ניתנה ביום 10 בנובמבר 2019

בשם המבקשת – עו"ד ריקי רוזנברג

בשם המשיבים – עו"ד גל עין ים

1. בקשה ל"תיקון טעות סופר בפסק הדין" שניתן ביום 16.9.2019 שהוגשה על ידי המבקשת (להלן – למינאר) בעניינם של המשיבים (להלן – פרמן ושקד או המשיבים, לפי העניין) וכן לעיכוב ביצוע עד להחלטה בבקשה.
2. בדיון שהתקיים ביום 19.6.2019, קיבלו הצדדים את הצעת בית הדין להסדר ולפיה:

" ...הערעורים ההדדיים ימחקו פרט לסוגיה של השכר הקובע לפיצויי פיטורין ולפנסיה. ביחס להפקדות הפנסיוניות, תבחן השאלה האם היקף ההפקדות עולה בקנה אחד עם הוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה, במובן זה שההפקדות כוללות את מלא רכיבי השכר, אך מוגבלות בתקרה של השכר הממוצע במשק. ככל שיש מקום לבצע השלמות, (על פני הדברים בגין השנים 2013 ו-2014 בלבד, אך הסוגיה תבחן), נורה על ביצוע השלמות.

ביחס לפיצויי הפיטורין אלה יחושבו בהתאם להוראות הדין, על בסיס התמריצים השונים ששולמו בפועל לעובד וקיבלו ביטוי בתלושי השכר.

הצדדים יסכמו בסוגיה כיצד יש לחשב את פיצויי הפיטורין בכפוף להסכמה מהותית לעיל. העובד יגיש את סיכומיו בתוך 15 ימים מהיום, והיקפם לא יעלה על 5 עמודים.

המעסיקה תגיש את סיכומיה בתוך 15 ימים מקבלת סיכומי העובד ואף היקפם לא יעלה על 5 עמודים".

1. לאחר קבלת סיכומי הצדדים ניתן פסק דין המחייב את למינאר לשלם סכומים כדלקמן:
2. לפרמן – פיצויי פיטורים בסכום של 248,841 ₪ וכן עבור הפרש הפקדות לפנסיה סכום של 4,500 ₪.
3. לשקד - הפרש פיצויי פיטורים בסכום של 91,177 ₪ וכן עבור הפרש הפקדות לפנסיה, סכום של 4,714 ₪.

טענות למינאר

1. למינאר טוענת כי "לכאורה הייתה הסכמה בין הצדדים כי חישוב השכר הממוצע יבוצע על ידי חישוב ממוצע הסכומים הנקובים בתלושי השכר של 12 חודשי עבודתו של המשיב " (צ.ל. המשיבים) וכי בעקבות תיקון טעות זו, יש לתקן את החישוב שבפסק הדין ולקבוע כי "את פיצויי הפיטורים יש לחשב בהתאם למועד היווצרות הזכאות לעמלה (ולא לפי מועד התשלום בפועל), כך שהקביעות בדבר גובה השכר הממוצע ופיצויי הפיטורים המגיעים למשיב 1 ולמשיב 2 ישונו בהתאם".
2. עוד טוענת למינאר כי נפלה טעות באופן חישוב השכר הקובע וסכומי פיצויי הפיטורים שנגזרו מהם שכן החישוב נעשה על פי ממוצע השכר ששולם בפועל ב – 12 החודשים האחרונים ולא כפי שהוסכם על ידה היינו שהחישוב יהיה על פי הדין והסכומים שייכנסו לחישוב בהתאם לדין הם אלו שפורטו בתלושים. למינאר מוסיפה כי מעולם לא הסכימה שהחישוב ייעשה על פי ממוצע השכר ששולם ב -12 החודשים האחרונים, וכי המחלוקת בין הצדדים היתה כיצד יש לחשב את העמלות בקביעת השכר הקובע לפיצויים וכי זו היתה המחלוקת שבין הצדדים.
3. כן סבורה למינאר שבית הדין התעלם מהצעתו הראשונית במהלך הדיון ולפיה ישולמו פיצויי פיטורים על פי הדין. לדעת למינאר, שעה שהתלושים אינם שנויים במחלוקת, לא היה צורך אלא לערוך חישוב אריתמטי פשוט ולא היה מקום להגשת סיכומים.
4. לדעת למינאר בנסיבות שפורטו, והעובדה שבית הדין לעבודה אינו קשור באופן קטגורי בסדרי דין והתקנות אלא לכללי הצדק, ובהעדר ערכאת ערעור על החלטותיו, הרי שלבית הדין סמכות טבועה לתקן את הטעות שנפלה בפסק הדין.
5. בשולי הבקשה מציינת למינאר כי נפלה טעות חישובית ביחס לשכרו של פרמן, וכי ככל שתידחה הבקשה, החישוב הנכון הוא ששכרו הממוצע של פרמן הוא 22,866 ₪ ופיצויי הפיטורים צריכים לעמוד על 247,635 ₪ ולא 248,841 ₪.

טענות פרמן ושקד

1. לטענתם של פרמן ושקד, אין מדובר בטעות סופר אלא בשינוי מהותי בפסק הדין ובנושא שעלה הן במהלך הדיון והן בסיכומי הצדדים ושהיה חלק מהמחלוקות ביניהם. לדעת המשיבים, אין מדובר בתיקון טעות אלא בניסיון לערער על החלטת בית הדין. המשיבים נועצים יתדותיהם בהוראות סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן – החוק) הקובע את גדרי סמכותו של בית משפט לתקן טעויות שנפלו בפסק דינו, ולשיטתם, הבקשה חורגת מגדר הוראות סעיף זה.
2. גם פרמן ושקד טוענים כי נפלו טעויות חישוביות בפסק הדין וכי הם זכאים להפרשים כדלקמן:
3. פרמן – 2,079 ₪
4. שקד – 1,433 ₪.

הכרעה

1. לאחר שבחנו את הבקשה, את התגובה ואת פרוטוקול הדיון מיום 19.6.2019, סבורים אנו שדין הבקשה להידחות.
2. סעיף 81(א) לחוק זו לשונו:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה."

1. בית דין זה נדרש לא מכבר לבקשה דומה, וקבע, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון טעות בפסק הדין, על בית הדין לנהוג במשנה זהירות כדי שלא לפגוע בעקרון סופיות הדיון. מכאן שהתיקון המבוקש לא יכול לשמש מסווה לכתיבת פסק דין חדש, אלא למקרה בו מדובר בהשמטה או פליטת קולמוס על דרך המקרה או בהיסח הדעת.(ע"ע (ארצי) 15947-10-17 סוכנות נהורה א.ד. בע"מ – יעקב רוטליין (10.12.18)).
2. במקרה שלפנינו הבקשה עוסקת בליבה של המחלוקת שהיתה נטושה בין הצדדים, ודי לראות כי הבקשה לתיקון מתייחסת למעשה לשינוי אופן החישוב של השכר הקובע, ולא לתיקון טעות כמשמעה בחוק. די להיווכח בפער בחישוב השכר הנוצר בין שיטת החישוב המוצעת על ידי למינאר לזו שבפסק הדין, כדי להבין כי אין מדובר בתיקון טעות חישובית, אלא בבסיס החישוב, נושא שפורט בהרחבה בפסקי הדין.

הסיפא בבקשת למינאר לגרוע סכום של כ -1000 ₪ מהסכום המגיע לפרמן, מעידה על כך שהיא מודעת לשוני בין תיקון טעות כמשמעה בחוק, לבין ביצוע שינוי מהותי בפסק הדין.

1. לא מצאנו טעות חישובית בפסק הדין, והמשיבים לא יכולים להגיש בקשה לתיקון טעות במסגרת תגובתם, שכן זו הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק ולא התבקשה הארכת מועד.
2. סוף דבר – הבקשה נדחית, וממילא מתייתר הצורך להתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע.
3. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב חשוון תש"פ (10 נובמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.