יש ממש בטענת המשיבים, כי בהחלטה מיום 7.2.19 התרתי למערער להגיש ערעור ביחס להיבט של התיקון הכללי של התקנון בלבד. הוראה זו ניתנה כאשר החלטת רשם האגודות השיתופיות בפניי, כמו גם הנתון לפיו תלוי ועומד בבית המשפט הליך נוסף בין הצדדים. לא מצאתי עילה לשנות מן ההחלטה האמורה, ולאפשר למערער לכלול במסגרת הערעור את טענותיו בסוגיית "תיקון החבר החדש". אציין, כי עניין זה חורג בבירור מנושא התיקון הכללי בתקנון הקיבוץ, הוא נושא הערעור שבכותרת. בלא לגרוע מטענות המערער בנושא הערעור שבכותרת, אוסיף כי ניתן להתרשם כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים סבה על נושא תיקון החבר החדש, וכי מדובר בסוגיות נפרדות. בנסיבות אלה, אין מקום להוספתו של הנושא האמור להליך הנוכחי, או לאיחוד הדיונים, כפי שביקש המערער. בה בעת, אין בהתנהלות המערער לעניין זה כדי להצדיק את התוצאה מרחיקת הלכת של מחיקת ההליך על הסף, לה עתר הקיבוץ. על המערער, אם ברצונו בכך, לפעול בהתאם להוראתי מיום 7.2.19, וזאת לא יאוחר מיום 26.5.19. לסוגיית ההוצאות אדרש לעת סיומו של ההליך.

עיון ביום 2.6.19.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.