ת"א 71013-11-18 סמאט ואח' נ' אדמון .ל. צרפתי בע"מ

בפני כב' השופטת נאוה ברוורמן

העתק החלטת בית משפט מיום ו' תמוז תשפ"א 16 יוני 2021

עסקינן בבקשת הנתבעת למחיקת "כתב התביעה המתוקן". לטענתה, נראה כי בדיון האחרון מיום 15.03.21 ובשוגג, בית המשפט לא נתן דעתו לעובדה כי הגשתו של כתב התביעה המתוקן לא אושרה, עת קבע כי על הנתבעת להגיש כתב הגנה תוך 60 ימים בהתאם לתקנות.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף במיוחד לאור העובדה, כי תיקון כתב התביעה מתבקש כמעט שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, תוך שהתובעים מטעים את בית המשפט בכוונה, על מנת לגרום לבית המשפט להאמין כי התגלתה, או קיימת חריגת בניה במטבח. בנוסף לאמור לעיל, התיקון מתבקש לאחר שהוגש כתב הגנה ולאחר שהתקיימו שלושה דיונים בתיק. התיקון, אינו מעלה טענות חדשות, ההפך הוא הנכון, התגלו ראיות שיש בהן כדי להביא לדחייתה של מלוא התביעה.
כן לא שולמה אגרה וככל ובית המשפט יאשר את בקשת התיקון, יש לערוך ולהגיש את התביעה כתביעה כספית.
כן יש להשית הוצאות מחמת שנגרמו לנתבעת הוצאות כמפורט בסעיף 11 לבקשה.

התובעים משיבים וטוענים כי בהשגתה, הנתבעת נחזית כמבקשת מחיקה לכתב התביעה המתוקן, אך למעשה, ומאחר וכבר ניתנה החלטת בית המשפט בנדון, הנתבעת מערערת על ההחלטה, בעקיפין ולא בדרך והמקובלת להגשת ערעור. כן מפנים להצהרת ב"כ הנתבעת במהלך הדיון, לפיה יוגש כתב הגנה. בנוסף, יש להידרש לשיהוי של חודשיים וחצי בהגשת הבקשה.
התובעים מחדדים את נחיצות התיקון: הנתבעת לא שיתפה פעולה, חרף בקשות מצד התובעים, לתיקון הליקויים. התובעים מאסו בדירה ולכן מכרו אותה. כחלק מהליך המכר, שמאי הבנק קבע כי קיימות חריגות בניה חמורות וכי המטבח נבנה ללא היתר. במסגרת הדיון שהתקיים, הנתבעת הבטיחה לטפל בעניין, אולם לא עשתה כן.
הוסכם כי מסך כספי התמורה, אשר אמורים להתקבל בעד הדירה, סך של 70,000 ₪ יוותר בנאמנות וזאת עד להסדרת החריגה. קרי, בנוסף לעובדה שהתובעים נאלצו למכור את הדירה בהפסד, סך של 70,000 ש"ח לא ישולם וזאת עד שהנתבעת תסדיר את החריגה.
הנתבעת מבקשת למנוע מהתובעים לתבוע את הנזקים.
לשיטתם, מדובר בתיקון הכרחי ובעקבותיו נדרש סכום גבוה יותר, במידה ולא היה נגרם נזק כה רב, לא היה מקום לתקן את כתב התביעה.
התובעים עותרים להוצאות בגין הגשת הבקשה.

לאחר שטענות הצדדים נבחנו, הלכה למעשה, בקשת התיקון אושרה במהלך הדיון האחרון שהתקיים (עמ' 7, שורות 11-12).
יוגדש כי ב"כ הנתבעת האירה בדבר מחלוקת בעניין (עמ' 7, שורה 4).
יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת להשתלשלות העניינים: ביום 21.05.20 הוגש כתב תביעה מתוקן, אשר בעקבותיו ניתנה החלטה ביום 24.05.20 לפיה הובהר שבהתאם לדיון האחרון שנערך, היה על התובעים להודיע האם בכוונתם להגיש כתב תביעה מתוקן. מאז הדיון, לא הוגשה הודעה ותחת זאת, הוגש כתב התביעה המתוקן. התובעים התבקשו להבהיר וטענו בין היתר, שניסו להימנע מהוצאות נוספות. בעקבות ההבהרה, ביום 27.05.20 ניתנה החלטה לפיה עם כל ההבנה, יש לפעול כדין ולהגיש בקשה, טרם הגשת כתב תביעה מתוקן. הובהר כי ניתן לעשות כן בבקשה קצרה ותמציתית ושיש לפעול בהתאם להחלטה האחרונה שניתנה בדיון.
ביום 31.05.20 הוגשה בקשה בעניין, כאשר הנתבעת עתרה למתן ארכה להגשת תשובה, בין היתר, עתרה למתן הוראות טרם הגשת תשובה לבקשת התיקון, שעניינה הן בחריגות בניה, וציינה את הליכי הרישום של הבניין. לטענתה, יתכן ובאישור התשריט יהיה לייתר את הגשת כתב התביעה המתוקן. ביום 05.08.20 ניתנה ארכה נוספת בעניין. לבסוף, ועל מנת להחיש את ההליך, נקבע דיון במעמד הצדדים. ויובהר, עד לדיון הקבוע, לא הוגשה תשובה. בדיון האחרון מיום 15.03.21 ניתנה החלטה קצרה לפיה הוגש כתב תביעה מתוקן (ראו עמ' 7).
אכן, היה להגיש בקשה מסודרת ולהשיב באופן מסודר. יחד עם זאת, יש לזכור כי הגישה לתיקון כתבי טענות היא ליברלית.
לאור מצב הדברים שנוצר, ובכדי לחסוך בהוצאות ובמשאבים, כתב התביעה המתוקן יוותר על כנו ולא ימחק. בית המשפט סבור גם כי לאור השתלשלות העניינים המתוארת, שני הצדדים אחראים למצב שנוצר, החל מאופן הגשת הבקשה, העדר התשובה והעדר התנגדות נחרצת במהלך הדיון האחרון בדבר תיקון כתב התביעה.
אשר על כן, אין צו להוצאות לטובת מי מהצדדים.