ניתן ביום 09 מרץ 2020

בשם המערערים ב"כ עו"ד משה פרידל ועו"ד ויעל פרידל

בשם המשיבה 1 עו"ד אריאל מייטליס ועו"ד סקעת דביר

בשם המשיבה 2 עו"ד טל זרקו

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת מזרחי לוי ונציגי הציבור גב' עליזה הרפז ומר אבי ענתבי; חב"ר 60084-09-17), שבו נקבע כי נפלו פגמים בהחלטת ועדת החריגים מיום 30.10.2017 שלא לאשר למערערים מימון של התרופה VIMIZIN (להלן – התרופה) לצורך טיפול במחלת ה- MORQUIO (להלן - המחלה). בית הדין הורה להחזיר את עניינם של המערערים לדיון נוסף בוועדת החריגים, תוך מתן הנחיות באשר לשיקולים אשר על ועדת החריגים לתת עליהם את הדעת.
2. נציין, כי החלטת ועדת החריגים הייתה החלטה שנייה בעניינם של המערערים, שדנה בעניין שנית על פי הסכמה בין הצדדים בדיון שהתקיים ביום 2.10.2017.
3. להלן נפרט את השתלשלות האירועים לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי:
   1. בטרם התקיים דיון ראשון בערעור, התכנסה ועדת החריגים ביום 7.5.2018 לדיון בעניינם של המערערים בהתאם לפסק הדין. בקשתם של המערערים נדחתה.
   2. בדיון שהתקיים ביום 18.6.2018 הסכימה המשיבה 1 (להלן – הקופה) למתן סעד זמני בערעור, דהיינו לספק את התרופה למערערים וזאת עד להכרעה בערעור, ובמקביל עתרה לקיום דיון בהרכב מורחב.
   3. במהלך הדיון בערעור, בעקבות הערות בית הדין בהליך זה, הודיע משרד הבריאות כי הצוות שהוקם לעניין ועדת החריגים, יונחה לדון בעניינים נוספים: הקווים המנחים לשיקולים שצריכים להידון בוועדת החריגים, ובין היתר אם יש לקבוע קווים שונים לפי המאפיינים השונים של העניינים שמתבררים לפני ועדת החריגים; בחינת מודלים שונים לפעילותה של ועדת החריגים.

הצוות הגיש טיוטת המלצות שהועמדה לעיון הציבור וקופות החולים לקבלת הערות, והמלצותיו מונחות כיום על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות.

• 1. בקשת הקופה לקיום דיון בהרכב מורחב נדחתה בהחלטת הנשיאה מיום 30.12.2018. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה בהחלטה מיום 12.1.2020.
  2. כאמור, מאז חודש יולי 2018 הקופה מספקת את התרופה למערערים על חשבונה. לטענת המערערים, חל שיפור משמעותי במצבם.

1. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק אנו קובעים כמפורט להלן.
2. לטענת המערערים, נוכח הפגמים שנפלו בהחלטת ועדת החריגים, למרות שההחלטה מושא הליך זה הייתה ההחלטה השנייה בעניינם של המערערים, כך שניתנה לוועדת החריגים הזדמנות לתקן את הליקויים שנפלו בהחלטתה הראשונה; נוכח הצהרת הקופה שלפיה ועדת החריגים לא תאשר את מימון התרופה בשל העלות הגבוהה והשיקול התקציבי הנגזר ממנה; ונוכח העובדה שגם בהחלטה השלישית של ועדת החריגים לא תוקנו הפגמים שבהחלטה – היה על בית הדין האזורי לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הוועדה ולהורות לקופה לממן את התרופה. המערערים הסתמכו, בין היתר, על פסק הדין בעניינו של עדי גולדשמיט [ע"ע (ארצי) 21560-05-18 שירותי בריאות כללית – עדי גולדשמיט (6.6.2018)].
3. אין בידינו לקבל את טענת המערערים, ולא מצאנו כי יש מקום לחרוג מדרך המלך – החזרת העניין לוועדת החריגים, כפי שבית הדין האזורי הורה בפסק דינו [ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 205/08 שירותי בריאות כללית – אילן טיירו ז"ל (9.11.2009)]. בהקשר זה יודגש, כי בעניין גולדשמיט נקבע כי "אין לראות את פסק דיננו משום שינוי להלכה הפסוקה הקובעת כי דרך המלך הייתה ועודנה החזרת הסוגיה לוועדת החריגים לדיון נוסף לאחר הבהרת הפגמים שנפלו בהחלטתה", וקביעתו של בית הדין האזורי [שאושרה בפסק דינו של בית דין זה] התבססה על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה.
4. זאת ועוד. בענייננו חל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן פסק הדין והחלטות ועדת החריגים, לרבות החלטת ועדת החריגים השלישית. כאמור, מכוח הסכמת הקופה, בהגינותה, המערערים מקבלים את התרופה מזה למעלה משנה וחצי, ולטענתם חל שיפור משמעותי במצבם, כך שיעילות התרופה מוכחת. אנו סבורים, כי השלכות שינוי הנסיבות צריכות להיבחן תחילה על ידי ועדת החריגים, שכן אפשר שיהיה בו כדי לשנות את החלטתה בנוגע לאיזון בין השיקולים השונים אותם עליה להביא בחשבון. נציין, כי גם ב"כ הקופה בטיעונו לפנינו סבר כי הפתרון הנכון הוא החזרת עניינם של המערערים לוועדת החריגים למתן החלטה חדשה, ולא לקיים הליך של ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה שניתנה ביום 7.5.2018.
5. נוכח האמור, הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי נדחה, בכפוף לאמור להלן:
   1. עניינם של המערערים יוחזר לדיון לפני ועדת החריגים, אשר תשקול את עניינם בהתאם להנחיות שניתנו בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובשים לב לשינוי הנסיבות, דהיינו העובדה שהמערערים מקבלים את התרופה מזה למעלה משנה וחצי, ואת השפעת התרופה על מצבם הרפואי של המערערים נכון להיום.
   2. עד למתן החלטת ועדת החריגים תמשיך הקופה לספק למערערים את התרופה. ככל שוועדת החריגים תדחה את בקשתם של המערערים, הקופה תמשיך לספק למערערים את התרופה לפרק זמן בן 60 יום ממועד המצאת החלטת ועדת החריגים למערערים. לא מצאנו מקום לקבוע מראש כי הקופה תמשיך לספק את התרופה על חשבונה עד תום ההליך המשפטי (ככל שיידרש כזה) בעניין החלטת ועדת החריגים שתינתן בעתיד. למותר לציין, כי ככל שבקשתם של המערערים תידחה על ידי ועדת החריגים, יוכלו לעתור לכל סעד שימצאו לנכון.
6. בשולי פסק הדין נציין כי הקופה לא הגישה ערעור על פסק הדין. נוכח האמור, לא מצאנו מקום לדון ולהתייחס לטענות השונות שהעלתה הקופה. ככל שטענות אלה מצויות בסמכותו של בית דין זה, יש לבררן בהליך המתאים.
7. סוף דבר - בכפוף לאמור בסעיף 8 לעיל הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג אדר תש"פ (09 מרץ 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.