מבוא

1. בתיק זה עתר התובע, יליד 23.3.1998, לחייב את הנתבעת (להלן: "חברת הביטוח") לשלם לו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים, וזאת על פי האמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").
2. התובע טען בתביעתו כי ביום 21.10.17 היה מעורב בתאונת דרכים, עת רכב בו נהג סטה מנתיבו ופגע ברכב חונה (להלן: "התאונה"). התובע טען בתביעתו כי כתוצאה מהתאונה, ורק בעטיה, נגרמו לו נזקי גוף בגינם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם לו פיצויים.
3. ייאמר כבר עתה, כי אין מחלוקת שאכן ביום 21.10.17 היה התובע מעורב בתאונה בה נגרמו לו נזקי גוף. אחת מטענות הנתבעת לעניין זה היא כי נזקי הגוף שנגרמו לתובע לא נגרמו בשל תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, משום שלטענתה, בין השאר, התאונה אירעה בגין אירוע לבבי שאירע לתובע במהלך נהיגתו ברכבו, והוא שגרם לאירוע התאונה.
4. בבקשה שהוגשה יחד עם כתב התביעה עתר התובע למנות, על פי האמור בחוק, מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי, הקרדיולוגי, הנוירולוגי, הפסיכיאטרי והשיקומי, וזאת בהתבסס על החומר הרפואי שצורף לבקשה. בטיעוניו בעל פה בפניי הוסיף ב"כ התובע וטען כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע פגיעה רב-מערכתית, הוא היה במעקב פסיכיאטרי ונוירולוגי והתלונן על בעיות נוירולוגיות כגון סחרחורת, כאבי ראש, אבדן שיווי משקל, כבר בשנת 2018 (עת נבדק 3 פעמים אצל נוירולוג) ובהמשך בשנת 2019 (עת נבדק פעם אחת). עוד טען ב"כ התובע כי על עומק הפגיעה הנוירולוגית שנגרמה לתובע בתאונה ניתן ללמוד מן העובדה כי הנוירולוג המטפל בו בקהילה המליץ על עריכת בדיקה קוגניטיבית מקפת לתובע, בגינה גם הוגשה בקשה למתן צו עשה בהליך זה, שנדחתה. ב"כ התובע טען כי למרות שמדובר בבדיקה שאינה בסל הבריאות שמעניקה קופת חולים מאוחדת, לה שייך התובע, הוא עתיד לקבל אישור מיוחד לעבור את הבדיקה במימון הקופה, וגם בכך יש לראות אינדיקציה נוספת לתקפות טענותיו כי לתובע נגרמה פגיעה בתחום הנוירולוגי בתאונה, בגינה יש למנות מומחה בתחום זה.
5. חברת הביטוח הגישה תגובה לבקשה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, ובה ביקשה לדחות מכל וכל את הבקשה למינוי מומחים. גם בדיון בעל פה בפניי שבה ב"כ חברת הביטוח על הטענה כי אין לדון בבקשה משום שכלל לא ברור שהתאונה בה נפגע התובע לטענתו היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, משום האפשרות כי התאונה אירעה בשל דום לב שאירע לתובע לפני התרחשות התאונה. עוד נטען כי הנטל לשלול אפשרות זאת הוא על התובע, ועד שזו לא נשללה, אין מקום לדון בבקשה למינוי מומחים.
6. בכפוף לאמור בסעיף 5, ותוך שמירה על טענותיה לעניין זה, הסכימה ב"כ חברת הביטוח כי יש למנות מומחה בתחום האורתופדי, היה ויוכרע שהתובע נפגע בתאונת דרכים.

ב"כ חברת הביטוח ביקשה כי היה וימונו מומחים, יש לכלול בהחלטת המינוי הוראה מפורשת כי זו תיכנס לתוקפה רק בתוך 30 יום ממועד ההחלטה, וכי התובע לא ייבדק אלא לאחר שיחלפו 60 יום ממועד ההחלטה, והכל משום שלחברת הביטוח נדרש זמן נוסף כדי לאסוף מסמכים רפואיים אותם יש להפנות למומחים.

ב"כ התובע העיר לעניין זה כי הוא ניהל משא ומתן ממושך עם חברת הביטוח עוד בטרם הועבר הטיפול בתביעה לבאי כוחה הנוכחיים של חברת הביטוח, וסביר להניח שכל החומר הרלוונטי כבר נאסף.

ב"כ התובע לא הביע התנגדות נחרצת למתן ארכה נוספת של 60 יום עד לביצוע הבדיקה, אם ימונו מומחים רפואיים, משום שגם הוא נזקק לזמן נוסף כדי להשלים את הבדיקה הקוגניטיבית שעתיד התובע לעבור בבי"ח רמב"ם, במימון קופת החולים.

1. אשר לתחום הקרדיולוגי, בכפוף לשמירת טענותיה לעניין זה, ביקשה ב"כ חברת הביטוח כי היה ובית המשפט ימנה מומחה בתחום זה, הוא יתבקש גם לחוות דעתו על טענות חברת הביטוח באשר לאירוע לבבי שאירע לתובע עובר לתאונה ואשר גרם לה, לטענתה.
2. ב"כ חברת הביטוח התנגדה נחרצות לבקשה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי והנוירולוגי. נטען כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח ראשית ראיה בעניין זה. נטען כי התובע לא נפגע בפלג הגוף העליון בתאונה, ותלונות מאוחרות שהשמיע בנוגע לפגימות נוירולוגיות נדחו, והרופאים שבדקוהו מצאו כי מצבו בתחום הנוירולוגי תקין.
3. אשר לתחום הפסיכיאטרי, טענה ב"כ חברת הביטוח כי תלונותיו של התובע בתחום זה מאוחרות ואין בהן כדי להצדיק מינוי בתחום זה.

הכרעה

1. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בפניי ולאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה שיש מקום לקבל את הבקשה בחלקה. אני סבורה שיש מקום למנות מומחה אורתופדי, מומחה בתחום הקרדיולוגי ומומחה בתחום הפסיכיאטרי.

אני סבורה שיש מקום לבקש מהמומחה הקרדיולוגי להתייחס לטענות ב"כ חברת הביטוח לעניין אפשרות כי אירוע לבבי קודם הביא להתרחשות התאונה, ולאור התייחסות זו יהיה מקום לשקול את הצורך בהגשת בקשות נוספות. אני סבורה שאין ממש בטענה כי נטל ההוכחה לעניין זה רובץ על התובע, וכי אין מקום לדון בבקשותיו למינוי מומחה בתחום הקרדיולוגי, בטרם זה ישלול באמצעות חוות דעת מטעמו את האפשרות שהעלתה חברת הביטוח כי אירוע לבבי קודם גרם להתרחשות התאונה. לעניין זה מצאתי ממש בטענות ב"כ התובע בפניי. טענות אלה לא הושמעו באופן מפורש בכתבי בי-דין שהוגשו ע"י הנתבעת ואין להן גם תימוכין במסמכים הרפואיים הקיימים בפניי. אינני סבורה כי כל הרופאים אשר טיפלו בתובע לאחר התאונה תקופה ממושכת, התעלמו מאפשרות כזו שהעלתה רק כעת ב"כ חברת הביטוח, ואם היה בה ממש הם היו מוצאים אינדיקציה לכך במסמכים רפואיים קודמים בתיקו הרפואי של התובע בקופת חולים, ומציינים זאת במסמכים.

עוד אני סבורה כי יש מקום לבקש מהרופא הפסיכיאטרי התייחסות לתלונותיו של התובע בתחום הנוירולוגי, ולצורך כך, אם קיים צורך כזה, לשקול האם למנות מומחה נוסף ונפרד לבדיקת מצבו של התובע בתחום הנוירולוגי.

לעניין זה מצאתי ממש בטענת ב"כ חברת הביטוח כי העובדה שהתובע כלל לא נפגע בתאונה בפלג גופו העליון ובראשו, תומכת בספק הקיים האם נגרמה לו נכות בתחום הנוירולוגי בגין התאונה.

אני סבורה כי הבקשה למינוי רופא שיקומי מוקדמת, ובשלב זה לא נדרש לדון בה. היה ויהיה צורך לאור הגשת חוות הדעת ע"י המומחים שכן מונו, למינוי מומחה כזה, תוגש בקשה מתאימה ואני אדון בה.

1. כאמור, משנדחתה הטענה בדבר הצורך להמתין לחוות דעת מטעם התובע כדי לשלול טענת חברת הביטוח כי התאונה איננה תאונת דרכים, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום האורתופדי ומומחה בתחום הקרדיולוגי, אם זה יתייחס גם לטענות חברת הביטוח לעניין הקשר הסיבתי.
2. משכך, בתחום הקרדיולוגי אני ממנה את פרופ' דן צבעוני, מבית החולים שערי צדק בירושלים. בחוות דעתו יתייחס פרופ' צבעוני גם לטענה בדבר האפשרות כי עובר לתאונה אירע לתובע אירוע לבבי, וזה הביא להתרחשות התאונה.
3. משכך, בתחום האורתופדי אני ממנה את ד"ר רון ארבל, רופא אורתופד מרחוב אינשטיין 40, רמת אביב, המרכז הרפואי, טלפון 072-3101180.
4. אשר לטענות הצדדים בדבר הצורך במינוי מומחים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי, אני סבורה כי יש ממש בטענות התובע בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. לטעמי אין צורך במינוי נוסף בתחום הנוירולוגי, ואולם אבקש מהמומחה בתחום הפסיכיאטרי לחוות דעתו האם נגרמה נכות לתובע גם בתחום הנוירולוגי, המחייבת חוות דעת נפרדת המתייחסת לכך, או האם יכול המומחה להתייחס גם לנקודה זו בחוות דעתו.
5. עיון בכל החומר הרפואי שהומצא לידיי מראה כי קיימת אינדיקציה מספקת שלתובע נגרמה פגיעה גם בתחום הפסיכיאטרי בתאונה. התובע נפגע פגיעה נרחבת בתאונה וקיימת התייחסות מפורשת לתלונות בתחום הפסיכיאטרי כבר בסיכומי האשפוז של התובע. למשל בסיכום מבית החולים בני ציון מיום 20.12.17, נכתב כי "בהערכה פסיכולוגית ניתן להתרשם מקשיים המתבטאים בחרדה, הימנעות, ומחשבות חוזרות אודות התאונה. מומלץ על המשך התערבות פסיכולוגית בקהילה כדי לעזור למטופל לעבד את השינויים ולחזור לשגרה בהקדם האפשרי". כמו כן קיימות תעודות המלמדות כי התובע כן נזקק לטיפול אצל פסיכיאטר ופסיכולוג. די בכך כדי להצדיק מינוי בתחום זה.
6. אוסיף ואציין כי לא מצאתי אינדיקציה מספקת להורות על מינוי מומחה נוסף נפרד בתחום הנוירולוגי. אינני יכולה להתעלם מטענות ב"כ חברת הביטוח לעניין זה, במיוחד מן העובדה כי התובע לא נפגע בפלג גופו העליון ובראשו, ומן העובדה כי לא נמצאו בסיכומי השחרור מבתי החולים בהם טופל אינדיקציות לפגיעה קוגניטיבית והבדיקות הנוירולוגיות היו תקינות. העובדה שהתובע נשלח לבדיקה קוגניטיבית ע"י הרופא הנוירולוג שטיפל בו בקהילה (לא באופן אינטנסיבי) אינה מספקת כדי להצדיק מינוי בשלב זה. בוודאי נכון הדבר כאשר הפסיכיאטר יוכל להתייחס לסוגיה זו במסגרת חוות דעתו.
7. משכך, אני ממנה בתחום הפסיכיאטרי את ד"ר נביל ג'ראיסי, פסיכיאטר מומחה.
8. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה בחלקה וממנה את המומחים שצוינו לעיל בתחומים שצוינו לעיל. החלטת המינוי תיכנס לתוקפה בתוך 30 יום מהיום, ובדיקות התובע יבוצעו לא לפני 60 יום מהיום, זאת כדי לאפשר לשני הצדדים לאסוף את כל החומר הרלוונטי הנדרש להם לצורך פנייה למומחים. המומחים יגישו חוות דעת בתוך 90 יום מהיום, ובלבד שבאי כוח הצדדים יפנו אל המומחים לא יאוחר מתום 60 יום מהיום. היה ותידרש ארכה נוספת, יגיש כל מומחה הודעה לבית המשפט בעניין זה.
9. המומחים יחוו דעתם בשאלה האם נגרמה לתובע נכות צמיתה כלשהי בתחום מומחיותם. בנוסף, המומחה הפסיכיאטרי יתייחס לשאלה האם נגרמה לתובע נכות נוירולוגית נפרדת בתאונה, אם כן מה דרגתה, והאם יש צורך בבדיקה וקבלת חוות דעת נפרדת ע"י נוירולוג. המומחה הקרדיולוגי יתייחס לשאלה האם נגרמה נכות בתחום הקרדיולוגי לתובע כתוצאה מהתאונה ואם כן מה דרגתה, וכן יתייחס לשאלת הקשר הסיבתי, קרי האפשרות כי התאונה עצמה אירעה כתוצאה מאירוע לבבי קודם שאירע לתובע.
10. שכרו של כל מומחה יהיה בסך שלא יעלה על 6,000 ₪ בצירוף מע"מ, אלא אם תינתן החלטה אחרת, והוא ישולם בשלב זה ע"י הנתבעת ולאחר מכן על פי החלטת בית משפט.
11. הצדדים יעבירו למומחים הרלוונטיים את ההחלטה, אשר תיכנס לתוקפה כאמור בעוד 30 יום מהיום, ויעבירו את כל החומר הרלוונטי שמותר להעביר למומחים שמונו, על פי הוראות החוק.
12. הצדדים יהיו רשאים להפנות לכל מומחה שאלות הבהרה תוך 20 יום מיום קבלת חוות דעתו של כל מומחה והמומחה מתבקש להשיב תוך 20 יום נוספים.
13. היה ולא תינתן כל החלטה אחרת בתוך 50 יום לאחר מתן חוות דעת כל מומחה, אניח כי קיימת הסכמה להגשת תחשיבי נזק, הגשת חוות דעת אקטוארית ע"י הנתבעת, וקביעת מועד לישיבת קדם משפט. במקרה כזה, יגיש ב"כ התובע תחשיבי נזק בתוך 30 יום לאחר סיום התקופה האמורה בסעיף 20 לעיל, אליהם יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים, וב"כ חברת הביטוח 30 יום לאחר מכן.
14. אני קובעת ישיבת קדם משפט למתן הצעה ליום 8.12.19, בשעה 09:30 – 10:30. מומלץ כי לישיבה יתייצב התובע בעצמו, וכן כי לב"כ הנתבעת יהיו הסמכויות הנדרשות או אפשרות סבירה ליצירת קשר עם נציגי הנתבעת.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ט, 10 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.