המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ולביטול צו הריסה מנהלי שניתן בתאריך 6.8.2018 בקשר לעבודות בניה בחלקה 49 גוש 18566 בטמרה (להלן – "צו ההריסה" ו-"החלקה" בהתאמה).

עפ"י המפורט בצו ההריסה, העבודות כוללות הכשרת קרקע בשטח של כ-570 מ"ר, יציקת שתי רצפות בטון מצפון ומדרום לחלקה, בניית סככה בשטח של כ-100 מ"ר בשטח הרצפה הדרומית, בניית מבנה מאיסקורית בשטח של כ-140 מ"ר בשטח הרצפה הצפונית, בניית מבנה בשטח של כ-15 מ"ר בצמוד למבנה הצפוני (להלן – "העבודות").

בעקבות הבקשה ובהתאם להחלטתי הגיש המבקש השלמה והבהרה בקשר לזכויות שלו בחלקה, ממנה עולה כי הוא המחזיק בחלקה מכוח הסכם שכירות שנחתם עם בעלי החלקה.

המבקש מלין בבקשתו על כך כי לצו ההריסה לא צורפו מסמכים שיאפשרו לו להתגונן מפניו. עוד טוען המבקש, כי בצו ההריסה נפל פגם מהותי משום שאין בו כל התייחסות לשאלת האכלוס.

לאחר ששקלתי טענות המבקש נחה דעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה או בקיום דיון במעמד הצדדים.

צו ההריסה ניתן עפ"י סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – "החוק") שקובע כדלקמן:

"ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור".

מלשון הסעיף אנו למדים, כי שאלת האכלוס רלוונטית רק למקרה בו מדובר בעבודות אסורות לגבי בית למגורים – ולא זה המצב במקרה דנן.

ראשית כל יצוין, כי המבקש אינו טוען בבקשה או בתצהיר מטעמו כי העבודות מתייחסות לבית למגורים. שנית, מהסכם השכירות שצורף לבקשה עולה, כי החלקה הושכרה למבקש למטרה מסחרית לניהול עסק של פירות וירקות (או כל עסק חוקי אחר). לפיכך ברי כי העבודות בוצעו למטרה זו ולא למטרת מגורים. גם אופי העבודות המתוארות בצו ההריסה מתיישבות עם המסקנה כי לא מדובר בבניית בית למגורים.

אשר על כן, אני דוחה את טענת המבקש לגבי 'הפגם' המתייחס לשאלת האכלוס.

מעבר לכך, צו ההריסה כולל את כלל הפרטים המנויים בסעיף 221(ג) לחוק, ואין כל חובה עפ"י חוק לצרף לצו ההריסה מסמך כלשהו, ולכן אין מקום לביטול או לעיכוב ביצוע הצו מחמת כך שלא צורפו לו מסמכים.

לסיום, המבקש אינו טוען כי יש בידיו היתר לביצוע העבודות, אינו חולק על מהות או היקף העבודות, ואינו טוען לפגם אחר בצו ההריסה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביטול או לעיכוב צו ההריסה על הסף.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ המבקש.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ח, 27 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.