1. התובעת, שהינה חברה העוסקת בייבוא, ייצור ומכירה של חומרי גלם להכנת תערובות למשק החי, הזמינה מטען מסוג "גלוטן פיד" מארה"ב, וזה הובל לנמל חיפה באוניה "גריקוס".

לטענת התובעת, בעת פריקת המטען בנמל חיפה ב-5/9/15, התגלה כי חלק מהמטען שרוף ו/או פגום, וניתנה על-כך הודעה לנתבעת (להלן: "הפניקס"), אשר שלחה שמאי מטעמה לבדיקת המטען.

התובעת ציינה כי המטען נבדק על-ידי שמאי מטעמה, וכן על-ידי שמאי מטעם הפניקס. המטען נבדק גם על-ידי מומחה לבדיקת מזון לבעלי-חיים, שקבע שהמטען פגום.

לטענת התובעת, המטען נפרק והועבר חלקו למחסן "תערובות הצפון" בכפר אכסאל (להלן: "מחסן תערובות הצפון" או "מחסן חמיס"), וחלקו למחסני התובעת.

לטענת התובעת, ב-28/10/15 פרצה שריפה במחסני "תערובות הצפון", שגרמה לנזק למטען של התובעת שאוחסן שם.

התובעת טוענת כי על-מנת להקטין את הנזק, היא מכרה את כל המטען, הן זה שהיה במחסן "תערובות הצפון", והן זה שהיה במחסן שלה, במחיר מופחת.

בכתב התביעה טוענת התובעת כי היתה מבוטחת בפוליסה ימית אצל הפניקס, וכי פוליסה זו מכסה גם נזקים שאירעו בטווח של 180 יום ממועד פריקת המטען מהאוניה.

השאלה האם הסחורה במחסן תערובות הצפון הינה בגדר נכס המכוסה בפוליסה לביטוח סיכוני הובלה ימית, הינה שאלה רלוונטית למחלוקות בין הצדדים, ובהקשר לכך יש לציין כי הפוליסה מטעם הפניקס שביטחה גרעיני תבואה שונים שייבאה התובעת הרחיבה את הביטוח הימי גם מעבר למועד פריקת המטען מהאוניה וההרחבה כללה:

"Storage Extension Cluse:

It is hereby noted, declared and agreed that this policy is extended to cover the subject matter insured whilst stored in ports, quay warehouses, including whilst in storage at any intermediary silo for a period not exceeding 180 days, after discharge from overseas vessel."

2. מלשון הפוליסה עולה, כי על-מנת שהנזק שנגרם למטען של התובעת בעת שהיה במחסן תערובות הצפון/מחסן חמיס, יהיה מכוסה בפוליסת הביטוח הימי של הנתבעת, יש צורך כי מחסן תערובות הצפון/חמיס יוגדר כמחסן ביניים.

מרגע שהסחורה מגיעה למחסן הסופי, היא אינה מכוסה בפוליסת הביטוח הימי, גם אם טרם חלפו 180 יום ממועד פריקת המטען מהאוניה.

3. לאור לשון הפוליסה, קיימת רלוונטיות בקבלת הנתונים המאפשרים לבחון האם המטען שנשרף שהה במחסן ביניים, או שהיה מדובר במחסן סופי של המטען.

4. הנתבעת הגישה בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, שלטענתה רלוונטיים לשאלה האם מחסן תערובות הצפון/חמיס הינו מחסן ביניים או שבפועל הינו מחסן סופי נוסף של התובעת.

הנתבעת ציינה כי בתצהיר גילוי המסמכים התובעת פירטה כי יש בידיה דו"חות פנימיים של המלאי של מילובר, אולם היא התנגדה להעביר דו"חות אלה לעיון הנתבעת.

עוד טענה הנתבעת כי, היא מבקשת לקבל מידע ומסמכים באשר לפעילות שהתבצעה במחסני תערובות הצפון/מחסן חמיס, דהיינו האם המטענים שאוחסנו שם הועברו ישירות ללקוחות של התובעת. המידע שביקשה הנתבעת מהתובעת לפרט הינו שחרור המטענים השונים מכל הסוגים, שהיו מבוטחים בהתאם לפוליסה אצל הנתבעת (דהיינו, כל סוגי התבואה המבוטחת) ממחסני תערובות הצפון/חמיס בשנים 2014-2018, תוך ציון למי הועבר המטען בצירוף אסמכתא.

5. התובעת בתגובתה בכתב טענה כי העבירה דו"ח המתייחס להעברות בין המחסנים של תערובות הצפון לבין התובעת בשנים 2015-2017, וכן דו"ח על משלוח של אותה תערובת שנשרפה בתערובות הצפון ללקוחות, ולמי היא נמכרה.

לגרסת התובעת, אין רלוונטיות לדו"חות המלאי של התובעת במחסנים שלה, והכנת דו"חות מלאי שנים לאחר האירוע, הינה בלתי אפשרית וכרוכה בעבודת שחזור רבה, ולגרסת התובעת אף מדובר בסוד מסחרי שאין סיבה שהנתבעת תקבל מידע לגביו בכל הקשור לסוגי המלאי והכמויות.

6. בתשובה לתגובה טענה הנתבעת כי טיעונים עובדתיים באשר להעדר יכולת להמציא מסמכים, צריכים להיתמך בתצהיר של בעל התפקיד הרלוונטי בתובעת, ואין מקום להסתפק בטיעון סתמי של ב"כ התובעת, ומכל מקום, חובה על התובעת לשמור מסמכים 7 שנים מיום האירוע, במיוחד כאשר תביעת התובעת לנתבעת הוגשה בשנת 2015 כך שהיה ברור לתובעת שעליה לשמור מסמכים.

עוד נטען על-ידי הנתבעת, כי התובעת כלל לא ציינה באיזה צעדים נקטה על-מנת למצוא את המסמכים, לרבות פניה לתערובות הצפון/מחסני חמיס, בנוגע לשחרור מטענים של התובעת ממחסנים אלה בשנים 2014-2018.

הנתבעת טענה כי התובעת לא המציאה לה את הנתונים על אחסון גרעיני תבואה עבור התובעת במחסני תערובות הצפון/חמיס אלא רק נתונים בכל הקשור לגלוטן פיד ולא המציאה מידע על שחרור המטענים השונים ממחסני תערובות הצפון חמיס.

בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי אם לא תקבל מידע לאן הועברו המטענים שהיו מאוחסנים בתערובות הצפון/חמיס בשנה שלפני האירוע ובשנים שלאחר האירוע, ולידי מי הועברו, לא ניתן יהיה לבחון האם המדובר במחסן ביניים או במחסן סופי.

הנתבעת הסבירה, בסעיף 11 לתגובתה, מה הוא המידע הנחוץ, שטרם הומצא.

7. ב-2/9/21 ניתנה החלטה כי ככל שהתובעת טוענת שהמסמכים שהתבקשו על-ידי הנתבעת לא קיימים אצלה ולא ניתנים לאיתור, עליה להגיש תצהיר של הגורם המוסמך אצלה באשר לכך.

8. התובעת הגישה תצהיר של מר אדם בן פורת מ-3/10/21, אולם בתצהיר זה אין התייחסות להחלטת בית-המשפט מ-2/9/21. התצהיר מתייחס לאותו אירוע שריפה שאירע בשנת 2015, וכן נטען בו כי התובעת סיפקה לנתבעת דו"ח של אחסון גלוטן-פיד בתערובות הצפון לפי אוניות בתקופה מ-7/14 ועד 1/18.

9. במעמד הדיון מ-4/10/21 הבהירה הנתבעת בקשותיה, לרבות הטענה שאם סחורה של גרעינים, שהיתה מאוחסנת בתערובות הצפון/מחסן חמיס, נמכרה ישירות משם ללקוחות, ולא הועברה למחסני התובעת, יש בכך משום אינדיקציה שהמדובר היה במחסן סופי ולא במחסן ביניים.

הנתבעת הבהירה כי אין די בנתונים על אחסון גרעיני תבואה שונים במחסנים, אלא יש צורך לראות את הנתונים על הוצאת המטענים/הסחורה ממחסני תבואות הצפון/מחסן חמיס, על-מנת ללמוד האם המדובר במחסן ביניים או במחסן סופי, והדבר רלוונטי לגבי מכלול גרעיני התבואה המבוטחים במסגרת הפוליסה הרלוונטית, ולאו דווקא לעניין הגלוטן-פיד.

10. התובעת טענה כי הינה מכון תערובות, ואינה סוחרת או עוסקת במכירת חומרי הגלם, אלא מייבאת אותם ומערבבת אותם בנוסחאות כאלה ואחרות לפי הזמנות הלקוחות, ומוכרת את הסחורה כמוצר מוגמר, ולא כחומר גלם.

דווקא דברים אלה של ב"כ התובעת (עמ' 10 ש' 17-20 לפרוטוקול), יש בהם כדי להצביע על צורך לראות שסחורה של תבואה מסוגים שונים, שהתובעת אחסנה במחסני תבואות הצפון/חמיס, יצאה ממחסנים אלה אל התובעת על-מנת שזו תקבל את חומר הגלם, תערבב אותו בהתאם לצורך, ואז תמכור ללקוח.

התובעת אף ציינה כי נתנה הסבר לתמיהה שהועלתה על-ידי הנתבעת בסעיף 11 לתשובה לתגובה, תוך שהיא מסבירה שלפני השריפה 167 טון גלוטן-פיד, שהיה מאוחסן במחסני תבואות הצפון, הועבר לתובעת, ויתר הסחורה נשרפה.

11. הליך גילוי המסמכים חשוב לצורך חקר האמת ולהגברת היעילות הדיונית (רע"א 4729/17 לוי נ' אברג'ל ואח' (22/5/2018) בפסקה 22, והאסמכתאות הרבות המובאות שם).

כאשר מתבקש גילוי מסמכים, יש לבחון בראש ובראשונה את מידת הרלוונטיות שלהם, לאור המחלוקת שבין הצדדים, זאת אל מול ההכבדה שבגילויים (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, (14/5/08) בפסקה 9, ועיין גם ב-רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, (6/7/95)).

12. בענייננו, הנני סבורה כי יש צורך בקבלת המסמכים המצביעים על מטענים של גרעיני תבואה שונים שאוחסנו מטעם התובעת במחסני תבואות הצפון/מחסני חמיס בשנים 2014-2017, תוך קבלת פירוט של מועדי האחסון, סוג הגרגרים והכמות שאוחסנה, וכן פירוט האם ומתי הועברה כמות זו לידי התובעת, ולחלופין האם כמות זו של גרגרים שאוחסנה נמכרה ישירות ללקוחות, והסחורה הועברה ללקוחות ישירות ממחסני תבואות הצפון/מחסן חמיס.

אין צורך ואין רלוונטיות לפירוט מחירים כל שהם, ובנסיבות אלה בהינתן כי המדובר על מידע בלא פירוט כספי, ועל מידע רלוונטי ונדרש, אינני סבורה שיש בכך כדי לפגוע בסוד מסחרי כל שהוא, מה גם שהמדובר במידע על תקופה של לפני למעלה מ-4 שנים.

13. אשר על-כן, הנני מקבלת את בקשת הנתבעת בכל הקשור במידע על הסחורה שאוחסנה במחסני תבואות הצפון, ומורה לתובעת להמציא לנתבעת נתונים מרוכזים באשר לסחורה מסוג הסחורה שהיתה מבוטחת בביטוח אצל הנתבעת-גרעיני תבואה, שאוחסנה במחסני תבואות הצפון/מחסן חמיס בשנים 2014-2017, תוך פירוט כמויות הסחורה שאוחסנו, ותוך פירוט מתי ולהיכן הוצאה הסחורה שאוחסנה בשנים 2014-2017 במחסני תבואות הצפון.

המידע יגובה במסמכים באשר לאחסון הסחורה במחסנים, ובאשר להוצאת הסחורה מהמחסנים.

התובעת רשאית למחוק/להשחיר כל נתון כספי המופיע במסמכים.

14. המסמכים יומצאו לנתבעת בתוך 30 יום מהיום.

15. ככל שהנתבעת לא תודיע דבר לבית-המשפט עד ל-7/12/21, תינתן החלטה על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים.

16. מעקב ב-8/12/21.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.