המשיבה 2

1. בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית עפ"י ס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 כנגד המשיבה 2.

2. בבקשת האישור נטען ע"י המבקש שהמשיבה 2 ( להלן "המשיבה") שהינה זכיינית של רשת "הפיראט האדום" בראש העין ,מפרה באופן שיטתי את הוראת סעיף 14 ז לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981 ובפרט לגבי שימוש בשוברי זיכוי ע"י צרכנים.

לטענת המבקש גילה בעת רכישת מוצר המשווק ע"י המשיבה בסניפה בראש העין, ולאחר שקיבל שובר זיכוי בעבורו לאחר החזרה, כי המשיבה אינה מציינת על גבי שוברי זיכוי שמונפקים על ידה את תקופת תוקף השובר ,לרבות אי ציון תקופה זו הקבועה בחוק לשנתיים ולא מציינת את האפשרות להשתמש בשובר ללא תנאים מגבילים . כמו כן ניר שעליו מודפס שובר הזיכוי הוא נייר כימי מחיק שבו הכיתוב נמחק וזאת בניגוד לאמור בסעיף 14 ז' הנ"ל.

3. עילות התביעה שנמנו בבקשת האישור כללו הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, עוולות נזיקיות, הפרות של הוראות חוק החוזים וכן עילה מדיני עשיית עושר ולא במשפט.

4. הקבוצה המיוצגת הוגדרה ככוללת את "כל מי שקיבל במועד כלשהו לאחר יום 1.5.12 ועד למתן פסק הדין בתובענה שובר זיכוי שהנפיקה המשיבה בניגוד לחוק הגנת הצרכן."

הנזק לקבוצה הועמד בגבולות סמכותו של בית המשפט.

5. עוד טרם הגשת התגובה, הוגשה בקשת ההסתלקות המוסכמת דנן, ובמסגרתה צוין כי לטענת המשיבה 2 כיבדה, כעניין של מדיניות את כל שוברי הזיכוי ואפשרה את מימושם ולכן לא נגרם למבקש או מי מחברי הקבוצה כל נזק.

יחד עם זאת, לאחר הדברות בין הצדדים ומשהוסבה תשומת לבה של המשיבה ע"י המבקש באמצעות הגשת בקשת האישור למחדליה, נטלה המשיבה אחריות והתחייבה לתקן התנהלותה העתידית בדרך של חדילת הנפקת שוברי זיכוי שלא על פי הדין, הדפסתם על ניר שאינו מחיק ללא תנאים מגבילים באשר לאופן מימושם ,כיבוד כל שוברי הזיכוי בין המחיקים ובין האחרים והארכת תקופת המימוש ל 4 שנים כפיצוי ללקוחותיה .

כמו כן ,התחייבה המשיבה ליידע את לקוחותיה באשנבי המכירה ועובדיה על אודות תוקפם של שוברי הזיכוי שהונפקו על ידה והארכת תוקפם.

בנוסף , הסכימה המשיבה לתרום תרומה של צעצועים ומשחקים למחלקת ילדים בבית החולים קפלן בפתח תקווה בסך כולל של 6500 ₪ בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

כל התחייבויות המשיבה נתמכו בתצהיר מנהלה.

הצדדים הסכימו על תשלום גמול ושכ"ט עו"ד למבקש בהתייחס להשקעת המבקש בהכנת בקשת האישור ונטילת הסיכון הממוני ובקשו לאשרם בהפניה לפסיקה ענפה בנוגע להסתלקויות מתוגמלות.

הצדדים בקשו עוד לפטור אותם מפרסום הודעה בדבר הסתלקות.

6. לאחר עיון בבקשות, בנימוקי הצדדים ובהתחייבויות המשיבה 2 כמפורט לעיל, שוכנעתי כי יש להתיר למבקש להסתלק מבקשת האישור כנגד המשיבה 2.

אני מאשרת בנוסף את מתווה ההסתלקות באשר התרומה המוצעת נועדה להטיב עם אוכלוסיית היעד שאמנם רק חלקה נמנה על קבוצת הייצוג.

לנוכח מיצוי עילת הבקשה לא נותרה תוחלת להליך, ועל כן אין עוד צורך בפרסום הודעת הסתלקות.

7. כפי שציינתי בעניינה של המשיבה 1 – גם בנוגע למשיבה 2 דבר קיומה של עילת תביעה אינו שנוי במחלוקת וגם אם קיים קושי בהוכחת הנזק, הרי עם התחייבותה של המשיבה לתקן הכשל ולהתאים פועלה ומדיניותה להוראות הדין, יש לאשר תשלום גמול ושכ"ט. בהתחשב במידת ההשקעה של המבקש בהגשת הבקשה, פרטי ההסדר כפי שהוצגו מצאתי את הסכומים המוצעים סבירים בנסיבות.

8. לאור האמור, אני מאשרת ההסתלקות ופוסקת גמול ושכ"ט כנקבע. התשלום יבוצע בשתי פעימות, מחציתו לאלתר והמחצית השנייה לאחר שהמבקש ימסור הודעה נתמכת בתצהיר לביהמ"ש כי המשיבה קיימה את התחייבותה.

בנוס, התרומה המפורטת תועבר לביה"ח שניידר בתוך 30 יום שלאחריהם תוגש ראיה כדין על קבלתם.

בקשת האישור והתובענה הייצוגית ככל שהן מתייחסות למשיבה 2 ימחקו.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ח, 22 יוני 2018, בהעדר הצדדים.