מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות").

תמצית העובדות הרלוונטיות לעניין זה:

1. המבקש הגיש תובענה כנגד הנתבעות עו"ד רחל ברלינר ככונסת נכסים, וכן כנגד המדינה – רשם ההוצל"פ בירושלים, כב' הרשם אסף אבני, בטענה שהתרשל רשלנות רבתית במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 506580-02-16.
2. בהמשך הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, במסגרתה טען כי לא רכש את הדירה עקב מחדליה של הנתבעת 1, וכי הנתבעת 2 אחראית למעשיו ומחדליו של כב' רשם ההוצל"פ, אשר אישר את בקשות הכונס כחותמת גומי, וכן טענות נוספות.
3. באשר למצב הכלכלי מציין המבקש כי אינו עובד משנת 2000, הוא חי על קצבה של 3,150 ₪, הוא בעל 47% נכות וסובל מבעיות שונות, כי יש לו מספר נכסים לרבות דירה בשכונת התקווה אשר מקבל דמי שכירות בסך של 3,000 ₪; יורש של 2 חנויות קטנות ודמי השכירות שהוא מקבל מסתכמים ב – 7,200 ₪ נטו; בבעלות המבקש רכב משנת 2012, כ – 1000 ₪ בחודש בממוצע הוצאות רכב.
4. לדברי המבקש יש לו הלוואות בהיקפים של 370,000 ₪ לגורמים שונים, לרבות בנק פועלים ואח'.
5. בתגובת המדינה נטען כי ההליך אינו מגלה עילה, שכן פקודת הנזיקין מעניקה חסינות לתפקיד שיפוטי, בגין פעולות שביצע במסגרת תפקידו, וכן הפנתה לפסיקה רלוונטית בעניין זה. באשר למצבו הכלכלי של המבקש טוענת המדינה כי למבקש יכולת כלכלית לשלם את האגרה, שכן יש לו נכסים והכנסה חודשית של כ – 13,350 ₪, וכן לא פירט את שווי הנכסים.
6. המשיבה 1 בתגובתה מציינת כי מדובר בבעל דין טרדן סדרתי, כי פעלה בתוקף תפקידה ככונסת נכסים של לשכת הוצל"פ, היא מתארת את השתלשלות העניינים כאשר לדבריה פעלה כדין, כי כל הערכאות השונות דחו את טענות המבקש, כי הדירה נמכרה בהתאם לשמאות ולהחלטות כב' רשם ההוצל"פ, וכי למעשה סיכויי התביעה קלושים עד אפסיים.
7. בהמשך הוגשו כתבי בי דין שונים, כגון:תגובת התובע לתשובת הנתבעים, וכן הוגשה תגובת התובע לעניין חסינות שיפוטית, ולעניין הודעת ההבהרה של המשיבה 1. עיינתי באמור.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

"א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה

1. עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה", כאשר המבקש חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלום האגרה.
2. בפסיקה נקבע כי ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו.

מהכלל אל הפרט:

באשר לסיכויי ההליך.

1. קיימת פסיקה ענפה לפיה החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היא חסינות מהותית, וכי לא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין עוולה של נושא משרה שיפוטית.
2. ברעא 3359/18 מדינת ישראל נ' מוסא איברהים עלי נקבע כדלהלן:

"החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, "לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היא אפוא חסינות מהותית-מוחלטת-מלאה. אין לעקוף חסינות זו לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים. אין לעקוף את החסינות במחי מקלדת בכתב טענות, באופן שכל רשלנות הופכת לרשלנות רבתי, רשלנות חמורה, רשלנות מובהקת, רשלנות בוטה- מאוד, וכיו"ב ביטויים ברוח פסק הדין בעניין פרידמן. אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח יחסי עובד-מעביד לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין. אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח היותו של השופט עובד ציבור. אין לעקוף את החסינות מכוח אחריות ישירה בשל היות השופט אורגן של המדינ".

1. עוד נקבע שם כי:

"פתיחת פתח לדיון במסגרת הליך משפטי נזיקי בהתנהלותו של נושא משרה שיפוטית ובהחלטותיו, ולקביעה לפיה נושא משרה שיפוטית פלוני התרשל בתפקידו, עלולה בהחלט לגרוע מיכולתם של נושאי משרה שיפוטית למלא את תפקידם החיוני ללא מורא וללא חשש ובאופן אובייקטיבי".

1. בעניין דנא עולה לכאורה כי סיכויי התביעה אינן מן המשופרים, ובלשון המעטה, שכן עיקר חיצי התביעה מופנים כנגד פעולות כב' הרשם, וכנגד ההליכים שהתקיימו במסגרת תיק הוצל"פ, אשר כאמור נהנים מחסינות.
2. לעניין המצב הכלכלי. לטעמי, המבקש אינו דל ואביון. הגם שנטל ההלוואות וההוצאות השוטפות לכאורה מכבידות עליו, אולם בל נשכח כי המבקש הוא בעל נכסים רבים, לרבות דירה בשכונת התקווה, אשר מן הסתם שוויה אינו מעט, וכן למבקש 2 חנויות צמודות קטנות בשכונת התקווה, המבקש אף ציין כי יש לו רכב עליו הוא מוציא הוצאות שוטפות של כ – 1,000ש"ח מידי חודש.
3. הגם שב"שוטף" ייתכן לכאורה כי מצבו של המבקש אינו משביע רצון, אולם בעל נכסים הוא, ולא רק זאת אלא יש לו בנוסף הכנסה חודשית מצטברת של כ – 13,000 ₪ מידי חודש בחודשו. כאמור עוניו של המבקש לא הוכח.

סוף דבר

1. נוכח האמור לעיל ולאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתגובה ובתשובה שהוגשה, הנני מורה על דחיית הבקשה.
2. המבקש ישלם את מלוא האגרה תוך 21 יום ממועד החלטה זו שאם לא כן תמחק התביעה.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.