בפניי בקשת נתבע 1 לסילוק התביעה על הסף תוך חיוב התובע בהוצאות לאוצר המדינה (בקשה מספר 18), תגובת התובע וכן החלטותיי בנושא זה.

התנהלות התובע בתיק

1. תביעה זו, שעניינה תביעה נגררת להרשעה בפלילים, הוגשה ביום 18.7.2018. במועד קדם המשפט הראשון שהתקיים ביום 7.1.2020, לבקשת התובע, הותר לו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה וזאת לאחר שהוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום.
2. בהחלטתי מיום 27.2.2020 קבעתי כי התובע טרם הגיש תצהירי עדות ראשית ועל כן אני שוקל את מחיקת התביעה מחוסר מעש ולמצער לחייב התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה וקבעתי כי אמתין עד ליום 27.3.2020.
3. ביום 9.3.2020 הגיש נתבע 2 את בקשתו לדחיית התביעה ולחיוב בהוצאות, באותו יום נתתי החלטה לפיה כפי שהבהרתי בהחלטה מיום 27.2.2020, אני שוקל את מחיקת התביעה נוכח התנהלות התובע, והורתי לתובע להגיש התייחסותו לבקשה.
4. ביום 23.3.2020 הוגשה תגובת התובע אשר כללה הודעה ובה כוונה להגיש חוות דעת בתחום הנפשי. התגובה הוגשה ללא צירוף תצהירי העדות ראשית. באותו יום נתתי החלטה בה הבהרתי כי לא אתן החלטה על "הודעות".
5. ביום 30.4.2020 הבהרתי כי טרם הכרעתי בבקשת נתבע 2 שניתנה בהמשך להחלטתי לפיה אני שוקל את מחיקת התביעה על הסף וכי אחליט בבקשה לאחר 1.5.2020.
6. ביום 3.5.2020 בהחלטה מפורטת תיארתי את השתלשלות ההליכים בתיק ואת התעלמות התובע מהחלטותיי והטלתי עליו הוצאות לטובת נתבע 2 חרף זאת, ולפנים משורת הדין, אפשרתי לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה או להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 14.5.2020 והבהרתי שאם לא יעשה כן, אכריע בבקשה מספר 18 שהגיש נתבע 2 לסילוק התביעה על הסף, בנוסף קבעתי כי בשלב זה לא חייבתי את התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה ואשקול לעשות זאת לפי התנהלות התובע.
7. עד היום התובע לא התייחס להחלטותיי ולא טרח למסור תגובה/בקשה.

בקשה מספר 18- בקשת נתבע 2 לסילוק התביעה על הסף

1. בבקשה ביקש נתבע 2 לסלק את התביעה על הסף בשל כך שלטענתו התביעה לא מגלה עילת תביעה נגדו, לטענתו הוא לא היה מעורב פיזית באירוע הפגיעה בתובע, חלקו היה קטן ולפי פסק הדין שניתן הוא כבר פיצה את התובע על נזקיו.

בנוסף טען כי חרף החלטת בית המשפט, התובע לא פעל לתיקון כתב תביעתו ולא הגיש את חוות דעת לתמיכה בטענתו בדבר מלוא נזקיו הרפואיים, כמו כן הדגיש כי התובע טרם הגיש תצהירי עדות ראשית.

תגובת התובע על הבקשה

1. לטענת התובע כתב התביעה הוגש בהתאם לתקנות וכלל חוות דעת בעניין הנזקים שנגרמו לו, בנוסף, לעניין הנזק הנפשי אשר לטענתו לא התגבש במועד הגשת התביעה, שמר על זכותו להגיש חוות דעת כעת. עוד טען כי יגיש את חוות הדעת לעניין התחום הנפשי ובקשה להגשת כתב תביעה מתוקן עוד 30 ימים, מה שהתובע בחר משיקוליו שלו שלא לעשות כן חרף חלוף הזמן.

התייחסות נתבע 2 לתגובת התובע

1. בהתייחסותו חזר הנתבע 2 על טענותיו כפי שהועלו בבקשה, והדגיש כי התובע לא פעל לתיקון כתב תביעתו, זלזל בהליך ולא פעל כפי שהתבקש. עוד ביקש כי במידה והתובע יבקש בשלישית להגיש את תביעתו הרי שיש תחילה לחייבו להפקיד ערובה משמעותית בקופת בית המשפט כתנאי טרם הגשת כתב התביעה.

דיון

1. לאחר עיון בכל החומר שבפניי, ובהמשך להחלטתי מיום 3.5.2020, החלטתי להורות על מחיקת התביעה מבלי להביע עמדה לגופו של עניין בנושא עילת התביעה.
2. מאז קדם המשפט שהתנהל עוד ביום 7.1.2020, בו הוריתי לתובע להגיש תצהירי עדות ראשית או לחילופין להגיש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן, התובע לא עשה דבר.
3. התובע יוצר רושם כי זנח את תביעתו ולכן דין תביעתו להימחק.

אין חולק כי סנקציה של מחיקת כתב תביעה היא סנקציה חמורה שיש להשתמש בה במשורה נוכח כך שהיא נושאת בתוכה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן, (ראו לדוגמא לעניין זה רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' זילברג (22.11.2018)), אולם מצאתי כי התנהלות התובע במקרה זה מצדיקה את השימוש בסעד זה.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה תוך הטלת הוצאות לטובת המדינה בסך 4,000 ₪, סכום שישולם תוך 30 יום מהיום ולאחר מכן ישא הפרשי הצמדה וריבית.

בשל השלב המאוחר בו צורף נתבע 1 ונסיבות צירופו, לא אזכה אותו בהוצאות למרות שהוגש כתב מטעמו.

ניתן היום, כ"ד אייר תש"פ, 18 מאי 2020, בהעדר הצדדים.