כי בבדיקות מיום 28.3.17 ו – 10.11.16 חסרה "הכפית". האם אתה מתכוון לשקע NOTCH ? ככל וכן:

א. התובע יליד 1951. האם נכון שהעדר NOTCH אצל נבדקים עם ירידת שמיעה מושרית רעש היא תופעה ידועה במקרה שהנבדק עבר את גיל ה- 50 (כמו אצל התובע)?

ב. האם נכון כי בחבלות שמיעתיות מושרות רעש לאחר שנים רבות של חשיפה לרעש מזיק, לא בהכרח תמיד יראה NOTCH קלאסי?

2. האם נכון שבכל בדיקות השמיעה שביצע התובע ושבהן נבדקה הולכת העצב –הייתה הפחתה של כושר השמיעה בתדירויות הדיבור בממוצע בשיעור של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים?

3. ככל שלטענתך התובע עונה לתנאי בדבר ירידה בשמיעה, בשיעור 20 ד"צ לפחות בממוצע בכל אחת מהאוזניים , אנא השיב מהו הגורם העיקרי (שהסבירות לקיומו עולה על 50%) , להתפתחות ליקוי התבע באוזניו?

האם לדעתך מחלותיו הסיסטמטיות של התובע הינן הגורם העיקרי להתפתחות ליקוי השמיעה?

4. האם רמות רעש מזיק גבוהות שאליהן חשוף עובד, יכולות אף הן להסביר ירידת שמיעה בטונים הנמוכים "מעבר למותר" כהגדרתך?

5. בהתחשב בתשובותיך לשאלות דלעיל וכן בכל הנתונים בתיק וקביעותיך בחוות דעתך מיום 21.6.20 לרבות:

* העובדה כי התובע היה חשוף לרעש מזיק באופן רציף ומתמשך לאורך כל שנות עבודתו הרבות משנת 1994 ואילך (ראה סע' 4 לעובדות המוסכמות);

* קביעתך כי "ניתן להתרשם מירידת שמיעה הדרגתית, יותר בתדירויות הגבוהות, כמצופה מירידת שמיעה עקב חשיפה כרונית לרעש מזיק" וכי "התפתחות צורת האודיוגרמה לאורך השנים מתאימה לתהליך של חשיפה ממושכת לרעש מזיק";

* קביעתך כי גם הבדיקה מיום 5.10.16 הינה "אינדיקטור חיובי" וכי היא "מתאימה לכתוב בסע' 84 א (1) ו – (2)".

נוכח כל אלו:

6. האם נכון יהא לומר כי קיימת סבירות של למעלה מ – 50% לכך שתנאי העבודה של התובע בחשיפה לרעש מזיק באופן רציף ומתמשך לאורך שנים רבות כאמור- מהווים גורם שתרם במידה כזו או אחרת להתפתחות ליקוי השמיעה?

דהיינו – שסביר יותר לקבוע כי תנאי העבודה כאמור השפיעו במידה כזו או אחרת על הופעת הליקוי – מאשר האפשרות ההפוכה ולפיה תנאי העבודה לא השפיעו כלל?

7. האם נכון יהא לומר כי לתנאי העבודה הללו יש השפעה של לפחות 20% על ליקוי השמיעה, ביחס לכל הגורמים האחרים האפשריים (ככל וישנם כאלו)?

בהתייחס לטנטון:

8. תשומת לבך כי התביעה הוגשה לביטוח הלאומי ביום 13.6.17 :

האם נכון שהתובע התלונן על טנטון בכל סיכומי הביקור אצל רופא א.א.ג מהתאריכים הבאים (שקדמו להגשת התביעה לביטוח הלאומי) : 14.12.16, 1.2.17 , 19.4.17?

9. האם נכון שגם בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.12.16 (חתומה על ידי רופא תעסוקתי) נרשם "ירידה בשמיעה וצפצופים".

10 האם נכון שגם במסגרת בדיקת השמיעה מיום 28.3.17 צוין "מדווח על ירידת שמיעה וטנטון קבוע דו"צ מזה שנה וחצי"?

11. האם נכון שהעובדה כי בבדיקת הערכת הטנטון מיום 28.3.17 צוין בפרק "סיכום והמלצות" כי "הנבדק חש את הטנטון והיה עקבי לכל אורך המבחן" – מעידה על אמינותו של התובע בבדיקה ועל אמינות הבדיקה?

12. האם נכון שכושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (ממוצע של 3,000 ו- 4,000 מחזורים לשנייה) פחת בממוצע בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?".

6. ביום 22.9.2020 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה :

"1. תשובה חיובית.

א. נכון.

ב. מובן מאליו כי אחרי שנים רבות של חשיפה הוא נכנס לקריטריון של שאלה א – כלומר עבר גיל מסוים שבו ה –Notch נעלם, בד"כ בהדרגה.

2. שתי הבדיקות המאוחרות: 10.11.2016 ו 28.3.2017 אכן כן ואולם, כפי שכתבתי בחוות דעתי הירידה בתדירויות הדיבור בבדיקות השמיעה באודיומדיק ובהדים גדולה מן המותר (40 דציבל).

3. ידוע לי מן האסופה הרפואית כי התובע סובל ממחלות סיסטמיות כגון לחץ דם, היפרגליצמיה וערכי כולסטרול מוגברים, רישום ביקור ד"ר שטיינר הנרי מן ה 18.3.2012. אינני יודע להשיב בוודאות אך אינני חושב שמחלותיו הסיסטמיות של מר שיפרין הם הגורם העיקרי להתפתחות ירידת השמיעה אם כי יש להם תרומה מסויימת.

4. רמות רעש מזיק גבוהות יכולות להסביר ירידת טונים נוספת כמו שכותבים רוברט וג'וזף סטלוף בסיפורם הקלאסי

If the noise is very intense and the:occupational hearing loss ear is particularly sensitive, the lose may be greater and involve a border range of frequencies. ייתכן שהמחלות הסיסטמיות נוטלות חלק בירידת השמיעה אך לא את החלק הארי.

6. אכן סביר יותר לקבוע כי תנאי העבודה השפיעו על הופעת ליקוי השמיעה, אם כי זה לא מסביר את אי ההתאמה בין SRT ל PT בבדיקה במכון אודיומדיק.

7. יש גורמים אחרים ופרטתי אותם אך לתנאי העבודה יש השפעה של לפחות 20% על ליקוי השמיעה.

8. אף קודם לכן בתאריך 14.12.2016 בהפניית לבדיקת שמיעה בחתימת ד"ר הלברטל, מומחה א.א.ג.

9. תשובה חיובית.

10. בבדיקת השמיעה מן ה – 10.11.2016, המכון אודיומדיק , בהערות כלליות בתחתית הדף נרשם: "ידועה ירידה בשמיעה, חש החמרה, סובל מטנטון ואטימות באה והולכת דו"צ". באשר לבדיקת השמיעה מתאריך 28.3.2017 במכון הדים אכן נרשם: "מדווח על ירידת שמיעה וטנטון קבוע מזה כשנה וחצי".

11. תשובה חיובית.

12. תשובה חיובית לגבי שתי בדיקות השמיעה מתאריך 10.11.2016 ומתאריך 28.3.2017".

1. לבקשת הנתבע הופנו אל המומחה ביום 25.11.2020 ,שאלות הבהרה נוספות:

"1. האם נכון כי תוצאות בדיקת השמיעה מיום 10.11.2016 אינן אמינות עקב פער משמעותי ובלתי סביר בין PT ו- SRT? אנא נמק תשובתך.

ככל שתשובתך חיובית – האם נכון כי לאור האמור בבדיקת השמיעה הקרובה להגשת התביעה מיום 28.3.2017 , היא הבדיקה המכריעה? אנא נמק תשובתך.

1. האם נכון כי ידוע בעולם הרפואה כי ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק אינו גורם לירידה מעל 40 דציבל בתדירויות דיבור ולא מעל 70-75 דציבל בתדירויות גבוהות? אנא נמק תשובתך.
2. האם נכון כי בבדיקת השמיעה שערך התובע תדירויות הדיבור והשמיעה ירדו עד 55 דציבל ד"צ , בתדירויות גבוהות עד 80-85 דציבל ד"צ, אין NOTCH באף צד? אנא נמק תשובתך.
3. מחוות דעתך עולה כי מדובר בהשפעת גורמי סיכון אחרים כמו גיל ומחלות רקע. האם נכון כי גורמי סיכון אלה הם הגורם העיקרי וייתכן אף הבלעדי להופעת ליקוי השמיעה בעניינו של התובע? אנא נמק תשובתך.

במידה ותשובתך חיובית האם אתה מסכים כי השפעת העבודה ברעש פחותה מ- 20% ביחס להשפעת גורמי סיכון אחרים כגון גיל ומחלות רקע? אנא נמק תשובתך".

1. ביום התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה:

"1.אינני יודע בוודאות מהו מקורו של הפער בין ה PT לבין ה SRT בבדיקת השמיעה מתאריך 10.11.2016. לצערי לא בוצעה בדיקה טימפנומטרית באותו הזמן מה שיכול היה, אולי להסביר את הפער. בהערות הכלליות מעידה הבודקת: "סובל מטינטון ואטימות באה והולכת".

ניתן אולי לזקוף את הפער לחובת הצטננות, מתאים מבחינת העונה ולתכונה של אטימות באה והולכת, או לקיום סתימה בתעלת השמע החיצונית עקב קיום שעוות אוזן מרובה בתעלות השמע החיצוניות, מכל מקום אינני חפץ להגדיר את הבדיקה כלא אמינה. לציין כי את חישובי ערכתי לגבי המוליכות העצבית, שאינה מושפעת מן הפער. ההבדל במוליכות העצבית בין הבדיקה הנ"ל לבין הבדיקה מתאריך 28.3.2017 אינו עולה על 10 דציבל, למעט תדירות 500 הרץ בשתי האוזניים שם ההבדל הוא של 1.5 דציבל. אי לכך אני מחזיק בדעתי כי הבדיקה מתאריך 10.11.2016 היא רלוונטית והפער אינו משפיע על החישובים.

2. אכן ידוע באשר לירידה מכסימלית של 40 דציבל בתדירויות הדיבור ועד 80-85 דציבל בטונים הגבוהים. כל זה נכון כאשר אין מחלות רקע נוספות העלולות להשפיע על הירידות המכסימליות. לנקודה זאת התייחסתי כבר בתשובות לשאלות הבהרה מתאריך 17.9.2020 וציינתי יתר לחץ דם והיפרליפדמיה.

3. נכון באשר לירידות בתדירויות הדיבור – 55 דציבל בשתי האודיוגרמות בתדירויות הדיבור ו 70 עד 80 דציבל בתדירויות הגבוהות. כמו שכבר הסברתי יש להתייחס רק לירידה העצבית. להעדר NOTCH כבר התייחסתי בתשובות לשאלות מתאריך 17.9.2020.

4. האם יש טעם להתעלם ממה שנכתב בסעיף העובדות המוסכמות סעיף 4 :"התובע חשוף לרעש מזיק בעבודתו באופן רצוף ומתמשך לאורך כל שנות עבודתו"? עדין לא פגשתי מימי חולה הסובל מיתר לחץ דם וכולסטרול גבוה ששמיעתו נפגעה במידה כזאת שניתן לייחס את ירידת השמיעה של התובע למחלות הרקע הנ"ל בלבד ולהתעלם מן הכתוב בסעיף העובדות המוסכמות המצוטט לעיל. אינני מסכים כי השפעת הרעש בעבודה פחותה מ 20% ביחס לגורמי הסיכון האחרים וכך גם כתבתי בתשובה לשאלה 3 בסדרת שאלות ההבהרה מן ה 17.9.2020".

1. לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה אשר הופנו על ידי הנתבע, פנה הנתבע בבקשה נוספת להפניית שאלות הבהרה למומחה. בקשה זו נדחתה על ידי מן הטעם כי לא מצאתי כל בסיס או טעם להעביר אל המומחה הרפואי שאלות הבהרה פעם שלישית.

תמצית טענות התובע

1. חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה ברורות ומפורטות מהן עולה בבירור כי התובע עונה על כל התנאים להכרה בליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל הוא, כפגיעה בעבודה.
2. משיש לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, לאור אוביקטיביות המומחה, אשר אינו מעיד לבקשת צד להליך ואינו מקבל את שכרו מבעלי הדין, יש לאמץ קביעותיו ובהתאם לכך, לקבל את התביעה.

תמצית טענות הנתבע

1. תשובות המומחה בחוות דעתו הראשונית מנומקות ומבוססות על תיקו הרפואי של התובע והתשתית העובדתית אשר נקבעה על ידי בית הדין. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 17.8.2020, סטה המומחה עמדתו, ללא כל הסבר המניח את הדעת וקבע כי לתנאי העבודה השפעה של לפחות 20% על ליקוי השמיעה.
2. לאור הפער בין חוות דעת המומחה לתשובותיו לשאלות ההבהרה הפנה הנתבע, באמצעות בית הדין , שאלות הבהרה למומחה. בתשובותיו לשאלות ההבהרה המומחה כלל לא התייחס לפער המשמעותי בין PT לבין SRT
   בבדיקת השמיעה מיום 10.11.2016, מבלי שהתובע בצע בדיקה טימפנומטרית. כמו כן ליקוי השמיעה המעורב ממנו סובל התובע הוא עם מרכיב הולכתי בולט שאינו קשור לחשיפה לרעש מזיק הגורם לליקוי שמיעה תחושתי עצבי.
3. המומחה לא התייחס לתולדה הרפואית לפיה ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק , נרכש בעשור הראשון לחשיפה. כמו כן המומחה לא התייחס לבעיה אנדוגנית אחרת אשר השפיעה על עקומת השמיעה הנוכחית של התובע.לאור קביעות המומחה אשר אינן ברורות בקש הנתבע להפנות שאלות הבהרה נוספות אל המומחה. בקשת הנתבע נדחתה ובכך נבצרה מהנתבע זכותו הבסיסית להבהרת חוות הדעת.
4. משעה שקביעות המומחה אינן מבוססת על תיקו הרפואי של התובע המלמד כי התובע סובל ממחלות נוספות, אשר יש בהן כדי לגרום לליקוי השמיעה, התוצאה היא כי חוות דעת המומחה איננה שלמה ולא ניתן להתחקות אחר קביעות המומחה . מדובר בחוות דעת הלוקה בחסר אשר אינה עולה בקנה אחד עם הספרות הרפואית לפיכך, אין להתבסס על קביעות המומחה ויש לדחות את התביעה ולחלופין לאפשר העברת שאלות נוספות או מינוי מומחה אחר.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה וידועה היא כי לחוות דעת המומחה הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ניתן משקל רב לאור אוביקטיביות המומחה , וכך נקבע:

"בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין "(עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14‏ ‏ צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, [פורסם בנבו] ניתן ביום 16.3.16).

1. עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי בניגוד לעמדת הנתבע , המומחה התייחס למחלות מהן סובל התובע והבהיר באופן מפורש כי טרם נתקל בחולה הסובל מיתר לחץ דם וכולסטרול גבוהה , אשר שמיעתו נפגעה כתוצאה ממחלות אלו כך שניתן לייחס את הפגיעה בשמיעה למחלות הרקע ולא לרעש המזיק אליו נחשף בעבודתו.
2. באופן דומה לא מצאתי ממש בטורניית הנתבע אשר לאפשרות להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה. בתיק זה הועברו פעם אחר פעם שאלות הבהרה למומחה אשר השיב על השאלות באופן מקיף וברור ולא מצאתי סיבה בעטייה יש להעביר סבב נוסף של שאלות , שלישי במספר , שעה שהמומחה התייחס לשאלות אשר הועברו אליו, ופרט עמדתו באופן ברור. יתרה מכך, טענות הנתבע מופנות רובן כנגד קביעותיו הרפואיות של הרופא בטענה כי אינן מבוססות על הספרות הרפואית כאשר בשאלות ההבהרה אשר הפנה הנתבע אל המומחה, אין כל התייחסות לספרות רפואית מקצועית אליה נדרש המומחה להתייחס. נוסף על כך , אף לפער בין PTל-SRT, התייחס המומחה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה והסביר כי אין מקום לקבוע כי הבדיקה איננה אמינה, ופרט כי אין הדבר משפיע על החישוב שערך ביחס למוליכות העצבית שאינה מושפעת מהפער. בהמשך הבהיר כי יש להתייחס רק לירידה העצבית והדגיש כי למחלות מהן סובל התובע אין השפעה העולה על חשיפתו לרעש מזיק במקום העבודה על כן , קבע כי השפעת הרעש במקום העבודה עולה על 20% , ביחס לגורמי הסיכון האחרים.

סוף דבר

1. לאור כל המקובץ, בשם לב לקביעות המומחה בחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאתי מקום לדחות את קביעות המומחה המבוססות על עובדות המקרה והתיעוד הרפואי אשר הועבר אליו. בהתאם לכך, דין התביעה להתקבל.
2. לאור תוצאת ההליך, יישא הנתבע בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"א, (22 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.