מבוא

1. הבקשה הוגשה על ידי בא כח התובע במסגרת תביעה שמנהל המבקש (להלן: "התובע") כנגד המשיבה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה מיום 21/10/17 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה עת נהג התובע ברכב שבוטח במועד התאונה על ידי הנתבעת (להלן: "הנתבעת"). את התביעה הגיש התובע על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2. בתביעה טען התובע כי כתוצאה מפגיעתו בתאונה נגרמו לו נזקי גוף רב-מערכתיים, לרבות בתחומים האורתופדי פסיכיאטרי וקרדיולוגי. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בהתאם לחוק בתחומים; הנוירולוגי, אורתופדי, נפשי, קרדיולוגי ושיקומי. קדם משפט ראשון במסגרתו תידון הבקשה למינוי מומחים נקבע ליום 10/4/2019.

3. כתב הגנה הוגש מטעם הנתבעת ביום 6/3/2019 ובו נטען שדין התביעה להיות מסולקת על הסף. לחלופין הוכחשו כל טענות התובע בתביעתו, לרבות פרטי נזקיו הנטענים והקשר הסיבתי בינם ובין התאונה.

4. ביום 7/2/2019 עתר בא כח התובע למתן צו עשה שיחייב את הנתבעת לשאת בעלויות בדיקה קוגניטיבית שעל ביצועה המליץ ד"ר פוירשטיין, מומחה בתחום הנוירולוגיה. זה בדק את התובע ביום 9/1/2019 במסגרת הקהילה. התובע הופנה לבדיקה אצל פוירשטיין על ידי רופא המשפחה שטיפל בו.

5. הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי אין מקום למתן צו עשה במסגרת הליך זה, וכי מדובר בבדיקה שהתבקשה לא על ידי המומחה שמונה בהליך זה, ובהתאם לכך אין מקום לבצעה כל עוד זו לא נתבקשה על ידי מומחה כזה. זאת במיוחד שעה שקיים ויכוח שטרם הוכרע האם קיימת פגיעה נוירולוגית או קוגניטיבית לתובע, ואם כן – האם היא קשורה לפגיעתו מהתאונה.

עוד טענה הנתבעת כי מדובר בבקשה שמשמעותה האמיתית הגדלת התשלום התכוף ששולם כבר לתובע, משום שבפועל טוען התובע שאין ביכולתו לממן הבדיקה בשל חסרון כיס מאין זה. הנתבעת טענה כי כבר שולם לתובע תשלום תכוף בסך 50,000 ₪, וזה התחייב להימנע מבקשה לתשלום תכוף נוסף עד יום 15/3/2019.

עוד נטען שהבדיקה אינה דרושה לאור מצבו של התובע והטיפולים שקיבל עד כה.

6. בתשובה טען בא כח התובע כי עסקינן בתובע בן 19 שנפגע קשות בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף קשים. עוד נטען כי מדובר בבדיקה נחוצה להמשך הטיפול בו, ומדובר בבדיקה נחוצה לאבחון בעייתו הנוירולוגית של התובע, חומרתה, ואופן הטיפול בה. עוד נטען כי מדובר בבדיקה שאינה כלולה בסל השירותים שעל קופת החולים לשלם. בא כח התובע אישר כי התובע סובל מחסרון כיס, ואין ביכולתו לממן בדיקה זו.

הכרעה

7. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי לעת הזו אין מקום למתן הצו המבוקש. עיון בחומר הרלוונטי מלמד כי אין מדובר בבדיקה הכרחית בשלב זה למתן טיפול דחוף או מיידי לתובע. מדובר בבדיקה אבחנתית נדרשת למומחה אליו הופנה התובע במסגרת טיפול בקהילה, כאשר בהתאם לאמור במסמכים שצורפו לבקשה הוחל בטיפול תרופתי לתובע, עוד בטרם ביצוע אותה בדיקה, וההמלצה על הבדיקה מושא בקשה זו הינה ללא קשר לטיפול עליו הומלץ לתובע בקהילה.

8. במצב עניינים זה כאשר קבוע בתיק זה מועד קרוב לישיבת קדם משפט, במסגרתה תידון בקשה למינוי מומחים, יש לאפשר דיון בבקשה ללא מתן הצו המבוקש. היה וימונה מומחה רפואי בתחום רלוונטי לבקשה זו וזה יסבור שיש צורך בבדיקה המבוקשת, יוכל הוא במסגרת מינויו כמומחה בית משפט להמליץ על עריכת הבדיקה, וזו תבוצע במימון כפי שיקבע בית המשפט. בשלב זה מדובר בבקשה מוקדמת שאין לדון בה.

9. עוד מצאתי כי יש ממש גם בטענת בא כח הנתבעת כי בשלב זה מדובר בבקשה המוגשת בשל חסרון הכיס של התובע, ומהווה בפועל בקשה להגדלת תשלום תכוף. היה ויסבור מומחה בית המשפט, אם ימונה, שיש צורך לערוך הבדיקה – אשוב ואדון בעניין.

סיכום

10. אשר על כן, בשלב זה הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשע"ט, 13 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.