ניתן ביום 16 ספטמבר 2019

1. ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב – יפו (השופט יצחק לובוצקי, ונציגת הציבור גב' חנה קפלניקוב ; סע"ש 14508-02-15). האחד, ערעורו של העובד מר אוריאל שקד (להלן: שקד) והשני ערעורה של מעסיקתו א.ד.ס למינאר בע"מ (להלן: החברה).
2. בפסק דינו, דחה בית הדין קמא את רוב רכיבי התביעה וחייב את החברה לשלם לשקד פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות בסכום כולל של 66,225 ₪ בסה"כ. התביעה בגין הפרשי פיצויי פיטורין נדחתה והתביעה בגין אי הפקדה מלאה לפנסיה התקבלה ונקבע כי על החברה לשלם לשקד 23,100 ₪ ברכיב זה.
3. על פסק הדין ערערו שני הצדדים. ביום 12.06.19 התקיים דיון בפנינו בו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה: "הערעורים ההדדיים ימחקו פרט לסוגיה של השכר הקובע לפיצויי פיטורין ולפנסיה. ביחס להפקדות הפנסיוניות, תבחן השאלה האם היקף ההפקדות עולה בקנה אחד עם הוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה, במובן זה שההפקדות כוללות את מלא רכיבי השכר, אך מוגבלות בתקרה של השכר הממוצע במשק. ככל שיש מקום לבצע השלמות, (על פני הדברים בגין השנים 2013 ו-2014 בלבד, אך הסוגיה תבחן), נורה על ביצוע השלמות. ביחס לפיצויי הפיטורין אלה יחושבו בהתאם להוראות הדין, על בסיס התמריצים השונים ששולמו בפועל לעובד וקיבלו ביטוי בתלושי השכר. הצדדים יסכמו בסוגיה כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורין בכפוף להסכמה המהותית לעיל."
4. בהתאם להסכמות, אשר קיבלו תוקף של החלטה, הגישו הצדדים סיכומיהם בשאלות הדורשות הכרעה.

טענות הצדדים

טענות שקד

1. לטענת שקד יש לחשב את השכר הקובע בהתאם למפורט בתלושי השכר החל מיולי 2013 ועד ליוני 2014, וזאת משום שבחודש יולי 2014 לא שולמו לו עמלות בניגוד למוסכם בין הצדדים ומשום שלא עבד ביולי חודש מלא בשל יציאתו לשירות מילואים. לפיכך לטענתו שכרו הקובע הוא 14,657 ₪, וסכום פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי הוא 157,562 ₪. מששולמו לו 60,115 ₪ עבור פיצויי פיטורים הוא זכאי להפרש בסך 97,447 ₪.
2. באשר להפרשי ההפקדות לפנסיה טוען שקד כי בכל שנות עבודתו שכרו היה גבוה מהשכר הממוצע במשק ולפיכך יש לחשב את ההפקדות להן הוא זכאי על בסיס שכר זה. לטענתו קיימים הפרשים בשנים 2012-2014 ובסך הכל, עומד הפער על סך של 4,468 ₪. לכך לטענת שקד יש להוסיף כ-6% רווחים בשנה או לחלופין הפרשי הצמדה וריבית.

טענות החברה

1. לטענת החברה, יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכרו של שקד כולל פרמיות המכירה ששולמו לו, אלא שיש לעשות זאת בהתאם לפרמיות להן הוא זכאי עבור 12 החודשים האחרונים לעבודתו, קרי 9/2013-8/2014.
2. מכח הסכם העבודה שבין הצדדים נערכה ביניהם מידי שנה התחשבנות בה סוכם על זכאותו של שקד לפרמיה בגין השנה הקודמת בחלוקה לחודשים, לאו דווקא באופן שווה מידי חודש בחודשו. יצויין כי לקראת סוף כל שנה (חודשים נובמבר דצמבר) שולמה מקדמה על חשבון הפרמיות של אותה שנה. לטענת החברה יש לחשב את השכר בהתאם לסיכומים אלו ולא בהתאם לתלוש שאינו משקף את השכר עבור 12 החודשים האחרונים לעבודתו של שקד.
3. לטענת החברה עבור שנת 2013 שקד היה זכאי לפרמיה בסך 69,928 ₪, קרי 5,501.3 ₪ לחודש ואילו עבור שנת 2014 שקד לא היה זכאי לפרמיות כלל, וזאת משום שלא הגיע ליעד המכירות שלו. לטענת החברה, ממוצע העמלות להן היה זכאי שקד עבור 12 החודשים האחרונים לעבודתו עמד על סך של 1833.77 ₪ לחודש, ומכאן ששכרו הקובע הוא 7,583.77, ופיצויי הפיטורים להם הוא זכאי מסתכמים ב- 81,525.5 ₪.
4. בנוגע להפקדות לפנסיה טוענת החברה כי בהתאם להסכמות בין הצדדים יש לבדוק את ההפרשים רק בגין השנים 2013-2014 ולא בגין שנת 2012. לפיכך לטענת החברה עליה לשלם לשקד הפרש של 4,092 ₪ עבור הפקדות לפנסיה. החברה מוסיפה כי בהתאם להסכמות, אינה צריכה לשלם לשקד תוספות בגין רווחים על סכומי ההפקדה לפנסיה או הפרשי הצמדה וריבית.
5. בסיכומי התשובה במענה לטענות החברה, מציין שקד שעל פי ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים נקבע שהשכר יחושב על בסיס התמריצים השונים ששולמו בפועל לעובד וקיבלו ביטוי בתלושי השכר ולפיכך אין לחרוג מהסכמות אלו ויש לחשב את השכר על בסיס תלושי השכר בלבד.

דיון והכרעה

פיצויי פיטורים

1. כאמור, בהסכמה אליה הגיעו הצדדים נקבע: ביחס לפיצויי הפיטורין אלה יחושבו בהתאם להוראות הדין, על בסיס התמריצים השונים ששולמו בפועל לעובד וקיבלו ביטוי בתלושי השכר. הצדדים יסכמו בסוגיה כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורין בכפוף להסכמה המהותית לעיל."
2. הוראת הדין אליה מתייחסת ההסכמה מצוייה בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן- התקנות): "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים."
3. הצדדים נחלקו בשאלה כיצד יש לחשב את "השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים", כמצוות תקנה 9 לתקנות. האם כטענת שקד לפי מועד התשלום בפועל כפי שהוא משתקף בתלושי השכר או, כטענת החברה לפי המועד בו נוצרה הזכאות, היינו עבור ארבעת החודשים האחרונים בשנת 2013, ושמונת החודשים הראשונים של שנת 2014 (שאם היה ממשיך לעבוד היו משולמים בשנת 2015).
4. אין חולק על כך שהעמלות ששולמו לשקד והמפורטות בתלושי השכר בשנת 2014 מתייחסות לתשלומים בדיעבד עבור שנת 2013. . בית הדין הארצי פסק בשאלה זו וקבע שאת חישוב 12 החודשים האחרונים יש לערוך לפי מועד היווצרות הזכאות לעמלה (ולא לפי מועד התשלום בפועל). בכך אישר את קביעתו של בית הדין האזורי בסוגיה זו, אשר נימק את הדברים בחשש למניפולציות בתשלום העמלות הן מצד המעסיק שעלול לגרום להפחתתן בתקופה הקודמת לפיטורין והן מצד העובד שעלול לגרום להעלאתן. (ראו: ע"ע (ארצי) 44355-01-12 שמעון כהן - מנורה חברה לביטוח בע"מ (28.10.14))
5. עם זאת, משהסכימו הצדדים שהשכר יחושב על בסיס התמריצים השונים ששולמו בפועל לעובד וקיבלו ביטוי בתלושי השכר, נראה כי מבלי לקבוע מסמרות בשאלה העקרונית כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורין במקרים מעין אלו, במקרה שלפנינו יש לחשב את פיצויי הפיטורין על פי תלושי השכר בהתאם להסכמת הצדדים.
6. אין בידינו לקבל את טענת שקד לפיה יש להפחית מהחישוב את חודש יולי 2014. מעיון בתלוש עולה כי שקד קיבל משכורת מלאה בחודש יולי (על אף שירותו במילואים. משהוחלט לבסס את החישוב על השכר ששולם בפועל בהתאם לתלושי השכר, לא ניתן לבצע מניפולציות לטובת העובד. שקד מבקש לתפוס בחבל בשני קצותיו, גם לבצע חישוב בהתאם לתלושי השכר וגם להוריד את החודש בו לא שולמו לו העמלות. זאת לא ניתן לקבל.
7. לפיכך, אנו קובעים ששכרו הממוצע של שקד ב- 12 החודשים האחרונים הוא 14,074 ₪, ופיצויי הפיטורים להם הוא זכאי הם: 151,292 ₪. בניכוי 60,115 ₪ פיצויי פיטורים ששולמו לו, זכאי שקד להפרש של 91,177 ₪.

הפקדות לפנסיה

1. כאמור, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה "ביחס להפקדות הפנסיוניות, תבחן השאלה האם היקף ההפקדות עולה בקנה אחד עם הוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה, במובן זה שההפקדות כוללות את מלא רכיבי השכר, אך מוגבלות בתקרה של השכר הממוצע במשק. ככל שיש מקום לבצע השלמות, (על פני הדברים בגין השנים 2013 ו-2014 בלבד, אך הסוגיה תבחן), נורה על ביצוע השלמות." כנאמר בהסכמות, על פני הדברים נראה היה שקיימים הפרשים רק בגין השנים 2013-2014. עם זאת, משנמצא שלא הופקדו לשקד כספי הפנסיה כראוי גם בשנת 2012 על החברה להשלים את ההפרשים גם עבור שנה זו והדבר עולה בקנה אחד עם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
2. לאור האמור תשלם החברה לשקד עבור הפקדות לפנסיה בשנת 2012- 948 ₪ ((354-275)*)12, בשנת 2013- 1784 ₪ ((436.2-287.5)*12), ובשנת 2014- 1,1982 ₪ ((537.3-287.5)*6)+304+125) ובסה"כ 4,714 ₪ עבור הפקדות לפנסיה.

סוף דבר

1. לאור האמור, החברה תשלם לשקד חלף הקבוע בפסק דינו של בית הדין האזורי:
   1. 91,177 ₪ עבור פיצויי פיטורים תשלום זה יישא הפרשי הצמד וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
   2. 4,714 ₪ עבור הפקדות לפנסיה, תשלום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 01.05.2013 (מחצית התקופה- 01/2012-08/2014).
2. יתר החיובים ישולמו בהתאם לפסק הדין של בית הדין קמא.
3. לאור התוצאה ובהתחשב בהסכמות אליהם הגיעו הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ט (16 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.