16 אפריל 2021

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר

נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

החלטה

בפני בית הדין עומדת תביעתם של הסתדרות ההנדסאים בישראל (להלן: "התובעת 1"), ועד ההנדסאים והטכנאים במקורות (להלן: "התובע 2"), אלכסנדר סוגרין (להלן: "התובע 3"), מרדכי (מוטי) חסיד (להלן: "התובע 4"), גדי נקש (להלן : "התובע 5"), אבירם יום טוב (להלן: "התובע 6"), איתן רן (להלן: "התובע 7"), יהודה אלמקייס (להלן: "התובע 8") ואלן כרסנטי (להלן: "התובע 9") - (להלן: "התובעים"), כנגד מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "הנתבעת") לקבלת סעד הצהרתי לזכאותם של כל עובדי הנתבעת בעלי השכלה של הנדסאים ו/או טכנאים לשכר ותנאי נלווים בדירוג מפעלי (הנדסאים).

בהחלטה זו אנו נדרשים לבקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות בין התובעים לבין הנתבעת או לחילופין להורות על עיכוב הליכים בתביעה שבכותרת עד למיצוי הליכי בוררות בפני רשות השיפוט של ההסתדרות.

ההליך העיקרי

1. התובעים הגישו את תביעתם המתוקנת ביום 9.7.2020, במסגרת תביעתם טענו כדלקמן:

א. התובעת 1 היא הסתדרות ההנדסאים בישראל אשר מתוקף תפקידה מטפלת, בין היתר, גם בנושאי תקני משרות ודירוג, הן לגבי הנדסאים וטכנאים והן לגבי משרות הנדסאים וטכנאים.

ב. התובע 2 הוא ועד ההנדסאים והטכנאים בנתבעת, אשר נוהג לייצג את ההנדסאים והטכנאים בדיונים המתנהלים בפני הנהלת הנתבעת בנושאים ספציפיים, לרבות ביחס ליישום הסכמים והסדרים בנתבעת, קביעת דרגה, נושאי שכר ותנאי עבודה ייחודיים.

ג. התובע 3 בעל תעודה טכנאי מוסמך משנת 1977, עובד כיום כמפעיל בנתבעת בחבל הירדן בתחנת זאב החל משנת 2001. בשנת 2007, פנה התובע 3 למנהלו הישיר, מר יהודה אלזרע, לצורך מעבר לדרוג הנדסאים וכן למזכיר ארגון העובדים דאז, אך לא נענה.

ד. התובע 4 עובד במקורות כ-35 שנים ומועסק כיום כאחראי אחזקה באזור התעשייה מפרץ חיפה. התובע 4 בעל תעודת טכנאי תעשייה וניהול משנת 2005.

ה. התובע 5 בעל תואר טכנאי מוסמך הנדסת תעשייה וניהול משנת 2006 ומועסק כיום כראש צוות איכות מים בנתבעת.

ו. התובע 6 עובד בנתבעת החל משנת 2005, בעל תעודת הנדסאי תעשיה וניהול משנת 2013. כיום התובע 6 עובד בנתבעת בתפקיד פקח גושי. התובע 6 ביקש לעבור לדירוג הנדסאים ולא נענה.

ז. התובע 7 עובד בנתבעת החל משנת 2010, בתפקיד חשמלאי במחלקת חשמל דרום ירקון. בעל רישיון חשמלאי הנדסאי ובעל רישיון חשמלאי הנדסאי מתח גבוה מסויג. התובע 7 לא הועבר לדירוג הנדסאים.

ח. התובע 8 עובד בנתבעת החל משנת 2008 בתפקיד פקח גושי. בעל תעודת הנדסאי/טכנאי חשמל משנת 2005. התובע 8 ביקש לעבור לדירוג הנדסאים אך לא נענה.

ט. התובע 9 עובד בנתבעת החל משנת 2009 בתפקיד פקח גושי במחלקת החשמל. טרם כניסתו לתפקיד בנתבעת, היה התובע 9 בעל תעודת הנדסאי חשמל ובעל רישיון חשמלאי.

י. הנתבעת היא חברה ממשלתית העוסקת בתחום המים.

יא. התובעים 3-9 זכאים לטענתם בהתאם לתפקידם לעבור לדירוג הנדסאים, פנו ובקשו מהנתבעת לעשות כן ולא נענו.

יב. לטענת התובעים, הנתבעת נמנעת מלדרג עובדים בעלי תעודת הנדסאי או טכנאי בדירוג המתאים, ובמקום זאת מדרגת אותם בדירוג כללי, בניגוד להסכמים הקיבוציים החלים בנתבעת.

יג. לטענת התובעים, נכון ליום הגשת כתב התביעה המתוקן, קיימים לפחות כ-307 עובדים בעלי השכלה של הנדסאים וטכנאים בנתבעת, אשר מדורגים שלא כדין בדירוג מנהלי.

יד. לטענת התובעים, בהתאם למסמך שנערך על ידי הנתבעת בשנים 2016-2017, עמדה הנתבעת על הצורך המינימלי להעביר 146 משרות, מתוכם 81 עובדים, מדירוג מנהלי לדירוג מקצועי וזאת בעקבות דרישות רגולטוריות או דרישות העיסוק. על אף האמור, לא העבירה הנתבעת את המשרות והעובדים לדירוג המקצועי.

טו. לטענת התובעים, גם בהינתן הסכמת ארגון העובדים הכללי, בהתאם למסמך ההסכמות, גם אז נמנעה הנתבעת מלהעביר את העובדים והמשרות לדירוג טכנאים והנדסאים כאמור.

טז. נוכח הדברים, הגישו התובעים תביעתם זו במסגרתה הם מבקשים מבית הדין לתת סעד הצהרתי לזכאותם של כל עובדי הנתבעת בעלי השכלה של הנדסאים ו/או טכנאים לשכר ותנאי נלווים בדירוג מפעלי (הנדסאים).

2. בתאריך 14.9.2020 הגישה ב"כ הנתבעת את בקשתה המתוקנת לסילוק כתב התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים.

טענות הצדדים לעניין הבקשה לסילוק כתב התביעה ולחילופין לעיכוב הליכים.

טענות המבקשת (הנתבעת)

3. לטענת הנתבעת, הטענות של התובעים הן לא כלפי הנתבעת אלא כלפי ארגון העובדים וההסתדרות, שלא צורפו להליך חרף הרלוונטיות שלהם אליו.

4. על כן, הנתבעת טוענת כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף בהעדר עילה ו/או יריבות בין התובעים לנתבעת שכן, על התובעים חלה החובה למצות הליכים ברשות השיפוט של ההסתדרות הכללית טרם פנייתם להליך זה.

5. לטענת הנתבעת, טענות התובעים מתבססות על הוראות הסכם קיבוצי משנת 1990 שאינן חלות עוד. שכן, ההסכם הקיבוצי משנת 1990 הוחלף בהסכם קיבוצי, אחר, אשר נחתם בשנת 2012 והוא זה החל על הנתבעת כיום.

6. לטענתה, הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2012 אינן מחייבות את הנתבעת לשבץ את עובדיה תחת דירוג הנדסאים.

7. לטענת הנתבעת, הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2012 קובעות שכל החלטה של הנתבעת בדבר שינוי תקן או משרה מחייבת את הסכמת מזכירות ארגון העובדים כולו.

8. לטענת הנתבעת, בהתאם להחלטת ממשלה מיום 24.2.2019 בה נקבע, כי על הנתבעת לבצע שינוי מבני והליכי התייעלות, ניהלה הנתבעת הליכי היוועצות ומשא ומתן עם הסתדרות הכללית והמזכירות הארצית של ארגון העובדים בנתבעת.

9. ביום 25.6.2019 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה שהיא ארגון היציג של העובדים בנתבעת (להלן: "הסכם 2019").

10. במסגרת הסכם 2019 הסכימו הנתבעת והארגון היציג על תמורות לעובדים, ובין היתר, על תוספת שכר אחוזית ל-100 עובדים בדירוג מנהלי בעל תעודת הנדסאי/טכנאי לצורך ביצוע תפקידם.

11. לטענת הנתבעת, כחלק מהסכם 2019, הוסכם בין הנתבעת לארגון היציג כי "הסכם זה מהווה מיצוי סופי ומוחלט של כל דרישות הצדדים בקשר לנושאים שהוסדרו בהסכם זה. הסכם זה מהווה מיצוי מלא סופי ומוחלט של דרישות הצדדים ברמה המעלית בענייני שכר עד ליום 31.12.2023..." (סעיף 13 לבקשה לסילוק כתב התביעה על הסף).

12. לפיכך, פנתה הנתבעת בשיתוף יו"ר ארגון העובדים ליו"ר ההסתדרות וזאת כדי להביא לסילוק התביעה שבכותרת, כחלק מההסכמות בסיכום העקרונות, אך לא זכתה למענה.

13. לחילופין טוענת הנתבעת כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים מכוח הסדרי אוטונומיה לרבות עיכוב הליכים בתביעה שבכותרת עד למיצוי הלכי בוררות בפני רשות השיפוט של ההסתדרות וזאת בהתאם להסדר האוטונומיה להסתדרות ההנדסאים מיום 16.4.1989.

14. לטענת הנתבעת, ככל שיש לתובעים טענות כלפי הנתבעת הרי הן לא מצויות במישור יחסי העבודה הקיבוציים כלפי הנתבעת, אלא במישור הפנים –ארגוני כלפי ועד העובדים הארצי בנתבעת ו/או ההסתדרות. על כן, מקומן להתברר בטריבונל הפנימי של ההסתדרות, כך שהנתבעת אינה צד לבירור זה.

15. הנתבעת טוענת כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת היות התביעה טורדנית וקנטרנית ושימוש לרעה בהליכי משפט שכל כולה נוגעת למחלוקת שהייתה צריכה להתברר בערכאה פנימית ארגונית ולא בהליך זה.

16. לטענת הנתבעת, התנהלות התובעים אשר נמנעו מלגלות את כל המסכת העובדתית השלמה, בכתב בתביעה המתוקן, לרבות קיומו של הסכם 2019 וההסכמות קיבוציות שקדמו לו, מלמדות כי התובעים פעלו בחוסר תום לב.

17. בנסיבות אלו, על בית הדין להורות על סילוקה על הסף של התביעה בין אם בדרך של דחייה או על דרך המחיקה, או לחילופין, להורות על עיכוב הליכים בתביעה עד למיצוי הליך בוררות בפני רשות של ההסתדרות.

תגובת המשיבים (התובעים)

18. התובעים טוענים כי בית הדין הוא בעל הסמכות הייחודית לדון בהליך זה ולא רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית החדשה. שכן, לרשות השיפוט אין סמכות להורות לנתבעת לשנות את דירוג העובדים כמבוקש בתביעה.

19. לפיכך, התובעים טוענים כי קמה יריבות בין הנתבעת לבין התובעים ועל כן דין התביעה להתברר לגופה בהליך זה.

20. בניגוד לטענות הנתבעת, טוענים התובעים כי התביעה אינה עוסקת בהסכמת ארגון העובדים למעבר ו/או קידום עובדים בין דירוגים, אלא בחובתה של הנתבעת להפעיל סמכויותיה מכוח הסכמים קיבוציים החלים בנתבעת.

21. התובעים טוענים, כי הוראות סעיף 20 לפרק ב' להסכם 2019, "עיגנו את הפררוגטיבה של ההנהלה ביחס לתקן המשרות ולהכנסת שינויים בו, וכן יצרו מנגנון דו שלבי, לפיו לאחר הפעלת הפררוגטיבה על ידי הנתבעת, ובתנאי שנציגות העובדים תראה בהחלטה של הנתבעת פגיעה, זו לא תבוצע עד להגעה להסכמות" (סעיף 24 לתגובת הנתבעים לבקשה)

22. לטענתם, בהתאם להוראות סעיף 20 להסכם 2019, המנגנון הדו שלבי מאפשר ואף מחייב את הנתבעת להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית ולקבל החלטה ביחס לתקן המשרות ולהכנסת שינויים בו. שכן, נציגות העובדים, יכולה לעכב את החלטת הנתבעת בעניין זה, רק אם היא סבורה כי קיימת פגיעה במעמדם ו/או בזכויותיהם של העובדים.

23. בהתאם לאמור, טוענים התובעים, בניגוד לטענת הנתבעת, כי הפררוגטיבה של הנתבעת אינה כפופה להסכמת ארגון העובדים. שכן, בהינתן סעיף 20 להסכם 2019, הרי שבשלב הראשון הנתבעת מפעילה את סמכותה לקביעת דירוג ובשלב השני, מותנת התערבות נציגות העובדים ככל שקיימת פגיעה בעובדים בשל החלטת הנתבעת. על כן, הנתבעת מחויבת להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית ולהחליט על מעברי דירוג של הנתבעים.

24. עוד טוענים התובעים כי "טענותיה של הנתבעת בבקשה לסילוק על הסף מניחות התנגדות של נציגות העובדים – שאינה קיימת כלל במועד זה, טרם קיבלה הנתבעת החלטותיה בעניין – ועל יסוד הנחה זו מעלה הנתבעת טענה של "סכסוך פנימי"." (סעיף 30 לתגובת הנתבעים לבקשה).

25. התובעים טוענים כי הוראות סעיף 36 להסכם 2019 חלות על קבוצה בת 100 עובדים, אשר להם ניתנה האפשרות לעבור דירוג או לקבל תוספת אחוזית. כך שסעיף מיצוי התביעות חל על אותה קבוצת עובדים מוגדרת אשר התובעים 3-9 אינם נמנים עליה. "ממילא, אין בו כדי למצות זכויותיהם של התובעים 3-9 ושל עובדים הזכאים לדירוג הנדסאים שהנתבעת לא הפעילה את הפררוגטיבה שלה ביחס אליהם ושאינם נמנים על קבוצת העובדים עליהם חל הנספח האמור." (סעיף 40 לתגובת התובעים לבקשה)

26. התובעים טוענים, כי טענות הנתבעת ביחס להסכם 2019 מקימות מחלוקת פרשנית אשר מחייבות בירור התביעה לגופה ועל כן, טוענים הנתבעים כי אין מדובר בטענות המקימות עילת סילוק על הסף.

27. התובעים טוענים כי בהתאם להסדר האוטונומיה של הסתדרות ההנדסאים ביחסיה עם ההסתדרות הכללית החדשה מחודש אפריל 1989 (להלן: "הסדר אוטונומיה"), קמה לתובעים 1-2 הזכות להגיש תביעה כנגד הנתבעת, מקום בו זכויות העובדים המיוצגים על ידה, בנושאים ספציפיים הקבועים בהסדר, נפגעות, לרבות בנושא התביעה נשוא הבקשה לסילוק על הסף.

28. התובעים טוענים כי דין הטענה לעניין עיכוב הליכים להידחות וזאת בשל העובדה כי הנתבעת אינה צד להסדר האוטונומיה של הסתדרות ההנדסאים שכן הנתבעת אינה כפופה לרשות השיפוט של ההסתדרות הכללית החדשה.

29. עוד טוענים התובעים, כי רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית החדשה אינה מוסמכת להעניק את הסעדים המבוקשים בכתב התביעה.

30. לאור כל האמור, טוענים התובעים כי דין הבקשה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

31. סילוק תביעה על הסף המוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינו סעד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי. הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168).

32. פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אם בבתי המשפט ניתן סעד של סילוק על הסף במשורה, הרי שבבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון, [פורסם בנבו] פד"ע כב 518). סילוקה על הסף של תביעה אינה לפיכך דרך המלך לפני בית דין זה, ובית הדין יעדיף, ככלל, את בירור התובענה לגופו של ענין. נפסק כי:

"הכלל בבתי הדין הינו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בר"ע 1204/01 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, [פורסם בנבו] עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

33. סמכותו העניינית של בית דין זה לדון בעילה הנוגעת להליך זה, נקבעה בסעיפים קטנים 24 (א)(1) ו- 24 (א)(2) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), אשר קובעים כי לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון:

"(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(2)   בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

אשר למאפיין את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לפי סעיף קטן 24(א)(1) לחוק, נפסק כי:

"עינינו הרואות, סע' 24 (א)(1) לחוק קובע כי על מנת שלבית הדין תוקנה סמכות ייחודית, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים. הראשון - הלגיטימציה של הצדדים והשני - העילה" (דב"ע מב/14-3 שחם - קו צינור אילת אשקלון בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע יג 309; דב"ע נב/209-3 גדי לוין ואח' - בנק איגוד לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כד, 409).

34. הנה כי כן, סמכותו של בית הדין לפי סעיף זה קמה בהתקיים שני מבחנים מצטברים: מבחן זהות הצדדים, היינו היות הצדדים לתובענה עובד ומעסיק, ומבחן זהות העילה, היינו היות עילת התביעה, עילה שמקורה ביחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

דיון והכרעה

35. אין חולק כי התובעים 3-9 מועסקים על ידי הנתבעת כך שבין התובעים 3-9 לבין הנתבעת חלים יחסי עובד מעסיק. יחד עם זאת, אין חולק כי במסגרת יחסי עבודה נחתמו בנתבעת לאורך השנים הסכמי עבודה קיבוצים המחייבים את הצדדים בהליך זה.

36. בטרם ניתן את דעתנו לשאלת סמכות בית הדין לדון בהליך שבכותרת וכן האם כתב התביעה מראה יריבות ועילה בין התובעים לנתבעים, נתייחס תחילה להסכם 2019 – הסכם קיבוצי מיוחד אשר מהווה אבן דרך לבחינת מערכת היחסים שנרקמה בין עובדי הנתבעת לרבות התובעים 3-9 לבין הנתבעת, עליו מבססת הנתבעת את עיקר טענותיה. הסכם 2019 נחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות המעו"ף – הארגון היציג של עובדי הנתבעת לבין הנתבעת.

37. הסכם 2019 בא בעקבות החלטת ממשלה שהובילה את הנתבעת לערוך שינויים בהסכם הקיבוצי התקף בנתבעת משנת 2012.

38. הנתבעת טענה בבקשה המתוקנת לסילוק התביעה על הסף כי חלק מהשינויים שנקבעו בהסכם 2019 נגעו הן לשינוי במבנה הארגוני בנתבעת והן להתייעלות במצבת העובדים בנתבעת.

39. עיון מעמיק בהסכם 2019 מעלה כי מטרת ההסכם הינה ליישם הליך התייעלות בנתבעת, כך שהחל משנת 2019 ועד לסוף שנת 2023, ימחקו בנתבעת 140 תקנים.

40. לצד הליך התייעלות זה, המביא לסיום ההעסקה של 140 עובדים בנתבעת, הוסכמו, בין הצדדים, התמורות הבאות: 1) מענק חד פעמי לכל העובדים המועסקים שנה מעלה בנתבעת; 2) תוספת שכר לכל העובדים בגובה 500 ₪; 3) השלמה לתוספת שהייה בדרגה; 4) תוספת בשיעור של 9% ל-100 עובדים.

41. לאור הסכמות אלה, נקבע בהסכם 2019, בסעיף 39 - הדן במיצוי תביעות, כי "הסכם זה מהווה מיצוי מלא וסופי ומוחלט של כל דרישות הצדדים בקשר לנושאים שהוסדרו בהסכם. הסכם זה מהווה מיצוי מלא וסופי ומוחלט של דרישות הצדדים ברמה המפעלית בענייני שכר עד ליום 31.12.2023..". (ההדגשה אינה במקור ת.ס.).

42. הנה כי כן, סעיף 39 סוגר את הדלת בפני ארגון העובדים היציג לתבוע את הנתבעת בנוגע לשני עניינים בלבד. האחד נוגע לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, והשני נוגע לענייני שכר וזאת עד למועד סיום ההסכם, קרי עד ליום 31.12.2023.

43. רוצה לומר, הוראות הסכם 2019 אינן מונעות מארגון היציג של העובדים ולרבות התובעים לפנות לבית הדין, בנושא אי דירוג עובדים בעלי תעודת הנדסאי או טכנאי בדירוג המתאים, שכן, נושא הדירוג לא זכה להתייחסות בהסכם זה. הסכם 2019 שותק למעשה בנושא מתן דרגות לעובדים מקצועיים לרבות עובדים בעלי תעודת הנדסאי ו/או טכנאי.

44. על כן, אנו סבורים כי אין לקבל את טענת הנתבעת באשר לסעיף מיצוי תביעות בהסכם 2019 המחייב את התובעים ועל כן, "חלים על התובעים השתק ומניעות כלפי החברה בעילות שעל בסיסן הוגש כתב התביעה המתוקן ומשכך שומט את הבסיס לתביעתם בהעדר עילה/יריבות." (סעיף 26 לבקשת הנתבעת).

45. כאמור, טענה הנתבעת בבקשה לסילוק על הסף כי הטענות של התובעים הן כלפי ארגון העובדים וההסתדרות ולא כלפיה, ועל כן לא קמה יריבות בין התובעים לנתבעת בקשר עם עילות התביעה.

46. מנגד טוענים התובעים כי התביעה שבכותרת עוסקת בחובתה של הנתבעת, כמעסיקה של התובעים 3-9 לעשות שימוש בפררוגטיבה הניהולית שלה ולדרג את העובדים בעלי ההשכלה של הנדסאים וטכנאים, בדירוג המתאים. על כן, טוענים התובעים, כי "נוכח הסעדים המבוקשים בהליך זה, קיימת עילת תביעה המקימה יריבות בין התובעים 3-9 לבין הנתבעת. וכי התובעים, ונציגיהם המוסמכים (תובעים 1 ו-2 על פי הסכמי האוטונומיה והוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בנתבעת – ר' פירוט להלן), זכאים להביא את עניינם בפני בית הדין הנכבד לצורך קבלת סעד מהנתבעת." (סעיף 13 לתגובה לבקשה).

47. בהתאם לפסיקה ענפה של בית הדין לעבודה - הסכם קיבוצי הוא מקור של משפט אוטונומי בתחום העבודה המטיל חובות וזכויות, כאשר צדדים להסכם קיבוצי רשאים לקבוע תנאי עבודה מוסכמים וכי ככלל, בית הדין לא יתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי, שכן יש באותה התערבות "פגיעה באוטונומיה של הרצון ובחופש החוזים". אולם, הסכם קיבוצי דינו ככל הסכם אחר וחלים עליו דיני החוזים הכלליים אשר נתונים לביקורת משפטית.

48. על כן, סבורים אנו כי לא ניתן בשלב מקדמי זה, חרף הוראות ההסכם הקיבוצי, להורות על מחיקת התביעה על הסף ויש לאפשר לבית הדין לבחון את נפקותם של הוראות ההסכם הקיבוצי בהליך משפטי מלא.

49. בנסיבות המקרה ולנוכח הטענות המוצגות ולאחר שחודדו טענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 15.12.20, אין לנו אלא לקבל את טענת התובעים ולקבוע כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

50. לטעמנו, הסכם 2019 הקיים בנתבעת, יוצר יריבות בין התובעים לנתבעת המקימה עילת תביעה אשר עניינה להתברר בבית הדין ולא בפני רשות השיפוט של ההסתדרות כטענת הנתבעת.

סוף דבר:

1. 52. בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף - נדחית.

53. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות והגשת תצהירים תינתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ד' אייר תשפ"א, (16 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.