11 אוגוסט 2019

לפני:

כב' הרשמת סימה קרמר

החלטה

1. לפניי בקשה לצו גילוי מסמכים ספציפי לפי תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות", "הבקשה", בהתאמה). התובעת (להלן: "המבקשת") עותרת לצו גילוי מסמכים ספציפי ביחס למסמכים הבאים:

א. מאזן בוחן של התובעת מעודכן ליום 31.12.16 אשר צורך להליך נוסף המתנהל בין הצדדים להליך זה, לצד צדדים נוספים, בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. 49734-11-18) (להלן: "מאזן הבוחן", "ההליך המקביל"). בעותק מאזן הבוחן אשר צורף בהליך המקביל בוצעו מחיקות ועתה עותרת התובעת לקבל עותק ללא המחיקות האמורות;

ב. כל מסמך של התובעת המצוי ברשות הנתבע, כאשר הכוונה ל"כל מסמך, מכתב, פקס', מסרוני SMS ומסרוני "whatsapp" סיכומי ישיבות, תכתובות דואר אלקטרוני וכל מסמך אחר שנוגע להליך שבנדון, בכל מדיה שהיא" (מכתב הדרישה שנשלח לנתבע ביום 1.5.19).

האם יהיה בגילוי מסמכים אלה או חלקם כדי לאפשר דיון יעיל או לחסוך בהוצאות, לפי האמור בתקנה 46, היא השאלה העומדת לדיון.

רקע בתמצית

1. המבקשת העסיקה את המשיב, רו"ח בהכשרתו, בתפקיד של סמנכ"ל כספים עד לשנת 2009. לטענתה, לאחר סיום העסקת המשיב, התברר לה כי את המענקים השונים שנתנה למשיב במרוצת השנים, רשם בספריה כהלוואה על מנת לחמוק מתשלום מס וזו עדיין רשומה בספריה. בנסיבות אלה נוצרה, לטענתה, הלוואה ללא מועד פירעון שהיא נתנה לנתבע. במסגרת כתב התביעה דורשת המבקשת את החזר ההלוואה ולחלופין את תשלום המס שהיה על המשיב לשלם בגין המענקים שקיבל.
2. ביום 27.2.19 התקיים דיון מוקדם בסיומו התקבלה בקשת התובעת לתיקון כתב תביעה ונקבע מועד להגשת כתב הגנה מתוקן. מאז, נדחתה בקשה לסילוק התביעה על הסף והצדדים העבירו ביניהם תצהירי גילוי כלליים בהתאם להודעת המזכירות מיום 2.1.19.

טענות הצדדים בבקשה

1. לטענת המבקשת, מדובר במסמכים רלבנטיים לצורך הוכחת הטענה לפיה המשיב טיפל לאורך השנים בהכנת דוחותיה הכספיים, גם לאחר סיום תפקידו במבקשת.
2. בפי המשיב טענות רבות לעניין תזמון הבקשה. ייאמר כבר עתה, כי בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, קרי, לפני שלב ההוכחות ולאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, אין פסול בשלב בו הוגשה הבקשה, אף אם ניתן היה להגישה קודם, כטענת המשיב.
3. לגופה של הבקשה טוען המשיב, כי מאזו הבוחן הינו מסמך של המבקשת המצוי בחזקתה או בשליטתה שכן לדבריה, הוא צורף בהליך המקביל ואין הצדקה לדרוש אותו מהמשיב דווקא. כך גם בנוגע לבקשה לקבל "כל מסמך של התובעת", ברי מנוסח הבקשה כי מדובר במסמכים המצויים בידי המבקשת. לטענתו, עצם הימצאותו של מסמך ברשותו אין בה כשלעצמה להוכיח כי היה מעורב בעריכתו. כמו כן, ביחס לבקשה לקבל "כל מסמך של התובעת" טוען המשיב, כי היא אינה מתיישבת עם המבחנים המקובלים למתן צו לגילוי ספציפי וכי בפועל מדובר ב"מסע דיג". כך או כך צוין בתגובת המשיב, כי אין לו עותק נקי של מאזן הבוחן.
4. בתשובתה, ביקשה המבקשת לחדד, כי המשיב מכחיש בכתב הגנתו את מעורבותו בהכנת הדו"חות הכספיים של התובעת בתקופה שלאחר סיום העסקתו שם. על כן, לשיטתה, מאזן הבוחן הינו רלבנטי להליך.

דיון והכרעה

1. על פי תקנה 46(א) לתקנות, רשאי בית הדין ליתן צו למתן פרטים נוספים, להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שיש צורך בכך כדי לאפשר "דיון יעיל" או כדי "לחסוך בהוצאות":

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

החשיבות שביסוד הליכי גילוי ועיון במסמכים, הן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית והן לצורך חתירה לחקר האמת, נדונו בהרחבה הן במערכת בתי הדין לעבודה והן בבית המשפט העליון בעניינן של ההוראות המקבילות בתקנות סדר הדין האזרחי (וראו לעניין זה רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (ניתן ביום 14.8.05).

1. בהתאם לכך, הנחת המוצא של בית המשפט בבואו להכריע בשאלה של גילוי ועיון במסמכים, תהא גילוי מרבי ורחב ככל הניתן (ראו ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, (ניתן ביום 21.9.10)(להלן: "פרשת מכתשים"); בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (31.1.11(.
2. עם זאת, ברי כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאינם קשורים למחלוקות בין בעלי הדין וכי כלל הגילוי הרחב כפוף, בראש ובראשונה, לרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (ניתן ביום 27.1.11).
3. בעניין מבחן הרלוונטיות נקבע בפסיקת בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים נ' אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07), כי למבחן זה היבט צר והיבט רחב:

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי."

על האיזון שבין האינטרסים הגלומים בזכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים עמד בית הדין הארצי בפרשת מכתשים, בזו הלשון:

"חרף חשיבותם של הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. הזכות לגילוי ועיון הגלומה בתקנה 46(א) היא זכות דיונית, שנועדה לאפשר הגנה על זכויות מהותיות. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה [...] 'כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה'" [ההדגשה שלי, ס.ק.].

נפנה עתה פירוט אודות שאלת האיזונים במקרה דנן.

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב, תשובת המבקשת וכן בכתבי הטענות, אני סבורה, כי בחינת שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, היינו, נחיצותם לבירור המחלוקת שבענייננו, מביאה למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות, כמפורט להלן.
2. באשר למאזן הבוחן, המבקשת אינה חולקת כי המסמך כבר מצוי ברשותה אלא שמבוקש לקבל עותק נקי. עם זאת, המבקשת לא הבהירה מדוע עותק נקי יסייע לה להוכיח את טענתה מעבר למה שהועתק המושחר יכול להשיג. ייאמר, כי טענת המשיב לפיה אין בעצם החזקה במסמך כדי להוכיח מעורבות בעריכתו מקובלת עלי. זאת ועוד, גילוי המסמך נחוץ למבקשת לא כדי לעשות שימוש בתוכנו אלא כדי להסיק דברים מעצם הימצאותו בידי המשיב. זאת אפשר לעשות באמצעות המסמך המושחר ועל-ידי הפניית שאלות למשיב בחקירתו הנגדית.
3. כך גם באשר לבקשה לקבל "כל מסמך של התובעת" המצוי בידי המשיב: מאליו מובן כי מדובר במסמכים המצויים בידי המבקשת ובאפשרותה לשאול את המשיב עליהם בחקירתו הנגדית. אוסיף, עוד, כי מדובר בבקשה לא מנומקת וכללית מדי אשר אינה עומדת בדרישות לגילוי ספציפי.

עמידה על כך כי המשיב יביא "כל מסמך" שלה המצוי בידי המשיב, מבלי לפרט איזה מסמך דרוש ולמה, הינה דרישה מכבידה, המוסיפה הוצאות ולא חוסכת אותן וכפי שכבר ציינתי, ישנן חלופות אחרות אשר עומדות לרשות המבקשת להוכחת טענותיה.

1. היעתרות לבקשה לגילוי מחייבת קיומה של זיקה ישירה בין המסמכים שהתבקשו לבין המחלוקת שבין הצדדים וזאת לא מצאתי במקרה הנדון. זאת ועוד, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו ומולו ניצבים ערכים של יעילות הדיון והגנה על אינטרסים של הצד המגלה.
2. במקרה דנן, לא שוכנעתי בדבר רלוונטיות מאזן הבוחן הנקי. הבקשה לקבלת המסמכים הנוספים הינה כללית וגורפת באופן המכביד על המשיב ללא הצדקה, בייחוד בשים לב לכך שהם כבר מצויים ברשות המבקשת ולכך שפתוחה בפניה דרכים אחרות להוכיח טענותיה.
3. סיכומו של דבר, באיזון בין האינטרסים של הצדדים, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, (11 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.