ת"א 73388-01-18

בפני כב' השופט משה תדמור ברנשטיין

העתק החלטת בית משפט מיום 15 ינואר 2021

כתב התביעה בתיק פלת"ד זה תוקן ביום 8.12.2019 - לכלול תביעה בגין נזק גוף נטען בשתי תאונות דרכים: האחת - מיום 8.9.14 (המבטחת - הנתבעת 1), והשניה - מיום 5.8.18 (המבטחת - הנתבעת 2).המומחה הרפואי שמונה בתחום הנוירולוגיה מצא לייחס לתאונה הראשונה נכות צמיתה בשיעור 5% (מתוך 10% שמצא, לאחר ניכוי 5% - בגין מצב קודם), ולא מצא לייחס כל נכות לתאונה השנייה. המומחה הרפואי שמונה בתחום האורתופדיה לא מצא לייחס לתובעת נכות צמיתה בגין אך אחת משתי התאונות.
לפניי עתה בקשת התובעת [בקשה 12] למנות מומחים בשלושה תחומי רפואה נוספים: העיניים, הפסיכיאטריה והכאב. לאחר עיון בבקשה ובתגובות הנתבעות (התובעת בחרה שלא להשיב לתגובות), אני מוצא להורות על מינוי מומחה בתחום העיניים בלבד.כמפורט להלן.

בתחום העיניים - המומחה בתחום הנוירולוגיה השיב לשאלת בית המשפט בחוות דעתו ובתשובה לשאלות ההבהרה, כי בנסיבות הוא ממליץ למנות מומחה בתחום העיניים בגין תוצאות שתי התאונות, בעקבות רישומי תלונות בתחום זה לאחר התאונה השנייה. אני מוצא בכך ראשית ראייה מספקת, בנסיבות.

בתחום הפסיכיאטריה - אפנה לכך שאמנם בקשה למנות מומחה גם בתחום זה הוגשה במקביל להגשת כתב התביעה, אך באותה בקשה רשימה ארוכה ולא פרופוציונית לתוצאות התאונה הראשונה. מכל מקום, כבוד הרשמת הבכירה בהחלטתה מיום 2.3.19, הבהירה כי כדי ליתן דעתה בהקשר של ההצדקה למינוי מומחה בתחום זה, יהיה על התובעת להעביר את "תיק הטיפולים המלא בתחום הנפשי". תיק כזה לא הועבר, ומעיון בנספחי הבקשה הנדונה, עולה כי המסמכים שצורפו לה בתחום הנפשי צורפו כבר לכתב התביעה, להוציא - שני מסמכים חדשים ממועדים 21.4.20 ו-25.6.20 (כחמש וחצי שנים לאחר מועד התאונה הראשונה), שבשניהם נרשם כי הפניה בהם לטיפול נעשתה בגין התאונה השניה; אותה תאונה ששני המומחים - לא מצאו לייחס לה כל נכות. לא הוצג לפני רצף טיפולי ברור מאז התאונה, ומהתרשמותי הכוללת - גם בגין חוות הדעת שכבר ניתנו בתיק, אינני מוצא את ראשית הראייה הנדרשת בתחום זה.

בתחום רפואת הכאב - אפנה תחילה לכך שבמקביל לכתב התביעה לא התבקש מינוי מומחה בתחום זה, אלא בתחום הפיברומיאלגיה. כתב התביעה הוגש ביום 31.1.18, כשכבר ביום 22.1.18 ראומטולוג שבדק את התובעת "לא מצא עדות למחלת מפרקים דלקתית פעילה", כך לפי חוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדיה, קביעה שדומה כי לאחריה לא מצא להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום הראוטולוגיה.
אכן הוצגו מסמכים שבהם התובעת מתלוננת על כאבים, מרביתם בגין כאבי ראש (שלגביהם יוחסה נכות) ובגין כאבי צוואר וגב, בעיקר עליון. עם זאת, המסמך היחיד שהוצג למומחים של רופא בתחום רפואת הכאב - הוא מיום 3.4.18, קרוב לארבע שנים לאחר התאונה הראשונה (טרם התאונה השניה). לבקשה צורפו רק שני מסמכים נוספים בתחום זה, שניהם - ממועד שהוא למעלה משנה וחצי לאחר המסמך הבודד: מיום 8.1.20 ו-6.5.20.
מכל מקום, המומחים לא מצאו להתייחס לכאבים עליהם התלוננה התובעת כבעיה כרונית או כזאת שדורשת אבחנה נפרדת. בבדיקתו הפיזית לא מצא המומחה בתחום הנוירולוגיה דלדול שרירים או פגמים פתולוגיים. גם המומחה בתחום האורתופדיה לא מצא חסר נוירולוגי ומצא את הבדיקה הפיזית תקינה, לרבות טווחי תנועה תקינים. יצויין כי האורתופד בדק את התובעת ביום 12.4.20 והנוירולוג - ביום 28.4.20, והמסמך היחיד שהתובעת הציגה להם בתחום הכאב הוא ביקור אצל רופא בתחום זה מיום 4.3.18, אף שכאמור - המסמך שבו האבחנה הנטענת של מרפאת הכאב מיום 13.1.20 כבר היה בידיה.
בנסיבות, של היעדר רצף טיפולי בתחום רפואת הכאב, ולוחות הזמנים שציינתי כאמור, אינני מוצא ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום רפואת הכאב בענייננו - הקשורה לתאונה הראשונה [ר' ת"א 2539/91 (השלום – בחיפה) חיות רינה נגד "קרנית" ואח', פורסם בספרו של צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים", בעמוד 718 (ב) 12 - לפיו: "יש לבחון את הנכות על פי הדוקומנטציה הרפואית החל מחדר מיון, כאשר חייב להיות חוט מקשר ברור בין הפגיעה לבין הנכות הנטענת... בעצם ה- possibility כנגד ה- probability לא די"]. ולגבי התאונה השניה (תאונה קלה ללא כל נכות בתחומים שנבדקו) - היעדר הקשר הוא מקל וחומר. לענין חשיבות קיומו של הרצף טיפולי בהקשר למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, כנוסף למומחה בתחום האורתופדיה, ראה החלטתו של כב' השופט עמית בענין רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני (פורסם; 6.7.20).

מינוי מומחה רפואי בתחום העיניים - בהחלטה נפרדת.