1. עיינתי בטענות הצדדים ובהתנגדות החייב לבקשת הנאמן לאישור הסכם פשרה עם חברת יובלים, ואני סבורה כי יש מקום שהחייב ישקול עמדתו מחדש בטרם ייקבע מועד לדיון בבקשה.
2. בתמצית יצוינו הדברים הבאים:
3. ביום 19.7.2017 ועובר לכניסת החייב להליכי פשיטת רגל, חתם החייב עם יובלים על מספר הסכמים במסגרת שלוש עסקאות למכירת כלל זכויותיו במקרקעין ליובלים. בהמשך נחתמו בין הצדדים הסכמים נוספים הקשורים לעסקאות אלו.
4. ביום 26.4.2018 ובטרם הושלמה העסקה השלישית (שעניינה בזכויות במקרקעין בהיקף של כ-910 מ"ר), הגיש החייב בקשה לאישור הצעת הסדר נושים בהתאם לסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), זאת במסגרת תיק פש"ר 51199-04-18 (להלן: "הליך הפש"ר הקודם").

כפי שעולה מעיון בהליך הפש"ר הקודם, הצעת ההסדר נשענה על יתרת הזכויות של החייב במקרקעין ולא הועלתה על-ידו כל טענה בנוגע לצורך בביטול העסקאות מול יובלים או כל טענה בדבר לחץ וניצול מצוקה כלכלית שנעשתה על-ידם. להיפך, בהקשר זה טען החייב בסעיפים 20.1.3 ו-20.1.4 כך:

יוער בעניין זה כי ביום 19.7.2017 וביום 18.2.2018 התקשר המבקש [החייב – א.ל.ע.] עם חברת יובלים... בהסכמי מכר ואופציה לגבי זכויותיו במקרקעין, אשר חלקן כבר מומשו על ידי חברת יובלים, באופן שזו רכשה ממנו חלק מהזכויות המפורטות כרגע בנסח הטאבו מצ"ב, בשטח המוערך על ידו בכ-756 מ"ר נוספים (להלן: "השטח שנמכר") בתמורה לסך כולל של 12.2 מיליון ₪. בנסגרת אותם הסכמים הוקנתה ליובלים, ללא תמורה נוספת, זכות סירוב ראשונה וכן אופציה להתקשרות בהסכם קומבינציה לגבי יתר זכויו המבקש במקרקעין. בהתאם לכך, לא מפורטות בטלה דלעיל הזכויות שנרכשו על ידי המבקש ונמכרו ליובלים... זכויות אלו שועבדו לטובת כלל אשר רשמה לטובתה ה"א על זכויות אלה בסך של כ-1.3 מיליון ₪ ואשר אמורות להיפרע בימים הקרובים על ידי יובלים. כמו כן, לא מצוין בטבלה דלעיל שיובלים נטלה הלוואה מבנק מסד אשר רשם לטובתו ביום 17.4.2018 משכנתא על זכויות של יואב [החייב – א.ל.ע.] בשטח הנמכר ללא הגבלה בסכום. על הנאמן יהיה לבדוק את ענין תקפות האופציה והאם היא הפתרון המיטבי מבחינת נושי החייב.

...

בהתאם לבדיקתו של המבקש, זכויות הנוכחיות במקרקעין – לאחר המכר ליובלים – משקפות זכות בעלות ו/או זכות להירשם כבעלים של שטח של כ-910 מ"ר במקרקעין בשווי מוערך של כ-18 מיליון ₪ (ברוטו, לפני מסים, היטלים ועלויות עסקה).

זאת ועוד. במסגרת הליך הפש"ר הקודם הגיש החייב הצעת הסדר נושים מתוקנת ביום 1.6.2018, במסגרתה שב וחזר על טענותיו בדבר המקורות למימון הסדר הנושים המוצע שמקורן בין היתר בזכויותיו הנותרות במקרקעין בהיקף של 910 מ"ר (בלבד) (סעיף 14.1 להצעת הסדר הנושים המתוקנת).

1. בהמשך ומאחר וההליך לפי סעיף 19א' לפקודה לא צלח, המשיכו להתנהל ההליכים בתיק שבפניי, במסגרתו פעל הנאמן ובחן את העסקאות שנעשו מול יובלים.
2. לאחר שהנאמן הסתייע בחוות דעת שמאית, וערך בדיקות נוספות, הוא סבר בסופו של יום, כי שווי זכויותיו של החייב גבוה ביחס למחיר החוזי עליו הסכימו הצדדים. בשל כך, ועל מנת למקסם את התמורה, ניהל הנאמן משא ומתן עם יובלים, ולאחר דין ודברים הגיע עימה להסכמות הבאות: העסקה הראשונה תיוותר על כנה; בעסקה השנייה תוסיף יובלים סך של 2 מיליון ₪, ואילו בעסקה השלישית יובלים תוותר על טענותיה כך שהנאמן יוכל למכור את יתרת זכויות החייב במקרקעין העומדות על 907.6 מ"ר למרבה במחיר (להלן: "הסכם הפשרה").
3. בשל כך, ביום 17.3.2019, עתר הנאמן בבקשה לאפשר לו להתקשר בהסכם פשרה עם יובלים במסגרתה ציין כי זכויות החייב במקרקעין, המהוות את הנכס העיקרי שבידיו, מוערכות בסך של כ-30 מיליון ₪ בהתאם לחוות הדעת השמאית עליה הסתמך, וכי מנגד תביעות החוב שהוגשו בעניינו עומדות על סך של כ-34 מיליון. על כן ובשים לב להיקף הנשייה הנטענת אל מול מצבת נכסיו של החייב, עתר הנאמן בבקשה לאפשר לו להתקשר בהסכם הפשרה עם יובלים, ובתוך כך לאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור נכבד לנושי החייב.
4. הנושים הביעו הסכמתם לבקשה ואילו החייב התנגד לה.
5. תחילה עתר החייב בבקשה לקבלת פרוטוקולים, הקלטות חקירות ו/או פגישות שנערכו בין הנאמן לבין נציגי יובלים וכן מסמכים שהוחלפו במסגרתן, ובהמשך הגיש התנגדותו במסגרתה העלה החייב מספר טענות בנוגע לשיקול הדעת שהפעיל הנאמן בעת חתימתו על הסכם הפשרה וביניהן: אי מתן משקל לטענת החייב בדבר לחץ וניצול מצוקה כלכלית שבה היה שרוי בשעה שחתם על ההסכם, טענות הכופרות בכדאיות העסקה וכן טענות נוספות המצדיקות ביטול ההסכמים בשל דוקטרינות משפטיות אחרות, כגון: בקשה לביטול הענקה, העדפת נושים אסורה, ויתור על נכס מכביד ועוד.
6. כפי שעולה מעיון בתיק ומבלי לקבוע מסמרות, הרי שהטענה העיקרית שמעלה החייב הינה כי אין לאשר את הסכם הפשרה בשל כך שהוא מגלם תמורה נמוכה ביחס למקרקעין וכי החייב הסכים לתמורה נמוכה זו בשל לחצים שהופעלו עליו על-ידי יובלים, עובר לביצוע העסקאות.
7. טענה זו של החייב מעלה קשיים, שכן היא איננה מתיישבת לכאורה עם הצהרותיו, הצעותיו והתנהלותו במסגרת הליך הפש"ר הקודם, ושעה שטענות אלה לא הועלו על-ידו בזמן אמת.

בהקשר זה יצוין כי אין די בטענת החייב לפיה עוד במסגרת הצעת הסדר הנושים מטעמו במסגרת ההליך הקודם ציין כי בעל התפקיד שימונה יידרש לבחון את עסקאות יובלים כפי שהובא לעיל.

1. בנוסף, ובכל הנוגע לעסקה הראשונה והשנייה, עולה קושי נוסף מעמדת החייב, שכן במסגרת הליך הפש"ר הקודם טען החייב כי לבדיקתו, הזכויות שנותרות בידיו במקרקעין לאחר המכר ליובלים "משקפות זכות בעלות ו/או זכות להירשם כבעלים של שטח של כ-910 מ"ר". היינו החייב התייחס לעסקאות אלה ככאלו שהוסכמו על-ידו והושלמו (ראו והשוו: ע"א 1445/11 אברהם מרטינז נ' איתן רילוב (25.11.2012), וכן רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (16.7.2013), בפסקה 13).
2. זאת ועוד. על פניו נראה כי הסכם הפשרה סביר בנסיבות העניין, וזאת בהתחשב בכך שהאלטרנטיבה להסכם זה הינה ניהול הליכים לביטול העסקאות (מחמת הענקה בטלה, העדפת נושים אסורה או ויתור על נכס מכביד) אשר אין לדעת את תוצאותיו, זאת מבלי להביע עמדה בנוגע לעצם ההליך המתאים, ובהינתן כי אף אם הליך כזה יצלח, אין זה ודאי כי ישופר מצבם של הנושים בהכרח, זאת בשים לב לריביות הקיימות אשר הולכות ומכבידות על מצבת חובות החייב, ובהינתן כי על-פי הנטען מרבית נושי החייב מסכימים לבקשה. בנוסף, אין להתעלם מהאפשרות כי אף לו יתקבל הליך לביטול העסקאות, תהא רשאית יובלים להגיש תביעת חוב הן בגין התמורה בסך 12.2 מיליון ₪ שהועברו לחייב עוד במסגרת העסקה הראשונה והשנייה והן בגין רכיבים נוספים, ככל שישנם כאלה.
3. לצד זאת קיימים טעמים נוספים המקשים על התנגדות החייב וביניהם מסמכים אשר יש בהן כדי לסתור לכאורה את טענת החייב כי הופעל עליו לחץ, הלכות בנוגע להתערבות בשיקול דעת בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון וכיו"ב.
4. בנסיבות אלה, ראוי כי החייב ישקול מחדש עמדתו ויודיע האם הוא עומד על ההתנגדות על מנת לחסוך בהוצאות ככל שההתנגדות תידחה.

עמדת החייב תוגש עד ליום 15.9.19.

ככל שהחייב יעמוד על ההתנגדות, יתקיים בה דיון ביום 24.9.2019 שעה 10:00 בנוכחות כלל הצדדים, לרבות יובלים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותעקוב.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.