לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

בתצהירו של האדריכל סלים סלמאן, אשר צורף לבקשה, נטען כי המבקש במסגרת הליכי ההכשרה סומנו קווי בניין, וכן הוגשה בקשה להיתר בנייה שמספרה 244181. האדריכל כעת שוקד על הכנת חישובים סטטיסטיים אשר יוגשו במסגרת הבקשה להיתר בנייה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בעבירת בנייה בהיקף של 897 מ"ר, העומדת על תילה כ-20 שנים. מדובר בבקשה זהה לבקשה קודמת שהוגשה ולאחלה התקדמות תכנונית כלשהי מאז, וההיתר עדיין אינו "בהישג יד".

בתשובה חוזר המבקש על טענותיו וטוען כי הצביע על התקדמות תכנונית ממשית.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2004 , וטרם הוכשרה. מאז הארכה האחרונה שניתנה ביום 14.5.20 לא חלה התקדמות משמעותית בהליכי התכנון המצדיקה ארכה נוספת. גם בבקשה הקדמת נטען כי הוגשה בקשה להיתר בנייה, אך לא חלה התקדמות מאז בהליך הרישוי, ולא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק קרוב להכשרת הבנייה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.