מבוא

בפניי בקשת הנתבעת/המבקשת להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" ולחילופין ליתן לה רשות להתגונן.

התובע/המשיב הינו בעלים של עסק לצילום וסריקה, בשם "אנאפרינט שירותי הנדסה והדפסה".

הנתבעת הינה ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה עירון.

ענייננו בתביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעת בהליך של סדר דין מקוצר על בסיס התחייבות שבכתב. התובע טוען כי הנתבעת הפרה הסכם לקבלת שירות סריקת מסמכים, אשר נחתם בין הצדדים ביום 26.4.15 (להלן-ההסכם).

לטענתו הגם שביצע את הסריקה בהתאם להוראות ההסכם ועל פי הוראות הנתבעת ולשביעות רצונה, לא שילמה הנתבעת את התמורה בגין עבודתו כמתחייב מההסכם.

התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 2,263,464 ₪, בגין ביצוע 28,974 יחידות סריקה ולפי התעריף המוסכם של 70 ₪ ליחידה.

תיאור ההליכים בתיק

בין הצדדים התנהל הליך קודם בת"א 32983-12-16 לאחר שהתובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית על בסיס אותו הסכם. במסגרת ההליך שם הגיעו הצדדים ביום 21.12.16 להסכם פשרה לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 200,000 ₪.

לגבי תשלום יתרת החוב, נרשם בהסכם הפשרה כי הנתבעת תשלם לתובע לפי התעריף הנקוב בהסכם מיום 26.4.15 ביחס לכל בקשה, לאחר שתבדוק את מספרן המדויק של בקשות הבנייה שנסרקו וטופלו ע"י התובע. עוד נקבע כי במקרה והתובע חולק על תוצאות הבדיקה ו/או עקב הפרות אפשריות אחרות, הוא יהא רשאי לתבוע את יתרת החוב שלטענתו מגיעה לו.

התובע טוען כי פרט לסכום של 200,000 ₪ לא שולם לו דבר ועל כן הוגשה תביעה זו ביום 22.7.18.

הנתבעת כאמור הגישה בקשות למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן.

הנתבעת צירפה לבקשתה למתן רשות להתגונן תצהיריהם של גב' ענאיה ג'ריס (מהנדסת הוועדה) ומר נאדר יונס (יו"ר הוועדה לשעבר).

התובע עמד על חקירתם של המצהירים הנ"ל ועדותם נשמעה בדיון שהתקיים ביום 22.1.19.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, הוגשו הסיכומים והתיק הובא למתן החלטה.

תמצית טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי התביעה אינה מתאימה להתברר במסגרת סדר דין מקוצר ויש להורות על מחיקת הכותרת ללא תנאי מהנימוקים הבאים:

• התביעה נשוא ההליך אינה נסמכת על סכום קצוב ו/או סכום המבוסס על חישוב אריתמטי פשוט ואף אינה כוללת כל חישוב מבוסס ביחס לחוב הנטען. נטען שלא ניתן ללמוד מהטבלה הערוכה ע"י התובע והנספחים המצורפים לכתב התביעה את מספר התיקים הסרוקים, שכן מדובר במסמכים שאינם מאושרים ואינם חתומים ע"י הנתבעת.
• התביעה אינה עומדת בתנאי שעניינו התבססות על חוזה או התחייבות בכתב וזאת בשים לב לביטולו של ההסכם מיום 26.4.15 עליו מתבססת התביעה.
• ההסכם חסר תוקף בשים לב לחובת המכרזים וממילא הופר על ידי התובע שביצע את העבודה בניגוד להוראות נוהל סריקת תיקי בניין מיום 27.5.15 (להלן – הנוהל), דבר שהביא לביטולו ע"י הנתבעת.
• נטען מחיקת הכותרת מתחייבת גם מעצם הנתון כי מדובר במחלוקת חוזית המצריכה בירור עובדתי, כאשר לצורך בירורה יידרש בית המשפט לשמוע ראיות ועדויות. בהקשר זה נטען כי התובע לא הגיש כל מסמך חתום, ערוך ו/או מאושר ע"י הנתבעת המעיד על כמות העבודה המבוצעת באופן שיש בו כדי לאפשר חישוב אריתמטי. נטען שהתביעה מצריכה בירור לאור ביטול ההסכם ונוכח קיומה של מחלוקת בין הצדדים ביחס למספר תיקי הבנייה הסרוקים וביחס לסכום החוב הנקוב בכתב התביעה.
• לחלופין עתרה המבקשת למתן רשות להתגונן בשים לב לטענות ההגנה שבפיה לרבות אלה שצוינו לעיל. נטען לדוגמא כי מהנדסת הועדה ביצעה בדיקה מדגמית מתוך8,411 תיקי בניין שנסרקו ע"י התובע ומצאה כי מחציתם אינם עומדים בדרישת ההסכם וכולם אינם סרוקים בהתאם לנוהל, באופן שיש בו כדי לעלות בגדר הפרת הסכם. עוד העלתה טענות שונות כלפי התובע ביחס לאי-חוקיות ההסכם, וביחס לפגמים שונים בביצוע העבודה (איכות וטיב הסריקה) ולכמות התיקים הסרוקים.

המשיב-התובע מתנגד לשתי הבקשות ועותר למתן פסק דין חלקי ביחס ל – 8,411 יחידות לכל הפחות.

לטענתו, תביעה זו ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר מאחר ועסקינן בסכום קצוב שיש לגביו ראיות בכתב. לטענתו יש לראות את התביעה כנסמכת על הסכם בכתב, בין אם מכוח ההסכם מיום 26.4.15 ובין אם מכוח ההסכם מיום 21.12.16.

עוד טען שכמות התיקים הסרוקים נבדקה על ידי הנתבעת והדבר אושר על ידה במסגרת ההליך הקודם, ולא נסתר במסגרת עדותם של המצהירים מטעמה בהליך זה (לפחות ביחס ל 8411 תיקי בנייה). בהקשר זה התובע הפנה להעתקי הצילומים המצורפים לתביעתו, וטען כי הם צולמו ממחשבי הנתבעת וכי אותם מסמכים מפרטים את רשימת התיקים הסרוקים שנבדקו על ידה.

נטען כי העבודה בוצעה על פי נוהל הסריקות מיום 1.1.05 שהיה קיים בעת החתימה על ההסכם, כך שאין כל השלכה לענייננו לנוהל מיום 27.5.15 שמפנה אליו הנתבעת – שיצא בשלב מאוחר יותר - ואין נפקות משפטית לטענת הנתבעת אודות הפרתו ע"י התובע שכלל לא התחייב לו.

נטען כי ההסכם אינו נוקב בסכום כספי ביחס לתשלום התמורה (התשלום נקבע לפי תעריף לכל יחידת סריקה), כך שאין כל בסיס לטענת הנתבעת אודות אי חוקיותו של ההסכם משלא נערך מכרז פומבי כמתחייב בדין. לחילופין נטען כי ככל שיקבע כי מדובר בהתחייבות בלתי חוקית, הרי שניתן לחייב את הנתבעת מכוח הסעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים (חלק כללי).

עוד נטען, כי מדובר בהסכם תקף שמעולם לא בוטל וכי התובע ביצע את העבודה בהתאם להוראותיו של אותו הסכם ובהתאם לדרישותיה של הנתבעת מעבר לקבוע בו. נטען כי טענותיה של הנתבעת אודות הפרת ההסכם ע"י התובע הן טענות כלליות וסתמיות שלא הוכחו על ידה.

באשר לבקשה למתן רשות להתגונן - טען התובע כי טענות הנתבעת אינן מפורטות ואינן מגובות בראיות וכי על חלקן היא כבר ויתרה הלכה למעשה במסגרת ההליך הקודם.

התובע עותר להורות על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן, ולחילופין - במידה והרשות להגן תינתן יש להגבילה ביחס לנתונים שהינם שנויים במחלוקת וליתן פסק דין על בסיס הנתונים שאינם שנויים במחלוקת.

תמצית ההכרעה

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה למחיקת כותרת, בתגובה לה ושמיעת טענות הצדדים - דין הבקשה למחיקת כותרת להתקבל.

כפועל יוצא מכך מתייתר הצורך לדון בבקשה למתן רשות להתגונן ואולם גם אליה אדרש בקצרה.

להלן הנימוקים.

התאמת התביעה דנן להליך של סדר דין מקוצר – המבחן המשפטי

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-התקנות) מגדירה את סוגי התביעות שיכולות להתברר לפי סדר דין מקוצר, כך:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

התביעה צריכה למלא אחר שלוש דרישות המנויות בתקנה האמורה:

(1) תביעה על סכום קצוב ;

(2) תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא;

(3) קיומן של ראיות בכתב לעילת התביעה.

סכום קצוב "פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה" (ראה: ע"א 410/88 רום חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ (פורסם בנבו, 10.12.1989); וכן ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (פורסם בנבו, 8.3.1984)).

לגבי הדרישה בדבר קיומן של ראיות בכתב, משמעותה של ראיה בכתב הינה קיומו של מסמך הקשור לנתבע ועשוי על ידו או חתימתו (ת"א (ת"א) 159882/06 עירית רמת גן ואח' נ' בילאק הנדסה ובנין בע"מ (פורסם בנבו, 21.5.06)).הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה, ודי במה שקרוי "ראשית ראיה" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, תשע"ו- 2015)

במקרה שלא התקיימו התנאים האמורים או אחד מהם, התביעה אינה בת סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" והדברים ברורים וידועים.

מן הכלל אל הפרט

בענייננו, התביעה מבוססת על התחייבותה של הנתבעת מכוח ההסכם "למתן שרות לסריקה" שנחתם בין הצדדים ביום 26.4.15. כך שלאור הגשתו של המסמך הנ"ל החתום בידי הנתבעת, ניתן לקבוע כי התובע עומד בתנאי שענייננו קיומה של "ראשית ראיה בכתב" הקושרת בינו לבין הנתבעת ומעידה על התחייבותה כלפיו.

באשר לטענותיה של הנתבעת בדבר ביטולו של ההסכם מיום 26.4.15, הן בשל אי חוקיותו והן בשל הפרתו ע"י התובע, הרי שמדובר בטענות הגנה אפשריות הראויות להתברר בשלב מאוחר יותר, ואין בהן כשלעצמן בשלב זה של הדיון כדי לגרוע מתוקפו של ההסכם לעצם היותו ראיה בכתב בדבר התחייבותה של הנתבעת כלפי התובע, ככל שיתר התנאים הקבועים בדין מתקיימים.

מהאמור עולה כי לכאורה ניתן היה לקבוע שהתובע עומד בדרישות התקנות באשר לקיומו של הסכם חתום ולקיומה של ראשית הראיה הנדרשת.

מסקנתי שונה ביחס להיות הסכום הנתבע סכום קצוב בהתאם לדרישת תקנה 202(1) לתקנות.

התובע עתר בתביעתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 2,263,464 ₪, ביחס ל- 28,974 יחידות סריקה ו/או בקשות בניה. זאת בהתאם להתחייבותה של הנתבעת במסגרת ההסכם נשוא ההליך, לפיו שכרה הנתבעת את שירותי הסריקה של התובע תמורת תשלום 70 ₪ עבור כל יחידת סריקה, כדלקמן:

"5. תמורה בעד השירותים

5.1 בעד השירות דלעיל תשלם הועדה לספק סכום של 70 ₪ (שבעים ₪) בתוספת מע"מ עבור כל בקשת בניין.

5.2 התמורה תשולם תוך 30 יום ממסירת העבודה...".

במקרה דנן, ממקרא כתב התביעה והמסמכים שצורפו לו עולה כי אין המדובר בסכום תביעה קצוב, מאחר ואין מדובר סכום שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים. אכן ישנה אפשרות לקבל תביעות המנוסחות באופן הנ"ל כאמור כאשר די בחישוב אריתמטי פשוט כדי להגיע לתוצאה החשבונאית ובהעדר מחלוקת לעניין הכמות המבוצעת. לא שוכנעתי בנסיבות העניין כי סכום התביעה ניתן לקביעה בחישוב חשבוני פשוט. זאת לאור המחלוקת בנוגע לכמות העבודה שבוצעה ע"י התובע ו/או למספר בקשות הבנייה שנסרקו ובהעדר אסמכתא לעניין זה מאושרת על ידי הנתבעת ואסביר.

סכום התביעה לא נקבע במסגרת ההסכם אלא דרך חישובו בלבד כשהיא טעונה חישוב על בסיס השירות שניתן בפועל. משכך, גובהו טעון הוכחה בראיות ונתון לשומת בית המשפט על בסיס אותן ראיות כך שתביעה זו אינה יכולה להיות תביעה ל"סכום קצוב" כמובנו בתקנה 202 לתקנות (ראו בהקשר זה דבריו של ד. בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שתיים עשרה, 2016)).

לא הונחו בפניי בשלב זה של הדיון את הנתונים שמהם ניתן לדלות את שיעורו המדויק של החוב הנטען. המחלוקת בין הצדדים בעניין זה הינה נרחבת: הן ביחס לאיכות השירות ועמידתו בתנאים המקובלים והן לעניין היקפו בפועל. לעניין זה לא הציג התובע מסמכים מטעם הנתבעת התומכים בגרסתו שלו. גם הנתון המספרי שהוצג ביחס לכ -8,000 תיקים לא נתמך במסמך חתום על ידי הנתבעת אלא נשאב במהלך חקירה נגדית של עדי המבקשת בבקשת רשות להתגונן מתוך פרוטוקול שהתובע מטעמים השמורים עמו – בחר שלא להציג לבית המשפט ולא להגישו.

הערכת שיעורו של החוב הכספי דורשת הבאת ראיות בפני ביהמ"ש ומצריכה בירור עובדתי ביחס למספר בקשות הבנייה שנסרקו ע"י התובע בפועל בין שהן עומדות בהוראות הנוהל ובין שלא סוגיית העמידה בהוראות הנוהל אך מוסיפה נדבך נוסף לרובד העובדתי הטעון בדיקה.

רק לאחר כימות מספר התיקים ניתן יהיה לכאורה לחשב את סכום החוב שעל הנתבעת לשלם לתובע בגין עבודתו, בהתאם לתעריף המוסכם ובכפוף לטענותיה השונות של הנתבעת ביחס לכך.

למעלה מן הנדרש אציין כי הדברים אף עולים מנוסחו של הסכם הפשרה מיום 21.12.16 (לפיו שולמו לתובע סך של 200,000 ₪ על חשבון החוב). בסעיף 3 להסכם צוין כי הנתבעת תבדוק "את המספר המדויק של כל בקשות הבנייה שנסרקו וטופלו" לתשלום יתרת החוב. כפי שעולה מההסכמה בין הצדדים הרי שכמות התיקים מצריכה בדיקה ובירור, ואין מדובר במספר ברור ומוגמר.

לא מצאתי כי יש במסמכים שהוגשו על ידי התובע בצמוד לתביעתו כדי לרפא את הפגם ואין בהם כדי לתמוך בנתונים שהביא כבסיס לתביעתו ולחוב הנטען.

כאמור לתמיכה בטענתו בעניין סכום החוב הציג התובע מסמכים של העתקי צילומי מסך שנטען לגביהם כי הם ממחשבי הנתבעת וכי הם כוללים פירוט של התיקים הסרוקים ואולם אין באמור כדי לענות על כלל ההיבטים הנדרשים.

באשר למחלוקת בעניין 8,411 תיקי בניה שלטענת התובע אינם שנויים במחלוקת:

בתצהירי העדים מטעם הנתבעת, יונס נאדר וענאיה ג'ריס בנא, צוין כי לאחר בדיקה נמצא שבוצעה ע"י התובע סריקה והטמעה של 8411 תיקי בניה, ומהנדסת הועדה, גב' ענאיה, ביצעה מה שכונה על ידה "בדיקה מדגמית" למסמכים הכלולים באותם תיקים. העדה טענה כי נמצא שמחציתם אינם עומדים בדרישת ההסכם וכולם אינם סרוקים בהתאם לנוהל (סע' 14 ו- 15 לתצהירו של מר יונס, סע' 15- 16 לתצהירה של גב' ענאיה ; ראה גם דו"ח ממצאי בדיקה שצורף לתצהירים).

בדיון שהתקיים ביום 22.1.19, במהלך חקירתם הנגדית של המצהירים, העלה ב"כ התובע טענה לפיה הנתבעת אישרה בישיבה מיום 6.10.16 שהתקיימה במסגרת ההליך הקודם את הכמות של 8411 תיקים שנסרקו ונטמעו ע"י התובע, וטען כי לא הייתה כל טענה לגביהם. התובע הפנה במהלך החקירה הנגדית לפרוטוקול של אותו דיון וטען שמדובר בהודאה של בעל דין.

אין בידי לקבל טענה זו.

מהנדסת הועדה הכחישה בעדותה את הנתונים שהוצגו על ידי התובע מתוך הפרוטוקול ולא אישרה אותם (סע' 1- 6, בעמ' 3 לפרוט'). הדברים אף נסתרו בעדותו של מר יונס אשר מסר בחקירתו כי לנתבעת היו טענות כלפי התובע ביחס לכל התיקים שנסרקו על ידו, ואף ביקשה ממנו להפסיק את עבודתו (סע' 16- 24, בעמ' 5 לפרוט'; סע' 16- 18 בעמ' 6 לפרוט').

ראוי להזכיר כי התובע לא הביא כל ראיה ו/או מסמך שיש בהם כדי להוכיח את גרסתו. כאמור לעיל, התובע בחר שלא להציג או להגיש את פרוטוקול הישיבה, שאליו הוא הפנה בחקירתו מסיבותיו שלו, כך שטענתו אודות אישורה של הנתבעת ביחס לכמות התיקים הנ"ל לא הוכחה, ואין לתובע בעניין זה להלין אלא על עצמו.

לסיכום חלק זה, משלא ניתן לקבוע כי מדובר ב"סכום קצוב" בהתאם לתקנה 200(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שדינה של הכותרת "בסדר דין מקוצר" להימחק ועל התביעה להתברר בסדר דין רגיל.

לעניין מתן רשות להתגונן –

מעבר לנדרש אוסיף, כי גם אילו הייתי מגיעה למסקנה שונה ביחס למחיקת הכותרת הרי שמבחינה אופרטיבית לא היה בכך כדי לשנות מאחר ועל בסיס טענות הנתבעת היה מקום ליתן לה רשות להתגונן והתוצאה המשפטית הייתה בעיקרה דומה, למעט לעניין קביעת תנאים למתן הרשות, אם בכלל.

טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת מעלות שאלות הדורשות בירור במסגרת הליך משפטי מלא:

מה נפקות ההסכם בשים לב לסוגיית חובת המכרז שטעונה בחינה (מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה קשה להלום את טענת התובע כי אין מדובר בחוזה "כספי" בעוד הוא עצמו טוען לחיוב כספי מובהק ובירור על בסיס אותו הסכם) ? האם התובע ביצע את עבודתו על פי הוראות ההסכם ? האם הסריקה בוצעה על פי הוראות הנוהל ובמקרה של סתירה בין השניים – מה יגבר ? מה הייתה כמות התיקים שנסרקו בפועל ע"י התובע ? מה גובה יתרת החוב הנטענת וכיו"ב.

עסקינן בשאלות המצדיקות קיומו של הליך משפטי מלא, תוך מתן אפשרות לצדדים להביא את ראיותיהם ולהוכיח את טיעוניהם בפרט כאשר מדובר בכספי ציבור.

אזכיר כי מטרתו של ההליך בסדר דין מקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524 ; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 1.5.06)).

לא כך הוא המצב בענייננו.

בשים לב לכל הסוגיות שהוצפו לעיל לא מצאתי כי יש בסיס עובדתי ומשפטי למתן פסק דין חלקי או להתניית התוצאה בהפקדה כספית.

לסיכום

לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התביעה איננה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר ולפיכך אני מורה על מחיקת הכותרת והעברת התביעה לסדר דין רגיל.

בשים לב לכך שהוריתי על מחיקת הכותרת הרי שאין מקום להורות על תנאים או ביצוע הפקדות.

הבקשה למתן רשות להתגונן מתקבלת או מתייתרת ובכל מקרה, היה מקום לקבלה מכל הנימוקים שצוינו לעיל.

טרם חתימה

במסגרת הדיון הלא פורמאלי שהתקיים בתיק הוצעו מתווים לתשלום סכומים שונים כעניין של רצון טוב ובשים לב לנתון שאינו מוכחש כשלעצמו כי התובע ביצע עבודה בהיקף ניכר יחסית עבור הנתבעת. מבחינה פורמאלית, משהוריתי על מחיקת הכותרת, אין בידי לחייב הנתבעת בהפקדת ערובות וכיו"ב ואולם אצפה כי ככל שישנו סכום שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים ראוי שישולם ללא דיחוי מטעמים של תום לב, יעילות וחסכון בזמן שיפוטי.

סוף דבר

הבקשה למחיקת כותרת מתקבלת.

כפועל יוצא מכך ממילא מתקבלת גם בקשת הרשות להגן.

הבקשה למתן רשות להתגונן בצירוף הנספחים תשמש ככתב הגנה, ותועבר לתיקיית כתבי טענות.

בנסיבות העניין, אין מקום להורות על הפקדת ערובה.

הוצאות הצדדים בגין שתי הבקשות והדיון יילקחו בחשבון בפסיקת הוצאות בתום ההליך.

ניתן בזה צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלונים אשר יבוצע עד ליום 2.6.19.

נקבע לקדם משפט ליום 11.6.19 שעה 11:00.

באי כח הצדדים יפעלו להשלים ההליכים המקדמיים עד למועד שנקבע לישיבת קדם המשפט.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.