11 נובמבר 2018
לפני:
כב' הרשמת מרב חבקין
התובעת: | ג'מה רמירז |
- |
הנתבע: | לאה זלוצנקו |
החלטה
לאחר עיון בבקשת התובעת לקבוע מועד לשמיעת עדותה המוקדמת קודם למועד טיסתה ובתגובת הנתבעת המתנגדת לכך וכן בתשובת התובעת להלן החלטתי:
- הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.
- בעת הפעלת שיקול דעת זה, יש לבחון מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.
- לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי בנסיבות הקיימות אין מקום להיעתר לבקשת התובעת לשמוע את עדותה קודם למועד הטיסה ביום 25/11/18 ויש להיעתר לבקשה חלקית באופן בו תישמע העדות המוקדמת במועד מאוחר יותר כמפורט להלן.
- אני בדיעה כי קביעת דיון קודם ליום 25/11/18 משמעותה פגיעה בלתי מבוטלת בזכותה של הנתבעת להיערך כראוי לדיון ולחקירת התובעת במסגרת עדות מוקדמת. זאת אל נוכח הנסיבות שהועלו בתגובת הנתבעת, אשר מגובות במסמכים רפואיים.
- מדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות, אשר עיקרן העובדה כי הנתבעת היא אישה מבוגרת בת 91 שעל פי הנטען בבקשה זקוקה לסיוע בניהול משק הבית ומתקשה בתקשורת, כמו גם העובדה כי בתה של הנתבעת, אשר לפי הנטען סייעה לאימה בניהול ענייניה, לרבות הקשר עם התובעת, חלתה ורק לפני זמן קצר שוחררה מביה"ח לאחר אשפוז ארוך תוך שהיא נזקקת לטיפול שיקומי ואף מונה לה אפוטרופוס לגוף.
- נסיבות אלה לכל הדעות אינן נסיבות שגרתיות. מה שיכול להיחשב פרק זמן סביר יחסית במקרה רגיל, עשוי להיות פרק זמן שאינו סביר כלל במקרה אחר לנוכח נסיבותיו המיוחדות.
- אשר לטענת התובעת כי לנתבעת לא מונה אפוטרופוס, אין הכרח, כי לנתבעת ימונה אפוטרופוס על מנת שבית הדין יגיע למסקנה, כי במצב הדברים הקיים ראוי וצודק לאפשר לה פרק זמן ארוך יותר לצורך היערכות לדיון העדות המוקדמת. דבר זה על פני הדברים גם אפשרי לנוכח העובדה כי התובעת הצליחה לדחות את טיסתה פעם אחת ואין מדובר בטיסה שתואמה עם הרשויות במסגרת פרוייקט יציאה מרצון.
- עוד יש לציין, כי לא נעלם מעיני שגם בבקשת התובעת צוין שהיא נדרשת לעזוב את ישראל בין היתר בשל מצב בריאותי רעוע של ביתה. ברם, לא זו בלבד כי לא צורפו מסמכים רפואיים לתמיכה בטענה זו, אלא שהנושא לא צוין כלל בתשובת התובעת שהוגשה היום. בתשובה זו הודגשו מחדלי הצד שכנגד לשיטת התובעת.
- אינני סבורה כי זו העת לדון במחדלים הנטענים. למען הסדר הטוב, יצוין כי לשני הצדדים טענות הדדיות בהתייחס למחדלים פרוצדורליים. מחדלים כאלה או אחרים, ככל שקיימים, ניתנים על פי רוב לפיצוי בדרך של פסיקת הוצאות. עם זאת, מתן אפשרות להיערכות נאותה לחקירתה הנגדית של התובעת היא חלק מזכותה של הנתבעת לקבל את יומה בבית הדין ולא ניתן יהיה לתקן את הנזק שעשוי להיגרםם לה אם לא יינתן לה פרק הזמן ההולם לאור נסיבותיה האישיות המיוחדות. כן יש לקחת בחשבון, כי הנזק שייגרם לצד שכנגד הוא לכל היותר נזק כספי של הצורך לדחות את מועד הטיסה.
- לסיכום, באיזון הראוי בין האינטרסים של שני הצדדים במקרה זה אני קובעת כי דין הבקשה לשמיעת העדות להתקבל חלקית באופן בו העדות תישמע לפניי ביום 6/1/19 שעה 13:30.
- על התובעת לדחות את מועד טיסתה ולהגיש לתיק בית הדין את כרטיס הטיסה החדש עד ליום 2/12/18 אחרת יבוטל הדיון שנקבע.
- כמו כן, בתוך 30 ימים לאחר הדיון ב"כ התובעת יגיש לתיק בית הדין אישור רשמי המעיד על עזיבת התובעת את ישראל אחרת עשוי בית הדין למחוק הליך זה תוך חיוב בהוצאות לרבות לטובת אוצר המדינה.
- התיק יובא לעיון ביום 3/12/18 לבדיקת הגשת כרטיס טיסה.
ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ט, (11 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
