רקע

1. לפניי בקשה חוזרת מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה - לקביעת נכותה של התובעת כתוצאה משתי תאונות דרכים בהן הייתה מעורבת בימים 8.9.14 (להלן: "התאונה הראשונה") ומיום 5.8.18 (להלן: "התאונה השנייה").
2. לפי הנטען בכתב התביעה, התובעת, ילידת 1999, נפגעה ביום 8.9.2014, כאשר הורכבה על אופנוע ולפתע דלת רכב צד ג' נפתחה ופגעה באופנוע וכתוצאה נפלה התובעת ונפגעה בכל חלקי גופה. ממקום התאונה פונתה התובעת באמבולנס לבית החולים איכילוב תל אביב. לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה איבדה את ההכרה ואיבדה את הזיכרון, בנוסף נחבלה קשות ברוב חלקי הגוף ובעיקר בראש, בצוואר ובגב. לטענת התובעת פונתה ממקום התאונה לבית החולים איכילוב שם אושפזה כיומיים, עד ליום 9.9.14. באשפוז אובחנה התובעת כסובלת, בין היתר, מאיבוד זיכרון, מחוסר הכרה וסובלת מכאבי גב וצוואר. התובעת שוחררה לביתה עם המלצות למעקב רופא משפחה, משככי כאבים, והוראות שבכל מקרה של החמרה כגון כאבי ראש עזים מלווים בבחילות והקאות יש להגיע לבדיקת רופא.
3. על פי מסמך רפואי שהוצג, לאחר שהתובעת פנתה למומחה בתחום הראומטולוגי, ד"ר אוסקר רוסנברג, אובחנה ביום 29.3.15 כסובלת מפיברומיאלגיה.
4. מהחלטת כב' הרשמת הבכירה חן מירוביץ מיום 2.3.19 בבקשה למינוי שמונה מומחים רפואיים, שבה מונו מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה בלבד, לא נמצא בסיס למינוי מומחה רפואי בתחום הפיברומיאלגיה, ומומחה ביהמ"ש שמונה בתחום האורתופדי התבקש לחוות דעתו ביחס לצורך שכזה.
5. בחוות דעתו מיום 15.4.20 הבהיר המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר דרור עובדיה, כי "בבדיקתה הגופנית לא נמצאה כל הגבלה משמעותית בטווחי התנועה של עמ"ש, לא המותני ולא הצווארי. לא נמצא חסר נוירולוגי כלשהו בגפיים התחתונות או העליונות וניתן לסכם את בדיקתה הגופנית האורתופדית כתקינה. בבדיקת CT עמ"ש מותני שבוצעה נראה בלט דיסק מינמלי בגובה L5-S1 שאינו גורם לחץ על השק התקאלי או על מוצאי שורשי העצבים". לאור האמור קבע ד"ר עובדיה כי הוא אינו מוצא שיש מקום לקבוע לתובעת נכות צמיתה כשלהי, אף לא - בגין אחת משתי התאונות הנדונות. לא ניתנה בחוות דעתו התייחסות ישירה לשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה.
6. בחוות דעתו מיום 31.5.20 של ד"ר דניאל עובד, המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, פירט המומחה [בעמ' 6 בפרק 'דיון ומסקנות'] כלהלן: "התובעת הייתה מעורבת בשתי תאונות דרכים: תאונת דרכים ראשונה מתאריך 8.9.14 עת רכבה על אופנוע מאחור עם קסדה ונפלה בעקבות התנגשות של האופנוע בדלת של רכבת שנפתחה לעברה בפתאומיות. בדיקת CT ראש שללה ממצא חבלתי והיא שוחררה לביתה להמשך מעקב אמבולטורי. התובעת מייחסת לתאונה זו התקפים של כאבי ראש, סחרחורת, הפרעות שינה וקשיי ריכוז וזיכרון . תאונת דרכים שנייה מתאריך 5.8.18 עת נסעה ברכב כשהיא יושבת בצד הנהגת כשלפתע רכב אחר התנגש בצד הרכב בו נסעה והיא נחבלה לדבריה בפלג גוף שמאל, אולם לא נחבלה לדבריה בראשה. התובעת מייחסת לתאונה זו כאבים בצוואר ובגב התחתון עם הקרנה לגפיים והרעות שינה. לגבי תאונת הדרכים הראשונה מיום 8.9.14 מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו, נמצא תיעוד על תלונות של כאבי ראש החל מהשבוע הראשון שלאחר התאונה, ובאופן רציף במהלך השנה הראשונה שלאחר התאונה ולאחריה. נבדקה מספר פעמים על ידי רופאי קופת החולים – ללא הטבה משמעותית בתלונות הנ"ל, למרות הטיפולים התרופתיים השונים שהוצעו בתיק רפואי עובר לתאונה נמצא תיעוד על כאבי ראש לפרקי זמן ממושכים בשנה שקדמה לתאונה זו. על פי ספר ההנחיות של האיגוד הבינלאומי לכאב ראש ICHD-3 ניתן לייחס תלונות על כאבי ראש לחבלת ראש ו/או צוואר, אם התלונות תועדו בתוך 7 ימים ממועד החבלה, ומצב קבוע אם התלונות מתועדות באופן רציף, במהלך ומעבר לשלושת החודשים הראשונים שלאחר התאונה. שני התנאים מתקיימים במקרה שלפנינו. לאור הנ"ל אי ספק באשר לקשר סיבתי, ולאור פרק הזמן שחלף, מדובר במצב כרוני שאינו צפוי להשתנות בעתיד".
7. ד"ר עובד מצא לייחס לתאונה הראשונה נכות נירולוגית בשיעור של 5% בלבד - בגין כאבי ראש, וזאת - על רקע קיומה של נכות נוירולוגית קודמת בשיעור של 5% ללא קשר לתאונות. לגבי התאונה השנייה מיום 5.8.18 מציין המומחה כי "התובעת מייחסת לתאונה זו כאבים בצוואר ובגב התחתון שמקרינים ל-4 הגפיים, אולם לא מצאתי חסר נוירולוגי בבדיקה שתומך בתלונותיה ומכאן שאין לקבוע נכות. לגבי תיעוד על כאב ראש – אין לראות דפוס של החמרה בעקבות תאונה זו ומכאן שאין לקבוע נכות".
8. ביום 24.9.21 התקבלה בעניינה של התובעת גם חוות דעתה של פרופ' ענת לבנשטיין, המומחית הרפואית שמונתה מטעם בית המשפט בתחום רפואת העיניים. בבדיקתה נמצא כי "חדות הראייה -6/7.5 בעין ימין ועם חריר ללא שינוי ובעין שמאל 6/8.5+ ועם חריר ללא שינוי. 5 ס"מ Near point of convergence. בעין ימין מקטע קדמי תקין, עדשה זכה, דיסקה תקינה, רשתית צמודה ותקינה. בעין שמאל מקטע קדמי תקין, עדשה זכה, דיסקה צמודה ותקינה".
9. המומחית הבהירה בחוות דעתה כי "לתובעת חדות ראייה שלאחר תיקון המדמה הרכבת משקפיים מתאימות אינה מקנה אחוזי נכות לפי תקנות המל"ל. אין חולשת קונברגנציה או ממצאים אחרים בבדיקתי שבגינם התובעת זכאית לאחוזי נכות". המומחית הבהירה כי לדעתה אף לא אחת משתי התאונות הנדונות הותירה נכות כלשהי בתחומה.
10. בהחלטתי בנדון מיום 15.1.21, בה דחיתי את בקשת התובעת למינוי מומחים נוספים בתחומי הפסיכיאטריה והכאב, וקיבלתי את הבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת העיניים בלבד, כתבתי בהתייחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב: "בתחום רפואת הכאב - אפנה תחילה לכך שבמקביל לכתב התביעה לא התבקש מינוי מומחה בתחום זה, אלא בתחום הפיברומיאלגיה. כתב התביעה הוגש ביום 31.1.18, כשכבר ביום 22.1.18 ראומטולוג שבדק את התובעת "לא מצא עדות למחלת מפרקים דלקתית פעילה", כך לפי חוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדיה, קביעה שדומה כי לאחריה לא מצא להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה".
11. כאמור, באותה החלטה גם דחיתי את בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום הכאב. בנימוקי הבהרתי: "בנסיבות, של היעדר רצף טיפולי בתחום רפואת הכאב, ולוחות הזמנים שציינתי כאמור, אינני מוצא ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום רפואת הכאב בענייננו - הקשורה לתאונה הראשונה [ר' ת"א 2539/91 (השלום – בחיפה) חיות רינה נגד "קרנית" ואח' פורסם בספרו של צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים", בעמוד 718 (ב) - 12 לפיו "יש לבחון את הנכות על פי הדוקומנטציה הרפואית החל מחדר מיון, כאשר חייב להיות חוט מקשר ברור בין הפגיעה לבין הנכות הנטענת... בעצם ה- probability כנגד ה possibility לא די"]. ולגבי התאונה השניה (תאונה קלה ללא כל נכות בתחומים שנבדקו) - היעדר הקשר הוא מקל וחומר. לענין חשיבות קיומו של הרצף טיפולי בהקשר למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, כנוסף למומחה בתחום האורתופדיה, ראה החלטתו של כב' השופט עמית בענין רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני (פורסם; 6.7.20)".
12. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה בתחום העיניים, הגישה התובעת בקשה זו למינוי מומחה רפואיים בתחום הראומטולוגיה. בפועל, בקשה זו היא, אם כן, בקשה חוזרת.

טענות הצדדים

1. באת-כוח התובעת טוענת בבקשה הנדונה, באשר למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, כי לאחר ביצוע שיחה טלפונית עם התובעת לצורך עריכת תחשיבי הנזק ובעניין מצבה הרפואי ו/או התפקודי של התובעת, התברר כי קיימים אצל התובעת, כתוצאה מהתאונות ליקוי רפואי חמור והתובעת אובחנה כסובלת ממחלת הפיברומיאלגיה.
2. בנוסף טוענת כי לאחר התאונה החלה לסבול מכאבים בלתי מוסברים, בעקבותיהם פנתה לאין ספור טיפולים בזה אחר זה על מנת לאבחן את מקור הכאב. לטענתה, לאחר שפנתה למומחה בתחום הראומטולוגי, אובחנה לבסוף ביום 29.3.15 כסובלת מפיברומיאלגיה, המסמך האחרון המתייחס לפיברומיאלגיה מאותה תקופה הוא מאוגוסט 2015. התובעת מפנה בבקשתה למסמכים רפואיים נוספים מאוגוסט 2020 המתייחסים לכאביה ככאבים בגין פיברומיאלגיה.
3. לטענת התובעת די באמור במסמכים אלו כדי להוות ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגי.
4. התובעת טוענת כי מאז התאונה, היא נזקקת לטיפול רפואי רציף ורב בתחום הכאב, לרבות המלצה על שימוש בקנאביס רפואי.
5. בתגובה, טוענת הנתבעת 1 כי מדובר במיחזור של בקשה שכבר נדונה מבלי שנמצאה הצדקה במינוי נוסף שכזה.
6. בנוסף טוענת הנתבעת 1 כי התובעת עתרה מלכתחילה באופן גורף למינוי של לא פחות משמונה מומחים רפואיים, לרבות - מומחה בתחום הראומטולוגי, כפי שצוין כבר אז בהתנגדות למינוי על פי תיעוד רפואי ממרפאת כאב מתאריך 4.3.18 שצורף לבקשת המינוי- מקור כאביה של התובעת בעקמת מולדת ובבלט דיסק שאינו קשור לתאונות.
7. בנוסף מציינים כי על פי החלטת כבוד הרשמת הבכירה חן מירוביץ מיום 2.3.19 (שלפניה היו המסמכים משנת 2015) לא נמצא בסיס למינו מומחה רפואי בתחום הפיברומיאלגיה, ומומחה בית המשפט שמונה בתחום האורתופדי התבקש לחוות דעתו ביחס לצורך שכזה.
8. כאמור, בחוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי, דר' דרור עובדיה, מיום 5.4.20 נקבע כי הוא אינו מוצא מקום לקבוע לתובעת נכות צמיתה כלשהי בגין אף לא אחת משתי התאונות, וכי לא מצויה בחוות דעתו המלצה בענין הצורך במינוי מומחה בתחום הראומטולוגי.
9. כמו כן, מפנה הנתבעת 1 לאמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה, דר' דניאל עובד, בה מובהר לגבי התאונה הראשונה (מיום 8.9.14) [עמוד 7 לחוות הדעת]: "לאור מצב זה ובהתאם לקובץ תקנות המוסד לביטוח לאומי אני מעריך את נכותה הצמיתה של התובעת בתחום הנוירולוגי כדלקמן: 10% לפי סע' דומה 29(5)(א)(1-11) בגין תסמונת בתר-חבלתית מוחית (Post-Concussion Syndrome) החל מיום התאונה, בניכוי 5% לפי סעיף דומה 29(5)(א)(1) בגין מצב קודם".
10. כמו כן, מפנה הנתבעת 1 לכך שביום 29.9.21 התקבלה גם חוות דעתה של המומחית הרפואית שמונתה לתחום העיניים, שמצאה שלא לייחס נכות כלשהי - אף לא לאחת משתי התאונות הנדונות.
11. הנתבעת 2 בתגובתה עומדת על כך שהתאונה הנוגעת אליה היא התאונה השנייה בלבד (מיום 5.8.18).
12. בנוסף טוענת הנתבעת 2 כי 36 המסמכים שצורפו לבקשה ונסקרים בה מתחילים ביום 5.9.14 ומסתיימים ביום 2.5.18. כלומר לפני מועד התאונה השנייה. לטענתה רק שני מסמכים הינם לאחר התאונה השנייה, אך זאת כרונולוגית בלבד והם אינם אלא המשך המתואר במסת המסמכים שלפניה.
13. לפיכך, טוענת הנתבעת 2 כי אין ראשית ראיה למינוי המומחה בתחום הראומטולוגי באשר לתאונה השנייה.

דיון והכרעה

1. כאמור למול בקשה למינוי מומחים רפואיים למינוי שמונה מומחים בראשית ההליכים בתיק זה, לרבות - מומחה בתחום הפיברומיאלגיה, לא מצאה כב' הרשמת הבכירה, למנות מומחה בתחום זה [החלטה מיום 2.3.19].
2. מעיון במסמכים הרפואיים בענייננו עולה כי התובעת התלוננה על כאבים כבר מאז התאונה הראשונה. שישה חודשים לאחר התאונה הראשונה, לאחר שהתלוננה מספר פעמים על כאבים ופנתה לטיפול אובחנה התובעת על ידי ראומטולוג כסובלת מפיברומיאלגיה.
3. אמנם מדובר באבחון בודד, ומספר מצומצם של מסמכי טיפול משנת 2015 ו-2020, שמתייחסים למקור הכאבים כפיברומיאלגיה, מצאתי בענייננו ראשית ראייה, אם – בדוחק, המצדיקה מינוי מומחה רפואי בנדון; אך זאת – במימון ביניים שיוטל על התובעת.
4. על פי הוראת סעיף 6א(א) לחוק הפלת"ד, הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לעניין מינוי מומחה רפואי להוכחת נושא רפואי הנוגע לנפגע כבר פסק בית המשפט כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216, 219 (1990) (להלן: "הילכת שיק")). כך נקבע הכלל כי "במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר שהמינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה..." (רע"א 3007/12 הנ"ל) .בנוסף, נפסק כי בית המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית במסמכים הרפואיים וכי בית המשפט עשוי להסתפק ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי לתאונה [רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ (2013); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (2011)].
5. אכן, כטענת הנתבעת מסמכים רפואיים מעטים מתוך אלו שהתובעת הציגה במצורף לבקשתה מציינים "פיברומיאלגיה", ואכן – קיים פער של כחצי שנה מאז התאונה הראשונה למסמכים הראשונים המזכירים פיברומיאלגיה, ואז עוד כחמש שנים לאזכור נוסף (ב-2020). אך מאידך - ניכר כי גם קיים תיעוד בשנים שחלפו מאז התאונה לגבי תלונות חוזרות של התובעת על כאבים שונים.
6. אעיר, כי עולה מעיון בפסיקה, התחלואה בתסמונת הפיברומיאלגיה בפני עצמה, הינה במחלוקת מומחים, וכך גם - המגבלות של ייחוס התחלואה לתאונות דרכים, ולטיב הפגיעות בתאונת הדרכים ולעיתוי של התפרצות התחלואה וכדומה. ועל כן, אף שהסבירות נמוכה, כאמור, אני מוצא כי דווקא בשל המחלוקות בתחום זה, בית המשפט איננו יכול לקבוע עמדה מקצועית לגבי עצם האפשרות לקיומה של התסמונת המדוברת או קיומה אצל התובעת - ללא שתהיה לפניו חוות דעת רפואית.
7. בשלב הזה, אינני יודע לשלול קיומה של תסמונת פיברומיאלגיה אצל התובעת. בנסיבות, למרות הקטיעה ברצף, כאמור, ולמרות דלות המסמכים, בשל הדין כפי שהוא עולה מהפסיקה לעיל, אני מוצא ראוי לאפשר לתובעת יומה לבחון באמצעות מומחה רפואי את מצבה הרפואי, הגדרתו, ושאלת הקשר הסיבתי למי מהתאונות.
8. בשל טיבה ומשקלה של ראשית הראייה, כאמור, והעובדה שיכול שהנכות היחידה שנקבעה לתובעת (בתחום הנוירולוגיה) תימצא חופפת [ראה הוראות הסיפא לסעיף שהוסף לאחרונה בתקנות המל"ל - בענין הנכות שמקופלת בתסמונת הפיברומיאלגיה, והאפשרות שתמצא חופפת], אני מוצא כי יש להטיל את מימון הביניים של שכר המומחה שימונה – על התובעת.
9. בהתאם לאמור, אמנה בנדון מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה; ובלבד – שימונה במימון ביניים של התובעת. בכל הקשור לטענות הנתבעת 2 לענין אי-השפעת התאונה השנייה, ככל שימונה מומחה, מן הסתם ראוי שייתן דעתו על תמונת המצב כולה, ויכול שיסכים עם עמדת הנתבעת 2, שתוכן הבדיקות והטיפולים שבשני המסמכים הרפואיים המאוחרים לתאונה השנייה, הוא אך - המשך וזנב לתוכן המסמכים שקדמו לה.
10. בתוך 21 יום, תודיע התובעת לבית המשפט - האם היא מבקשת למנות את המומחה הרפואי המבוקש, בידיעה שמימון הביניים יוטל עליה.
11. בנסיבות, אינני מוצא מקום להטיל הוצאות בגין הבקשה.
12. לעיוני ביום 27.4.22.

ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ב, 05 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.