לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לפסילת היועץ הרפואי המומחה ולמינוי מומחה רפואי אחר במקומו ובתגובה, להלן החלטתי :

1. יוקדם ויצוין כי לא ברור מהבקשה האם מדובר בבקשה למינוי מומחה (משמע פסילת חוות דעת המומחה של ד"ר אנג'ל) (כאמור בכותרת ובסעיף 16 לבקשה) או שמא מדובר בבקשה למינוי מומחה נוסף (כאמור בסעיף 12 לבקשה). כך או כך נראה כי דין הבקשה, להידחות.
2. הלכה למעשה מדובר בבקשה למינוי מומחה שלישי. זאת הואיל ובתיק ניתנה תחילה חוות דעת מטעם ד"ר פעילן. בהמשך בפסק הדין בתיק עב"ל 42083-05-20, שנתן תוקף להסכמת הצדדים, נקבע כי ימונה מומחה רפואי נוסף. בעקבות כך מונה ד"ר אנג'ל. כעת התובעת מבקשת לפסול או למנות מומחה נוסף (כאמור לא ברור מה היא מבקשת). אלא שבהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים של בית הדין הארצי (כב' הנשיאה ורדה וירט לבנה) מיום 10.9.2019 אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.
3. התובעת לא הצביעה על הפסיקה שלטענתה תומכת בטענתה כי קיימת אסכולה רפואית
4. טענת התובעת כי המומחה דוגל באסכולה שאינה מכירה באופן גורף בפגיעת ה-CTS אצל עובדים העוסקים בהקלדה אינטנסיבית ממושכת במהלך עבודתם, זאת בניגוד לאסכולה הרפואית המוכרת על ידי בית הדין, אינה נכונה.
5. ראשית, ד"ר אנג'ל קבע כי "ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% כי יש קשר סיבתי כלשהו בין עבודתה לתסמונת תעלה קרפאלית (במידה שתסמונת זו אכן אובחנה)". משמע, הוא אינו שולל קיומו של קשר סיבתי. אך לשיטתו תרומת העבודה אינה משמעותית והיא אינה פחותה מ-20% כשהוא תומך את עמדתו הן במחקר רפואי והן בנתונים האישיים של התובעת לעניין זה (כאמור בתשובה ב' לחוות הדעת).
6. לא נעלם מעיני בית הדין כי המומחה ציין כי "לי אישית יש ספק אפילו לגבי קלדניות מקצועיות ממש, אולם לגבי עובדים ועובדות שמקלידים הרבה אבל לא כמו קלדנית מקצועית, דעתי היא שתרומת העבודה אינה משמעותית" אולם מדברים אלו לא עולה כי הוא שולל לחלוטין (כטענת התובעת) את האפשרות שלעבודה עשויה להיות תרומה משמעותית,למשל, במקרה של קלדנית מקצועית. ומכל מקום, קביעתו בחוות הדעת בדבר היעדר תרומה משמעותית מתייחסת, בין השאר, כאמור לנסיבות הספציפיות של התובעת (ובכלל זה לגורמי הסיכון שלה ואופי העבודה שלה).
7. שנית, התובעת לא הפנתה לפסיקה עליה היא מבססת את טענתה כי עמדת המומחה עומדת בסתירה לאסכולה הרפואית המוכרת על ידי בית הדין. בעניין זה יצוין כי ניתן למצוא בפסיקה אמירות בסוגייה של עצם קיום קשר סיבתי בין עבודת קלדנות לביןCTS . כאמור בעב"ל 26659-10-19 דרורית חורי נ' המוסד לביטוח לאומי (21.2.2020) שם צוין כי : "במסגרת דיון קדם ערעור, העיר בית הדין כי כעולה מחוות דעת רפואיות בהליכים שונים, חלה התפתחות במחקר הרפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת קלדנות - בה עבדה המערערת - ובין CTS, וכי קיימת דעה כי על פי המחקרים החדשים אין קשר סיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS , ומנגד יש מומחים רפואיים הסבורים כי יש קשר סיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS. נוכח האמור, הוצע לצדדים כי ימונה מומחה רפואי נוסף, אשר "לא ישאל רק על המקרה הקונקרטי שלפנינו, אלא שאלות כלליות על מצב המחקר והאסכולות המקובלות כיום בעניין הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין CTS" (ההדגשה הוספה). משמע, האמור מתייחס לסוגיית הקשר הסיבתי (אשר גם בנוגע אליה קיימות דעות שונות) ולא למידת התרומה של העבודה לליקוי וכאמור בכל מקרה המומחה התייחס לנסיבות האישיות של התובעת לעניין תרומת הליקוי.
8. משכך, אינני סבורה כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק מינוי מומחר שלישי - אחר או נוסף.
9. אם וככל שיש למי מהצדדים שאלות הבהרה למומחה, יש להגיש אותן תוך 14 יום מהיום.
10. הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.
11. התיק יעלה לעיוני ביום 25.10.2020.

ניתנה היום, ‏י"ב תשרי תשפ"א (‏30 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.