בפניי בקשות שונות הנוגעות להליך שבכותרת.

רשם האגודות השיתופיות מבקש את מחיקתו מן ההליך. יש ממש בטענתו של הרשם, כי לא היה בעל דין בהליך נשוא הערעור. במצב זה, הוריתי על מחיקת הרשם מן ההליך, בכפוף להתנגדות מנומקת של מי מהצדדים.

ברם, בכך לא מסתיים הדיון. המשיב 2 טוען, כי ההליך הנכון בו יש לנקוט אינו ערעור מנהלי, כי אם הגשת עתירה מנהלית, נוכח שילובן של הוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000, סעיף 39(ב) לתוספת הראשונה לחוק, והוראת סעיף 12 לפקודת האגודות השיתופיות. לטענת המשיב 2, בעתירה כאמור, רשם האגודות השיתופיות הוא צד נכון ומתאים. מכל מקום, משיב 2 טוען כי יש למחוק את הערעור שבכותרת.

המערער, מצידו, טוען כי נקט בהליך נכון. לטענתו, אינו תוקף פעולה מנהלית של הרשם, כי אם החלטה של הרשם בהליך מעין שיפוטי, שהוא התנגדות של המערער לתיקון תקנון הקיבוץ. המערער מוסיף וטוען, כי נוכח סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, לא ניתן להגיש עתירה מנהלית בעניין ביטולה של תקנה, הוא העניין בו עסקינן, לשיטתו. המערער מוסיף וטוען, כי בכל מקרה, גם אם נקט בהליך לא נכון, אין מקום למחיקת הערעור, כי אם להסבת כותרתו לעתירה מנהלית. המערער מתנגד, מטעמים שונים, למחיקת הרשם מן ההליך, יהיה סיווג ההליך כאשר יהיה.

בנקודת הזמן הנוכחית, לא נמצאת בפניי החלטה של הרשם, ואין זה ברור די הצורך, אם החלטה כאמור התקבלה. במצב זה, אין בפניי תשתית שלמה, אשר על יסודה אוכל ליתן הוראות מושכלות ושלמות בדבר המשך ניהולו של ההליך. המערער טען בערעורו כי ההחלטה לא הומצאה לו. החלטתי מיום 5.7.18, בדבר המצאת ההחלטה של הרשם, טרם קוימה. בנסיבות אלה, בשלב הנוכחי, מתבקש רשם האגודות השיתופיות, להגיש עד ליום 29.10.18 לתיק בית המשפט את החלטתו בהתנגדות שהגיש המערער לתיקון תקנון הקיבוץ (נספח יח' לערעור). בהמשך לכך, יינתנו הוראות אופרטיביות נוספות, בהתאם לצורך.

עיון ביום 31.10.18.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.