06 יולי 2019

לפני:

כב' השופטת דפנה חסון זכריה

[

החלטה

1. לפני בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, שתחום מומחיותו היא כירורגית כף היד.
2. התובעת עבדה כמעצבת מטבחים בחברת "דקור" משך כ -18 שנים ואובחנה כמי שסובלת מ"מרפק טניס" במרפקה הימנית.
3. על יסוד הסכמת הצדדים, ביום 11.12.18, מונה ד"ר דוד אנג'ל, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לשמש כמומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת לחוות דעתו בשאלה האם מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הפגימה ממנה היא סובלת במרפקה הימנית.
4. על יסוד הסכמת הצדדים, הועברו למומחה העובדות הבאות:
5. התובעת, ילידת 1965, עבדה כשכירה כמעצבת מטבחים בחברת "דקור"

מזה 18 שנה.

1. עבודת התובעת כללה שיחות ומתן שירות בחנות ללקוחות, לצורך בחינת תכניות שונות ובסיומן, שרטוט סקיצות מטבחים בעזרת תוכנת מחשב, כשידה מונחת על השולחן, בשימוש העכבר תוך הזזת היד לצדדים.
2. ידה הימנית של התובעת הינה היד הדומיננטית.
3. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, 6 שעות ביום, במהלכן עסקה כ - 4 שעות בעבודת מחשב תוך שימוש בעכבר.
4. בחוות דעתו מיום 16.12 18 קבע המומחה הרפואי, כי לא מתקיים קשר סיבתי כאמור:

"... לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלת המרפק. עבודתה כללה עבודה מול מחשב ושימוש בעכבר מחשב. אין בעבודה זו העברת כוחות משמעותיים בשרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטארלי במרפק, ולכן אין גרימת נזקים בלתי הפיכים באיזור זה... עבודתה לא תרמה להתפתחות מרפק טניס. עבודתה ומחלתה היו תיאורטית יכולות להתאים למחלת המקצוע שדנה בדלקת באזור חיבור שריר לעצם על רקע תנועות משמעותיות ובוודאי לא העברת כוחות בשרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטארלי. לכן העבודה והמחלה אינן עונות על דרישות סעיף מרשימת מחלות המקצוע. העבודה לא גרמה למחלתה ואף לא להחמרה בה".

1. התובעת ביקשה להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה. בהתאם לבקשתה, שהתקבלה ברובה, התבקש המומחה הרפואי להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

א. הנך מופנה לתיעוד הרפואי מיום 31.10.17 ובתוך כך לאבחנתו של דר' אמיר אורון ממנו עולה כי התובעת סובלת ממפרק טניס ותסמונת התעלה הרדיאלית. האם אתה מאשר אבחנות אלו?

ב. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי אין צורך בהשפעה של 50%, אלא בקיומה של השפעה כלשהי (ולו זניחה). לפיכך, הנך מתבקש להשיב האם לאופי עבודתה של התובעת כמתואר בעובדות יש השפעה כלשהי על התפתחות פגיעותיה ו/או על החמרתן ו/או על האצת התפתחותן ו/או הגברת הכאבים.

ג. הנך מופנה לפריט 13 לרשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, המתייחס ל"שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך". האם סביר יותר כי קיים קשר בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הפגיעה ממנה היא סובלת במרפקה?

1. המומחה השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעת משלימה 16.4.19, במסגרתה שב וקבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת במרפקה הימנית:

" א. במסמך מתאריך 31.10.17 מצוין כי נמצאה רגישות שמתאימה למרפק טניס ולתסמונת תעלה רדיאלית. רגישות מעלה חשד לליקוי אבל בדרך כלל אינה מספיקה כדי לקבוע אבחנה. לגבי הליקוי של מרפק טניס היה אישור לאבחנה זו בבדיקת אולטרה סאונד וכן בבדיקת MRI. החדש לתסמונת תעלה רדיאלית לא נבדק או בורר בבדיקה כמו EMG. ב-MRI לא מציינים ממצא שיתאים לאבחנה זו (למרות שזה לא שולל בוודאות ליקוי שם) כלומר ניתן להגיד במקרה זה כי יש בבירור מרפק טניס, ורק חשד לתסמונת תעלה רדיאלית.

ב. הלכת סיטרוק מובנת ומוכרת לי היטב. במקרה זה עניתי כי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי, משום שלא נגרמים בעבודה זו נזקים בלתי הפיכים באזור האפיקונדיל הלטארלי (מרפק טניס). ברור לי שגם נזק קטן הינו נזק, ואז הוא נידון בשאלה האחרונה (אם תרומתו היא מעל 20%). גם אם תהיה דעה שנגרמים נזקים כלשהם בחיבור השרירים לאפיקונדיל הלטראלי במרפק, יהיו נזקים אלה לדעתי זניחים מאד.

ג. אין כאן לחץ ממושך ואפילו לא לחץ רגעי על אזור העצב, ולכן מחלת המקצוע המצוינת בשאלה אינה רלבנטית במקרה זה".

1. לאחר שהתקבלה חוות הדעת הנוספת מטעם מומחה בית הדין, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי שתחום מומחיותו היא כירורגית כף היד. לטענתה, שני אורתופדים שתחום מומחיותם היא כירורגית כף יד (ד"ר אורון וד"ר קובו), קבעו כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת במרפקה הימנית. לאחר קבלת חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה לשאלות ההבהרה, נועצה התובעת והבינה כי היה מקום למנות מומחה מתחום כירורגית כף היד. מאחר שד"ר אנג'ל אינו מומחה בכירורגית כף היד, סבורה התובעת כי יש למנות מומחה נוסף, שתחום מומחיותו היא כירורגית כף היד.
2. הנתבע התנגד לבקשה. לטענתו, תחום מומחיותו של המומחה הרפואי היה ידוע לתובעת מתחילת הדרך, ולא זאת בלבד שהיא לא הלינה בעניין זה, אלא שהיא ביקשה להפנות אליו שאלות הבהרה. ככל שהתובעת ביקשה למנות מומחה בעל תחום מומחיות ספיציפי, הרי שהיה עליה לעשות כן מראש, ולא בדיעבד.
3. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובכלל החומר שבתיק, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
4. המומחה שמונה מטעם בית הדין הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית, ומשכך, הוא בעל מומחיות רלבנטית לענייננו. התובעת לא הצביעה על מקור נורמטיבי מכוחו יש למנות מומחה בעל תת התמחות בתחום צר וספיציפי, ואף לא נימקה מדוע יש צורך במינוי אורתופד המתמחה בכירורגית כף היד, שעה שעסקינן בפגימה במרפק. לאמור לעיל יש להוסיף, כי תחום מומחיותו של המומחה מטעם בית הדין היתה ידועה לתובעת מלכתחילה, והיא אף ביקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה. רק לאחר שהמומחה קבע כי אין מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין הפגימה ממנה היא סובלת, ושב על עמדתו זו במסגרת תשובותיו לשאלת ההבהרה, טענה התובעת כי המומחה אינו בעל מומחיות רלבנטית.
5. אף לא מצאתי כי מתקיים בענייננו טעם אחר כלשהו מכוחו יש למנות מומחה רפואי נוסף.
6. על פי ההלכה הפסוקה, מינוי מומחה אחר ייעשה במשורה בלבד אך במקרים בהם ישנו טעם ממשי לפסילה, כגון מקרים בהם נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; נראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או טעם מיוחד אחר שיירשם (ראו: עב"ל (ארצי) 51920-09-17 שמעון שושן – המוסד לביטוח לאומי (29.08.2018); עב"ל (ארצי) 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי (27.1.10); עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון (8.3.10); עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין - המוסד לביטוח לאומי (7.7.10); עב"ל (ארצי) 12472-03-13 יהודה גינסבר - המוסד לביטוח לאומי (15.10.15)).
7. המומחה הרפואי לא חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין; המומחה הרפואי השיב לשאלות שהן חיוניות לשם הכרעה במחלוקת; לא נטען, וממילא לא הוכח, כי ישנה בנמצא אסכולה אחרת, מקלה יותר; לא נפל פגם אישי במומחה; ולא מתקיים טעם ממשי אחר כלשהו מכוחו יש למנות מומחה נוסף.

1. נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
2. התובעת תודיע האם עודה עומדת על התביעה, לא יאוחר מיום 1.9.19. לא תעשה כן עד למועד זה, תימחק התביעה מחוסר מעש.
3. התיק יובא לעיוני ביום 2.9.19.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ט, (06 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.