זוהי החלטה בבקשת הנתבע 2, לביטול פסק דין ובבקשת נתבעים 2 ו-3, לסילוק התובענה על הסף בשל התיישנות.

1. ביום 23.5.18 הגישה המשיבה-התובעת, תובענה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת 1 (להלן: "החברה") וכנגד המבקשים- נתבעים 2 ו-3 לתשלום חוב ארנונה לשנים 2006-2010 בגין נכס בו החזיקה החברה. בכתב התביעה נטען בנוסף, לחבות המבקשים מכח ס' 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג- 1992 (להלן:"חוק ההסדרים").

2. החברה לא הגישה בקשת רשות להתגונן וביום 19.5.19, ניתן כנגדה פסק דין בהיעדר הגנה. למבקשים ניתנה הרשות להתגונן.

3. ביום 1.8.19 הגישו המבקשים בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בבקשה נטען כי חוב החברה התיישן כבר בשנת 2017.

4. ביום 28.8.19 הגיש הנתבע 2 בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד החברה, בטענה כי לחברה טענות הגנה טובות כנגד התביעה, לרבות טענת ההתיישנות. הנתבע 2, טוען, שלא היה מודע לכך שטענותיו הוא, לא נטענו גם בשם החברה.

5. מטענות הצדדים ומהמסמכים שצורפו- עולה קיומה של מחלוקת בין המבקשים עצמם, ביחס למעמדם בחברה וביחס לחתימה על הסכם השכירות.

6. המשיבה טוענת כי ניסתה לגבות את החוב באמצעים מנהליים ועניינם של הצדדים אף נדון בבית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית שהגיש נתבע 2, בשמו ובשם החברה ואשר לימים נמחקה (עת"מ 59710-05-16). המשיבה טוענת בהסתמך על רע"א 10216/17 אזולאי נ' עירית ירושלים (10.10.18), כי התביעה הוגשה מכח ס' 8 לחוק ההסדרים ויש לחשב את המועד הקובע מהמועד בו ניתן לשייך את החוב לבעלי המניות ומכאן שטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

7. ראשית יש להכריע בבקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד החברה, הכרעה שתשליך בהכרח על קבלתה או דחייתה של בקשת המבקשים לדחייה על הסף בעניינם.

8. בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד ומהם סיכויי ההגנה אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת (ע"א 3645/92‏ ‎ ‎שאול קלנר‎ ‎נ' סשה לופוביץ, פ''ד מז(4) 133, 139; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 642 (מהד' 12, 2015)).

9. בענייננו, ברי, כי הנתבע 2 ידע על הגשת התביעה כנגד החברה. עת נעשתה המצאה כדין אין מקום לביטול פסק דין מן הצדק (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), להלן: "גורן", בע' 641). לגוף הבקשה, טענותיו של הנתבע 2, לפיהן המסמכים זויפו, אינן נתמכות בתצהיר ערוך כדין. הנתבע 2 צרף תצהיר בו הוא מפנה לטענות העובדתיות שנטענו בבבקשה ומצהיר כי הן נכונות וידועות לו מידיעה אישית. דהיינו, התצהיר אינו מפרט את העובדות, אלא נערך, תוך אזכור והפנייה למסמך אחר. תצהיר כזה (תצהיר בג"צי), הבא לכאורה לתמוך בעובדות להן הוא טוען, הוא תצהיר פסול; והיה על הנתבע 2 לפרט בתצהירו את כל אותן עובדות שהוא מבקש להוכיח (ר' תא(ת"א) 12504-05-12 מצדה מ.מ בע"מ נגד פטר מגנוס (פורסם בנבו) 24.10.13; בש"א (מח' י-ם) רומי דניאלה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (18.11.2004) המתבסס על ע"א 16/89 ורדים נ' החברה הישראלית פ"ד מ(5)729).

10. זאת ועוד, תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת כי יש להגיש בקשה לביטול פסק דין בתוך 30 יום. טענת הנתבע 2 טען לפיה סבר שהגנתו הוגשה גם בשם החברה, נטענה על ידו כבר בדיון ביום 11.7.19 (ר' פ' ע' 5 ש' 11- 12). אפילו נאמר כי יש טעם בטענה הדיונית לפיה החוב התיישן כנגד החברה, הרי שעל המבקש ביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לשכנע, כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו של פסק הדין (גורן, ע' 642- 643; ע"א 625/68‏ מפעל הבנייה של הקיבוץ המאוחר ושות' נ' החברה הדרומית בע"מ, פ''ד כג(1) 721; רע"א 4163/13 ‏בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (‏18.6.2013)). הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כאמור באיחור ניכר- כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין. הנתבע 2 אף לא מצא לנכון להסביר או לנמק מדוע התעכב למעלה מחודש בטרם הגיש בקשה לביטול פסק דין אף לאחר מועד הדיון.

יתרה מכך, הבקשה הוגשה כחודש לאחר שהוגשה בקשתם של נתבעים 2 ו- 3, לדחיית התובענה כנגדם על הסף מחמת התיישנות, עת כאמור, קיומו של פסק הדין כנגד החברה משליך על בקשה זו.

11. עת הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד החברה וקיים חוב ארנונה סופי כנגד החברה, יש לדחות בקשת המבקשים לדחיית התביעה כנגדם על הסף מחמת התיישנות.

12. בנסיבות אלה, מועד היווצרות העילה כנגד המבקשים עולה עם התנאים המנויים בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים (ע"א (י-ם) 5777-09-17 עירית ירולשים נ' בצלאל (26.11.2017)). לפיכך, אין מקום לדחות את התובענה על הסף.

13. סוף דבר- הבקשות נדחות. כל אחד מהמבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 1000 ₪ בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.