16 ינואר 2022

1. התובעת, גב' אריאל עובדיה (להלן – התובעת), הועסקה כנהגת אוטובוס בחברת דן (להלן - הנתבעת).

לטענת התובעת נפלו פגמים בהליך המשמעתי שנערך לה המצדיקים את ביטולו של פסק הדין שניתן על ידי בית הדין למשמעת ופסיקת פיצוי לתובעת.

2. העדים והראיות:

א. התובעת העידה בפנינו. כן העיד מטעם התובעת מר דורון בלדינגר – מומחה לראיות מוקלטות ומשפט פלילי (להלן- מר בלדינגר).

התובעת הגישה לתיק תצהיר מטעם מר מואיז בנימין, עובד הנתבעת. בהתאם לבקשתו של מר בנימין, התצהיר נמשך מתיק בית הדין.

ב. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר מיכאל ארמה - מנהל כ"א שכירים בנתבעת (להלן- מר ארמה) ומר אברהם פרנקל - תובע בבית הדין המשמעתי בנתבעת (להלן- מר פרנקל).

ג. פרט למסמכים שצורפו לתצהירי הצדדים, התובעת הגישה סרטונים והקלטות, על גבי דיסקים.

3. ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א. התובעת החלה לעבוד כנהגת אוטובוס ביום 29.1.17.

ב. עובר לתחילת עבודתה, חתמה התובעת על התחייבות לעבוד בחברה כנהגת אוטובוס למשך 24 חודשים כנגד מימון קורס נהיגה מעשי על ידי הנתבעת.

ג. על הצדדים חל הסכם קיבוצי שמספרו 161/2003 מיום 6.4.2003 (להלן – ההסכם הקיבוצי).

בהתאם לפרק ט"ו להסכם הקיבוצי, על הנהגים השכירים חל "תקנון משמעת שכירים", נספח ד' להסכם הקיבוצי.

ד. ביום 20.3.18, במהלך עבודתה של התובעת בקו 33 , התרחש אירוע בין התובעת לבין נוסעת בשם מרלין בקמן אשר נסיבותיו שנויות במחלוקת בין הצדדים.

ה. באותו ערב, התקבלה בנתבעת תלונה בכתב מאת גב' בקמן. להלן עיקרי הדברים שנרשמו בתלונה:

"בתאריך 20.3.2018, בשעה 18:30, המתנתי לקו 33 של חברתכם ..., האוטובוס חלף על פני התחנה והנהגת לא עצרה (היו עוד כ – 5 אנשים בתחנה) חשוב לציין כי האוטובוס היה חצי ריק. רצתי לכיוון התחנה הבאה הקרובה ... וגם שם הנהגת לא עצרה בתחנה, האוטובוס עמד בפקק, וניצלתי זאת על מנת לצלם את הנהגת ואת מס' האוטובוס (...) על מנת לדווח על כך בתלונות הציבור של חברתכם. חשוב לי להדגיש ולציין שזו לא הפעם הראשונה שהנהגת הזו (שאינני יודעת פרטים עליה) לא עוצרת בתחנות, המקרה הנ"ל קורה באופן כרוני ועל כך היה חשוב לי לדווח.

בעודי מצלמת בוידאו את הנהגת, היא קמה ממושבה, פתחה את הדלת ורצה לעברי והחלה לתקוף אותי באלימות, חבטה בי בפנים, ומשכה את שערי ובעטה בי, תוך כדי אמירת קללות, ואיומים מצדה לשבור לי את הטלפון, בעודה מכה בי יצאו מס' אנשים מהאוטובוס וניסו להפריד אותה ממני, היו המון עדי ראייה וקיימות גם מצלמות באיזור, הנהגת נסוגה ממני עלתה חזרה לאוטובוס והמשיכה בנסיעתה... ".

ו. על פי דו"ח פעולה של משטרת ישראל^[1], גב' בקמן התקשרה למשטרה דקות ספורות לאחר האירוע ומסרה דיווח טלפוני. גב' בקמן שוחחה עם שוטר שהגיע למקום והנחה אותה להגיש תלונה בתחנת המשטרה.

באותו יום בשעה 19:56 מסרה גב' בקמן הודעה במשטרה.

ביחס לתלונה במשטרה התובעת העידה^[2] "הוזהרתי בטלפון והתלונה נסגרה".

ז. ביום 21.3.18 התראיינה גב' בקמן בתכנית "הכל כלול" בערוץ 10. במסגרת הראיון, שודר סרטון שצילמה באמצעות הטלפון הנייד שלה בזמן האירוע.

ח. התובעת זומנה לבירור אצל מורשה הנתבעת במחלקה לפניות הציבור וביום 22.3.18 מסרה את גרסתה בפניו. על פי ההשתלשלות העובדתית שמסרה התובעת, היא עצרה בשתי התחנות (בניגוד לטענתה של גב' בקמן) וכאשר נעמדה ברמזור אדום, גב' בקמן דפקה על דלת האטובוס ולאחר מכן תקפה אותה. עיקרי הדברים מובאים להלן:

"... המשכתי בנסיעתי לאחר תחנת אולמי מודיעין כמה מטרים ספורים בגלל פקק רמזור אדום בצומת בעודי במסלול הימני בנתיב הנסיעה. לפתע שמעתי דפיקות חזקות בדלת הקדמית וצעקות, בחוץ היה חשוך כך שלא יכולתי להבחין במה במדובר. נבהלתי כי חשבתי שפגעתי בהולך רגל והיה נשמע שהוא במצוקה לכן פתחתי את דלתות האוטובוס הקדמיות פתחתי את דלת הנהג וניגשתי לבחורה לפתע הבחורה החלה לזנק עלי עם הפלאפון מול הפרצוף חטפתי מכה והתחלתי לצעוק עליה "מה את מצלמת אותי" והבחורה צעקה שאני לא עוצרת בתחנות תקפה אותי עם הפלאפון שלה דחפה אותי ואני התגוננתי".

ט. ביום 22.3.18 העביר מורשה הנתבעת למר יעקב פרידמן – סגן ראש חטיבת משאבי אנוש את המלצתו להשעות לאלתר את התובעת מעבודתה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדה בבית הדין למשמעת בהתאם לתקנון המשמעת.

י. ביום 25.3.18 התקיימה פגישה בין התובעת למנהל כח אדם שכירים בחברה, מר ארמה, בה חזרה התובעת על גרסתה.

יא. ביום 28.3.18 נמסר לתובעת זימון לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר סיום העסקה. ישיבת השימוע התקיימה ביום 9.4.18.

יב. לאחר השימוע התקבלה ההחלטה הבאה:

"בהמשך לשיחת השימוע שנערכה לעובדת אריאל עובדיה ביום 9.4.18 ולאחר שהוצגו בפנינו טענותיה של הגברת, נבדק תיקה האישי על תלונות מסוג זה בעבר ובעקבות התרשמותנו מהתעקשותה של העובדת לחפותה הוחלט כי העניין יעבור להחלטת משפט חברים."

יג. ביום 10.4.18 הוגש כתב תביעה על ידי תובע החברה במסגרת משפט חברים.

אלה סעיפי האישום על פי תקנון המשמעת כפי שפורטו בכתב התביעה: תקיפה או שימוש בכוח נגד נוסע; העלבת נוסעת; התנהגות עובד בפומבי בצורה הפוגעת בכבוד החברה.

יד. משפט החברים, שהתנהל בפני שלושה שופטים, התקיים בתאריכים 23.4.18 ו– 30.5.18.

גב' בקמן העידה במשפט החברים כעדה מטעם התביעה.

התובעת יוצגה במשפט החברים על ידי עו"ד מטעמה ולוותה גם על ידי מר מואיז בנימין, עובד בנתבעת.

טו. ביום 30.5.18 ניתן פסק הדין במשפט החברים.

על פי פסק הדין, התקבלה גרסתה של גב' בקמן, נקבע לתובעת קנס שגובהו הכולל 160 שעות ו- 145 שעות על תנאי למשך שנה והומלץ על השבת התובעת לעבודה לאלתר.

טז. ביום 6.6.18 התובעת הוזמנה על ידי הנתבעת לשוב לעבודה סדירה והתובעת הודיעה כי היא חולה.

בהמשך, העבירה תעודות מחלה לתקופה שמיום 5.6.18 עד 31.8.18.

יז. ביום 27.8.18 פנתה התובעת לנתבעת במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, הודיעה כי לא תמשיך לעבוד בחברה ודרשה שייערך לה גמר חשבון וישולם לה פיצוי כספי בסך 20,000 ₪.

יח. ביום 29.8.18 השיב מר ארמה למכתבה של התובעת בדברים הבאים:

"אני שב ומדגיש כי שמורה לך האפשרות לשוב לעבודתך בתפקידך כנהגת אוטובוס.

ככל שהנך מבקשת לסיים את העסקתך בחברה, החברה תכבד את בקשתך. אבהיר כי הנך מתבקשת להסדיר את חובך לחברה בין השאר בגין החוזה שנחתם עמך להוצאת רשיון הנהיגה במימון החברה.

ככל שתסיימי עבודתך בחברה תהיי זכאית לכל זכויותיך בהתאם להוראות החוק ובהתאם להודעת התפטרותך מהחברה".

יט. ביום 29.10.2018 הוגשה התביעה שבפנינו.

כ. ביום 7.11.18 נבדקה התובעת על ידי רופא תעסוקתי אליו נשלחה על פי בקשתה. הרופא התעסוקתי קבע לתובעת אי כושר עבודה החל ממועד הבדיקה ועד ליום 7.2.19.

ביום 20.6.19 קבע הרופא התעסוקתי כי התובעת "אינה כשירה לעבוד כנהגת אוטובוס בדן".

כא. ביום 11.7.19 זומנה התובעת לשימוע בעקבות החלטת הרופא התעסוקתי ובשל כך שלטענת הנתבעת, עקב צמצומים בסקטור פקידים ומשק אין תפקיד אחר שניתן להציע לה.

השימוע התקיים ביום 22.7.19. התייחסות התובעת כפי שנרשמה בפרוטוקול היתה כי אין לה מה לומר.

כב. במשכורת חודש יולי 2019 נערך לתובעת גמר חשבון במסגרתו הועברו לידיה טופס 161 ומכתבי שחרור לקופות, לרבות פיצויי פיטורים.

כג. בתאריך 21.8.19 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב בדבר יתרת חוב בסך 4,804 ₪ בגין הסכום שנפסק לחובתה במסגרת ההליכים המשמעתיים וסך 1,000 ₪ בגין תשלום ששולם בטעות בחודש ספטמבר 2018.

בעדותה בפנינו, התובעת אישרה שלא שילמה את החוב.

4. תמצית טענות התובעת

א. לטענת התובעת לא נערך לה משפט צדק. הנתבעת לא בחנה את מלוא הראיות מטעם התובעת ולא שעתה לבקשתה להציג חוות דעת מומחה לצורך הוכחת טענתה כי הסרטון שהציגה גב' בקמן ערוך באופן מגמתי; הנתבעת לא עשתה תחקיר מעמיק לאירוע והעדיפה את גרסת המתלוננת למרות שהיו בה סתירות.

ב. התובעת הושעתה בצמוד לאירוע עוד בטרם נערך בירור מעמיק וחרצה את גורלה מבעוד מועד.

ג. גורם בכיר מטעם הנתבעת הפיץ את הסרטון הערוך ב"ווטסאפ" בין עובדי הנתבעת ובכך הכפיש את שמה של התובעת, השפיל ובייש אותה.

ד. נטען כי לאורך כל ההליך המשמעתי לא זומן נציג ועד עובדים, על אף שהנתבעת הבטיחה לתובעת שנציג מטעם ההסתדרות יגיע למשפט החברים.

ה. במשך תקופה ארוכה, הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לספק לתובעת עבודה במשרה מלאה וקיזזה משעות נוספות שעבדה בחלק מהימים להשלמת שעות חסרות למשרה מלאה. בעניין זה לא פורט סעד כספי ספציפי.

ו. הנתבעת ניכתה כספים שלא כדין מכספי התובעת בעת עריכת גמר החשבון ללא הסכמת התובעת וללא ידיעתה ולא שילמה את זכויותיה כדין.

ז. התנהלותה הפסולה של הנתבעת גרמה לתובעת לעגמת נפש, לנזק כלכלי, חברתי, בריאותי ונפשי ולפגיעה בשם טוב ובכבוד.

ח. בכתב התביעה דרשה התובעת מהנתבעת את הסעדים הבאים: פיצוי בגין ימי השעייתה; פיצוי בגין עוגמת נפש; ביטול פסק הדין שניתן במסגרת משפט החברים; לקבוע כי התובעת סיימה את עבודתה ללא כל מחוייבות והתחייבות ולהורות לה לשלם לתובעת את כל המגיע לה בגין סיום עבודתה.

בתצהיר הוסיפה לתביעתה פיצויי הלנת שכר, פיצוי על נזק נפשי שנגרם לה ופיצויי פיטורים על פי חוק.

בסיכומים, ציינה כי סכום התביעה בגין נזק נפשי הינו בסך 10,000 ₪ ופיצויי הלנת שכר בסך 20,000 ₪. עוד במסגרת הסיכומים, התובעת דורשת השבת תשלומים שנוכו שלא כדין משכרה והשבת תשלומים שנוכו משכרה והועברו לקופת וועד העובדים.

יצויין כבר כעת כי כלל הוא כי לא יזכה תובע בסעד שלא עתר לו בתביעתו, ובימ"ש לא יעניק סעד מעבר לזה שנתבקש בתביעה.

5. תמצית טענות הנתבעת

א. הנתבעת פעלה בהתאם לתקנון המשמעת בחברה, שהוא חלק מההסכם הקיבוצי.

ב. בעניינה של התובעת נוהל הליך משמעתי בפני טריבונל שיפוטי פנימי מוסמך שניהל הליך תקין, שאינו חורג מכללי הצדק הטבעי ובסופו התקבלה החלטה המבוססת על ראיות ומנומקת כדבעי.

ג. התובעת היתה מיוצגת בהליך המשפטי על ידי עו"ד ולוותה על ידי מר מואיז בנימין עובד החברה שבעצמו טוען בהליכים משמעתיים ולו היכרות טובה עם תקנון המשמעת וההליך המשמעתי.

ד. עורך חוות הדעת לא התייצב להעיד בעניינה של התובעת למרות שהדיון המשמעתי נדחה לצורך כך, ומכאן שלא נפל כל פגם בעובדה שלא ניתן משקל לחוות הדעת בהליך המשמעתי.

ה. אין בחוות הדעת כדי לשנות ממסקנות בית הדין המשמעתי.

ו. על התובעת הוטלה ענישה משמעתית סבירה בנסיבות העניין ובהתאם לתקנון המשמעת.

יריעת המחלוקת

6. השאלות המרכזיות בהן נדרשת הכרעתנו הן כדלקמן:

האם נפלו פגמים בהליך המשמעתי שנערך לתובעת ובכלל זה האם נפלו פגמים במשפט החברים שנערך לה, המצדיקים את ביטול פסק הדין שניתן במסגרתו.

דיון והכרעה

7. ההליך המשמעתי שנערך לתובעת בוצע על פי הוראותיו של ההסכם הקיבוצי ותקנון המשמעת החל בדן.

לסיכומי הנתבעת צורף מכתב בחתימתה של התובעת מתאריך 29.1.17, מועד תחילת עבודתה שבו היא מאשרת ומסכימה שיחולו עליה כל ההוראות החלות על נהגים קבועים בכל הקשור לסדרי משמעת ותעבורה בעבודה ובכלל זה שיפוט בפני מורשה החברה ומשפט החברים וכן כי ידוע לה שבסמכות המורשה ובית הדין למשמעת לחייבה בקנסות ולנכותם משכרה.

הנתבעת נימקה את צירופו של המסמך בשלב הסיכומים בכך שבסיכומי התובעת נטען לראשונה שלא היתה חשופה למסמכים ולתנאים העולים מתוכם.

אכן, מעיון בכתב התביעה ובתצהיר התובעת עולה שלא מופיעות בהם טענות ביחס לתוקפו של תקנון המשמעת וחלותו בעניינה. התובעת גם לא טענה בעניין זה לאורך כל ההליך המשמעתי.

משכך, איננו נדרשים לטענות אלה, ובהתאם, איננו נדרשים למסמך שצורף לסיכומי הנתבעת.

מסגרת נורמטיבית

8. בטרם נדון בטענות התובעת ביחס לפגמים שנפלו בהליך המשמעתי נזכיר כי על פי הפסיקה, בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי דין פנימיים למשמעת. בתי הדין למשמעת נהנים מעצמאות וכפופים לביקורת שיפוטית רק כאשר מוכחת חריגה מסמכות, או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי והתערבות לגופה של החלטה תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן^[3].

בעניין איגנט נקבע:

"מעורבותה של מערכת המשפט הרגילה בהחלטות בתי-דין פנימיים נחוצה לצורכי "פיקוח ובקרה", ואין מטרתה החלפת שיקול-דעת בשיקול-דעת. בידי בית המשפט המפקח על בתי הדין הפנימיים כלים בדמות נורמות מתחום המשפט האזרחי, כגון: עקרון תום הלב, היעדר משוא פנים או הפליה. היעדר יישומם של עקרונות אלה בהחלטת בית הדין הפנימי עשויה להוות עילה להתערבות בפסיקתו. עם זאת, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת משפט החברים לערכאותיו, ואין עליו לקבוע אם היה מגיע לתוצאה זהה, אילו הייתה ההחלטה בידו. אם אכן הוכח שלא היה לפני הטריבונאל דבר ושמץ דבר שאדם הגון היה רואה בו מעשה אסור, העולה כדי קביעה כי החקירה לא הייתה הוגנת, אין לגעת בהחלטה המשמעתית של הטריבונאל המקצועי".

וכן –

"מקרים שבהם הטריבונאל הפנימי כולל שתי ערכאות – דרגה ראשונה ודרגת ערעור פנימית ­לא יתערב בית המשפט הרגיל בטרם מוצו האפשרויות במסגרת כל דרגות הטריבונאל הפנימי".

מן הכלל אל הפרט

9. נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ומכלול הראיות והעדויות שהוצגו לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי לתובעת נערך הליך משמעתי כדין, התואם את הוראות ההסכם הקיבוצי ותקנון המשמעת. לא מצאנו שנפלו בו פגמים המצדיקים התערבות באיזו מההחלטות שהתקבלו בעניינה של התובעת. להלן יפורטו טעמינו.

10. טענתה המרכזית של התובעת נוגעת לכך שלא עלה בידה להציג את חוות הדעת ביחס לסרטון בפני גורמי הנתבעת במהלך הבירור המשמעתי ובמסגרת משפט החברים.

מעיון בחוות הדעת שצורפה לתצהיר התובעת ומעדותו של מר בלדינגר בפנינו עולה כי מדובר בסרטון שצילמה גב' בקמן, שאורכו 54 שניות והוא מתעד את האירוע שבו נראית התובעת כשהיא יושבת על כסא הנהג בזמן עצירה ולאחר מכן פותחת את דלתות האוטובוס ויורדת ממנו לכיוונה של גב' בקמן.

על פי חוות הדעת, במהלך שלוש שניות מהסרטון בוצעה האצת מהירות כך שיראה שהתובעת יורדת במהירות מן האוטובוס לכיוונה של גב' בקמן.

חוות הדעת מתייחסת בנוסף לחיתוך שבוצע בפריים האחרון של הסרטון.

מר בלדינגר שערך את חוות הדעת העיד כך:

"ש. אם אני מבינה נכון מחוות הדעת , בסרטון בוצע שינוי אחד בין שניות 17 ל- 20 כאשר ב- 3 השניות האלה יש האצה של המהירות שהיא גם משפיעה על הסאונד , זו המניפולציה היחידה בסרטון הזה , לטענתך.

ת. (מעיין בחוות הדעת ). אני מדבר על החל מעמ' 4 לחוו"ד , אני דיברתי על פורמט ....

...

בסרטון של המתלוננת הוא צולם לגובה כמו טלפון. הסרטון הזה מתיחס בעמ' 4 לפרמטרים הטכניים ולעובדה שהפריים האחרון של הסרט חד וברור ובנוסף שהוא מופסק באמצע מילה של המתלוננת עצמה , ולזה רשמתי גם הערה בנוסף למה שנשאלתי , לענין הזה שסביר שהיה המשך שלא נמצא פה. סביר להניח שנקטע...

...

נקודה שניה שציינת, אותה הפסקת סאונד של השתקה בעמ' 5 בין 17 ל- 20 שניות, זה נקרא מיוט (קו אפס רציף) מצב השתקה ממש , שזה נמצא בדיוק בשלב שכביכול הנהגת יורדת במדרגות של האוטובוס והמתלוננת שם טוענת שהיא תקפה אותה או זינקה אליה. זה הקטע שדיברתי עליו בחוו"ד לגבי הנושא של הילוך מהיר וכשעושים הילוך מהיר אז גם הסאונד נהיה מהיר וצייצני .

ש. מתוך סרט של כ- 50 או 54 שניות המניפולציה לדעתך נמצאת ב- 3 שניות ובקיטוע בסוף. השניות 17-20 .

ת. (מעיין) . נכון.

11. מהראיות עולה כי לאורך ההליך המשמעתי, ניתן משקל לטענת התובעת בדבר היותו של הסרטון "ערוך" ולטענת התובעת שבידה חוות דעת מומחה בנושא.

ראשית, התובעת העלתה לראשונה בפני מר אלי רחמים את הטענה כי הסרטון ערוך ומגמתי, ביום 22.3.18.

לטענתה, העלתה שוב את הטענה בפני דובר החברה מר איתן פיקסמן, מספר ימים לאחר האירוע, והוא אמר לה שאם תצליח להוכיח כי הסרטון ערוך, חברת דן תתן לה את מלוא הגיבוי והתמיכה.

חוות הדעת האמורה נושאת תאריך 5.4.18. אין חולק כי התובעת לא יכולה היתה להציגה קודם לתאריך זה.

שנית, בהתייחס לטענת התובעת כי ניסתה להציג את חוות הדעת בפני מר ארמה בדיון שנערך ביום 9.4.18 והוא סירב לעיין בה, מפרוטוקול הדיון עולה שהתובעת אכן טענה שבידה חוות הדעת אולם לא ביקשה להציג אותה.

שלישית, לא מצאנו פגם בכך שמר ארמה לא ביקש לעיין בחוות הדעת שכן על פי תוכן ההחלטה לאחר שימוע, התרשם מהתעקשותה של התובעת לחפותה, ולפיכך החליט שעניינה יעבור להחלטת משפט חברים.

ההחלטה התקבלה לאחר שמיעת טענותיה של התובעת ובין היתר על סמך טענתה בשימוע שהסרטון ערוך.

רביעית, שוכנענו כי הרכב השופטים במשפט החברים היה מודע לקיומה של חוות הדעת וקיבל החלטתו אף ללא צורך להידרש לחוות הדעת.

12. לטענת התובעת, ביקשה להציג את חוות הדעת במשפט החברים. בעניין זה העידה כך:

ש. בדיון הראשון שהתקיים ב- 23.4.18 כבר היתה לך את חוו"ד המומחה?

ת. נכון, ורצינו להציג אותה ואתם התנגדתם .

ש. מי התנגד ?

ת. מר פרנקל אמר שהוא צריך להסתכל בחוו"ד ואני כל הזמן אמרתי שיש לי חוו"ד . אף אחד לא התיחס אליה. רצינו לתת לו לעיין בחוו"ד. הוא אמר שצריך לדחות את הדיון , לבדוק את חוו"ד , ואז ייקבע דיון חדש. בדיון הראשון גם היתה שאלה אם קמתי מהאוטובוס, אמרתי כן, אז פרנקל אמר אם זה כך , אנחנו לא צריכים את חוו"ד.

ש. מה קרה בדיון השני ?

ת. (מעיינת במסמכים). בדיון השני הצגנו את חוות הדעת אך הם אמרו שאני צריכה להביא את המומחה אבל בפרוטוקול היה רשום שאני צריכה להביא את חוות הדעת ולא את המומחה.

ש. "הם" זה פרנקל, התובע מטעם החברה ?

ת. כן. " [הדגשות של המותב]

מר פרנקל, ששימש כתובע במשפט החברים, העיד:

ש. נכון שהתובעת הציגה בפניכם חוות דעת במהלך הישיבות ?

ת. לא , היא לא הציגה . יותר מזה, עצרנו את המשפט על ידי העורך דין שלה שביקש להביא את המומחה לדיון הבא וכמובן שהוא מעולם לא הגיע.

ש. המשפט מתנהל לפי סדרי דין וכללים ?

ת. לפי תקנון משמעת חברים.

ש. אז היא לא הביאה את חוות הדעת, התובעת ?

ת. התובעת לא הביאה את חוות הדעת.

ש. אתם לא קיבלתם את חוות הדעת

ת. לא.

זימנו אותה בלי מישהו שיעמוד מאחורי חוות הדעת.

בבית הדין ניסו להציג לשופטים את חוות הדעת אך לא יכלו לקבל בלי העד.

ש. למיטב ידיעתך , אי אפשר להציג ראיה בלי עד ?

ת. אין לי מושג .אני לא משפטן.

ש. ז"א שגם לא נתנו לך לעיין בחוות הדעת הזו

ת. עד כמה שאני זוכר חוות הדעת הונחה בפני השופטים על ידי עורך הדין. היא לא היתה מונחת בפניי." [הדגשות של המותב]

מר בלדינגר העיד כי לא הוזמן להעיד מטעם התובעת במסגרת משפט החברים. כך העיד:

"ש. הוזמנת על ידי התובעת או עורך דינה לדיון שהתקיים בבית הדין למשמעת של דן ב- 23.4.18?

ת. אני לא זוכר בכלל שום דיון, זה תיק מאד ישן מ- 2018 , זו פעם ראשונה שאני מוזמן לדיון על ידי התובעת. לפי מה שאני זוכר. אינני יודע על הדיון שאת מדברת עליו.

ש. לא הוזמנת על ידי התובעת בעבר להגיע לבית דין משמעתי

ת. אם הייתי מוזמן סביר להניח שהייתי מגיע, אני לא זוכר דבר כזה.

ש. גם לדיון שהתקיים ב- 29.5.18 לא הוזמנת

ת. אני לא זוכר. אני יכול לבדוק אימיילים אחורה . אני מבחינתי פעם ראשונה מדבר על חוות הדעת."

13. הנה כי כן ממכלול העדויות שבפנינו עולה כי הדיון הראשון במשפט החברים נעצר על מנת שהתובעת תוכל להציג את חוות הדעת, אולם משביקשה להציג את חוות הדעת, מר פרנקל התנגד בשל כך שעורך חוות הדעת לא התייצב לדיון.

14. מעיון בפסק הדין מיום 30.5.18 עולה כי הרכב השופטים במשפט החברים צפה בסרטון שצולם על ידי המתלוננת והיה מודע לקיומה של חוות הדעת בדבר היותו ערוך ולתוכן חוות הדעת. בעמוד 3 לפסק הדין נכתב כך:

"בישיבת בית הדין הראשונה, עו"ד יואל שמלה טוען לאורך כל עדותה של עדת התביעה, כי הסרט טופל וכי השתנו בו מהירויות הקרנה כאלה ואחרות וחיתוכים המראים, כאילו הנהגת התנפלה על עדת התביעה ומבקש להגיש חו"ד מומחה על כך.

בישיבת בית הדין השניה מבקש עורך הדין להגיש את חו"ד המומחה לבית הדין.

התובע משיב, כי חשב שההגנה תביא לעדות את העד המומחה והאחרון לא הגיע.

שאלת הבהרה של יו"ר בית הדין לעו"ד שמלה. האם אתם מסכימים שהנתבעת ירדה מהאוטובוס?

תשובת עו"ד שמלה: מסכימים.

היו"ר: אם כך, איננו זקוקים לחו"ד המומחה. [הדגשות של המותב]

15. כפי העולה מפסק הדין, ההרכב הגיע למסקנה שגרסת המתלוננת עדיפה על גרסתה של התובעת. מסקנות ההרכב התבססו על מכלול הראיות שעמדו בפניו, תוך שהובהר כי המסקנות אינן מבוססות על החלק בסרטון שלגביו נטען כי הוא ערוך וביחס אליו הוגשה חוות הדעת.

תחת הכותרת "מסקנות השופטים" בעמוד 5 לפסה"ד נכתב:

"1. בתאריך 23.4.18 בבית הדין ובנוכחות השופטים, טרם פתיחת הדיון הראשון, פנה עו"ד יואל שמלה לעדת התביעה בקול מאיים ובקש ממנה לחתום על קבלת כתב תביעה כנגדה מצד ההגנה באלפי שקלים והילך אימים על עדת התביעה. בשל כך העיר לו יו"ר בית הדין ואף הורה לו שיחדל מכך.

2. בית הדין לא נתבקש לדון בשאלת עצירת, או אי עצירת הנתבעת בתחנות הקו, אלא נתבקש לדון אך ורק בסוגיות המופיעות בסעיפי האישום שלעיל.

3. עדת התביעה הגב' מרלין בקמן הגישה תלונה בתחנת המשטרה כנגד הנתבעת. הנתבעת זומנה לתחנת המשטרה ואף הוזהרה על כך, אך ההגנה לא הזכירה עובדה זו.

4. הנתבעת טוענת כי כל האירוע היה בנתיב הימני, אך מצפייה בסרטון רואים במפורש, כי פתיחת הדלת הקדמית של האוטובוס הייתה כשהאוטובוס עמד בנתיב השמאלי.

5. הנתבעת מוסרת בעדותה כי חשבה שפגעה במישהו ולכן ירדה מהאוטובוס. לא כך יורד מהאוטובוס נהג החושש שפגע במישהו (ואיננו מדברים על מהירות הירידה אלא על התגובה המילולית והפיזית). לא נשמעה בסרטון ולו מילה אחת המציינת עובדה זו של חשש לפגיעה באדם. נהפוך הוא, רואים בסרטון את הנהגת באדישות מביטה שמאלה כשדלת האוטובוס סגורה. אין לבית הדין כל ספק, שהנהגת שמעה את עדת התביעה ותיעודה המילולי לנייד ולכן היתה תגובתה של הנהגת כפי שהיתה.

6. לנהגת היה אסור בתכלית האיסור לפתוח את דלת האוטובוס כשהיא בנתיב השמאלי וכמובן לרדת מימנו ולתקוף את הנוסעת.

7. הננו מעדיפים את גרסת עדת התביעה". [הדגשות של המותב]

16. סיכומו של דבר, לאור הנימוקים שפורטו בפרק "מסקנות השופטים" משניתנה התייחסות עניינית לטענות התובעת ונערך איזון ראוי בינן לבין יתר הראיות שעמדו בפני ההרכב, לא מצאנו כי בהחלטת ההרכב שלא להידרש לחוות הדעת נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטה.

נבחן להלן את טענותיה הנוספות של התובעת.

17. התובעת טענה בתצהירה שבחקירתה במשפט החברים גב' בקמן סתרה את עצמה בכמה גרסאות שאינן תואמות אחת לשנייה.

בתשובה לכתב ההגנה התובעת הפנתה לכך שגב' בקמן טענה שהתובעת לא עצרה בתחנה הראשונה ולאחר שהוצג בפניה דו"ח GPS המראה כי האוטובוס נעצר בתחנה למשך 17 שניות שינתה את גרסתה וטענה שכנראה האוטובוס עצר אך התובעת מנעה מנוסעים לעלות.

משהובהר בפרק המסקנות כי בית הדין למשמעת לא דן בשאלת עצירת, או אי עצירת הנתבעת בתחנות הקו, לא מצאנו כי נפל פגם בהעדפת גרסתה של גב' בקמן חרף הסתירות לכאורה בעדותה.

18. יש להדגיש כי התובעת לא סיפקה כל הסבר לכך שלא ערערה על פסק הדין להרכב בית הדין בדרג ב', בהתאם להוראות תקנון המשמעת.

19. סיכומו של דבר – משלא מצאנו כי במשפט החברים נפל פגם המצדיק התערבות בית הדין, נדחית התביעה לביטול פסק הדין שניתן במסגרת משפט חברים ביום 30.5.18.

20. נוסף על האמור, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטה להשעות את התובעת בסמוך לאחר האירוע.

החלטת ההשעיה התקבלה ביום 22.3.18 על ידי מורשה החברה מר אלי רחמים, בהתאם לסמכותו על פי סעיף 82א' לתקנון המשמעת.

בהתאם למכתבו מיום 22.3.18 ההחלטה התקבלה לאחר שמעיון בתלונה ובחומר שבתיק נמצא כי קיים יסוד לתלונה בדבר עבירת תקיפה, המוגדרת כעבירה חמורה בתקנון.

בנסיבות אלה, ההחלטה להשעות את התובעת אינה חורגת ממתחם הסבירות ולא מצאנו כי נפל בה פגם.

21. לטענת התובעת, לאורך כל ההליך המשמעתי לא זומן נציג וועד עובדים, על אף שהנתבעת הבטיחה לתובעת שנציג מטעם ההסתדרות יגיע למשפט החברים.

כפי שעולה מהראיות, התובעת היתה מיוצגת במשפט החברים על ידי עו"ד מטעמה.

כעולה מפרוטוקול השימוע שנערך לתובעת ביום 9.4.18, התובעת שאלה מדוע הוועד לא נוכח ונאמר לה ע"י מר ארמה שמכיוון שעוד אין החלטה, הוועד לא זומן והוא יזומן במידת הצורך.

התובעת לא הצביעה על מקור נורמטיבי המחייב זימונו של ועד העובדים לשימוע או להליך המשמעתי.

כמו כן, מהראיות עולה כי לא ביקשה לדחות את ישיבת השימוע או את משפט החברים מפאת העדר נציג של ועד העובדים או נציג מטעם ההסתדרות.

העדרו של נציג הוועד אינו עולה כדי פגם בהליך המשמעתי.

22. טענת התובעת כי גורם בכיר מטעם הנתבעת הפיץ את הסרטון הערוך בווטסאפ בין עובדי הנתבעת, נטענה בעלמא. התובעת לא נקבה בשמו של הבכיר, ולא הוכח כי הפעולה נעשתה בשמה של הנתבעת או על דעתה.

23. פיצוי בגין תקופת ההשעיה

במסגרת כתב התביעה דרשה התובעת פיצוי כספי בגין תקופת ההשעייה. התובעת לא פירטה ולא כימתה דרישתה זו ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

למעלה מן הדרוש נציין כי בהתאם לקביעתנו, ההשעיה בוצעה בהתאם לתקנון המשמעת.

בהתאם לסעיף 87 לתקנון המשמעת, כיוון שהתובעת נמצאה חייבת בדין המשמעתי, היא אינה זכאית לתשלום שכר בתקופת ההשעיה.

התביעה ברכיב זה, נדחית אפוא.

24. פיצוי בגין נזק נפשי ועגמת נפש

לאחר שקבענו כי לא נפל פגם בהתנהלותה של דן בעניינה של התובעת, ומאחר שהתובעת ממילא לא הציגה ראיות לנזקים הנטענים, התביעה בגין נזק נפשי ועגמת נפש, נדחית.

טענתה של התובעת בדבר פגיעה בשמה הטוב ובכבודה מבוססת על הטענה כי הסרטון הופץ בקרב עובדי החברה על ידי גורם בכיר בה. כאמור, טענה זו לא הוכחה.

25. החזר תשלומים שנוכו משכרה של התובעת

רכיב תביעה זה התבקש בסיכומים בלבד, על כן די בכך כדי לדחות את התביעה.

למעלה מן הדרוש נציין שהתובעת לא פירטה ולא כימתה את דרישותיה בעניין זה וממילא לא הוכיחה כי היא זכאית להשבת איזה מהתשלומים שנוכו משכרה.

בכלל זה התובעת לא הוכיחה עילה להשבת תשלומים שנוכו משכרה והועברו לוועד העובדים. ועד העובדים אינו צד להליך והתובעת לא העלתה כל טענה הנוגעת להתנהלותו בעניינה.

התביעה ברכיב זה נדחית.

26. טענת קיזוז

הנתבעת טענה שככל שייקבע כי התובעת זכאית לתשלום מהנתבעת, יש לקזז את חובה של התובעת לנתבעת בסך 5,800 ₪ בהתאם למכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 21.8.19 (נ/1).

הנתבעת הבהירה כי ביחס לחוב התובעת בסך 4,766 ₪ הנובע מעלות הכשרתה כנהגת אוטובוס ואי השלמת תקופת העבודה המינימלית, החליטה לפנים משורת הדין ולאור סיום עבודתה של התובעת על רקע חוות דעת רפואית, שלא לגבות חוב זה מהתובעת.

משנדחתה התביעה, כאמור לעיל ואין בפנינו תביעה שכנגד, טענת הקיזוז נדחית אף היא.

27. סוף דבר -

א. התביעה על כל רכיביה, נדחית.

ב. נוכח תוצאת ההליך, התובעת תשא בהוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 6,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ב, (16 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. נספח 3 לתצהיר התובעת. ↑

2. ס' 17.3 לתהיר התובעת. ↑

3. ע"א (עליון) 835/93 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד מט (2) 793 (1995) להלן- פס"ד אינגט; סע (ת"א) 19295-04-12  יצחק טובול נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, מיום 20.5.12. ↑