בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 7/11/18 בהעדר הגנה נגד הנתבע.

נגד הנתבע ניתן פסק דין בהעדר התגוננות ביום 29/4/18 שבוטל ונקצב המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. למרות האמור לא הוגשה הבקשה וניתן פסק דין נוסף בהעדר התגוננות.

המחדל קשור בהתנהלות משרדו של בא כוח הנתבע כפי שפורט בבקשה.

על בית המשפט לאזן בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

אמנם מדובר בפסק דין שני שניתן בהעדר התגוננות ואולם לא בנקל ימנע בית משפט מבעל דין להביא עניינו בפניו, שעה שבגין כל מחדל ניתן לכפר בהוצאות.

זאת ועוד יושם לב כי על-פי טענות ההגנה שנרשמו בבקשת הרשות להתגונן שצורפה לבקשה לביטול פסק דין, נראה כי בין הצדדים מערכת עסקית סבוכה וכי טענות ההגנה שמועלות בה הן טענות הגנה אפשריות המצדיקות ביטולו של פסק הדין.

תוצאה:

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7/11/18 בהעדר הגנה וסגירת כל תיק הוצל"פ שנפתח בגינו.

הנתבע יישא בהוצאות התובע סך של 1,800 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תקבע מועד דיון בבקשת הרשות להתגונן.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ט, 02 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.