1. ב-29/8/18 הוגשה תביעת התובעת כנגד שתי נתבעות.

התובעת, שהינה חברה העוסקת בייבוא, ייצור ומכירה של חומרי גלם להכנת תערובות למשק החי, הזמינה מטען מסוג "גלוטן פיד" מארה"ב, וזה הובל לנמל חיפה באוניה "גריקוס".

לטענת התובעת, בעת פריקת המטען בנמל חיפה ב-5/9/15, התגלה כי חלק מהמטען שרוף ו/או פגום, וניתנה על-כך הודעה לנתבעת 1 (להלן: "הפניקס"), אשר שלחה שמאי מטעמה לבדיקת המטען.

התובעת ציינה כי המטען נבדק על-ידי שמאי מטעמה, וכן על-ידי שמאי מטעם הפניקס. המטען נבדק גם על-ידי מומחה לבדיקת מזון לבעלי-חיים, שקבע שהמטען פגום.

לטענת התובעת, המטען נפרק והועבר חלקו למחסן "תערובות הצפון" בכפר אכסאל (להלן: "מחסן תערובות הצפון" או "מחסן חמיס"), וחלקו למחסני התובעת.

לטענת התובעת, ב-28/10/15 פרצה שריפה במחסני "תערובות הצפון", שגרמה לנזק למטען של התובעת שאוחסן שם.

עוד טוענת התובעת, כי ב-3/11/15 וב-8/11/15 פרצו שריפות במחסן התובעת, שגרמו לנזק לאותו חלק של המטען שאוחסן במחסן התובעת (להלן: "מחסן התובעת" או "מחסן מילואות").

התובעת טוענת כי על-מנת להקטין את הנזק, היא מכרה את כל המטען, הן זה שהיה במחסן "תערובות הצפון", והן זה שהיה במחסן שלה, במחיר מופחת.

בכתב התביעה טוענת התובעת כי היתה מבוטחת בפוליסה ימית אצל הפניקס, וכי פוליסה זו מכסה גם נזקים שאירעו בטווח של 180 יום ממועד פריקת האוניה, וכן נטען על-ידי התובעת כי אם ייקבע שהנזק שנגרם למטען, אין מקורו בהובלה ימית, אזי הנזק מכוסה על-ידי הפוליסה שהוציאה הנתבעת 2 (להלן: "ביטוח חקלאי").

התובעת טענה כי נזקיה הינם בסכום של 6,906,722 ₪, והיא תבעה את שתי הנתבעות יחדיו.

2. התביעה נדונה בפני כב' השופטת למלשטריך-לטר, והופנתה להליך של גישור, אשר במסגרתו הגיעו התובעת וביטוח חקלאי להסכם פשרה.

להסכם פשרה זה ניתן תוקף של פסק-דין ב-2/8/20.

בהודעת התובעת, מאותו מועד בו הוגש הסכם הפשרה, צוין כי יתרת סכום התביעה כנגד הפניקס הינה 2,998,000 ₪.

יש לציין כי במסגרת הסכם הפשרה בין התובעת לבין ביטוח חקלאי, סוכם כי הסכומים שביטוח חקלאי תשלם לתובעת הינם בגין הנזקים שנגרמו למטען במתחם של התובעת במפרץ חיפה בלבד, וכי סכום זה הינו לסילוק סופי ומוחלט של תביעות התובעת כלפי ביטוח חקלאי בקשר לתביעה בתיק 58465-08-18.

לאור פרישתה של כב' השופטת למלשטריך-לטר, הועבר התיק לטיפולי.

3. ב-2/3/21, ובעקבות בקשת הפניקס, ולאחר קבלת תגובת התובעת, ניתנה החלטה המאפשרת להפניקס לשלוח הודעה לצד ג' לביטוח חקלאי בכל הקשור בשאלת הפיצוי הנתבע בהתייחס לנזק שנגרם למטען התובעת שאוחסן במחסן "תערובות הצפון".

באותה החלטה צוין כי מטרת ההודעה הינה בירור האם גם ביטוח חקלאי, בהתאם לפוליסה שהוצאה לתובעת, מחויבת בפיצוי הנזקים שנגרמו במחסן "תערובות הצפון", כאשר יהא צורך לבדוק את תוכן הפוליסה שבין התובעת לבין ביטוח חקלאי, כמו גם את תוכן הפוליסה שבין התובעת לבין הפניקס, ובהינתן טענות הפניקס המתייחסות לביטוח כפל ולהוראות סעיף 59 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח").

4. ביטוח חקלאי הגישה ב-13/7/21 בקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף.

לטענת ביטוח חקלאי, ההודעה לצד ג' כנגדה הינה תביעה על-תנאי, והתנאי הינו שייקבע בתביעה העיקרית של התובעת כנגד הפניקס, כי פוליסת הביטוח הימי שהוצאה לתובעת על-ידי הפניקס, מכסה את הנזק הנטען בכתב התביעה בכל הקשור למחסן "תבואות הצפון".

משכך, טוענת ביטוח חקלאי כי בפוליסה שהיא הוציאה צוין מפורשות כי לא מכוסים נזקים לנכסים המבוטחים בביטוח ימי.

בהקשר לכך נטען על-ידי ביטוח חקלאי, כי הגדרת "הרכוש המבוטח" בפוליסה שהוצאה על-ידה לתובעת, כוללת נכסים בבעלות המבוטח או בשימושו או בשליטתו או בחזקתו, בעת הימצאותם בחצרים המשמשים את עסקו של המבוטח כפי שמוגדר ברשימה שבפוליסה, ותוך הוצאה מתחולה של נכסים בלתי מבוטחים.

ביטוח חקלאי הפנתה להוראות סעיף 2.7 לפוליסה שהוצאה על-ידה, ששם צוין מפורשות כי הפוליסה אינה מבטחת נכסים המבוטחים תחת פוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית/אווירית פרט לסכום עודף העולה על סכום הביטוח לפי הפוליסה לביטוח ימי/אווירי.

ביטוח חקלאי צירפה לבקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף את נוסח הפוליסה שהוצאה על-ידה לתובעת.

לאור לשון הפוליסה, נטען כי אם ייקבע שהנזק יכוסה על-ידי הפוליסה של הפניקס לביטוח הובלה ימית, אזי הנזק אינו מכוסה על-ידי הפוליסה שהוצאה על-ידי ביטוח חקלאי.

משכך אין, לטענת ביטוח חקלאי, כפל ביטוח, ואין סיכון המכוסה בשתי הפוליסות יחדיו.

5. הפניקס הגישה תגובתה בכתב לבקשה, והפנתה לפסיקה על-פיה מחיקה על הסף הינו סעד קיצוני הננקט רק במקרים יוצאי דופן כאשר אין אפשרות, ולו קלושה, שתובע יזכה בתביעתו, ולטענת הפניקס, לא זהו המקרה בכל הקשור בהודעה לצד ג' ששלחה לביטוח חקלאי.

לטענת הפניקס, סעיף 2 בפוליסה שעשתה ביטוח חקלאי לתובעת מציין כי הפוליסה לא מבטחת את הנכסים המפורטים, ובהם נכסים שבוטחו בביטוח ימי, אלא אם נכללו במפורש ברשימה שצורפה לפוליסה.

הפניקס סבורה, תוך עיון באותה רשימה שצורפה לפוליסה, כי תחת ההרחבות הכלליות של הפוליסה מצוי רכוש שהינו "רכוש מחוץ לחצרים", ועל-כן מטען של התובעת שאוחסן במחסן תערובות הצפון הינו בגדר רכוש מחוץ לחצרים, והוא מכוסה על-ידי הפוליסה של ביטוח חקלאי.

לכל הפחות טוענת הפניקס, כי יש פה שאלת פרשנות של הפוליסה, הדורשת בירור, ועל-כן אין מקום לסילוק על הסף, וודאי כאשר יש לפרש את הפוליסה לרעת המנסח, ומכל מקום יצטרך נציג ביטוח חקלאי לבוא ולהעיד ולהסביר בנוגע לתנאי הפוליסה.

עוד טוענת הפניקס, כי הנזק הספציפי שנגרם למטען של התובעת שאוחסן במחסן תערובות הצפון, נגרם כחודשיים לאחר תום ההובלה הימית, כך שאין המדובר בסיכון שקשור להובלה ימית.

הפניקס אף הפנתה לסעיף 13 לכתב התביעה, ולכך שברשימה שבפוליסה של ביטוח חקלאי מופיע תחת הכותרת "מלאים אחרים", גם מלאי ואחסון תפזורת, בהתאם לרשימה מ-29/5/15, ולטענת הפניקס האחסון במחסן תערובות הצפון לא היה חד פעמי, ונכון לעת הזו לא צורפה הרשימה מ-29/5/15, כך שלא ניתן לדעת האם המדובר במחסן שהינו בגדר אחסון תפזורת התואם לרשימה זו.

6. בתשובה לתגובה נטען על-ידי ביטוח חקלאי כי למעשה קיימות שתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה - קבלת האמור בכתב ההגנה של הפניקס על-כך שאין לנזק שנגרם במחסן תערובות הצפון כיסוי במסגרת הפוליסה של הפניקס, ובנסיבות כאלה תידחה התביעה כנגד הפניקס, ויתייתר הצורך לדון בהודעה לצד ג'.

אפשרות שניה - קביעה כי נזקי התובעת מכוסים תחת הפוליסה הימית של הפניקס, ואזי סבורה ביטוח חקלאי כי לפי הוראות סעיף 2.7 לפוליסה של ביטוח חקלאי, אין כיסוי לנזק שמכוסה בפוליסת ביטוח ימית בפוליסה שהוצאה על-ידי ביטוח חקלאי.

7. בכל הקשור לטענת הפניקס, המתייחסת להרחבה בפוליסת ביטוח חקלאי ל"רכוש מחוץ לחצרים", נטען כי הרחבה זו מוגבלת בגבולות הכיסוי הביטוחי שבפוליסה, דהיינו ההרחבה אינה חלה על נכס המבוטח בפוליסה ימית.

ביטוח חקלאי הפנתה לסעיף 5.2 לפוליסה, המגדיר מהו הרכוש המבוטח מחוץ לחצרים, ולטענתה רכוש זה לא כולל נכסים בלתי מבוטחים, כפי שהם הוגדרו בסעיף 2 לפוליסה.

לטענת ביטוח חקלאי, הרשימה שצורפה לפוליסה לא כוללת נכסים בלתי מבוטחים אשר לגביהם צוינו המילים: "לא בתוקף".

יש לציין כי אכן ברשימה מצוין מפורשות, שלא כלולים בה כלל נכסים בלתי מבוטחים, ובנוגע להרחבות כלליות לגבי נכסים שהם כן מבוטחים, קיימת הרחבה המתייחסת לרכוש מחוץ לחצרים עד לסכום מסוים, ולרכוש בהקמה והריסה עד לסכום אחר.

ברשימה בפרק 1 מופיע מהם החצרים המבוטחים, כך שאכן גם רכוש שהוא מחוץ לחצרים עד לסכום מסוים מבוטח במסגרת ההרחבה, אולם זאת לא בהקשר של נכסים שהם בלתי מבוטחים כלל.

בנסיבות אלה טוענת ביטוח חקלאי כי רכוש מחוץ לחצרים, המכוסה על-ידי הפוליסה הימית של הפניקס, אינו מכוסה בפוליסה שהוצאה על-ידי ביטוח חקלאי.

בכל הקשור לגבולות הכיסוי של הפוליסה של הפניקס, נטען כי אלה עולים על סכום התביעה, כך שאותו חריג של סכום שאינו מכוסה בפוליסת הביטוח הימי, אינו חל בנוגע לנזק הרלוונטי לתביעה זו.

בהקשר לטענה זו לא נטען אחרת על-ידי הפניקס, דהיינו לא נטען כי המדובר בנזק בסכום העולה על הסכום המכוסה בפוליסת הביטוח הימי.

8. באשר לטענה כי אם ייקבע שהנזק אין מקורו בהובלה ימית, אזי הנזק מכוסה על-ידי ביטוח חקלאי, טוענת ביטוח חקלאי כי עניין זה אינו רלוונטי לאור הסכם הפשרה שבין לבין התובעת, במסגרתו סולקו מלוא הטענות, לרבות האמור בסעיף 13 לכתב התביעה.

ביטוח חקלאי הפנתה ל-ע"א 5360/93 הסנה חב' ישראלית לביטוח בע"מ נ' סיגנה חב' לביטוח בע"מ (26/9/96) (להלן: "עניין הסנה"), ולטענתה יישום פסק-הדין בעניין הסנה משמעותו מתן תוקף לחריג בסעיף 2.7 לפוליסה שהוצאה על-ידי ביטוח חקלאי לתובעת, והמחריגה נכס המכוסה בפוליסה ימית.

בעניין הסנה, נדון מקרה שבו שתי חברות ביטוח ביטחו רכוש של מפעלי ים המלח בע"מ, כשאחד הביטוחים היה ביטוח רכוש בהעברה במסגרת פוליסה ימית, וכאשר לא היתה מחלוקת שהנזק שנגרם היה במסגרת הובלה יבשתית.

הפוליסה שבה בוטח כל הרכוש של מפעלי ים המלח החריגה נזק לרכוש שמכוסה על-ידי פוליסה ימית.

בעניין הסנה נפסק כי שאלת קיומו של חריג בפוליסה, הפוטר מאחריות, כאשר קיימת פוליסת ביטוח ימי שמכסה את האירוע, הינה: "שאלה שצריכה להיבדק על-יסוד מערכת היחסים בין שתי החברות, על ההבנות שהיו ביניהן במפורש ומכללא, על המצגים שהוצגו, ועל הכוונות הברורות או המשתמעות משתי הפוליסות".

בעניין הזה נפסק כי לא הובאו ראיות שלא ניתן לכלול כיסוי ספציפי לביטוח מטענים בהעברה יבשתית כחלק מביטוח ימי, ובהקשר לכך נשמעה בעניין הסנה עדותו של מנהל המחלקה הימית בהסנה, וכן נפסק כי עובדתית שתי חברות הביטוח היו מודעות זו לפוליסה של זו, ולמעשה היה מדובר בשתי פוליסות שהיוו מארג אחד.

משכך, נפסק כי יש ליתן נפקות מלאה לחריג שבפוליסה של סיגנה, המוציא מכלל כיסוי הפוליסה נזק לרכוש המכוסה על-ידי פוליסה ימית, היא הפוליסה של הסנה.

עוד נפסק בעניין הסנה, כי ביטוח כפל הינו, על-פי רוב, תוצאת חוסר תשומת לב מצד המבוטח, שכן ברור שאין למבוטח אינטרס לבטח את אותו סיכון פעמיים, שכן כל סיכון מבוטח גורר אחריו תשלום פרמיה נוספת, ולמבוטח אין עניין לשלם כפל פרמיה.

9. יש לציין כי אף ב"כ התובעת בדיון מ-15/7/21 טען כי לא נעשה על-ידי התובעת כפל ביטוח, וכי התובעת לא החריגה נכס בלתי מבוטח כל שהוא, שאינו מבוטח על-ידי ביטוח חקלאי מאחר והוא מבוטח על-ידי ביטוח ימי, ולא שילמה פרמיה על נכס מוחרג כזה (עיין עמ' 5 ש' 13-15 לפרוטוקול).

10. ביטוח חקלאי לא חזרה במסגרת תשובתה לתגובת הפניקס לבקשה לסילוק על הסף על הטיעון שהושמע במעמד הדיון כי לפי סעיף 72 לחוק חוזה ביטוח, לא ניתן לשלוח הודעה לצד ג' בגלל ביטוח כפל שמקורו בסעיף 59 לחוק חוזה ביטוח, לגבי ביטוח ימי.

סעיף 72(2) לחוק חוזה הביטוח קובע כי הוראות החוק, למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אווירי.

11. לאחר בחינת לשון הפוליסה שהוצאה לתובעת על-ידי ביטוח חקלאי, כמו גם הרשימה, נראה כי הדין עם ביטוח חקלאי, וכי הפוליסה שהוצאה לתובעת מוציאה מתחולתה נכסים המבוטחים בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, וברשימה בהתייחס לפוליסה זו לא הוחרגו נכסים כל שהם שהינם בלתי מבוטחים, דהיינו לא קיים נכס המבוטח בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית שמבוטח גם במסגרת הפוליסה של ביטוח חקלאי.

ברשימה המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה קיימות הרחבות של הפוליסה לגבי רכוש מחוץ לחצרים, אך צוין מפורשות כי כאשר מדובר בנכסים שכלל אינם מבוטחים לפי הפוליסה (כגון חומרי נפץ, בעלי-חיים וכדומה, כלי שיט, ניירות ערך, ונכסים המבוטחים תחת פוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית/אווירית), אין הרחבה ואין הכללה של נכסים כאלה.

אף התובעת אינה חולקת על-כך שהפוליסה של ביטוח חקלאי אינה מכסה נכסים המבוטחים בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, והיא לא שילמה פרמיה כל שהיא כתוספת עבור נכס כזה כל שהוא.

12. ככלל, הפוליסה מגדירה בפרק 1 מהו הרכוש המבוטח, כאשר המדובר בנכסים שהינם בבעלות המבוטח ו/או בשימושו ו/או בשליטתו ו/או באחזקתו בעת שהם נמצאים בחצרים המשמשים את עסקו של המבוטח, כפי שמוגדר ברשימה.

וברשימה קיים פירוט של חצרים המבוטחים (ומחסני תערובות הצפון אינם מוגדרים כחצרים המבוטחים), והרשימה אף מרחיבה תחת הכותרת "הרחבות כלליות" גם רכוש מחוץ לחצרים, אולם כל זאת בתנאי שאין מדובר בנכסים שכלל אינם מבוטחים.

בענייננו, נכס המבוטח בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, אינו מבוטח כלל בפוליסה של ביטוח חקלאי, אלא אם כן הוא נכלל במפורש ברשימה, וברשימה הנספחת לפוליסה, והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה, צוין מפורשות כי אין בה הכללה של נכס כל שהוא שהינו בגדר נכס בלתי מבוטח.

בנסיבות אלה, ככל שייקבע כי נכס כל שהוא מכוסה בפוליסה של הפניקס לביטוח סיכוני הובלה ימי, הרי לגבי נכס כזה לא יהיה כיסוי ביטוחי בפוליסה של ביטוח חקלאי.

השאלה הרלוונטית הינה האם הסחורה במחסן תערובות הצפון הינה בגדר נכס המכוסה בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, ולא השאלה כפי שניסתה להציג הפניקס, האם הנזק נגרם כתוצאה מסיכון שקשור להובלה הימית, אלא אם כן תוכיח הפניקס כי אחד התנאים בפוליסה שהוציאה לתובעת הינו שהנזק שייגרם הינו עקב סיכון שקשור להובלה הימית.

ככל שייקבע כי הנזק לסחורה במחסן תערובות הצפון אינו מכוסה בפוליסה שהוצאה על-ידי הפניקס, שהינה פוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, הרי ממילא תידחה תביעת התובעת כנגד הפניקס בהתייחס לנזק זה, ואף במקרה זה ממילא מתייתרת ההודעה לצד ג'.

13. לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את בקשת ביטוח חקלאי, ומורה על סילוק על הסף של ההודעה לצד ג' שנשלחה על-ידי הפניקס לביטוח חקלאי.

14. הפניקס תשלם לביטוח חקלאי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

15. התיק קבוע למעקב פנימי ב-1/9/21, בכל הקשור לבקשות לגילוי ועיון במסמכים.

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.