23 נובמבר 2020

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. בפנינו תביעה אשר הוגשה על ידי גב' לילי ברעם (להלן – התובעת) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע ) להכיר בפגימה שאירעה לה ברגל ימין ביום 15.10.2016 במהלך נסיעה ברכבת תחתית בעיר אסן שבגרמניה לרגל עבודתה – כפגימה בעבודה.
2. בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום הרפואה האורתופדית, ד"ר דוד אנג'ל, לחוות דעתו באשר לקשר הסיבתי שבין הפגימה ברגל ימין לבין האירוע התאונתי מיום 15.10.2016 (החלטה מיום 31.3.2020).
3. למומחה הרפואי הועברו העובדות הבאות:

"התובעת נסעה, נסיעת עבודה לגרמניה לתערוכה יחד עם המנהלת האישית שלה.

ביום ה- 15.10.16 נסעה התובעת ברכבת התחתית לתערוכת הצעצועים השנתית הגדולה בגרמניה.

התובעת עמדה סמוך לקיר הרכבת בקו ישיר לדלת הכניסה כשמזוודת הטרולי שלה מתחת על הרצפה בין רגליה לבין הקיר.

הרכבת הייתה מלאה באנשים אשר אף הם היו בדרכם לתערוכה.

באחת התחנות כאשר הרכבת הייתה עמוסה לעייפה ולא נותר מקום בקרוון, נדחפו לתוך הקרון אנשים בכוח רב והתובעת הוטחה לקיר עקב מסת האנשים הגדולה.

כתוצאה מכך, ומאחר והתובעת נדחקה ונמחצה לקיר הרכבת, רגל ימין והאגן של התובעת התעקמו בכוח רב סביב המזוודה.

התובעת התקשתה בתנועה וסבלה מכאבים קשים אך המשיכה את הביקור בתערוכה.

לאחר התערוכה ועם שובה לישראל סברה התובעת כי מדובר בעניין חולף, אך אט אט הסתבר כי הכאבים החמירו. החומר הרפואי מועבר לעיונך.

עד היום סובלת התובעת מכאבים חזקים, ירידה בתחושה ברגל ובבהונות רגל ימין".

1. המומחה הרפואי התבקש להשיב על השאלות כדלקמן:

"א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?

ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין האירוע בעבודה כמתואר בעובדות המקרה".

1. ביום 24.6.2020 הוגשה לתיק חוות דעת המומחה מיום 9.6.2020 ובה ציין המסמכים שעמדו בפניו וקבע כך:

"א. הליקויים שנמצאו אצל התובעת הינם שנויים ניווניים ללא קרע בלברום במפרק הירך הימני, וטנדינוזיס בגידים של שריר הגלוטאוס וההמסטרינגס בסמיכות למפרק הירך. (הלברום הוא רקמה סחוסית שנמצאת בפריפריה של מפרק הירך). (טנדינוזיס הינו שם כללי לשנויים ברקמת הגיד שיכולים להיות קרעים חלקיים או שנויים ניווניים). בגב התחתון לא אותר ליקוי ע"פ המסמכים.

ב. השנויים הניווניים בלברום הנם ניווניים כפי שהשם אומר. לא נמצא קרע אולם מנגנון התאונה מתאים בהחלט להפעיל לחץ גדול על אזור הלברום ולגרום להחמרה מסויימת בשנויים שהיו קודם (אולם לא הכאיבו). גם על השרירים והגידים בהם נמצא טנדינוזיס היו כוחות ניכרים ואני ממליץ להכיר בתרומת האירוע גם לליקוי זה.

כאב גב והפרעה בתחושה לא מופיעים ברישומים בחודשים הראשונים שלאחר האירוע. בגב כאמור לא אותר ליקוי, ובכל מקרה אין לדעתי קשר סיבתי בין האירוע לכאבי גב או הפרעה בתחושה ברגל".

1. הצדדים הוזמנו להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ושניהם הגישו בקשות בהתאם. להלן שאלות ההבהרה מטעם התובעת:

שאלה מספר 1:

בדיקת ה-MRI בה נמצאו שינויים ניווניים בלברום בוצעה לאחר יותר משנה מאז האירוע החבלתי. האם תקופה כזו סבירה להתפתחות שינויים ניווניים לאחר חבלה למפרק עצמו?

הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי המומחה לא קבע כי השינויים הניווניים בלברום התפתחו במהלך השנה שקדמה לבדיקה ויתכן שהתפתחו עוד קודם לאירוע התאונתי.

החלטה: השאלה מבקשת לברר אם השינויים הניווניים התפתחו לאחר האירוע התאונתי ולכן רלוונטית. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 2:

האם התפתחות שינויים ניווניים במפרק גדול, כמו מפרק הירך, סביר שמלווים בהסתמנות קלינית כלשהי, כגון כאב, הגבלת תנועות?

הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי אין רלוונטיות לתשובה על שאלה זו מאחר וממילא לא תגבנה עדויות נוספות מהתובעת. בתשובתה לכך טענה התובעת כי הנתבע הכיר באירוע התאונתי כתאונת עבודה ולפיכך השאלה, עליה לא נחקרה התובעת, חשובה ויש לה מקום.

החלטה: המומחה התייחס לשינויים ניווניים אשר היו קודם בלברום ואשר לא הכאיבו (ראו בסוגריים בס' ב' לחוות הדעת). עם זאת, לצורך הבהרה – השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 3:

האם המומחה מצא בתיקה הרפואי של התובעת רישומים או תלונות קודם לחבלה הנדונה, שהצביעו על בעיה במפרק הירך הפגוע?

הנתבע התנגד לשאלה זו. לטעמו מן המפורסמות כי שינויים ניווניים בכל איבר שהוא בגוף האדם לא בהכרח יגרמו לכאבים עליהם ידווח מטופל לרופא ויתכן שיאובחנו כעבור שנים. בתשובתה טענה התובעת כי במקרה דנן, בו עסקינן בתובעת צעירה, ללא עבר רפואי רלוונטי, שנפגעה בתאונת עבודה – שאלה זו רלוונטית.

החלטה: בהתאם להלכה, שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה ועל כן יש לאפשר שאלות אלו ללא הקפדת יתר על הרלוונטיות הישירה שלהן (עב"ל(ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – בן סימון (8.3.2010)). לכן השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 4:

האם היה בסיס לקיום שינויים ניווניים קודם לחבלה הנדונה או סיבה סבירה שיהיו שינויים כאלו?

הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי היא היפותטית והתשובה עליה משתנה מאדם לאדם. בתשובה לכך טענה התובעת כי השאלה רלוונטית נוכח כך שלא היתה לה כל פגיעה עובר לאירוע התאונתי.

החלטה: השאלה והתשובה המבוקשת מתייחסות לתובעת בלבד. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 5:

גם אם נניח שהיו שינויים ניווניים קודמים במפרק הירך, האם המומחה מצא בחומר הרפואי שקדם לחבלה ממצאים שבגינם ניתן היה לקבוע נכות אורתופדית כלשהי במפרק הירך?

הנתבע לא התנגד לשאלה זו ובלבד שתנוסח באופן שונה כך שהמומחה יתבקש לציין מהו הנזק שהוחמר כתוצאה מהאירוע התאונתי. התובעת בתשובתה התנגדה לשינוי נוסח השאלה. לטענתה מצבה עובר לאירוע התאונתי היה תקין, כפי שמעידים המסמכים הרפואיים, ולכן השאלה האם ועל בסיס מה ניתן לקבוע נכות רפואית במפרק הירך רלוונטית ללא שינוי נוסח.

החלטה: בהחלטת המינוי מיום 31.3.2020 המומחה נשאל על קיום קשר סיבתי לרבות על דרך של החמרה. המומחה לא התבקש לקבוע נכות אורתופדית. לכן, השאלה, בנוסח המוצע על ידי הנתבע, תופנה למומחה כדלקמן: המומחה מתבקש לפרט מהו הנזק שהוחמר כתוצאה מהאירוע התאונתי?

1. ביום 26.7.2020 הגיש הנתבע שאלות הבהרה מטעמו. התובעת התבקשה להגיב לשאלות אלו (החלטה מיום 27.7.2020). משלא עשתה כן ניתנה לה הזדמנות נוספת (החלטה מיום 9.9.2020). בתגובה לכך הפנתה התובעת לתשובתה לתגובת הנתבע לשאלות ההבהרה שלה ולא הגיבה לשאלות ההבהרה של הנתבע. טעות התובעת הובאה לידיעתה וניתנה לה הזדמנות נוספת להגיב לשאלות ההבהרה של הנתבע (החלטה מיום 15.10.2020). ביום 29.10.2020 הוגשה תגובת התובעת לשאלות הבהרה של הנתבע. הנתבע לא הגיש תשובה לתגובה זו הגם שניתנה לו הזדמנות לעשות כן עד ליום 11.11.2020 (החלטה מיום 30.10.2020). בנסיבות אלו – נדון להלן בשאלות הבהרה מטעם הנתבע ללא תשובה מצדו לתגובת התובעת.

שאלה מספר 6:

האם המומחה יסכים כי יום האירוע לפי העובדות המוסכמות הוא 15.10.2016 ופניה לטיפול רפואי בגין האירוע מופיעה לראשונה ברשומה הרפואית ביום 31.8.2017?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם שעובדות המקרה ידועות וברורות.

החלטה: השאלה נועדה להבהיר המסמכים שעמדו בפני המומחה ערב הכנת חוות דעתו ועל כן רלוונטית ותופנה למומחה.

שאלה מספר 7:

האם נכון כי קיים פער זמנים ניכר בין יום האירוע ליום הפניה לטיפול רפואי?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם שעובדות המקרה ידועות וברורות.

החלטה: שאלה זו כלולה בשאלה מספר 6 ועל כן היא נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 8:

האם סביר כי בפרק הזמן בין אירוע התאונה לבין הפניה לטיפול הרפואי היה יכול להתרחש אירוע נוסף אחר, הגורם לכאבים במפרק הירך?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם ש"ברור כי בין אירוע התאונה, היה יכול להתרחש אירוע אחר, אך הניסוח כי "סביר שאירוע נוסף יתרחש, אין לו מקום", מה גם שלא למומחה לענות על שאלה שכזו" (ס' 3 לתגובתה).

החלטה: המומחה לא התבקש להשיב לשאלה היפותטית זו. בנוסף, זו שאלה שאינה בתחום מומחיותו הרפואית של המומחה. השאלה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 9:

האם מקובל על המומחה כי בהתאם לרשומה הרפואית בתיק קופת החולים, בפנייתה הראשונה של התובעת לעזרה רפואית, לא דווח על כל אירוע תאונתי חריג ונרשם לאחר "תנועה חדה"?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם כי מדובר "בשאלות רפואיות, אשר מומחה המערערת מתייחס אליהן ויש מקום להפנות למומחה בית הדין את חוות הדעת של פרופ' רופמן.

החלטה: השאלה נועדה לברר המסמכים שעמדו בפני המומחה ובבסיס חוות דעתו ועל כן תופנה למומחה.

שאלה מספר 10:

האם נכון כי צילום האגן מיום 25.8.2017 היה תקין?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: השאלה נועדה לעמת המומחה עם תיעוד רפואי המעיד על מצבה הרפואי של התובעת ועל כן תופנה למומחה.

שאלה מספר 11:

האם נכון כי בדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 1.5.2018 היה תקין?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: ראו החלטה ביחס לשאלה מספר 10. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 12:

האם נכון כי בדיקת US לרקמות הרכות של הירכיים מיום 25.8.2017 מדגים רקמה רכה ללא מיקוד הממצא בירך ימין 73 מ"מ ובירך שמאל 70 מ"מ?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: ראו החלטה ביחס לשאלה מספר 10. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 13:

האם בהתאם לתוצאת בדיקת ה-US המומחה יכול למקד המקום של הממצא המדווח?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: ראו החלטה ביחס לשאלה מספר 10. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 14:

האם לדעת המומחה שוני של 3 מ"מ בלבד בין הממצאים בשתי הירכיים, המאובחנים באמצעות בדיקת US רקמות רכות, הוא חסר משמעות ולא ניתן לשלול כי פער קטן זה מוסבר על ידי סטית תקן ומיומנות הבודק?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: ראו החלטה ביחס לשאלה מספר 10. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 15:

האם המומחה יסכים כי בדיקת ה-US של המפשעות מאותו מכון ומאותו יום היתה תקינה לחלוטין?

התובעת התנגדה לשאלה זו מן הטעם המפורט ביחס לשאלה מספר 9.

החלטה: ראו החלטה ביחס לשאלה מספר 10. השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 16:

האם מקובל על המומחה כי בדיקת MRA מיום 29.12.2017 הדגימה שינויים ניווניים בלמברום מימין, ללא קרע ושינויים טנדנוטיים בגידי הגלוטאוס וההמסטרינגס ללא סימני קרע?

התובעת לא התנגדה לשאלה זו.

החלטה: השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 17:

האם המומחה יסכים כי השינויים המאובחנים בבדיקת ה-MRA מיום 29.12.2017 אינם מתאימים לממצאים הנובעים מחבלה חדה?

התובעת לא התייחסה לשאלה זו.

החלטה: השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 18:

המומחה מתבקש לפרט מהו הנזק שהוחמר בהתאם לחוות דעתו באירוע התאונתי מיום 15.10.2016.

התובעת לא התייחסה לשאלה זו.

החלטה: שאלה זו חופפת לשאלה מספר 5 לעיל ועל כן לא תופנה למומחה.

1. שאלות 1 – 4, 5 בנוסח שנקבע וכן שאלות 6, 9 – 17 יופנו למומחה.
2. החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"א, (23 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.