מבוא והצדדים להליך

1. לפניי תביעה כספית על סך 2,263,464 ₪ בגין יתרת חוב שלא שולמה עבור סריקת ארכיב נייר על פי הסכם שנכרת בין הצדדים.

התובע, מר סלים שקור, הוא הבעלים של עסק לצילום וסריקה בשם "אנאפרינט שירותי הנדסה והדפסה".

הנתבעת היא הועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון.

ביום 26.4.15 נכרת בין הצדדים הסכם למתן שירותי סריקה, במסגרתו נשכרו שירותי התובע לצורך סריקת ארכיב הנייר של הנתבעת והמרתו לארכיב דיגיטאלי (להלן - ההסכם).

הצדדים חלוקים בדבר פרשנות ההסכם ויישומו לרבות: היקף עבודות הסריקה עליהן הוסכם בין הצדדים, היקף העבודות שבוצעו בפועל ואיכותן, מועד סיום ההסכם, התמורה שנותרה לתשלום, אם נותרה, תוקפו החוקי של ההסכם בשים לב לדינים החלים על הנתבעת והיבטים נוספים.

על כך נסבה התביעה שלפניי.

הערה מקדמית לעניין זהות הצדדים להליך:

2. התובע בהליך זה, מר סלים שקור, הוא הצד ששמו מתנוסס על ההסכם ובשמו הוגשה התביעה. העסק המכונה "אנאפרינט שירותי הנדסה והדפסה" (להלן - אנאפרינט), מתנהל תחת מספר הזהות של התובע ואינו מהווה אישיות משפטית נפרדת.

יחד עם זאת, אין חולק כי הרוח החיה בהתקשרות החוזית, בביצוע העבודה, ובניהול ההליכים המשפטיים השונים היה אחיו של התובע - מר מוניר שקור (להלן מטעמי נוחות - מוניר או העד מטעם התובע).

במהלך בירור ההליך התעורר ספק אם הנתבעת הייתה מודעת לכך שהגורם ששמו מופיע בהסכם אינו הגורם עמו היא באה במגע, והדברים גרמו לבלבול מסוים גם בעת שמיעת הראיות.

על כן יובהר שמר סלים שקור, התובע הרשום, לא התייצב באופן אישי להליך שבפניי.

ההסכם מושא התביעה

3. ביום 26.4.15 כרתו הצדדים הסכם למתן שירותי סריקת ארכיב הנייר של הנתבעת, שפרשנותו המשפטית ויישומו המעשי עומדים בלב התביעה.

על פי ההסכם התובע הוגדר כ"ספק" והנתבעת הוגדרה כ"וועדה".

על מנת למקד ולייעל את הדיון בכל חלקי פסק הדין, יובאו הסעיפים הצריכים לעניין כלשונם.

סעיף 2 להסכם: מהות ההסכם

"הועדה מזמינה בזה, כשלב ראשון, מהספק והספק מקבל על עצמו לסרוק עבור הועדה את כל בקשות הבנייה והתוכניות (מפורטות ומתאר) הנמצאים בארכיון שלה קרי הבקשות הקיימות משנת 2004 עד שנת 2015 ועד בכלל.

מובהר בזה שהאמור בסעיף 6 שלהלן, לא יחול על שלב זה בהסכם".

סעיף 3 להסכם: פירוט השירותים

"שלב א':

• בדיקת תכולת התיק שהתקבל מהוועדה
• הכנת הבקשה/התוכנית לסריקה. הסרת סיכות שידוך מדפי A4, שידוך חוזר, הסרת גומיות וכד'.
• שינוע לסריקה וחזרה: ועדת עירון
• תדירות השינוע פעמיים בשבוע
• החזרת התיק מסודר כפי שהתקבל ללקוח

שלב ב':

• המסמך יסרק ב – 100% מגודלו המקורי (סריקה 1:1)
• סריקת גרמושקה צבע
• סריקה מצבית מעודכנת צבע
• סריקת היתר, טופס 4A, טופס A2, החלטות מליאה אחרונה, אישור 145
• איכות סריקה dpi 200 וסריקה צבעונית.

שלב ג':

• עבור מסמכים לסריקה שקיימת עבורם מספר בקשה להיתר במערכת רישוי בינוי של קומפלוט - יעודכן קובץ מפתח (גיליון אקסל) בפורמט הבא:

שלב ד': קישור הנתונים בשרת הועדה

• תחילה, הספק מתחייב לקשר את הסריקות שבוצעו בכל בקשה ובקשה למערכת קומפלוט וזאת עבור הבקשות שקיימות במערכת קומפלוט לפי דוח בקשות.
• לאחר מכן, הבקשות להיתר שאינן קיימות כיום במערכת קומפלוט ולרבות בקשות במערכת הדוס".

סעיף 5 להסכם: תמורה בעד השירותים

"5.1 בעד השירות לדעיל תשלם הועדה לספק סכום של 70 ₪ (שבעים ₪) בתוספת מע"מ עבור כל בקשת בניין.

5.2 התמורה תשולם תוך 30 יום ממסירת העבודה בכפוף להמצאת חשבונית מס קדימה".

סעיף 6 להסכם: הפסקת ההתקשרות ביוזמת הועדה

"הועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, להפסיק את ההתקשרות עם הספק מבלי שתידרש לנמק זאת והדבר לא ייחשב כהפרת ההסכם מצד הועדה".

סעיף 8 להסכם:

"תוקפו של הסכם זה מתאריך 1.1.2015, מועד הכנת הפיילוט".

על ההסכם שהוצג חתומה הועדה באמצעות חבר הוועדה, בצירוף חותמת הוועדה, ובנוסף על ידי מהנדס הוועדה והיועץ המשפטי של הוועדה.

מטעם התובע הוטבעה חותמת הנושאת את שם העסק אנאפרינט בצירוף חתימה וצוין כי הוא נחתם על ידי שקור סלים בציון מספר תעודת הזהות שלו.

במעמד שמיעת הראיות הובהר שההסכם נחתם פיזית על ידי מוניר ולא על ידי התובע הרשום.

תיאור ההליכים הקודמים שננקטו בין הצדדים והרקע להגשת תביעה זו

4. ההתקשרות בין הצדדים הגיעה לסיומה בתחילת שנת 2016 ולא יאוחר מחודש מארס באותה שנה. על רקע חילוקי דעות לעניין התמורה המגיעה לו עם סיום העבודות, התובע הגיש במסגרת ת.א. 32983-12-16 תביעה כנגד הנתבעת בגין החוב הנטען.

בעקבות הגשת תביעה זו גובש הסכם בין הצדדים ביום 21.12.16 (נספח ד' לתצהיר מוניר, להלן - נספח ד') לפיו הנתבעת תשלם לתובע בסמוך לאותו מועד סך של 200,000 ₪ על חשבון החוב ותבדוק את נתוני הסריקה בתוך יום ותודיע תוצאות בדיקתה לתובע.

על בסיס הסכמה זו, שהתגבשה מחוץ לכותלי בית המשפט - נמחקה התביעה הראשונה.

אין מחלוקת שסך של 200,000 ₪ שולם לתובע בשני תשלומים של 100,000 ₪ כל אחד (כולל מע"מ), בשיקים שזמן פרעונם היה ליום 20.12.16 וליום 20.1.17 (נ/2).

5. בהעדר התקדמות בבירור הנתונים בין הצדדים על אף ההסכמה המתוארת והשלמת התמורה המגיעה לו לשיטתו, הגיש התובע תביעה שנייה כנגד הנתבעת בת.א. 18559-06-17.

על אף נסיונות הצדדים להגיש לפשרה גם באותו הליך, הרי שהדבר לא צלח. התביעה השנייה נמחקה מבלי שהושגה הסכמה בין הצדדים.

6. התביעה שבפניי הוגשה ביולי 2018 בסדר דין מקוצר והועמדה על סך של 2,263,464 ₪.

לאחר שניתנה לנתבעת רשות להתגונן בהחלטה מיום 16.4.19, הועברה התביעה להתברר בסדר דין רגיל.

התצהיר התומך בבקשה הפך לכתב הגנה והתיק התברר עד תום.

תמצית טענות הצדדים

7. בכתב התביעה טען התובע להפרת ההסכם מצד הנתבעת המתבטאת באי תשלום התמורה המוסכמת על אף שהעבודה בוצעה במלואה. עוד טען התובע בכתב התביעה כי הנתבעת "מבקשת להתעשר שלא כדין על חשבונו" (סעיף 16 לכתב התביעה).

התובע טוען שביצע את חלקו על פי ההסכם וסרק 28,974 בקשות בנייה ועל כן התשלום המגיע לו על פי ההסכם עומד על 2,372,970 ₪ שחושב באופן המפורט בכתב התביעה.

בסיכומיו עתר התובע להפחית את סכום התביעה ולהעמידו על 1,955,514 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מאפריל 2016. הסכום המופחת חושב ע"י התובע באופן הבא:

• 26,711 בקשות (על פי חוות דעת המומחה מטעם התובע) * 70 ₪ לבקשה ובתוספת מע"מ = 2,187,631 ₪;
• מסכום זה הופחתו 200,000 ₪ שכבר שולמו על ידי הנתבעת (כולל מע"מ);
• הפחתת רכיב עלות ההטמעה בגין 18,300 בקשות (שלא בוצעה על ידי התובע). ההפחתה חושבה על פי מפתח של 1.5 ₪ לכל בקשה בתוספת מע"מ ובסך הכול= 32,116 ₪.

התובע בסיכומיו עתר לדחות את כל טענות הנתבעת מהטעמים הבאים:

• אין לשעות לטענות הנתבעת בדבר קיומם של פגמים בעבודת התובע ו/או זכותה להפחית התמורה בגינם מאחר ולא ניתנה לתובע הודעה על הפגמים והזדמנות נאותה לתקנם כנדרש בסעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974;
• יש לדחות את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת מאחר והיא אינה מתבססת על ההסכמות הספציפיות שבין הצדדים ונפלו בה פגמים מהותיים;
• יש לזקוף לחובת הנתבעת את הימנעותה מהבאת עדים רלבנטיים שהיו מעורים בנושא בזמן אמת. עדות המהנדסת שהחלה לעבוד בשירות הנתבעת לאחר חתימת ההסכם אינה יכולה לסייע לנתבעת בהוכחת טענותיה;
• יש לדחות את טענות הנתבעת בקשר למכתב הפסקת העבודה הנושא תאריך 15.1.16. התובע טוען כי המכתב לא נשלח למוניר ו/ או לא הגיע לידי מוניר;
• יש לדחות את הטענה שההסכם מתייחס רק לסריקת הבקשות הנוגעות לשנים 2004 - 2015. לעמדת התובע, תחימת תקופה זו הייתה רלבנטית רק לשלב הראשון בהתקשרות בין הצדדים וכי לאחר מכן הוא התבקש לסרוק את כל תיקי הבקשות, לרבות כאלה שנפתחו לפני שנת 2004 וכך עשה;
• לחלופין עותר התובע לחייב הנתבעת בסך 1,111,000 ₪, שהוא התקציב המאושר שנקבע לביצוע עבודות הסריקה (על פי ת/1) או על בסיס שווי העבודה כפי שהוערכה על ידי המומחה מטעם הנתבעת בסך 1,078,189 ₪ נכון לאפריל 2016, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין. (בעניין זה יוער כי הסכום שננקב בסיכומי התובע אינו משקף באופן מלא את הנטען בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת בעניין זה, א.ז).

8. לעמדת הנתבעת דין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים:

• ההסכם שנחתם בין הצדדים נוגד את חובת המכרזים לפי תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח - 1987 וככזה חסר תוקף מחייב;
• התובע לא מילא התחייבויותיו על פי ההסכם: העבודה לא בוצעה על פי הוראות ההסכם ו/או על פי הוראות נוהל סריקת תיקי בניין ופרסומם מיום 27.7.15 שהוצא על ידי מינהל התכנון (להלן - הנוהל). אי ההתאמות התגלו בבדיקה מדגמית שערכה מהנדסת הוועדה או מי מטעמה לכ - 100 תיקים מתוך 8,411 תיקי בניין שנסרקו והוטמעו ע"י התובע;
• הנתבעת הודיעה לתובע על ביטול ההסכם בעל פה ובכתב;
• הנתבעת כופרת בהיקף העבודה הנטען ובחיובה לשלם עבור רכיבים שלא נכללו בהסכם, שלעמדתה מתייחס רק לבקשות שנפתחו בין השנים 2004 ועד שנת 2015;
• לעניין עילת עשיית עושר ולא במשפט נטען שמדובר בטענה שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר (לפיו נפתח ההליך, א.ז.) ודינה להידחות גם לגופה בנסיבות העניין;
• הנתבעת טענה להשבת הסך של 200,000 ₪ ששולם על ידה ו/או לקיזוזו מכל סכום שייפסק, אם ייפסק;
• הנתבעת טוענת לנזק כספי בשיעור של כ - 800,000 ₪ שהיו יכולים להשתלם לה ע"י מינהל התכנון ככל שהסריקה הייתה מתבצעת על פי הנוהל ו/או לקיזוזו מכל סכום שייפסק.

בסיכומיה הוסיפה וטענה הנתבעת כדלקמן:

• ההסכם נערך בניגוד להוראות סעיף 27 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992; לסעיף 192 לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950; לסעיף 203א. לפקודת העיריות [נוסח חדש];
• התובע לא הוכיח את מספר הבקשות שנסרקו והוטמעו על ידו באמצעות חברת קומפלוט ויש לדחות את חוות דעת המומחה מטעמו שנערכה ללא ביסוס בנתוני אמת;
• יש לדחות כל טענה המגלמת הרחבת חזית או שינוי חזית לרבות טענות מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט ולביצוע סריקות החורגות מהקבוע בהסכם;
• מסמכים שונים שצורפו לתצהיר העד מטעם התובע לא הוגשו באמצעות עורכם ואינם קבילים על פי דיני הראיות;
• יש לזקוף כנגד התובע את החזקה הדיונית הרלבנטית הנובעת מכך שלא התייצב להעיד בהליך;
• מהראיות שהציגה הנתבעת, לרבות דו"ח חברת קומפלוט, יש לקבוע שנסרקו והוטמעו 6,220 בקשות בלבד ביחס לתקופה הרלבנטית להסכם וזאת מבלי לגרוע מטענות הנתבעת בדבר קיומם של פגמים בעבודה שבוצעה ולקיזוז;
• התמורה המגיעה לתובע בגין פעולותיו נאמדת ב - 250,000 ₪ כולל מע"מ, כאמור בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, וממנה יש לנכות 200,000 ₪ ששולמו בפועל;
• יש לקזז מכל תשלום שייפסק סך 350,000 ₪ לצורך תיקון הליקויים בסריקות שהוטמעו וזאת על פי חוות דעת המומחה מטעמה.

תיאור ההליכים בתיק זה

9. לאחר שניתנה לנתבעת רשות להתגונן הושלמו ההליכים המקדמיים בתיק.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, דיונית או אחרת, נשמעו מלוא הראיות בתיק. בירורו של התיק התעכב מעבר לנדרש נוכח התנהלות דיונית של שני הצדדים שמצאה ביטוי בהחלטות קודמות ואין צורך לשוב ולפרטה במסגרת זו.

מטעם התובע הגיש תצהיר והעיד: מר מוניר שקור - אחיו של התובע.

כמו כן הוגשה חוות דעת של מומחה - מר משה ורסנו, שהוא בעל עסק העוסק בסריקת מסמכים ומתכנת והנדסאי אלקטרוניקה בהשכלתו, שנחקר על חוות דעתו.

מטעם הנתבעת הגישו תצהירים והעידו בשלב בקשת רשות להתגונן:

מר יונס נאדר - יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון עד לחודש דצמבר 2017; וגב' בנא ג'רייס - מי שהייתה מהנדסת הועדה בין התאריכים 1.1.16 ועד ליום 30.9.2019. גב' בנא ג'רייס העידה פעם נוספת בישיבת ההוכחות ביום 3.1.21.

בהליך העיקרי הגישו תצהירים והעידו מטעם הנתבעת בנוסף לגב' ג'רייס:

יו"ר הועדה הנוכחי - עו"ד אגברייה סולימאן; גזבר הועדה בזמנים הרלבנטיים - מר ריאד מדלג'.

כמו כן הוגשה חוות דעת של מומחה - מר ויקטור עמרם שנחקר על חוות דעתו בפניי.

מטעם הנתבעת הוזמנה להעיד גב' דפנה רביד יעקובוביץ מחברת קומפלוט לאחר שהוגש לתיק דו"ח מטעם חברת קומפלוט (שעצם הגשתו הייתה בהסכמה).

לאחר שמיעת מלוא העדויות הוגשו סיכומי הצדדים והתיק בשל למתן פסק דין.

תמצית ההכרעה

10. לאחר עיון בכתב הטענות ובתצהירים, על נספחיהם, שמיעת העדים והמומחים מטעם הצדדים ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים - דין התביעה להתקבל חלקית.

להלן הנימוקים.

מאחר והיריעה בפסק דין זה הורחבה גם כך הרי שההתייחסות לראיות מטעם הצדדים תהיה בהיקף הנדרש להכרעה בלבד.

הערה מקדמית באשר להרחבה או שינוי חזית:

11. ייאמר כבר עתה כי אין בכוונתי לדון בכל טענה שהועלתה על ידי מי מהצדדים בתצהירים, בחוות הדעת, בשמיעת הראיות ובסיכומים, המגלמת במישרין או בעקיפין הרחבת חזית או שינוי חזית ביחס לאמור בכתבי הטענות של מי מהצדדים. הדבר יפה הן לטענות עובדתיות והן לטענות משפטיות בעלות פן עובדתי שהיה צריך להידרש לרכיביהן העובדתיים מלכתחילה.

נוכח היקף הרחבות החזית על ידי שני הצדדים במעמד שמיעת הראיות והסיכומים, אין בכוונתי לפרט את מלוא ההיבטים הנ"ל ויש לראות כל טענה שלא נדונה בפסק דין זה כטענה שנדחתה מחמת הרחבת חזית או שינוי חזית או לגופה.

כך לדוגמא כל התיאור המופיע בסיכומי התובע ביחס להתקשרות שקדמה לביצוע הפיילוט, שאינו מופיע בכתב התביעה ומהווה הרחבת חזית או שינוי חזית שאין בדעתי להידרש לה.

הראיות שהובאו מטעם התובע

12. מטעם התובע העידו אחיו, מר מוניר שקור, והמומחה מטעמו.

ביחס להיבטים העובדתיים הנטענים מטעם התובע, ככל שהם אינם עולים מראיות אחרות או מוסכמים על הנתבעת, יש לראות את עדותו של מר מוניר כעדות יחידה מטעם בעל דין על כל המשתמע מכך.

ככלל, בית המשפט לא יבסס את הכרעתו על עדות יחידה של או מטעם בעל דין אלא במקרים החריגים המתאימים לכך, והדברים ברורים וידועים.

העד מטעם התובע פרש בתצהירו את מלוא יריעת ההתקשרות בין הצדדים ועיקריה יובאו בקצרה:

• התובע הינו בעל עסק מוכר וותיק בתחום, אשר העניק שירותי סריקה לגופים רבים לשביעות רצונם כעולה ממכתבי המלצה שצורפו לתצהיר העד מטעמו;
• ההתקשרות בין הצדדים החלה במסגרת "פיילוט" שנערך על פני חודש החל מיום 1.1.15. על בסיס אותו פיילוט, נחתם ההסכם בין הצדדים ביום 26.4.15;
• התובע או מי מטעמו פעלו באופן מאומץ ומקצועי על מנת לבצע את הנדרש על פי ההסכם בעוד הנתבעת הערימה קשיים שונים הן במישור הטכני והן במישור המשפטי והכספי;
• 8,411 בקשות בניין נסרקו והוטמעו על פי ההסכם, והיקף רחב בהרבה של מסמכים נסרקו באופן המוסכם והמקובל אך לא הוטמעו עקב התגלעותן של מחלוקות בין הצדדים ואי ביצוע התשלום הנדרש;
• העד מטעם התובע דוחה את כל טענות הנתבעת לעניין הנוהל ותחולתו בנסיבות העניין מאחר ומדובר בנוהל שפורסם לאחר חתימת ההסכם בין הצדדים. עוד נטען כי הנוהל אינו מחייב אלא הינו בגדר המלצה בלבד;
• אי השלמת פעולת ההטמעה ביחס לבקשות שכבר נסרקו נבעה מהיעדר שיתוף פעולה של הנתבעת ולא עקב מחדלי התובע. בפועל נוצר מצב שהנתבעת עושה שימוש ונהנית מתוצרי הסריקה שבוצעה מבלי שהיא נושאת בתשלום הנובע מכך באופן העולה כדי התעשרות שלא כדין.

13. העד מטעם התובע (שנרשם בטעות כ"תובע" בפרוטוקול הדיון בו נחקר) נחקר על תצהירו ביום 29.7.20.

לצערי עליי לציין כי עדותו עוררה אמון מופחת בלבד.

בחקירתו הנגדית התקשה העד מאוד להשיב על השאלות המוצגות לו, התחמק במהלך כל חקירתו ממתן תשובות שהיו לא נוחות לעניינו של התובע בצורה שהייתה נראית גלויה לעין, והשתהה בטרם השיב על חלק ניכר מהשאלות, לרבות הפשוטות ביותר. הדברים פגמו במהימנות עדותו מתחילתה ועד סופה במרבית ההיבטים עליהם נשאל.

העד התקשה להשיב על השאלות הנוגעות לסוגיות זהות הגורם שחתם על גבי ההסכם בין הצדדים. אזכיר שוב כי ההסכם לא נערך מול מר מוניר שקור אלא מול מר סלים שקור, כפי שנכתב בהסכם גופו, ואולם מעדותו של מוניר עלה כי הוא שחתם פיזית על ההסכם הגם שלא צוין בהסכם כי החתימה נעשית באמצעות מיופה כוח ואף לא הוצג ייפוי כוח כזה.

גם הנתון כי כביכול מוניר הזדהה או הציג את עצמו בפני היועץ המשפטי של הנתבעת כפי שטען לראשונה בחקירתו, לא צוין על גבי ההסכם או בתצהיר שהוגש מטעמו ונטען גם בפניי באופן מעורפל ומתחמק, שהתקשיתי לתת בו אמון.

הפרשנות שהעד ניסה לתת למהלך הדברים בדיעבד במעמד חקירתו הנגדית הייתה מוקשית בעיניי. בזהירות המתחייבת אציין שמצאתי את עדותו של העד בעניין זה כפתלתלה בכל הנוגע לאופן תיאורו את מעמד החתימה וסוגיית היועץ המשפטי של הוועדה. אי נוחותו של העד בחלק זה של החקירה הנגדית הייתה גלויה לעין.

בהמשך חקירתו הנגדית ביקש העד מטעם התובע לתקן תשובתו ביחס לזהות הגורם שחתם על נספח ד' לתצהירו, שהוא התובע ולא מוניר בעצמו. מוניר עמד על כך שנספח ד' נחתם אישית על ידי אחיו (התובע הרשום) ולא על ידו. השלב בו נעשה התיקון בחקירתו הנגדית של העד והאופן הלא נינוח בו נעשה התיקון - היה נראה בעיניי מלאכותי ומכוון.

מחקירתו הנגדית עלה שגם בהליך הקודם שהוגש על ידי התובע כנגד הנתבעת, הציג עצמו העד מטעם התובע כגורם שעמו נכרת ההסכם מול הנתבעת, וכי הוא לא פירט את מעמדו שלו בשים לב לכך שאין מדובר בעסק בעל אישיות משפטית נפרדת אלא עוסק הרשום תחת מספר הזהות של התובע. גם בעדותו בפניי תשובותיו בעניין זה היו מתחמקות.

התרשמתי כי העד מבין היטב את הבעייתיות בסוגיית היריבות ומנסה להתחמק ממתן תשובות ברורות. לטעמי, לא ניתן לראות בדברים משום טעות חד פעמית כזו או אחרת אלא ככל הנראה מדובר בהתנהלות מכוונת שלא ירדתי לסוף פישרה ובפועל היא פגמה במהימנות העד באופן משמעותי.

14. לגופה של עדות:

העד התקשה להשיב על סוגיית חלקו של התובע (סלים שקור) בהתקשרות שבין הצדדים ועל מידת מעורבותו של התובע בפעולות השונות שבוצעו וטען כי הוא לבדו הגורם שעבד אל מול הנתבעת והיה מעורה בפרטי ההסכם שנכרת עימה.

העד מטעם התובע התייחס בתצהירו בהרחבה למוניטין וההמלצות של עסק התובע, לרבות המלצה ממר יונס נאדר, מי שהיה יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון בזמנים הרלבנטיים להתקשרות. ואולם נוכח טשטוש סוגיית היריבות לא ברור למי באופן פרסונאלי התייחסה אותה המלצה, וספק אם יש ליתן לה משקל כלשהוא בהתדיינות זו.

טשטוש היריבות על ידי התובע והעד מטעמו הביא לכך שעל נושאים שלמים שעליהם לכאורה הצהיר בתצהירו, לא ידע העד מטעם התובע להשיב דבר בעדותו בפניי או טען כי אינו זוכר.

כך לדוגמא לעניין עבודות אחרות שלכאורה בוצעו על ידי התובע בעבור גופים אחרים; תביעות קודמות שהוגשו על ידי גופים שהתובע לכאורה נתן להם שירותים; חקירות שונות שהתנהלו כנגד התובע וכו' (ר' פרוט' 29.7.20 עמ' 19-20). הדברים פגמו במהימנות העד מטעם התובע.

אי התייצבות התובע להליך והחזקה הדיונית הגלומה בהימנעות זו בנסיבות העניין:

מצאתי קושי בכך שהתובע בעצמו לא הגיש תצהיר ולא התייצב להליך וכי העד מטעמו בקיא רק בחלק מהפרטים הנטענים והרלבנטיים להליך ובעיקר באלה הנוחים לטענותיו.

מצאתי טעם בעמדת הנתבעת לפיה הדבר מקים כנגד התובע את החזקה הדיונית המתעוררת מכך שעד רלבנטי לא התייצב למתן עדות, קל וחומר כאשר מדובר בבעל הדין בעצמו. טענות הנתבעת בעניין זה לעניין אי התייצבות התובע והנפקות שיש לייחס לכך מקובלות עליי בעיקר ביחס לנספח ד'.

הגם שהתרשמתי כי העד מטעם התובע אכן בקיא בנושאים הקשורים לביצוע העבודות, הרי שאני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה יש לזקוף לחובת התובע את הנתון שהוא בחר שלא להתייצב להליך ולהעיד ביחס לסוגיות במסגרתו לרבות לעניין נספח ד'. אזכיר כי ביחס למסמך זה בלבד הדגיש מוניר שהתובע בעצמו חתם עליו.

(במאמר מוסגר אעיר כי לא ניתן היה להגיש את נספח ד' באמצעות העד מטעם התובע על פי דיני הראיות מאחר והוא אינו אחד הצדדים החתומים על גבי המסמך. אמנם, נספח ד' נכלל בראיות הנתבעת והוגש מטעמה במסגרת בקשת הרשות להתגונן ואולם יש לדברים נפקות בכל הנוגע לפרשנות שמבקש העד מטעם התובע ליתן לרשום בנספח ד', שהוא עצמו כלל אינו צד לו).

גם ביחס לסוגיות העומדות בליבת המחלוקת, התקשה העד מטעם התובע להשיב פעם אחר פעם ותשובותיו, ובשים לב כי מדובר בעדות יחידה מטעם התובע התקשתי לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדות זו. לדוגמא:

• העד לא ידע להשיב כלל לעניין מספר הבקשות שנסרקו ביחס לכל שנה ושנה מהשנים אודותיהן נשאל;
• העד לא היה נכון להשיב לגבי סכומים ששולמו על ידי התובע לכאורה לחברת קומפלוט לצורך פעולות ההטמעה (ר' פרוטוקול מיום 29.7.20 עמ' 23-24). הימנעות מוניר מלהשיב על סוגיית עלות ההטמעה בנימוק של מעין "סוד מסחרי" אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שצירף בעצמו (נספח ה' לתצהיר מוניר) ועם הנתון שהתובע בסיכומיו חזר בו מחלק מדרישותיו הכספיות והפחית את עלות ההטמעה בנוגע לבקשות שטרם הוטמעו;
• לא היה בידי העד להציג כל מסמך שהוא התומך בטענתו שההסכם (שנערך לכאורה עם אחיו התובע) היה אמור להתיחס לתקופה החורגת מהשנים 2004-2015 וההפנייה לנספח ד' אינה מועילה בעניין זה כפי שיפורט בהמשך;
• טען שלא הוציא חשבונית לוועדה עבור ביצוע התשלום המבוקש על ידו על מנת להימנע מתשלום המע"מ (ר' פרוטוקול מיום 29.7.20 עמ' 26) - נתון שכשלעצמו מעורר קושי ביחס לקביעת מועד תשלום התמורה נוכח לשון ההסכם.

לסיכום עדותו של מוניר: התובע ביסס את ההיבטים העובדתיים של תביעתו על עדותו של מוניר שהיא לצורך העניין עדות יחידה מטעם בעל הדין שלא מצאתי כי יש בידי לבסס עליה הכרעה. לפיכך, אין בידי לקבוע על פיה ממצאים עובדתיים ככל שאלה לא נתמכו בעמדת הנתבעת או במסמכים אחרים.

15. טענות התובע ביחס להיקף העבודה והרחבת התקופה הרשומה בהסכם:

ייאמר מיד: לאחר שמיעת מלוא הראיות טענת התובע לפיה ההסכם התייחס לבקשות בניין מתקופה החורגת מהשנים 2004-2015 או כי נכרתה הסכמה מאוחרת יותר המחייבת את הנתבעת בהקשר זה - נדחית.

לא עלה בידי התובע להוכיח את הטענה לפיה הוא התבקש, באמצעות מוניר, לבצע סריקה של כל תיקי ארכיב הנתבעת (להבדיל מהתיקים שנפתחו בין השנים 2004-2015 כלשון ההסכם). טענת העד מטעם התובע לעניין הרחבת הפעילות הנטענת לא נתמכה בלשון ההסכם או בנסיבות החורגות מההסכם עצמו ולא הונחה כל תשתית עובדתית למועד העלאתה, הגורמים שאישרו זאת, תוכן ההסכמה, אופן עיגונה וכו'. מדובר בטענה העומדת בניגוד ללשונו המפורשת של ההסכם מבלי שנערך כל מסמך נוסף לשינוי ההסכם או עיגון ההסכמה ופרטיה והנתבעת עמדה על עמדתה בעניין זה מהלך כל ההליך.

נוכח האמון המופחת שמצאתי לתת בעדות העד מטעם התובע, בצירוף הנתון כי התובע בעצמו לא העיד בפניי ביחס לנספח ד' ובכלל, ובהעדר כל תמיכה לפרשנות התובע בראי הראיות האחרות שהוצגו - אני דוחה את טענות התובע בעניין זה.

לטעמי, לשון ההסכם ברורה ומדברת בעד עצמה ואינה מצריכה פרשנות כלשהיא ביחס לתקופה הנדונה בו. לא הוצג שום הסכם המעגן תקופה אחרת, מוקדם או מאוחר יותר להסכם מושא התביעה, לרבות ההסכמה שעמדה בבסיס הפיילוט שלכאורה החל ביום 1.1.15, ככל שהייתה הסכמה בכתב שכזו (כפי שטען התובע בסיכומיו).

ככל שעמדת התובע היא שההסכם מיום 26.4.15 נועד להרחיב את פעולת הפיילוט הרי שלא ברור מדוע סעיף 2 להסכם מגדיר במפורש את התקופה שבין השנים 2004-2015 כתקופה הרלבנטית להסכם. מדובר אף בטענה בעל פה הנטענת נגד מסמך בכתב על כל המשתמע מכך.

ראוי לחדד שאין מחלוקת בדבר עצם קיומו של הסכם בין הצדדים הקובע מנגנון תמורה לעבודות שהתבקשו על פיו (במנותק מסוגיית טענות הנתבעת בעניין תוקפו החוקי של ההסכם בשלב זה). ואולם, בשים לב ללשון ההסכם, אופן חישוב התמורה על פיו והמחלוקת שהתעוררה, הרי שעל התובע מוטל הנטל להוכיח מה היקף העבודה שבוצעה על ידו על פי ההסכם וזאת לצורך קביעת התגמול הכספי על פי המפתח הקבוע בהסכם.

סוגיית נטל ההוכחה מקבלת משנה תוקף פעם שהתובע בסיכומיו אישר שביחס לחלק הארי מהמסמכים שנסרקו על ידו, לא הושלם רצף הפעולות המלא המזכה בתמורה על פי ההסכם, לרבות ההטמעה הנדרשת בקומפלוט. התובע בעצמו עתר בסיכומיו להפחית את עלות ההטמעה באופן המלמד כי הוא עצמו ער לכך שרצף הפעולות לא הושלם וזאת מבלי לפגוע בעצם ההפחתה המבוקשת בסכום התביעה.

ברי כי לתובע עומדת האפשרות בכל עת האפשרות להפחית את סכום התביעה ואולם במקרה זה הטענה יורדת גם לשורשם של דברים ולא רק לסכום התביעה ועל כן מצאתי לציינה.

לעניין נספח ד' לתצהיר העד מטעם התובע ופרשנותו:

ככל שהתובע מבקש להשליך יהבו בעניין הרחבת התקופה על נספח ד' לתצהיר העד מטעמו, ועל פרשנות התיבה "כל הבקשות" המופיעה בו, הרי שלא מצאתי ביסוס לכך במכלול המסמכים והראיות שהוצגו ואני דוחה את טענתו בעניין זה.

מדובר בפרשנות שלא נתמכה בראיות כלשהן פרט לעדותו של העד מטעם התובע שלא היה צד לעריכת המסמך וזאת על פי טענתו. העד מטעם התובע אישר שהוא עצמו אינו הגורם החתום על נספח ד' (שלטענתו נחתם אישית על ידי התובע) ועל כן הוא אינו יכול להעיד מה היה אומד דעתו של התובע בעת חתימתו על נספח ד' או מה היה אומד הצדדים ביחס לאותו מסמך במועד חתימתו. התובע בעצמו לא התייצב למתן עדות ביחס לנסיבות חתימתו של נספח ד' והמו"מ שאפף כריתתו, על אף טענת העד מטעמו לפיה התובע חתם אישית על מסמך זה.

משכך, אין בידי לקבל שום פרשנות של העד מטעמו או של בא כוחו בסיכומים ביחס למסמך זה. ככל שהתובע בעצמו רצה להסביר את הנסיבות ואומד דעת הצדדים ביחס לנספח ד', היה עליו להתייצב ולהעיד בהליך וזאת במיוחד נוכח כפירת הנתבעת, כבר משלב מוקדם, בטענות התובע ביחס להיקף הסריקה שהתבקשה.

עוד אציין שלא הובהר מדוע יש להקנות לנספח ד' שנוסח באופן כללי, סתמי וצופה פני עתיד והתייחס להליך מסוים שננקב בו (שנמחק לאחר ההסכמה האמורה) - מעמד הגובר על הסכם מפורט שנחתם על ידי כל הגורמים המורשים לעניין אצל הנתבעת במועד עריכתו ואשר מציין מפורשות כי כל שינוי בו צריך להיעשות בכתב ועל פי המנגנון המובנה בהסכם.

נוכח המהימנות הנמוכה שמצאתי לייחס לעד מטעם התובע ומשהתובע בעצמו לא התייצב על מנת להעיד אודות המסמך, הרי שטענות התובע לעניין היקף הפעילות המושתתת על פרשנות האמור בנספח ד' - נדחות.

למעלה מן הנדרש לעניין נספח ד':

אפשר ודווקא טענת התובע לפיה ההסכמה הכוללת את התיבה "כל הבקשות" עוגנה לראשונה (או הובהרה לשיטתו) רק בנספח ד' שהוא מסמך שנחתם בדצמבר 2016, היא הנותנת שההסכם המקורי בין הצדדים לא התייחס לכל הבקשות, שאחרת לא הייתה מתבקשת ההבהרה האמורה.

אין באמור כדי לקבל את טענות העד מטעם התובע באשר לפרשנות האמורה אלא רק להדגים את אי הקוהרנטיות בטענות התובע בעצמו.

16. עדות המומחה מטעם התובע:

מטעם התובע העיד מר משה ורסנו שערך את חוות דעתו ביום 12.7.20, המדברת בעד עצמה.

לאחר שמיעת חקירתו בפניי אין בידי לקבוע ממצאים רלבנטיים להליך על סמך חוות דעתו מאחר והמומחה אישר בפשטות שההסכם מושא התביעה, עליו מתבססות טענות התביעה, כלל לא עמד בפניו בעת עריכת חוות דעתו וכמוהו גם כתבי הטענות שהוגשו במסגרת ההליך או יתר הראיות. לא היה בידי המומחה לומר דבר גם לגבי הדיסק שהוצג על ידי התובע והועמד לעיונו ולעניין שיוך החומרים הכלולים בו לנתבעת דווקא ולא לוועדות אחרות וכיו"ב.

התובע בסיכומיו עתר לדחות את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת בטענה שזה לא בחן את ההסכם שבין הצדדים. נראה שהחלה דו סטרית של רציונל זה צריכה להביא לדחיית חוות הדעת מטעם התובע בבחינת "קל וחומר".

ככל שהמומחה מטעם התובע, שעליו הנטל, לא מצא להיזקק להסכם שבין הצדדים, מה לתובע כי ילין על המומחה מטעם הנתבעת שלא נזקק לאותו הסכם?

בזהירות המתחייבת ועל מנת שלא לפגוע בכבודו של המומחה מטעם התובע שלא לצורך, אציין שהמומחה אישר בחקירתו שהוא לא בחן את ההסכם הפרטני שבין הצדדים ואינו מודע להוראותיו האופרטיביות בקשר לאופן ביצוע העבודות שנדרש מהתובע. משכך, לא ברור כיצד יש בחוות הדעת כדי להועיל לעניינו של התובע בענין שבפניי או לתמוך בכך שהעבודה בוצעה על פי ההסכם שבין הצדדים, שכלל לא עמד בפני המומחה.

ההסברים שקיבל המומחה ממר מוניר אינם יכולים להחליף את שיקול דעתו המקצועי והעצמאי של המומחה ועצם הכללת אותם נתונים בחוות דעת המומחה והצגתם כנתונים עובדתיים אינה משנה את טיבם האמיתי, שהוא: עדות מפי השמועה. המומחה, בהגינותו, אישר את הפן העובדתי של הדברים בחקירתו. לדוגמא:

"ש: מה עמד בפניך בעת עריכת חוות הדעת?

ת: קיבלתי דיסק קשיח עם קבצים. התבקשתי לנתח את הקבצים שיש שם ולהגיש נתונים לגבי כמות הבקשות שנסרקו בקבצים ולגבי איכות העבודה. זה מה שעשיתי.

ש: מסמכים אחרים לא עמדו בפניך ב-12/7?

ת: לא.

ש: כתבי הטענות וההסכם עמדו בפניך?

ת: לא.

ש: חוות הדעת נעשתה ולא עמד בפניך ההסכם?

ת: נכון.

ש: רק הדיסק עמד בפניך?

ת: כן."

(פרוטוקול הדיון מיום 28.10.20, עמ' 33, ש' 20-11).

בהמשך אף אישר כי לא השווה בין מה שבוצע בפועל לבין הרשום בהסכם והאם יש בביצוע בפועל כדי לעמוד בהוראות ההסכם:

"ש: לא השווית שהסריקה בוצעה בהתאם להסכם או לא.

ת: נכון. כי ההסכם לא עמד בפניי".

(פרוטוקול הדיון מיום 28.10.20, עמ' 34, ש' 20-19).

וכן:

"ש: כשאתה מציין 'בקשה' אז זה ללא שום קשר להסכם שנכרת בין הצדדים מאחר ולא עמד בפניך הסכם נכון?

ת: נכון.

ש: לא ידעת מה הוא התבקש לעשות ביחס לכל בקשה כי לא היה בפניך ההסכם. נכון?

ת: נכון." (פרוטוקול הדיון מיום 28.10.20, עמ' 35, שורות 2-1)

לא ניתן לקבוע על בסיס חוות הדעת מטעם התובע האם העבודה שבוצעה על ידו, בוצעה על פי הוראות ההסכם ומה היקפה המדויק. לפיכך, אין בחוות הדעת כדי לסייע לתובע או לבית המשפט בהכרעה בתיק זה ואין מקום לקבוע על פיה ממצאים עובדתיים רלבנטיים להליך שבפניי.

17. סיכום ביניים עד כאן:

משנדחו טענות התובע ביחס לבקשות החורגות מהתקופה הנקובה מפורשות בהסכם הרי שיש להידרש רק לבקשות שנסרקו והוטמעו ביחס לשנים 2004-2015.

כמות התיקים הרלבנטיים לשנים אלה ניתנת לחישוב בנקל יחסית מאחר והעד מטעם התובע אישר בתצהיר התשובות לשאלון שכל התיקים הרלבנטיים לשנים 2004-2015 נסרקו והוטמעו (נ/3).

18. לאחר בחינת מכלול הראיות שהוצגו בתיק על ידי מי מהצדדים, אקבע כי מדובר ב - 8,411 תיקי בניין ועל בסיס זה ייערך חישוב התמורה בפסק הדין, בכפוף ליתר עקרונות החישוב עליהם אעמוד. אני ערה לכך שבמסגרת ההליך צוינו כמויות פחותות מכך דוגמת 7,245 תיקים או 6,220 תיקים כפי שעולה מדו"ח קומפלוט. ואולם, הנתון המספרי של 8,411 בקשות צף ועלה שוב ושוב וניתן להסיקו ממארג הראיות שהוצגו בהליך, לרבות מטעם הנתבעת, באופן המבסס קביעתו ברף הדרוש במשפט האזרחי ואנמק בקצרה.

העד מטעם התובע העמיד את מספר הבקשות שנסרקו והוטמעו על 8,411 ועדותו בעניין זה לא נסתרה ולא הופרכה, לרבות באמצעות דו"ח קומפלוט שמציג את הנתונים בצורה מעט שונה.

טענת העד מטעם התובע באשר לכמות הנ"ל נתמכה בעדותו ותצהירו של מר יונס נאדר שהוגש כתמיכה בבקשה למתן רשות להתגונן (סעיף 14 לתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן).

מר יונס אישר את הדברים גם בדיון שהתקיים בפניי ביום 22.1.19.

גם בתצהירה של מהנדסת הוועדה, בנא ג'רייס ענאיה, צוין שעל פי הצהרה של מר נאדר יונס, ואיש הארכיב אשר ביצע ספירה - בוצעה סריקה והטמעה של 8,411 תיקי בניין ע"י מוניר שקור (סעיף 15 לתצהירה). העדה צירפה לתצהירה מכתב מטעמה, הנושא את הכותרת "בדיקה מדגמית של סריקת תיקי בקשות להיתר בוועדה", ממנו עולה כי הוועדה העריכה את מספר המסמכים שנסרקו בלמעלה מ - 8,000 בקשות (נספח ה' לתצהיר שצורף לבקשת רשות להתגונן).

המספר שננקב על ידי הנתבעת באותו מכתב מתיישב עם הנתון הנטען על ידי התובע ומעניק מימד של אותנטיות לנתון המספרי. על פני הדברים מדובר בהודאה מזמן אמת של בעל דין שיש לתת לה משקל רב יותר מאחר והיא נרשמה במהלך תקופת ההסכם ולא לצורך ההליכים המשפטיים.

הנתבעת טענה בהליך העיקרי כי המספר הנכון ביחס לשנים 2015-2004 עומד על 6,288 בקשות וזאת בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמה ועדותו של מר אגבאריה מוחמד סולימאן.

לאחר שמיעת העדויות מטעם הנתבעת בעניין זה אין בידי לקבל את עמדת המומחה מטעם הנתבעת, מר ויקטור עמרם, ביחס להיקף הסריקה הנטען או את עדותו של מר סולימאן בהקשר זה, ככל שהיא עומדת בניגוד לראיות קודמות שהובאו מטעם הנתבעת.

המומחה מטעם הנתבעת ציין כי נסרקו והוטמעו 6,288 בקשות אך מעדותו עלה כי הוא נסמך בעניין זה רק על הדו"ח של חברת קומפלוט, ולא בחן את הנתונים באופן עצמאי או את ההסכמות בין הצדדים. עם כל הכבוד הראוי למומחה מטעם הנתבעת, הרי שהדו"ח של חברת קומפלוט מדבר בעד עצמו ולא ברור מדוע יש להיזקק בעת בחינתו לחוות דעת מומחה שאין בה לכאורה ליתן ערך מוסף לנתונים המוצגים, שאף אינם מתיישבים זה עם זה.

כמו כן לא הונח בפניי הסבר מניח את הדעת מדוע הנתבעת שינתה מטענותיה ביחס להיקף הסריקה שבוצעה על ידי התובע או מי מטעמו במסגרת ההליך.

הדו"ח של חברת קומפלוט, הגם שהינה גוף אובייקטיבי, אין בו, לבדו, כדי לאיין את הראיות האחרות שהובאו ובמיוחד כאלה שמקורן בבעלי תפקיד אצל הנתבעת בעצמה שהיו בזמן אמת (בניגוד למר סולימאן).

אני ערה לכך שמדו"ח של חברת קומפלוט עולה פער מסוים בין מספר הדוחות שקושרו למערכת בהשוואה לכמות הבקשות שקושרו למערכת (שהן 7,245 בקשות בבחינה פרטנית של כל בקשה או תת בקשה בנפרד, כעולה מנ/1). עוד עלה מדו"ח קומפלוט כי קיימות תתי בקשות, אשר קושרו אל אותו תיק בניין, באופן המפחית את מניין התיקים (להבדיל ממניין הבקשות) לכ - 6,220 תיקים. יצוין כי לא מצאתי להידרש לעדותה של נציגת קומפלוט מאחר והיא הפנתה בעיקר לדו"ח שהונח בתיק ולא הכירה את הנתונים באופן אישי.

בשים לב ללשון ההסכם בין הצדדים המתייחסת למונח "בקשות בניין" מצאתי להעדיף את הפרשנות המרחיבה יותר של המונח, ולקבל את עמדת התובע ביחס לכמות הבקשות שנסרקו על פני הנתון של חברת קומפלוט בעניין זה, דהיינו: 8,411 בקשות בניין. מצאתי כי מדובר בכמות שנתמכה בראיות קודמות להליכים ולא נסתרה בראיות החדשות שהובאו במסגרת ההליך.

19. לעניין מפתח התמורה לכל בקשה:

לא מצאתי בסיס כי הונח בסיס משפטי או עובדתי לאומדן שנערך על ידי המומחה מטעם הנתבעת ביחס לעבודה שבוצעה על ידי התובע. נראה כי מדובר במעין אומדנא כללית או קביעת סכום גלובאלי של 250,000 ₪, שלא הוברר על בסיס מה חושב ומדוע היה בכלל צורך להידרש לחישוב מעין זה או לביצוע אומדנא נוכח לשון ההסכם.

בשים לב לקיומו של הסכם בין הצדדים, המפרט את התמורה באופן דווקני הרי שאין צורך להיזקק לכלים דיוניים חלופיים דוגמת אומדן או מעין "שכר ראוי". ההסכם קובע מפורשות כי התמורה המוסכמת בגין ביצוע מלוא השירותים לפי ההסכם (לרבות סריקה והטמעה) תהיה 70 ₪ לתיק בניין בתוספת מע"מ כדין.

אין באמור כדי לגרוע מכך שגם לעמדת התובע יש להפחית מהסכום שישולם בפועל את הסכום של 200,000 ₪ שכבר שולם על חשבון החוב.

משכך אקבע כי עלה בידי התובע להוכיח במאזן ההסתברויות זכאותו לתשלום שיחושב על בסיס סריקת 8,411 תיקי בניין * 70 ₪ ובתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. מהסכום המתקבל יש להפחית את סך של 200,000 ₪ (כולל מע"מ) כשיעורם במועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת (100,000 ₪ ביום 20.12.16 ו- 100,000 ₪ ביום 20.1.17).

הראיות שהובאו מטעם הנתבעת

20. נוכח המסקנה אליה הגעתי עד כה, הדיון בראיות הנתבעת יתמקד בנושאים העיקריים שנותרו להכרעה.

הנתבעת טוענת כי מכל סכום שתחויב בו כלפי התובע, אם תחויב, יש להפחית התמורה או לקזזה במלואה נוכח טיב העבודה שבוצעה (ומשלב זה של הדיון אדרש רק לאותם 8,411 תיקי בנין שצוינו לעיל) והפגמים שנפלו בה וסוגיית הנוהל.

טענות הנתבעת ביחס לאיכות העבודה מתייחסות הן לחריגה מהנוהל והן לחריגה מההסכם וכן מועלות טענות כלליות לעניין קיזוז.

21. לעניין ביצוע העבודה שלא על פי המתווה הקבוע בנוהל:

טענות הנתבעת כנגד איכות עבודת התובע מסתמכת בעיקר על בדיקה מדגמית שנערכה על ידי מהנדסת הוועדה, גב' בנא ג'רייס ענאיה.

המהנדסת העידה שביצעה בעצמה, ובסיועו של אינג' מחאג'נה מוסטפא, בדיקה מדגמית של כ-100 תיקי בניין אקראיים מתוך אותם 8,411 תיקי בניין שנסרקו והוטמעו. נטען שהבדיקה המדגמית, שלא הוצג מתווה ברור לעריכתה, העלתה שפעולות הסריקה שבוצעו בכ-50% מהתיקים שנבדקו לא בוצעו על פי הסכם שבין הצדדים וכי אף לא אחד מהתיקים עמד בהוראות הסריקה הקבועות בנוהל.

הנתבעת הציגה מכתב של מהנדסת הוועדה, שאינו נושא תאריך, שהופנה ליועצה המשפטי של הוועדה שעניינו "בדיקה מדגמית של סריקת תיקי בקשות להיתר בוועדה". במכתב הוסבר, בין היתר, כי מתוך למעלה מ - 8,000 בקשות שנסרקו והוטמעו נבחרו באקראי 100 בקשות להיתר שלאחר "פירוקן" מגלמות כ - 159 תיקי בנייה. עוד נטען כי הבדיקה נעשתה על דרך ההשוואה לנוהל הסריקות של מנהל התכנון ולהסכם מיום 26.4.15. במכתב הומלץ, בין היתר, על ביצוע הסריקות של "התיקים הורודים משנת 2005-2014 בהתאם לדרישות נוהל מנהל התכנון" ועל עמידה בתקציב כולל של 600,000 ₪ בהתאם לסיכום עם הממונה על המחוז מר פאיז חנא.

לאחר שמיעת עדותה של המהנדסת בשני הדיונים במהלכם נחקרה, ובחינת יתר ראיות הנתבעת לא מצאתי לתת משקל לסוגיית החריגה מהנוהל, אם הייתה, ככל שהדבר נוגע לעבודה שבוצעה על ידי התובע על פי ההסכם ואסביר.

הנוהל פורסם כשלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם וכשבעה חודשים לאחר תחילת ביצוע העבודות (שלפי ההסכם החלו ביום 1.1.15). משכך, לא ברורה הטענה כיצד ניתן היה להכפיף את ההסכם לנוהל שטרם בא לעולם או להציג דרישות חוזיות חדשות על בסיס הנוהל לאחר שהתובע או מי מטעמו כבר החלו בביצוע העבודה.

הגם שהעבודה טרם הסתיימה במועד כניסת הנוהל לתוקף, הרי שהנתבעת לא הוכיחה שנעשתה על ידה פעולה כלשהיא אל מול התובע על מנת להכפיף את ההסכם לנוהל או להביא לשינוי כלשהוא בהסכם וטענות הנתבעת בעניין זה לגבי פניות כאלה ואחרות לא הוכחו.

גם המומחה מטעם הנתבעת אישר בחקירתו כי הנוהל כלל אינו מחייב ובעניין זה הוא תומך בטענות התובע (פרוטוקול הדיון מיום 15.11.20, בעמ' 53).

מטבע הדברים והתאריכים, ההסכם אינו מפנה או מציג דרישה עתידית לעמידה בנוהל ככל שייצא כזה, ולא ניתן לייבא בדיעבד ובהעדר כל ביסוס חוזי לכך את הוראות הנוהל לתוך ההסכם. משכך, ככל שהדבר נוגע לאי ביצוע העבודה על פי הנוהל וגזירת סעדים כלשהם על רקע זה, לרבות קיזוז סך של 800,000 ₪ שממילא לא הוכחו הקריטריונים לקבלתו ונטען בעלמא או סך של 350,000 ₪ כנטען בסיכומי הנתבעת - טענות הנתבעת נדחות.

22. לעניין ביצוע העבודה בניגוד להסכם:

המהנדסת בנא ג'רייס עאניה, טענה בתצהירה שהתובע ביצע את העבודה באופן לקוי ופגום ובניגוד להסכם. המהנדסת טענה שהתיקים לא נסרקו בהתאם לדרישות ההסכם והמפרט הטכני המופיע בסעיף 3 להסכם באופן שאין התאמה בין התיק הפיזי לבין התיק הדיגיטאלי באופן שיצר סרבול ובלבול והיה בניגוד למתווה המוסכם. המהנדסת הסבירה בתצהירה ועדותה את הכשלים בעבודת התובע ככל שהדבר נוגע לפעולה על פי ההסכם והדגימה את אי ההתאמה בין התיק הפיזי והדיגיטאלי בשל האופן בו אופיינו המסמכים השונים באותו תיק על ידי התובע או מי מטעמו.

העדה אישרה בעדותה כי היא, אישית, בדקה תיקים ספורים בלבד (כ-20 תיקים) והסתמכה על בדיקת גורם אחר שלא זומן להעיד, מבלי שהונח כל הסבר מניח את הדעת להימנעות זו.

ייאמר מיד כי אין בכוונתי להידרש לטענות המגלמות עדות מפי השמועה ואינן מתבססות על ידיעה אישית של המצהירה.

בעניין זה אני מקבלת את עמדת התובע כי הנתבעת נמנעה מהבאת עדים רלבנטיים להוכחת כל רכיבי טענותיה והימנעות זו פועלת לחובתה במישורים מסוימים לרבות לעניין הבדיקה המדגמית הנטענת ותוצאותיה. משכך לא ניתן לקבוע על בסיס בדיקה מדגמית של מספר קטן יחסית של תיקים כי הדבר מביא לשלילת מלוא התגמול המגיע לתובע ו/או לקביעה כי עבודתו כולה נעשתה שלא על פי ההסכם.

מר ריאד מדלג', גזבר הוועדה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, העיד כי התריע בפני אנשי הוועדה במהלך תקופת העבודה, על אי סדרים בהעברת התיקים למר שקור, אי ביצוע רישומים מסודרים ביחס לתיקים וכו'. עוד התייחס העד לנושא העברת ההודעה על הפסקת ההתקשרות ואולם עדותו בעניין זה, לפיה העביר את המכתב לאיש הארכיב, עאיד יונס, ובדק עמו כי הוא מסר לתובע את ההודעה על הפסקת ההתקשרות - הינה עדות מפי השמועה שאין לשעות לה.

מעבר לכך לא מצאתי כי יש בעדותו כדי לתרום להכרעה.

כך גם לעניין עדותו של יו"ר הועדה, מר סולימאן.

העד העיד על ביצוע העבודה על ידי התובע וטען כי זו בוצעה בניגוד להסכם ולנוהל ובאופן רשלני. יו"ר הועדה העיד כי הזמנת העבודה הייתה רק לשנים 2015-2004 כאמור בהסכם והנתבעת לא פנתה לתובע מעולם לביצוע עבודות נוספות.

עם כל הכבוד, לא מצאתי לתת משקל משמעותי לעדותו. הדברים שנמסרו על ידו לא היו מידיעה אישית בשים לב למועד בו נכנס לתפקידו (מאי 2019). הוא עצמו לא לקח חלק בהסכם בין הצדדים והעבודה הסתיימה זמן רב לפני כניסתו לתפקיד. עוד הובהר שהוא כלל לא בדק את העבודה בעצמו ועיקר מעורבותו הייתה בנסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, שלא צלח.

התובע מצדו היפנה למסמכים שונים שצורפו לתצהיר העד מטעמו מהם הוא מבקש ללמוד כי הסריקה בוצעה על פי ההסכם ולשביעות רצונה של הנתבעת. לדוגמא: מכתב מב"כ הנתבעת הנושא תאריך 25.4.17 בו מציין ב"כ הנתבעת כי נמסר לו שהמדגם שנעשה על ידי מר מוסטפא מחאג'נה היה תקין (נספח ח' לתצהיר מוניר שקור מיום 20.1.20) ומכתב המלצה שנחתם ע"י יונס נאדר, יו"ר הוועדה הקודם.

לאחר בחינת טענות התובע והמסמכים אקבע ששני מסמכים אלה לא הוגשו על פי דיני הראיות וממילא אין בהם כדי לסייע לתובע בטענותיו.

לעניין מכתבו של היועץ המשפטי - מלשון המכתב עולה כי מדובר בעדות מפי השמועה ולא בידיעה אישית של היועץ המשפטי. אף אחד מהגורמים הרלבנטיים לאותו מסמך לא זומן להעיד מטעם התובע ביחס לרשום בו.

לעניין מכתב ההמלצה של מר נאדר - עם כל הכבוד הראוי, אין במסמך מעין זה כדי להוות התמודדות של ממש עם הסוגיות העולות מתביעה זו והדברים עומדים בסתירה לתצהירו ועדותו של מר נאדר בבקשת הרשות להתגונן ואסתפק בכך.

23. טענות הקיזוז של הנתבעת:

טענות הקיזוז של הנתבעת השתנו והתפתחו במסגרת ההליך אך בכל מקרה לא בוססו והוכחו ברף הנדרש:

הנתבעת טענה תחילה לקיזוז או להשבה (שלא ברור כלל השימוש במונח זה בשים לב למועד ולשלב בו שולם סכום זה) של 200,000 ₪ ו/או לקיזוז של 800,000 ₪ על בסיס תמורה שהייתה לטענתה אמורה להתקבל ממינהל התכנון ככל שהסריקה הייתה מבוצעת על פי הנוהל.

בסיכומיה טענה הנתבעת לקיזוז על 350,000 ₪ לפי חוות דעת המומחה מטעמה.

טענות הקיזוז כולן הועלו בעלמא ללא תימוכין של ממש ביחס לעלויות הנטענות (אם היו כאלה) או לתשלומים שנמנעו על פי הטענה - וזאת אף מבלי להידרש לכך שהתובע בהסכם לא חוייב ולא יכול היה להיות מחויב לפעול על פי נוהל שלא בא לעולם באותה עת.

הנתונים המספריים הנטענים לא הוכחו בראיות של ממש ונותרו כטענות בעלמא, לרבות אלה שנטענו בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת.

על כן אני דוחה את כל טענות הקיזוז של הנתבעת בהעדר עמידה בנטל להוכחתן.

24. לעניין חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת:

בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, מר ויקטור עמרם, פורטו הפגמים הנטענים בעבודת התובע.

בחינתו לתוצרים התייחסה לעבודה שבוצעה כמכלול ולבדיקה פרטנית של כ -20 תיקים. המומחה פירט ליקויים שונים שמצא לדוגמא: שיוך שגוי של גרמושקה ומפה מצבית באופן נפרד מיתר המסמכים הרלבנטיים לאותה בקשה; אי סריקה או שיוך לא תקין של כל הבקשות; סיווג המסמכים בתיק הבקשה נעשה באופן כוללני; אי סריקת כל הגרמושקות ועוד.

בבדיקה הפרטנית מצא המומחה כי כל 20 הבקשות שנבדקו על ידו לא היו תקינות והדברים פורטו בחוות דעתו. המומחה אמד את העבודה שבוצעה על ידי התובע בכללותה בסכום של 250,000 ₪.

הגם שמצאתי כי עדותו של המומחה מטעם הנתבעת הייתה מקצועית וכי עלה בידו להסביר יפה את הפגמים שנפלו בתיקים שבדק באופן פרטני, הרי שבחינת מכלול חוות הדעת מעלה כי אין היא מבוססת באופן המצדיק אימוץ כלל מסקנותיה ואסביר מדוע.

המומחה מטעם הנתבעת אישר כי לא נדרש באופן פרטני להסכם שבין הצדדים ודרישותיו אלא בחן את מצב הדברים על פי אמות מידה מקצועיות שהוגדרו על ידו ולא על בסיס קנה מידה אובייקטיבי כלשהוא.

גם הפרשנות שניתנה על ידו להסכם שבין הצדדים, עם כל הכבוד הראוי, היא פרשנות בלבד שלא הונח בסיס משפטי או עובדתי להעדפתה. גם אם אפשר ועמדתו אכן מייצגת את המצב הנוהג בשוק הרי שאין זו השאלה העומדת לדיון במקרה דנן.

במקרה שבפניי היה על המומחה לבחון האם העבודה שבוצעה עומדת בדרישות ההסכם כפי שגובש בין הצדדים ולא במה שאמור היה לכלול ההסכם לעמדת המומחה, וההבדל בין שני הדברים - ברור.

המומחה אישר כי לא פנה לגורמים בוועדה, לרבות אלה החתומים על ההסכם, ביחס לאופן יישומו ופרשנותו אלא פעל על פי שיקול דעתו המקצועי בלבד (ר' לדוגמא נושא הגרמושקות בפרוטוקול הדיון מיום 15.11.20, בעמ' 51, ש' 17-13).

בחוות דעתו התייחס המומחה להיבטים מקצועיים או לסטנדרטים שלא הוכח כי היו חלק מההסכם בין הצדדים ואף לא נעשתה כל פעולה מצד המומחה לברר תחולתם על נסיבות המקרה. לדוגמא: הנוהל שאינו חל בנסיבות העניין כפי שנקבע לעיל; התייחסותו לנושא העלאת מסמכים לאתר המרשתת בעוד שכלל לא הייתה דרישה כזו בהסכם (פרוטוקול הדיון מיום 15.11.20, בעמ' 59); התייחסות לטיוב שלא נעשה, הגם שדרישה לטיוב כלל לא הוזכרה בהסכם (פרוטוקול הדיון מיום 15.11.20, בעמ' 63).

לאחר שמיעת המומחה מטעם הנתבעת אקבע שאין בידי לבסס על פיה ממצאים עובדתיים גורפים ביחס לאופן יישום ההסכם שבין הצדדים בנסיבות המקרה, הגם שאני נכונה לקבל את האמור בחוות דעתו ביחס לתיקים שנדגמו על ידו.

ככלל היה מצופה כי המומחים מטעם שני הצדדים יתייחסו בחוות דעתם להיבטים הטכניים הרלבנטיים, איש איש על פי עמדת שולחו, באספקלריית ההסכם שבין הצדדים והדרישות המקצועיות הכלולות בו. משלא נעשה הדבר על ידי מי מהמומחים אין בידי להעדיף חוות דעת אחת על פני האחרת או לקבוע על בסיסן ממצאים רלבנטיים להליך ואסתפק בכך.

על כן ההכרעה בתיק זה תיגזר על פי מכלול הראיות שהובאו על ידי הצדדים וסוגיית הנטלים.

לסיכום

25. מהמקובץ עולה כי 8,411 תיקי בניין נסרקו והוטמעו על ידי התובע בהתאם להסכם בין הצדדים כאשר התמורה החוזית המוסכמת עומדת על 70 ₪ לבקשה בצירוף מע"מ.

ביחס לתיקים אלה לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע הפר את ההסכם או פעל שלא על פי המתווה המקצועי הקבוע בו ועל כן טענותיה לעניין זה נדחות, לרבות לעניין קיזוז או השבת הסך של 200,000 ₪ ששולם על ידה על חשבון החוב.

סך זה אמור להיות מופחת מהחיוב הכולל של הנתבעת על פי שיעורי כל אחד מהתשלומים המרכיבים אותו במועד ביצועם.

לעניין מירוץ הפרשי הריבית וההצמדה:

לכאורה, על פי ההסכם שבין הצדדים התמורה הייתה אמורה להיות משולמת בתוך 30 יום מיום מסירת העבודה כפוף להמצאת חשבונית מס כדין קדימה והסעיף הובא כלשונו לעיל (סעיף 5.2 להסכם).

עד היום לא הוצאה חשבונית מס על הסכום הנטען על ידי התובע, כולו או מקצתו, ועל כן מתעוררת השאלה מתי מתחיל מירוץ הפרשי הריבית וההצמדה על הסכום שמצאתי לפסוק בפסק דין זה.

ככל שירדתי לסוף דעתו של התובע בכתב התביעה הרי שהוא החל את מירוץ הפרשי הריבית וההצמדה מיום 31.3.16 כאמור בסעיף 15 לכתב התביעה או אפריל 2016 כאמור בסיכומיו. קרן החוב הנטען חושבה על ידו נכון ליום 31.3.16 ורכיב הפרשי ההצמדה והריבית הועמד במועד הגשת התביעה על 90,494 ₪ כעולה מכותרת כתב התביעה.

בסעיף 15 לכתב התביעה מאשר התובע שקיבל מהנתבעת תשלום על חשבון בסך 200,000 ₪, והוא אף ער לכך שיש להפחיתו בערך המתאים.

ואולם, בחינה אריתמטית של החישוב שנעשה בסעיף 15 לכתב התביעה מעלה להבנתי כי ההפחתה נעשתה באופן נומינאלי מיתרת התשלום נכון לחודש מרץ 2016 (הגם שהתשלומים בוצעו בפועל בחודשים 12/16 ו - 1/17). הדברים חזרו על עצמם גם בתצהירו של העד מטעם התובע.

הנתבעת, שכפרה בתביעה כולה ועתרה לדחייתה או לקיזוז כל סכום שייפסק במסגרתה - לא נדרשה כלל לנושא מירוץ הפרשי הריבית וההצמדה בכתב ההגנה, בתצהירים מטעמה או בסיכומיה, ובית המשפט אינו אמור לעשות את מלאכתה.

עם זאת יוער שהעד מטעם התובע נחקר אודות מועד דרישת התשלום ואישר בחקירתו הנגדית כי הוא לא הוציא חשבונית מס ולא שלח דרישת תשלום בכתב, עד שליחת מכתב ב"כ מיום 29.11.16, שלאחריו הוגשה התביעה הראשונה.

עיון במכתב ב"כ התובע מיום 29.11.16 שצורף לכתב התביעה מעלה כי לא ננקב בו סכום כלשהוא וכי הסכום נותר ריק במסמך שהוגש לעיוני (סעיף 1 לנספח ג' לכתב התביעה) באופן שלא הוסבר כלל. מלשון אותו מכתב התראה אף עולה כי התובע באותו שלב לא עתר לחיוב בהפרשי ריבית והצמדה וממילא לא חישב אותם ושמר לעצמו הזכות לעתור לכך ככל שיידרש להגשת תביעה.

גם בנספח ד' אין התיחסות למועדי תשלום או הפרשי הצמדה וריבית אלא רק להתחייבות הנתבעת לבדוק הנתונים ולהודיע תוצאות בדיקתה לתובע בתוך 60 יום ממועד חתימת אותו מסמך.

לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, הנתונים שהוצגו לעיל, הוראות ההסכם, ובהינתן שהעבודה שבגינה נפסק התשלום לתובע הסתיימה לפני חודש מרץ 2016, ובשים לב שהתובע שילם אגרה גם על הפרשי ריבית והצמדה כנטען על ידו, ומשלא נטען אחרת על ידי הנתבעת בהקשר זה - אני מורה כי מירוץ הפרשי הריבית וההצמדה יחל מיום 31.3.16 כעמדת התובע.

מהסכום שמתקבל יש לקזז את הסך של 200,000 ₪ (ששולם בשני תשלומים של 100,000 ₪ כל אחד הכוללים מע"מ בתאריכים 20.12.16 ו - 20.1.17) כשיעורם של התשלומים במועד ביצועם בפועל ולא באופן נומינאלי כפי שנעשה על ידי התובע בכתב התביעה.

את היתרה המתקבלת לאחר הפחתה זו (להלן - יתרת החיוב) על הנתבעת לשלם לתובע כנגד המצאת חשבונית מס כדין על פי ההוראות שיינתנו בחלק האופרטיבי של פסק הדין.

התייחסות תמציתית לטענות נוספות שהועלו במסגרת ההליך

26. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי והנימוקים לה ובהתאם להוראות התקנות החדשות ורוחן - אתייחס אך בקצרה לטענות נוספות שהועלו על ידי מי מהצדדים במסגרת ההליך.

27. לעניין תחולת חוק חובת מכרזים על נסיבות העניין וטענת הנתבעת כי ההסכם אינו חוקי:

מדובר בטענה שהועלתה על ידי הנתבעת בשלב מאוחר של ההתקשרות, כעולה מתצהיר המהנדסת ויו"ר הוועדה ולאחר שהתובע כבר פעל על פי ההסכם ביחס לאותם 8,411 תיקי בניין שלא שולמה לו התמורה המוסכמת בגינם.

על הנתבעת, בהיותה רשות מינהלית, חובה לפעול על פי אמות המידה המצופות והדין המינהלי. הגם שאני ערה לכל החיקוקים החלים על הנתבעת כגוף ציבורי, ובעצמי נדרשתי לאספקטים אלה גם במהלך הדיון בתיק זה, הרי שספק רב בעיניי אם העלאת טענה מסוג זה ובנסיבות המתוארות עולה בגדר אמות המידה המצופות.

ההסכם נחתם בזמן אמת על ידי כל הגורמים הדרושים לרבות יועץ משפטי וגזבר, שהיה מצופה כי ייתנו דעתם על כל ההיבטים האמורים, ולא יעוררו את הטענה לראשונה לאחר שהתובע החל לבצע את חלקו בהסכם ושינה מצבו לרעה.

גם הטענה להשבת הסך של 200,000 ₪ ששולם לתובע בעקבות הסכמה אליה הגיעו הצדדים לאחר סיום ההתקשרות והגשת תביעה לבית המשפט - נראית בעיניי יותר ממוקשית. בשלב בו בוצע אותו תשלום הנתבעת כבר העלתה טענותיה ביחס לחוקיות ההסכם לכאורה והודיעה לשיטתה על ביטולו.

לא הוצג בפניי הסבר מדוע הנתבעת מצאה לנכון להגיע להסכמה לתשלום האמור על חשבון החוב ככל שהיא סבורה כי מדובר בהסכם לא חוקי או כזה שכבר בוטל על ידה בהודעתה מיום 15.1.16 (פרט לאינטרס הטמון בהסרת העיקולים שהוטלו ככל הנראה באותו הליך כעולה מנספח ד').

בנסיבות העניין מצאתי כי העלאת טענה זו - בשלב ובאופן בו הועלתה - מטילה צל של ממש על תום ליבה של הנתבעת ואין מקום לקבלה ולו מטעם זה.

מטעמי זהירות יובהר שאין באמור לעיל כדי להוות תקדים לתיקים אחרים, וכי הדברים נרשמו מעבר לנדרש נוכח צבר הנסיבות הספציפי בתיק זה, לרבות הנתון כי הסכום שנפסק על ידי בסופו של יום בפסק דין זה אינו חורג בהרבה מזה הפטור ממכרז לשיטת הנתבעת בעצמה.

28. לעניין הודעת הביטול שניתנה מטעם הוועדה:

הנתבעת טוענת כי התובע המשיך בביצוע העבודות למרות שניתנו למר מוניר מספר הודעות על רצונה של הנתבעת כי יחדל מעבודתו וזאת על פי הזכות החוזית המוקנית לה בהסכם לרבות הודעה בכתב (שנרשמה בכתב יד) מיום 15.1.16. עמדת הנתבעת היא כי אין לחייבה בתשלום עבודות שבוצעו על ידי התובע או מי מטעמו לאחר מתן אותן הודעות.

העד מטעם התובע טוען כי ההודעה האמורה לא הגיעה לידיו במועד הנטען ובכלל.

מאחר ונפסק לתובע רק הסכום הנגזר מ - 8,411 תיקי בניין שנסרקו והוטמעו לפני הודעת הביטול הנטענת, הרי שההכרעה בעניין זה הופכת תיאורטית גרידא.

פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אציין באופן כללי כי מצאתי קושי בהודעת הביטול הכתובה מיום 15.1.16 ואופן המצאתה לתובע או מי מטעמו.

עצם המצאת ההודעה למוניר לא הוכחה על ידי הנתבעת והעדים הרלבנטיים להיבט זה כלל לא העידו במסגרת ההליך. עם זאת התרשמתי משמיעת עדותו של מר מוניר כי בעת הרלבנטית להודעה האמורה הוא כבר היה ער לכך שהוועדה אינה שבעת רצון מתוצרי עבודת התובע ומעוניינת להפסיק ההתקשרות והוא ניסה לפעול לשינויה של עמדה זו באמצעים שונים.

אין אני נדרשת לקבוע מסמרות בשאלה האם מר מוניר קיבל את ההודעה האמורה, אם לאו, מאחר והדברים מושפעים גם ממידת המהימנות הנמוכה שמצאתי לייחס לעד מטעם התובע, אך השתלשלות האירועים המתוארת ביחס לאופן העברת המכתב בדבר הפסקת העבודה לא הניחה תשתית לקביעה כי ההודעה הגיעה ליעדה. גזבר המועצה טען כי המכתב הועבר לאיש הארכיב שהיה אמור להעבירו ליעדו וזה הודיע לו כי עשה כן. כבר צוין לעיל שאותו איש ארכיב לא זומן למתן עדות ועדות הגזבר נותרה מפי השמועה בהיבט זה. בפועל איש מהעדים שהופיעו בפניי לא ידע לומר מתי קיבל התובע או מי מטעמו את ההודעה וכיצד.

עוד תמהני מדוע הודעה כה "דחופה", כפי שזו הוצגה על ידי הנתבעת, ביחס להסכם שעניינו תשלום של כספי ציבור בהיקף של מאות אלפי שקלים ואפשר שלמעלה מכך, נמסרת באופן המתואר ולא באופן שנקבע בהסכם שבין הצדדים או בכל מתווה אחר, שניתן יהיה על פיו לברר כהלכה מתי נמסרה הודעת הביטול הנטענת.

למעלה מן הנדרש: סעיף 2 להסכם קובע שזכות הביטול אשר הוקנתה לנתבעת בסעיף 6 להסכם, כלל אינה חלה על השלב ההסכמי בו נסרקות בקשות הבניין לשנים 2004 - 2015.

על כן, גם אילו היה עולה בידי הנתבעת להוכיח שהודעת הביטול הנטענת נשלחה כדין, הרי שלא היה בה כדי לסייע לוועדה בכל הנוגע לבקשות הנוגעות לשנים 2004 - 2015. מאחר ובקשות אלה הן הבקשות היחידות בגינן מצאתי לחייב הנתבעת בתשלום התמורה לתובע, הרי שהתוצאה המשפטית והעובדתית של הדברים זהה.

29. טענת התובע לעשיית עושר ולא במשפט:

הגם שמצאתי טעם בטענות הנתבעת לפיהן לא הוברר כיצד ניתן היה לטעון לעילה זו במסגרת כתב תביעה שהוגש במקור בסדר דין מקוצר הרי שאתייחס לסוגיה בקצרה.

על מנת לבסס חובת השבה בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט נדרשים התגבשותם של שלושה תנאים מצטברים: התעשרות; ההתעשרות באה על חשבון הזוכה; ההתעשרות התקבלה ע"י הזוכה שלא על פי זכות שבדין.

(ר' למשל: ת.א. 4757-07-09  (מחוזי – מרכז) פייר גליו בע"מ ואח' נ' פטיטו בע"מ (ניתן ביום 17/5/12); רע"א 502/04 Buffalo Boots GMBH נ' גלי - רשת חנויות נעליים, גלי השלום, פד"י נח(5) 487 (2004)).

טענת התובע לעשיית עושר ולא במשפט הייתה עשויה להיות רלבנטית אילו היה עולה בידי התובע להוכיח את שימוש הנתבעת בקבצים שנסרקו על ידי התובע או מי מטעמו אך לא הוטמעו.

פרט לעצם העלאת הטענה בלשון כללית וסתמית בכתב התביעה לא עלה בידי התובע להוכיח איזה מהתנאים הנדרשים לגיבוש עילה זו (שלטענת הנתבעת הוא עצמו חזר בו ממנה במסגרת התגובה לבקשת הרשות להגן). עדות מר מוניר לפיה הנתבעת משתמשת בקבצים שנסרקו היא עדות יחידה של בעל דין או מי מטעמו שלא נתמכה בראיות כלשהן ונותרה כטענה בעלמא ודינה להידחות.

למען הסר ספק, כל יתר טענות הצדדים - נדחות.

סוף דבר

30. התביעה מתקבלת באופן חלקי על פי עקרונות החישוב המפורט שנקבעו בסעיף 25 לעיל. לפיכך אני מורה כדלקמן:

א) אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 688,861 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31.3.16 ועד היום.

ב) מהסכום המתקבל בס"ק (א) יש להפחית את שני התשלומים בסך 100,000 ₪ (כולל מע"מ) ששולמו על ידי הנתבעת כשיעורם במועד תשלומם בפועל (ביום 20.12.16 וביום 20.1.17).

ג) התובע ימציא לנתבעת, על דרך של מסירה אישית לבא כוחה, חשבונית מס ערוכה כדין על יתרת החיוב שתתקבל לאחר ביצוע התחשיב הנ"ל וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ד) הנתבעת תשלם לתובע את יתרת החיוב לתובע, באמצעות ב"כ, וזאת בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא לבא כוחה חשבונית המס האמורה, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד המצאת החשבונית ועד לתשלום המלא בפועל.

אצפה כי בשים לב לזמן השיפוטי הרב שכבר הוקדש לתיק זה, יעלה בידי הצדדים לערוך התחשיב על פי העקרונות הנ"ל ללא צורך בהכרעה שיפוטית נוספת וניתן יהיה ליתן פסיקתא מתאימה במקרה הצורך.

לעניין ההוצאות -

בהינתן סכום התביעה אל מול הסכום שנפסק בסופו של יום, מספר הישיבות, בקשות הביניים שלא נקבעו הוצאות ספציפיות בעת ההכרעה בהן, והתנהלותם הכוללת של הצדדים במסגרת ההליך כעולה מהתיק האלקטרוני והחלטות הביניים - אני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך 20,000 ₪ ובנוסף לכך בשכר טרחת עורך דינו בסך כולל של 40,000 ₪.

שני סכומים אלה ישולמו לתובע באמצעות ב"כ בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"א, 22 יולי 2021, בהעדר הצדדים.