1. בפניי בקשה להקטנת סכום ההפקדה שעל המבקש להפקיד כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו על ידי המשיב, בגין חוב כספי. סכום ההפקדה עליו הסכימו הצדדים, כפי שיתואר להלן, הוא 50,000 ₪ ובבקשה שלפניי עותר המבקש להקטנת הסכום ל- 10,000 ₪, כמפורט להלן.

2. המבקש הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 8.4.18 (ת"א 61592-03-18), בגדרה עוכבו הליכי הוצאה לפועל שננקטו על ידי המשיב (להלן: "הבנק"), בכפוף להפקדת סך של 100,000 ₪.

3. עוד לפני הגשת בקשת הרשות לערער הגיש המבקש בקשה דחופה לעיכוב הליכים, במעמד צד אחד, וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. בבקשה לעיכוב הליכים התבקש בית המשפט להורות על הפקדת סכום נמוך יותר שלא יעלה על 50,000 ₪. ביום 26.4.18 ניתנה על ידי החלטה, על פיה נקבע כי על המבקש להפקיד סך של 50,000 ₪ ועם ההפקדה יעוכבו, באופן ארעי, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו על ידי הבנק. נקבע בהחלטה כי על הבנק להגיש תגובתו לבקשה לעיכוב הליכים עד ליום 7.5.18. הבנק הגיש תגובה בגדרה הסכים להקטנת סכום ההפקדה ל-50,000 ₪. בעקבות כך ניתנה על ידי החלטה ביום 14.5.18 על פיה הצו הארעי מיום 26.4.18 יהפוך לצו זמני ויישאר בתוקפו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

4. ביום 16.5.18 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, להקטנת סכום ההפקדה לסכום שלא יעלה על 10,000 ₪.

5. ברקע הבקשה, פסק דין שניתן בהסכמה בבית משפט קמא ביום 3.7.17 כנגד המבקש, על פיו חויב המבקש לשלם לבנק את מלוא חובו, בהתאם למסמכי הבנק אשר יומצאו למבקש ויכללו את יתרת החוב בצירוף ריבית רגילה. פסק הדין ניתן בתביעת הבנק מיום 25.1.17 (תא"ק 57923-01-17) לתשלום סך של 137,923 ₪.

6. ביום 29.3.18 הגיש המבקש בקשה דחופה בבית משפט קמא, לפי תקנה 363 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו על ידי הבנק עד להחלטת בית המשפט קמא בתביעה שתוגש בתוך 7 ימים, לביטול פסק הדין מיום 3.7.17 שניתן בהסכמת הצדדים ואשר הופר על ידי הבנק הפרה יסודית חד צדדית. לטענת המבקש, הבנק המציא לו דוחות בנקאים "כאוות נפשו, לחיובו בחיובי ריבית וריבית חריגה, בניגוד למוסכם בפסק הדין. בכך למעשה הפר הבנק את הסכמת הצדדים".

7. הטעם לבקשה להקטנת סכום ההפקדה נעוץ באמור בכתב ההגנה שהגיש הבנק בבית משפט קמא ביום 14.5.18 בתגובה לתביעה שהגיש המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה (ת"א 61591-03-18). לטענת המבקש, מהפירוט שהמציא הבנק "לא ניתן להבין דבר ביחס להסכמת הצדדים, המסמכים מעורפלים ומסרבלים". המבקש טוען כי מעשיו של הבנק גובלים ב"חוסר תום לב ובהתחכמות כלפי בית המשפט שגרמה נזק" למבקש. בסעיף 13 לכתב התשובה שהגיש המבקש לבית המשפט קמא נאמר כי המבקש אינו מכחיש את חובו לבנק, אלא שלאחר שהגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין, הופרה ההסכמה על ידי הבנק "בחוסר תום לב מוגבר".

8. בתגובת הבנק לבקשה להפחתה נוספת של סכום ההפקדה נטען כי לאור הסכמת הצדדים (בדבר הפקדת הסכום של 50,000 ₪) לה ניתן תוקף של החלטה, אין המבקש יכול לחזור בו מן ההסכמה, כל אימת שירצה בכך. עוד נטען על ידי הבנק כי גם טענת המבקש לשינוי נסיבות (לאור האמור בכתב ההגנה שהגיש הבנק בבית משפט קמא) אין לה מקום. עוד ציין הבנק, כי עד למועד הגשת תגובתו, טרם הפקיד המבקש את סכום ההפקדה המוסכם, אולם למרות האמור, הבנק לא המשיך בפעולות גביה כנגד המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לטענת הבנק, סכום החוב של המבקש כלפיו עומד כיום על סך העולה על 180,000 ₪ ועל כן אין כל סבירות בהמשך עיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגד הפקדת סכום זעום של 10,000 ₪.

9. בקשת עיכוב ההליכים שהגיש המבקש בבית משפט זה, מעוגנת בתקנה 467(ב) לתקנות, על פיה רשאי בית המשפט שלערעור להורות על מתן סעד זמני בערעור או על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא בקשת רשות לערער. במקרה זה הושגה הסכמה בין הצדדים, לפיה יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל בכפוף להפקדת סך של 50,000 ₪ וזאת עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. על בסיס הסכמת הצדדים ניתן על ידי צו זמני כאמור בהחלטה מיום 14.5.18.

10. הבקשה להקטנת סכום ההפקדה מבוססת, כאמור, על טענות הבנק בכתב ההגנה שהוגש על ידו בבית משפט קמא, בתגובה לתביעת המבקש, בה עתר לביטול פסק הדין של בית משפט קמא מיום 3.7.17 (בהתבסס על טענת המבקש כי הבנק הפר את הסכמת הצדדים). למעשה, המבקש טוען כי חל שינוי בנסיבות, בעקבות הגשת כתב ההגנה, המצדיק את הפחתת סכום ההפקדה. עיינתי בכתב ההגנה שהגיש הבנק לבית משפט קמא ולא מצאתי בו עילה המצדיקה את הבקשה להקטנת סכום ההפקדה לסך של 10,000 ₪ כמבוקש בבקשה שבפניי. עיינתי במסמכים הרבים שצירף המבקש לבקשת ההקטנה ולא מצאתי כי המבקש נקב בסכום החוב, על פי שיטתו. כל טענותיו של המבקש כלפי הבנק נוגעות למסמכים שהומצאו לו על ידי הבנק הכוללים ריבית חריגה בניגוד למוסכם בפסק הדין. יחד עם זאת, המבקש לא צירף תחשיב משלו, או חוות דעת של רואה חשבון, המלמדים על גובה החוב לגרסתו. בנסיבות אלה לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה ולהפחית את סכום ההפקדה פעם נוספת.

11. אשר על כן, הבקשה להפחתת סכום ההפקדה נדחית. ככל שהמבקש לא יפקיד עד ליום 12.6.18 את הסך של 50,000 ₪ (לרבות בדרך של הפקדת ערבות בנקאית על הסך הנ"ל) כאמור בהחלטה מיום 26.4.18, יוכל הבנק לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש.

12. על המבקש לשלם לבנק הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.