1. לפניי בקשת התובע לצירוף החלטת רשות החשמל מיום 24.7.2017 על עדכון "ספר אמות המידה" כראיה לתיק.

רקע

1. תיק זה עניינו בתביעה כספית, בגין נזקים שאירעו לתובע בעקבות שריפה שפרצה בביתו ביום 18.9.2017. לטענת התובע, האחראית לשריפה היא הנתבעת, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן – "חברת החשמל").
2. הצדדים חלוקים, בין השאר, בשאלה מהו המוקד שממנו פרצה השריפה, וכן בשאלת אחריותה של חברת החשמל לאותו "מתקן חשמלי", אותו חלק במערכת החשמל, יהא אשר יהא, שבעקבות כשל בו פרצה השריפה.
3. המחלוקת היא גם בשאלה היכן עובר קו הגבול – אם יש קו גבול ברור שכזה בתוך מערכת רציפה אחת – בין מה שמוגדר מתקן חשמלי שבאחריות של "הספק", חברת החשמל, לבין מה שמוגדר כמתקן חשמלי שבאחריותו של "הצרכן", התובע.

"ספר אמות המידה"

1. "ספר אמות המידה" הוא מסמך שתפקידו הסדרה ופיקוח בתחום משק החשמל, בהתאם להוראות סעיפים 17(ד), 30(2) ו-33 לחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996 (להלן – "חוק משק החשמל"). ומכאן, בהיותו המסמך המחייב לעניין הוראות הקשורות לתחום החשמל, חשיבותו לענייננו.

ספר אמות המידה מתעדכן מעת לעת על ידי רשות החשמל, גוף סטטוטורי הפועל מכוחו של פרק ד' לחוק משק החשמל, והאמון, בין השאר, על עדכונו של ספר אמות המידה.

הבקשה להגיש את המהדורה המאוחרת של ספר אמות המידה

1. במסגרת הראיות שהגישה לתיק צירפה חברת החשמל את ספר אמות המידה במהדורתו מחודש יולי 2014 (להלן – "מהדורת 2014 של ספר אמות המידה" או "מהדורת 2014"). לטענת חברת החשמל מהדורה זו של הספר היא זו שהייתה רלוונטית למועד פרוץ השריפה נושא ענייננו.
2. תוך כדי פרשת ההוכחות, ולמעשה לקראת סיומה, עתרו באי כוחו של התובע כי יתאפשר להם להגיש ראיה חדשה, בדמות ספר אמות המידה של חברת החשמל בנוסח התואם החלטה על עדכונו שהתקבלה ביום 24.7.2017 (להלן – "המהדורה המאוחרת של ספר אמות המידה" או "המהדורה המאוחרת").
3. להשלמת התמונה – בזמן שחלף בינתיים התעדכן ספר אמות המידה עוד כמה וכמה פעמים. לצורך החלטה זו יכונה הנוסח האחרון של הספר "המהדורה העכשווית של ספר אמות המידה"
4. לטענת התובע, מהדורת 2014 אינה המהדורה הרלוונטית לענייננו. ההבדל בינה לבין המהדורה המאוחרת, שאותה מבקש התובע להגיש כעת, מהותי, ומצדיק הגשתו של המהדורה המאוחרת, אף אם באיחור.
5. וביתר פירוט –

בפרק ההגדרות של מהדורת 2014 של ספר אמות המידה, היא המהדורה שהגישה כאמור חברת החשמל, מוגדר:

"'מתקן חשמל של ספק' – מתקן חשמלי שבבעלות ספק שירות חיוני עד הדקי המונה של מיתקן חשמל פרטי"

על פי המהדורה המאוחרת של ספר אמות המידה, אשר פורסמה בהתאם להחלטתה של רשות החשמל מישיבה 522, שהתקיימה בתאריך 24.7.2017, השתנתה ההגדרה הרלוונטית.

במהדורה המאוחרת מופיעה הגדרה כדלקמן:

"'מיתקן (כך במקור – י"ה) של ספק שירות חיוני' – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר".

1. לטענת התובע, יש לאפשר לו להגיש את המהדורה המאוחרת לצורך גילוי האמת; התובע טוען כי נוסח מהדורה זו, ולא הנוסח של מהדורת 2014, הוא הנוסח הרלוונטי למועד השריפה.
2. מעבר לכך, ממשיך וטוען התובע, צירוף מסמך זה לא יקשה יתר על המידה על חברת החשמל; האיחור בהגשת המסמך נבע מקושי אובייקטיבי באיתורו, שהתאפשר אחר חיפוש מעמיק מצד התובע, ונוכח הצגת מסמך לא רלוונטי ומטעה (בדמות מהדורת 2014) בחוסר תום לב מצד חברת החשמל.
3. עוד מפנה התובע ל"מקרא למפתחות אמות המידה", שם נכתב "'תחולה' – תאריך כניסתה לתוקף של אמת המידה המקורית". מהגדרה זו מסיק התובע (בהבהרה שהגיש לתיק) כי למעשה תחולתה של ההגדרה ששונתה במהדורה המאוחרת הוא רטרואקטיבית.
4. חברת החשמל מתנגדת מכול וכול לצירוף הראיה הנוספת. זאת, הן מפני שהיא חולקת על תוקפה של המהדורה המאוחרת במועד השריפה, הן מפני שהיא סבורה שאין הצדקה שבדין לאפשר הגשתה של הראיה באיחור.

הכרעה ונימוקיה

1. אקל על הקורא, ואקדים בקצרה הכרעתי – טענותיה של חברת החשמל באשר לכך שמהדורת 2014 היא המהדורה שהייתה בתוקף במועד קרות השריפה מקובלות עליי. חרף האמור, החלטתי לקבל את הראיה הנוספת, וזאת לצורך מצומצם, של הוכחת שינוי המדיניות בזמן שחלף.
2. אמות המידה הן "חיקוק", וככאלה נכנסות לתוקף רק ביום פרסומן ברשומות
3. אין חולק כי הודעה על תיקון אמות המידה לנוסח המהדורה המאוחרת, שכעת מבקש התובע לצרפה לתיק, פורסמה ברשומות, בקובץ תקנות 7973, רק ביום 26.3.2018 – דהיינו רק אחר מועד אירוע השריפה שעליו נסובה התביעה הנדונה בתיק זה.
4. מה המועד הקובע לעניין כניסת התיקון לתוקף אפוא: מועד ההחלטה במליאתה של רשות החשמל (קודם לשריפה) או מועד הפרסום ברשומות (אחר השריפה)?
5. סעיף 21 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע:

"שעת תחילת תקפו של חיקוק היא בשעה 00.01 של יום תחילתו".

סעיף 3 לחוק הפרשנות מגדיר:

"'חיקוק' - חוק או תקנה"

המונח "תקנה" מוגדר גם הוא בהמשך אותו הסעיף:

"'תקנה' – הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת-פעל תחיקתי"

1. הגדרת המונח "הוראה בת פועל תחיקתי" נדונה בע"פ 213/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' אלכסנדרוביץ פ"ד יא 695 (1957), שם נקבע מפי כבוד השופט יואל זוסמן כי:

"סימני ההיכר של תקנה כזו שניים הם:

ראשית – כי תקבע התקנה נורמה משפטית, ותביא בדרך זו לשינוי במשפט הנוהג במדינה.

ושנית – כי תהא זאת נורמה כללית או 'מופשטת', היינו נורמה המופנית אל הציבור כולו, או לפחות אל חלק בלתי מסוים ממנו".

1. אמות המידה – למצער החלק נושא ענייננו (הגדרת "מתקן חשמל" או "מתקן של ספק שירות חיוני"), ולמצער בכל הקשור ליישומו של חלק זה לשם הטלת חובות ואחריות למתקני חשמל – עונות על שני סימני ההיכר המזהים "הוראה בת פועל תחיקתי":
2. ספר אמות המידה הוא מסדיר נורמות משפטיות (דהיינו, כללים מחייבים ואכיפים, לרבות תקנים וכללי שימוש, אספקה, תחזוקה ואחריות הקשורים לאותם מתקני חשמל נושאי ענייננו, וכיוצא באלה).
3. בנוסף, ספר אמות המידה מופנה לציבור הרחב, ובתוכו כל הגורמים הקשורים למשק החשמל – מהגורמים המייצרים, המספקים, המוליכים, האוגרים, ויתר מבצעי ה"פעילות" כהגדרת המושג בחוק משק החשמל, ועד לאחרון הצרכנים.
4. חברת החשמל אף הפנתה לשתי פסיקות הקובעות מפורשות כי אמות המידה הן בגדר "תקנה בת פועל תחיקתי" (ת"א (שלום חי'): 8674-02 חישולי כרמל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (06.05.2010); ת"א (שלום י-ם) 16515-08 סרצ'י-מכבסת לבנון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (06.06.2012)).
5. נראה גם כי לא בכדי קובע סעיף 33(א) לחוק משק החשמל כי אמות המידה אכן טעונות פרסום ברשומות.
6. גם לשון החלטתה של מליאת הרשות מלמדת שהפרסום ברשומות הוא שלב מחייב
7. אצטט מסעיף 6 להחלטת מליאת רשות החשמל בישיבה 522 מיום 24.7.2017, שבה אושר הנוסח המאוחר של אמות המידה:

"...עם קבלת ההחלטה על פרקים אלו בכוונת הרשות להעביר את הפרקים לפרסום ברשומות...".

1. לשון ההחלטה מלמדת (כפי שניתן ללמוד מהחלטות אחרות של רשות החשמל) כי הפרסום ברשומות אינו עניין דקלרטיבי גרידא: חלק מפורש מן ההחלטה הוא הבאתו של הנוסח "החדש" של אמות המידה (שכבר עבר את השלבים הקודמים – פרסום החלטה לשימוע ודיון זה, שהוא לאחר השימוע) לשלב הבא והאחרון בדרך להפיכתו לנורמה מחייבת – שלב הפרסום ברשומות.
2. ודייק: רשות החשמל אינה חברת החשמל. רשות החשמל היא הגורם הממשלתי המסדיר את משק החשמל והמפקח, בין השאר, על חברת החשמל. החלטת הרשות על שינוי אמות המידה אינה החלטה פנימית של חברת החשמל, ועל כן מצופה כי החלטה זו ראשית תתפרסם באופן מסודר, כפי שאכן קובע חוק משק החשמל כי ייעשה, ורק אז תחייב.
3. לעדכון אמות המידה אין תחולה רטרוספקטיבית
4. כאמור לעיל, מצאתי כי נכון יהיה לראות בספר אמות המידה "חיקוק" בהיותו מכיל הוראות בנות פועל תחיקתי לכל דבר ועניין.
5. הכלל הוא כי הוראת חקיקה חלה מכאן ולהבא:

"כלל גדול בפרשנות חוקים הוא כי חזקה על הוראת חוק שהיא מכוונת לעתיד לבוא ולא למפרע, אלא אם-כן משתמעת הוראה למפרע במפורש או באופן ברור מן החוק" (ע"א 27/64 בדר נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, פ"ד יח(1) 295, 300 (1964)).

(ולהרחבה: אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני: פרשנות החקיקה, פרק שמיני: החזקה נגד תחולה למפרע (רטרוספקטיביות) (1993) (להלן – "פרשנות במשפט")).

1. אף אם לא הייתי מגיע למסקנה שאמות המידה הן "דבר חקיקה" לכל דבר ועניין, לא הייתי יכול לקבל בנקל את עמדת התובע. פרשנות שלפיה החליטה רשות החשמל, ביום בהיר אחד, לשנות את גבולות אחריותו של "ספק חשמל" (קרי, לפחות לענייננו: של חברת החשמל) באופן משמעותי, למפרע ובדרך אגב, אינה סבירה.

פרשנות שכזו נוגדת עקרונות יסוד בסיסיים, ועל כן שמורה למקרים חריגים שבחריגים (לעניין זה: פרשנות במשפט, עמ' 621-619).

1. "המקרא למפתחות אמות המידה" אינו אלא מקרא; אין ללמוד ממנו על תחולה רטרוספקטיבית
2. התובע טוען כי מסמך אמות המידה המאוחר עצמו מלמד שהכוונה בתיקון ההגדרות באמות המידה הייתה לתיקון רטרואקטיבי.

התובע מפנה למקרא למפתחות אמות המידה בנוסח המאוחר ולפיו "תחולה" מוגדרת כ"תאריך כניסתה לתוקף של אמת המידה המקורית".

לטענת התובע פרשנות זו נסמכת גם על "התייעצות מול הלשכה המשפטית של רשות החשמל".

1. אין בידי לקבל פרשנות זאת. אנמק.
2. ראשית – למען הסדר והנוחות – אעתיק את החלק הרלוונטי מספר אמות המידה כפי שפורסם ברשומות וכפי שניתן למוצאו גם במאגרים האלקטרוניים (מטעמי נוחות וזמינות העתקתי את נוסח המהדורה העכשווית של ספר אמות המידה).
3. אחר תוכן העניינים מופיע מה שמוכתר בכותרת "מקרא למפתחות אמות המידה", כדלקמן:

1. מייד לאחר ה"מקרא למפתחות אמות המידה" נפתח סימן א' לפרק א' של אמות המידה, ובראשו טבלה המכילה רשימת עדכונים כדלקמן:

1. השוואה של ה"מקרא למפתחות אמות המידה" לטבלה הפותחת את פרק א', כמו גם לטבלאות אחרות הפותחות פרקים, סעיפים וסימני אמות מידה אחרים בספר אמות המידה, מלמדת כי טבלאות אלו הן הן ה"מפתחות". תכליתו של ה"מקרא" היא הסבר העמודות בראש אותן ה"מפתחות"-טבלאות.
2. כך, תחת עמודת "פרק" מופיע שם הפרק; תחת "סימן" – שם הסימן; תחת "אמת מידה" – שמה ומספרה של אמת המידה, וכן הלאה.
3. העמודות הבאות הן: "תחילה", "מועד החלטה", "ישיבה", "החלטה".

השוואתן של עמודות אלה לטבלה מלמדת שתחת עמודות אלה צוינו (ואלך מן הסוף להתחלה): מספר ההחלטה שלפיה תוקן נוסח אמות המידה; מספר הישיבה של מועצת הרשות שבה התקבלה ההחלטה; מועד ההחלטה, דהיינו התאריך שבו התקיימה הישיבה והתקבלה ההחלטה על העדכון; וה"תחילה", דהיינו תאריך כניסתו של העדכון לתוקף, מקום שנקבע בהחלטת הרשות תאריך מאוחר לכניסתו לתוקף.

1. ולבסוף, העמודה האחרונה בטבלה היא עמודת ה"סטטוס" – שעניינה ציון האם מדובר בהחלטה על אישור סעיף אמת מידה חדש, או שמא על השעיית תוקפו של סעיף אמת מידה.
2. ה"מקרא למפתחות אמות המידה", כשמו, אינו אלא מקרא: הוא מסביר מה מצוין ב"מפתחות", כלומר בטבלאות המפוזרות בספר.
3. אודה על האמת, ההגדרה שניתנה במקרא ל"תחילה" – "תאריך כניסתה לתוקף של אמת המידה המקורית", אינה מן המוצלחות. דומה שחוסר בהירות זה עומד בבסיס הבנתו המוטעית של התובע.

מהקשר הדברים נראה שהכוונה בהגדרה זו היא – כפי שנכתב על ידי לעיל – "תאריך כניסתו של העדכון לתוקף, מקום שנקבע בהחלטת הרשות תאריך מאוחר לכניסתו לתוקף". הא ותו לא.

1. נוסח המקרא שבמהדורה המאוחרת משובש גם כך
2. לגבי מסמך המהדורה המאוחרת שאותו מבקש התובע להגיש (כנוסחו המפורסם בקובץ תקנות 7973), ובו מבקש התובע להיתלות, הרי שבמסמך זה המקרא למפתחות אמות המידה נחזה לא רק כ"בלתי מדויק". במקרא כפי שהוא מופיע במסמך זה נפלו שיבושים בולטים וניכרים לעין.
3. לשם הדגמה, אעתיק את המקרא ואת עמודות טבלת המפתח המקבילה במהדורה המאוחרת (כפי שהוגשו על ידי חברת החשמל בתגובתה השנייה לבקשה, מיום 23.12.2021):

(המקרא למהדורה המאוחרת)

(העמודות בטבלת-המפתח במהדורה המאוחרת)

1. ניתן לראות כי במסמך המהדורה המאוחרת מוחלף הביטוי "תחילה" המופיע בראש העמודה בטבלה, בביטוי "תחולה" במקרא. כן מוחלף הביטוי "מועד ההחלטה" בטבלה, בביטוי "עדכון" במקרא.
2. אין מנוס מלהודות, "המקרא למפתחות אמות המידה" רחוק מלהיות מופת לניסוח ולדיוק, ורחוק מלהיות מקור להסקת מסקנות מרחיקות. מקרא זה לא הועבר בשלוש עשרה נפות טרם פורסם, לא הוגה בדקדוק, ונראה ש"חלו בו ידיים".
3. השיבושים דלעיל תוקנו בינתיים, אולם גם המהדורה העכשווית של ספר אמות המידה אינה חפה משיבוש. בנוסח טבלת המפתח של המהדורה העכשווית של ספר אמות המידה (סעיף 33 לעיל) קיימת טעות נוספת – לגבי העדכון ה-13 במספר בטבלה, החלטה 10 מיום 23.9.19, לא מצוין אם מדובר בעדכון "מאושר" או "מעוכב".
4. עדכון נוסח המהדורה המאוחרת כלל אינו מופיע בטבלה שממנה מנסה התובע ללמוד
5. ואם בכל אלה לא די: בטבלת המפתח הפותחת את פרק א', כלל לא נזכרת אותה החלטה שהתקבלה בישיבה 522 מיום 24.7.2017. החלטה זו היא ההחלטה שבה אושר נוסח המהדורה המאוחרת של ספר אמות המידה, שכעת מבוקש להגישו כראיה נוספת.

ההחלטה האמורה אינה מצוינת, לא בטבלת המפתח בנוסח המהדורה המאוחרת גופו וגם לא בטבלת המפתח בנוסח המהדורה העכשווית של ספר אמות המידה.

מסקנה משפטית: מהדורת אמות המידה הקובעת למועד הרלוונטי היא מהדורת 2014

1. המסקנה המשפטית העולה מכל האמור היא כי טענת התובע, ולפיה המהדורה המאוחרת של אמות המידה היא זו שהייתה בתוקף ביום השריפה, אינה נכונה.
2. כאמור, אירוע השריפה התרחש ביום 18.9.2017; המהדורה המאוחרת נכנסה לתוקפה רק עם פרסומה ברשומות, ביום 26.3.2018, ואין כל מקום לייחס לשינוי ההגדרה בה תחולה למפרע.
3. יש לקבל אפוא את עמדתה של חברת החשמל, אשר הגישה מלכתחילה את מהדורת 2014, היא המהדורה שהייתה בתוקף קודם לאירוע השריפה.

חרף האמור, תתקבל הראיה לצורך אחד בלבד – הוכחה כי המדיניות שונתה בזמן שאחר השריפה

1. ואף על פי כן, מצאתי לקבל את מסמך המהדורה המאוחרת שהתובע ביקש להגישו. זאת, רק לצורך טענה אחת העומדת בפיו של התובע, ואשר למעשה נשמעה אגב הדיון בעל פה בהגשת המסמך.
2. אין ספק כי בשלב מסוים (אף אם מאוחר למועד השריפה) מצאה רשות החשמל לעדכן את הוראות אמות המידה באשר להגדרת מתקן שבאחריות ספק.

על עובדה זו אין חברת החשמל חולקת גם כך. ובכל אופן, הואיל ואיש מן הצדדים לא הגיש את נוסח אמות המידה העכשווי (וגם בעניין זה המחדל הוא של התובע ולא של חברת החשמל) נכון יהיה לאפשר להגיש את החלק הרלוונטי מן המהדורה המאוחרת כראיה לאותו עדכון מאוחר.

1. נתתי דעתי על כך שיכול וההכרעה בתיק זה תיסוב סביב שאלת האחריות על אותו "אזור דמדומים" שלפי מהדורת 2014 אינו מוגדר כ"מתקן" שבאחריותה של רשות החשמל, אולם כעולה מעדותו של המומחה שנשמעה בתיק הוא גם אינו בשליטתו המחולטת של הצרכן. שינוי המדיניות, גם אם אחר המועד הרלוונטי לשריפה, יכול ותהיה לו השלכה על ההכרעה בתיק (ויכול כמובן גם שלא תהיה לו כל השלכה).
2. הגשת מסמך המהדורה המאוחרת – כאמור: רק על מנת שילמד כי בשלב מאוחר יותר שונתה ההגדרה הרלוונטית – לא תפגע יתר על המידה בהגנתה של חברת החשמל, ולא תטיל עליה מאמץ מיוחד והוצאות יתרות. שמורות לחברת החשמל כל הטענות בעניין, שאותן תוכל ממילא לפרט בסיכומיה.

ראוי אפוא לא למנוע מן התובע למצער את הטענה בעניין זה, חרף מחדלו, ולו נוכח האפשרות שהראיה תקדם בירור צודק של האמת (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477, (1966); רע"א 2715/13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל (28.11.2013)).

1. אכן, צודקת חברת החשמל בטענתה כי ראוי היה להגיש את מלוא החומר הרלוונטי במסגרת ראיות התובע. לא היה מקום "לגלות ראיה" בשיהוי, מקום שמדובר במסמכים שניתן להורידם גם מן המרשתת, ובהתייעצויות ובירורים שניתן היה לבצע, וצריך היה לבצע, מבעוד מועד.
2. ועם זאת, ולו לשם אותה מטרה שהנחתה אותי לקבל ראיה חדשה זו, ותוך ריפוי המחדל בהוצאות, אקבלה.

הוצאות והוראות להמשך

1. אחר שהתרתי את הגשתה של הראיה הנוספת, ובשים לב לאמור לעיל, מצאתי כי נכון יהיה לחייב את התובע בהוצאות.

זאת, הן בשל האיחור בהגשת הראיה כאמור, והן בשל ביטויים חוזרים ונשנים, מיותרים וגם בלתי נכונים, לרבות האשמה חוזרת בחוסר תום לב דיוני, כלפי התנהלותה של חברת החשמל באמצעות בא כוחה. ייאמרו הדברים מפורשות: התנהלותה הדיונית של חברת החשמל, ושל בא כוחה עו"ד שמיר, הייתה הגונה והוגנת.

נתתי דעתי על כך שחברת החשמל הגישה מסמך תגובה ביום 23.12.2021 בלא שנטלה לכך רשות מבעוד מועד, ואולי הייתה זו "התקלה הדיונית" היחידה מצידה של חברת החשמל, שבוודאי לא מגיעה לכדי חוסר תום לב. גם בכך אתחשב.

1. התובע ישלם לנתבעת סך של 1,000 ₪ הוצאות הבקשה.

הראיה הנוספת מתקבלת לתיק, כפוף להערותיי באשר לתכלית קבלתה.

1. סיכומי התובע יוגשו עד ליום 26.1.2022.

סיכומי חברת החשמל יוגשו עד ליום 27.2.2022.

הסיכומים יכילו עד 12 עמודים, בריווח ועימוד מקובל, ואליהם ניתן לצרף כל מסמך שהתקבל כראיה בתיק.

אפשרתי לצדדים סיכומים בהיקף רחב יחסית, אצפה כי רוחב היריעה ינוצל לפריסה בהירה וסדורה של הטענות.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ב, 26 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.