לפני בקשת המבקשים לתיקון המרצת הפתיחה שהוגש על ידם כנגד המשיבים, על דרך של צירוף חוות דעת, לפי הוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי

1. התובענה דנן הוגשה בדרך של המרצת פתיחה ביום 18.6.2018. במסגרת התובענה עתרו המבקשים למתן סעד הצהרתי, לפיו הסכם המכר שנחתם בין הצדדים ביחס לדירה ברח' קהילת ורשה 41 תל אביב, הידועה כחלקה 513/3 בגוש 6636, הרשומה על שם המשיבים (להלן: "הדירה"), בטל עקב מרמה.
2. לטענת המבקשים, כפי שבאה לידי ביטוי בהמרצת הפתיחה, עסקת המכר בוצעה במטרה ברורה ומכוונת לעשוק את רכושה של המנוחה חנה שוורץ ז"ל (להלן: "המנוחה"), ילידת 1910, אמם של המבקשים וסבתו של המשיב 1, ועל כן יש להורות על ביטולה.
3. המשיבים מצידם הגישו תשובה להמרצת הפתיחה, וכן בקשה לסילוק התובענה על הסף, במסגרתה טענו, בין היתר, כי התובענה התיישנה; כי המבקשים הגישו התובענה בחוסר תום לב ולא צירפו לה מסמכים מהותיים; כי המבקשים לא צירפו להליך צדדים נדרשים, וכי ממילא מדובר במעשה עשוי שעה שהבניין בו נמצאת הדירה עובר הליכי תמ"א, כך שלא ניתן לבטל את רישומם של המשיבים כבעלי הדירה. בקשת המשיבים לסילוק התובענה על הסף נקבעה לדיון.
4. ביום 29.1.2019, עוד בטרם הדיון שנקבע בבקשה לסילוק על הסף, הגישו המבקשים הודעה על הגשת חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הגרפולוגיה. בהחלטתי מיום 29.1.2019 קבעתי, כי לא קיים הליך של הודעה על צירוף חוות דעת, וצירוף חוות דעת לתיק בית המשפט כרוך בהגשת בקשה מתאימה.
5. משכך, הגישו המבקשים עוד באותו היום בקשה דחופה להתיר הגשת חוות דעת. בהחלטה נוספת מיום 29.1.2019 קבעתי, כי חוות דעת אינה עומדת בפני עצמה, אלא כחלק מכתב טענות, ולכן יש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
6. ביום 30.1.2019 התקיים דיון בבקשת המשיבים לסילוק התביעה על הסף. במסגרת הדיון נקבע, כי לאחר שבית המשפט הצביע על הקשיים בניהול התובענה והוכחתה, לרבות דרך הגשתה והסעד הנתבע במסגרתה עתרו המבקשים לשקול את המשך צעדיהם. משכך, ניתנה למבקשים ארכה לשם הודעת עמדת באשר להמשך ניהול ההליך.
7. ביום 13.2.2019 הודיעו המבקשים על החלפת ייצוגם ומשכך ניתנה להם ארכה לשם הגשת עמדתם באשר להמשך ניהול ההליך.
8. בהחלטה מיום 24.2.2019 התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים למתן צו לקבלת מסמכים בנוגע למנוחה ולעסקת המכר מושא התובענה. בימים 6.3.2019 ו-7.3.2019 ניתנו צווים נוספים לבקשת המבקשים, וביום 17.3.2019 נקבע כי על המבקשים להודיע עמדתם באשר להמשך ניהול ההליך תוך 30 יום.
9. ביום 10.4.2019 הודיעו המבקשים על רצונם להמשיך בניהול ההליך, ואף עתרו למינוי מומחים מטעם בית המשפט. בהחלטתי מיום 22.5.2019 קבעתי, כי דין הבקשה להידחות, וכי ככל שברצון המבקשים לצרף חוות דעת לתמיכה בטענותיהם, עליהם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כפי שנקבע כבר בהחלטה מיום 29.1.2019. עוד קבעתי כי בקשה כאמור תוגש תוך 30 יום, שאם לא כן לא תותר הגשתה.
10. המבקשים הגישו שתי בקשות למתן ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר התקבלו, וביום 1.9.2019 הגישו הם את בקשתם לתיקון כתב התביעה, היא הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים בתמצית

1. בבקשתם טוענים המבקשים, כי הבקשה מוגשת בהתאם לקבוע בהחלטה מיום 22.5.2019. בהתאם להחלטה האמורה, פנו הם למומחה פסיכיאטרי לשם עריכת חוות דעת אודות מצבה המנטלי של המנוחה בעת עריכת הסכם המכר, והתייחסות לשאלה אם המנוחה הייתה כשירה לחתום על הסכם המכר אם לאו. לטענתם, מחוות הדעת עולה כי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הסכם המכר.
2. לטענתם, הם ביקשו לצרף לכתב התביעה המתוקן גם חוות דעת שמאי מקרקעין, בעניין שווי הדירה במועד כריתתו של הסכם המכר אולם המשיבים לא שיתפו עמם פעולה על מנת לאפשר לשמאי מטעמם לבקר בדירה לצורך מתן חוות דעת. על כן מבקשים הם כי בית המשפט יורה למשיבים לאפשר לשמאי מטעמם לבקר בדירה, ולחילופין למנות שמאי מטעם בית המשפט.
3. המבקשים טוענים, כי הלכה היא בית המשפט רשאי, בכל עת, להתיר תיקון כתב טענות, על מנת שיהיה בידו להכריע בשאלות שהן באמת השלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, וכי בתי המשפט נענים ברוחב לב לבקשות מסוג זה.
4. עוד טוענים המבקשים, כי מאזן הנוחות והעובדה כי הדין נמצא בשלביו הראשוניים מצדיקים את קבלת הבקשה. לטענתם, אף נוכח אופי התיקון המבוקש וטיבו יש להתיר להם לתקן את המרצת הפתיחה.
5. מנגד, טוענים המשיבים, כי בקשתם לסילוק התביעה על הסף עודנה תלויה ועומדת, ויש מקום תחילה להכריע בבקשה זו, ורק לאחר מכן, אם בכלל, לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה.
6. עוד טוענים המשיבים, כי נוכח המחלוקות בין הצדדים, המרצת פתיחה אינה ההליך הנכון והמתאים לבירור התובענה.
7. לטענת המשיבים, הבקשה דנן הוגשה כשנה ושלושה חודשים לאחר שהוגשה התובענה, לאחר שהמשיבים הגישו כתב תשובה ארוך להמרצת הפתיחה, ולאחר שהוגשו כבר כל הראיות בתיק, אשר צורפו לכתבי הטענות.
8. המשיבים טוענים, כי בנסיבות האמורות, בהן השתהו המבקשים בהגשת בקשתם יתר על המידה, ואף פעלו בחוסר תום לב, וההליך מצוי בשלב מתקדם אין מקום להיעתר לבקשה.
9. במסגרת תשובתם לבקשה העלו המשיבים טענות רבות לגופה של התובענה, ובין היתר חזרו על טענותיהם כפי שבאות לידי ביטוי בתשובתם להמרצת הפתיחה ובבקשתם לסילוק על הסף.
10. בתגובה לתשובת המשיבים, טוענים המבקשים, כי תשובת המשיבים אינה מעלה כל טעם שבגינו יש לדחות הבקשה. בניגוד לטענת המשיבים, הבקשה לתיקון המרצת הפתיחה לא הוגשה בשיהוי ניכר, כי אם בהתאם להחלטות בית המשפט. לטענתם, מיום הגשת התובענה היה על המבקשים לאסוף שלל ראיות שהיה באפשרותם לאסוף רק לאחר מתן צווים על ידי בית המשפט, והצורך בהגשת תובענה מתוקנת נולד בכדי לרכז את המידע הרב שהתקבל, וכן על מנת לצרף חוות דעת מומחה בהתאם להחלטת בית המשפט, והכל לצורך מיקוד השאלות שבמחלוקת והגעה לחקר האמת.
11. עוד טוענים המבקשים, כי ברי כי הנזק שייגרם להם מדחיית הבקשה עולה מהנזק שעלול להיגרם למשיבים, ככל שייגרם להם נזק כלשהו, מקבלת הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

1. סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות קבועה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כך:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

1. תקנה 92 פורשה בפסיקה באופן המתווה, ככלל, היענות ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו מקום שהתיקון נדרש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת. [ראו למשל: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ (פורסם בנבו, 3.3.2014)].
2. עוד נפסק, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו [ראו למשל: רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (פורסם בנבו, 25.1.2016)].

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
2. כאמור, התיקון המבוקש נועד לשם צירוף חוות דעת פסיכיאטרית באשר למצבה הנפשי של המנוחה בעת החתימה על הסכם המכר מושא התובענה. מעיון בכתבי הטענות עולה, כי מצבה הנפשי של המנוחה בעת החתימה על הסכם המכר מצוי במחלוקת בין הצדדים. כך, במסגרת המרצת הפתיחה טענו המבקשים כי מצבה הנפשי של המנוחה לא אפשר לה לחתום על הסכם המכר, בעוד שבתשובה להמרצת הפתיחה טענו המשיבים, כי המשיבה הייתה מודעת למסמכים עליהם חתמה.
3. בנסיבות אלה, סבורתני כי צירוף חוות דעת בנוגע למצבה הנפשי של המנוחה בעת החתימה על הסכם המכר תסייע לבית המשפט להכריע בשאלה המצויה במחלוקת בין הצדדים.
4. כמו כן, מקובלת עלי טענת המבקשים, לפיה ההליך מצוי בשלב מקדמי יחסית, שעה שטרם נשמעו ראיות הצדדים, ואף מטעם זה סבורתני כי יש לקבל את הבקשה ולהתיר את תיקון התובענה.
5. איני סבורה כי תיקון המרצת הפתיחה יפגע ביכולתם של המשיבים להתגונן, שכן תינתן להם הזדמנות להגיש חוות דעת נגדית מטעמם. המשיבים עצמם מציינים בתשובתם כי כבר פנו למומחה אשר בחן את המסמכים הרפואיים בעניינה של המנוחה.
6. אין בידי לקבל את טענת המשיבים, לפיה יש להכריע תחילה בבקשתם לסילוק על הסף, שכן ייתכן שבהגשת כתב טענות מתוקן יהיה כדי לענות על הטענות הנטענות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, ולמצער על חלקן.
7. בנסיבות המפורטות לעיל, סבורתני כאמור, כי דין הבקשה להתקבל.
8. למעלה מן הצורך יצוין, כי לא מצאתי להתייחס לטענות שמעלים המשיבים במסגרת תשובתם המתייחסות לתובענה לגופה או לצורך בסילוקה על הסף. מקומן של טענות אלה אינו במסגרת תשובה לבקשה לתיקון כתב תביעה.
9. כמו כן, לא מצאתי להתייחס לבקשה הנוספת של המבקשים להורות למשיבים לתאם עם המבקשים מועד לביקור שמאי מטעמם בדירה או למנות שמאי מטעם בית המשפט. אין מקום לכלול בקשה נוספת במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות, וככל שעומדים המבקשים על בקשה זו, באפשרותם להגיש בקשה בהתאם. ממילא, המשיבים לא התייחסו לטענות בדבר ביקור שמאי בדירה במסגרת תשובתם, ואף מטעם זה לא מצאתי להכריע בבקשה נוספת זו.

סוף דבר

1. נוכח האמור לעיל, ונוכח מגמת הפסיקה לפיה יש להיענות ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב טענות, ככל שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות המחלוקת, דין הבקשה להתקבל.
2. עם זאת, שעה שהמשיבים כבר הגיש תשובה להמרצת הפתיחה, ולאחר התיקון יידרשו להגיש תשובה מתוקנת, מצאתי לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.
3. המבקשים יישאו בהוצאות האמורות לעיל, וכן יגישו המרצת פתיחה מתוקנת, תוך 14 יום.
4. לאחר הגשת המרצת הפתיחה המתוקנת תעמוד למשיבים הזכות להגיש כתב תשובה מתוקן, לרבות צירוף חוות דעת מטעמם, וזאת תוך 30 יום.
5. כמו כן, ככל שיעמדו המשיבים על בקשתם לסילוק התובענה על הסף, לאחר הגשת המרצת הפתיחה המתוקנת, תעמוד להם הזכות להודיע על כך לבית המשפט או להגיש בקשה חדשה לסילוק על הסף.

מועד התזכורת הפנימית ידחה ליום 1.11.2019.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.