07 ינואר 2021

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

בהמשך לחוות דעתו מיום 26.8.20 מתבקש פרופ' שמואל גוטליב להשיב על שאלות ההבהרה הבאות, במידת האפשר בתוך 30 ימים:

1. במחקר המתאים למצבם של רבים מהחולים שפוגשים במוסד לביטוח לאומי, דהיינו, תעוקה בלתי יציבה ובלתי מטופלת, לקו 63.4% מהנסקרים באוטם חד בשריר הלב (  levy, H. ann intern. Med. 1956' 44 , 1123) וחולים שמנוחה הועיל להם (18%) מהנסקרים – לקו באחש"ל. בסקירה מאוחרת יותר היה שעור חולי התעוקה שלקו באחש"ל כ – 16%, אבל החולים שנסקרו טופלו בניטרוגליצרין לפי חומרת התעוקה והמעקב אחריהם נמשך (בקהילה) במשך מספר חודשים.

1. לאור תחשיבי הסיכון שהוצגו לעיל, האם העובדה שלתובע החלה תעוקה בלתי יציבה בגיל כה צעיר ובאופן עצמוני, אינה מחריגה אותו מהחישובים הללו כי הוא הוכיח שמחלת הלב שלו החלה להתבטא ללא קשר לתחשיבים הנ"ל?
2. האם הנך מסכים כי מתוך הטבלה (בראונוואלד מהדורה 11) עולה כי התובע היה בקבוצת סיכון גבוהה להראות אוטם חד בשריר הלב, לאור השינויים ביממה שקדמה לאוטם. אמנם, לא היתה בצקת ריאות, אוט/אוץ-לב, אבל, התמונה הקלינית היתה של אירועים תעוקתיים נוספים בהתאם למצויין בחומר הרפואי. ככל שאינך מסכים אנא נמק עמדתך?
3. האם הנך מסכים כי השיעור הנמוך של החולים שלוקים באוטם חד בשריר הלב בספרות העכשווית נובע מהעובדה שהחולים מטופלים ברגע שהחשד עולה (גם אם זה בלעיסת אספירין מידית, ראה תוצאות ה- ACCIS לגבי מניעת אוטמים ע"י אספירין). במקרה של התובע זה שונה (הוא לא אובחן ולא טופל ואפילו לא נח) ודומה למצב שהיה לפני 50-60 שנה (כלומר, תעוקה שאין מה לעשות איתה כי לא היה קיים [אז] טיפול פרט למנוחה ולניטרוגליצרין). ככל שאינך מסכים אנא נמק עמדך.
4. האם לנוכח האמור לעיל הינך חוזר בך מעמדתך בדבר קביעת קשר סיבתי בין העבודה לבין האוטם?
5. התיק יובא לעיון ביום 15.2.21.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשפ"א, (07 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.