לפניי בקשה להוספת נתבעת ותיקון כתב התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כעולה מהבקשה, התשובה והתגובה שהוגשו לתיק ומצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת התובעת.

ככלל ייטה בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות כאשר התיק מצוי בשלביו המקדמיים, ובלבד שיהיה בתיקון כדי להעמיד לפני בית המשפט את המחלוקת המלאה והאמתית שבין הצדדים. במיוחד נכונים הדברים שעה שבדיון שנערך כאן לאחר הגשת בקשתם המקורית של התובעים לתיקון כתב התביעה ניסה ביהמ"ש להביא את הצדדים לכדי הסכמות בנוגע לצמצום המחלוקת אשר תתברר כאן, תוך המלצה כי יתר הטענות שעשויות לעמוד לתובעים בקשר עם העובדות הנוגעות למחלוקת תתבררנה בעת הצורך בהליך נפרד, תוך מתן היתר לפיצול סעדים, ככל שיש צורך בהיתר כאמור) וככל שאין מדובר בעילות נפרדות. הנתבעים שקלו את הדברים והבהירו כי הם עומדים על בירור מלוא המחלוקות העשויות לקום מהמצב העובדתי כיום בעת ובעונה אחת, ובהתאמה הותר לתובעים להגיש בקשה מתוקנת לתיקון כתב התביעה, על כל המשתמע מכך.

לעיצומו של דבר יובהר כי התיקון המבוקש כאן יש בו כדי להעמיד את מלוא המחלוקת העובדתית והמשפטית ביחס לזכויות הדיירות המוגנת בנכס נשוא התובענה.

אשר לטענת הנתבעים לפיה בקשת התובעים לצרוף הנתבעת 4 כנתבעת נוספת כאן עומדת בסתירה לטענתם של התובעים העולה מסעיף 17 לכתב התביעה המקורי, היוצרת כלפיהם השתק שיפוטי, מצאתי כי דין טענה זו להידחות.

בסעיף 17 לכתב התביעה המקורי טענו התובעים כי "בעת שהמנוח נפטר הוא היה נשוי ולפיכך אף אם נחשב כדייר מוגן הרי אשתו הפכה לדיירת אחריו ולא מי מילדיו".

בסעיף 26 לכתב התביעה המקורי טענו התובעים כי "זכות הדיירות המוגנת לא הועברה לאשתו של המנוח כנדרש בהתאם לסעיף 23 לחוק הגנת הדייר..", ובכתב התגובה לכתב ההגנה המקורי טענו התובעים כי "לא נטען ולא הוכח על ידי הנתבעים כי זכות הדיירות המוגנת הועברה בירושה לגב' אילנה וגנר בהתאם לרישת סעיף 23(א) לחוק הגנת הדייר.. אף לו הייתה עוברת הזכות הרי שהגב' וגנר נטשה את המושכר...".

עינינו הרואות כי כבר בכתב התביעה המקורי טענו התובעים כי הגב' וגנר לא קיבלה את הזכות להיות דיירת ממשיכה, בשל אי עמידה בתנאי החוק, וכי טענותיהם בנוגע להעברת הזכות אליה לא נטענו אלא מטעמי זהירות ומבלי לדעת את העובדות לאשורן.

בהתאמה, דומני כי אין בתיקון המבוקש כדי להוות סתירה לטענה עובדתית שהועלתה מפי התובעים בכתב התביעה המקורי, וניכר כי האמור בסעיף 17 אינו מהווה הצהרה בנוגע לעובדות למעט לעניין היותו של מר וגנר נשוי במותו, ובנוגע לכך שכפועל יוצא רק לגב' וגנר, הנתבעת 4, הייתה אפשרות להפוך לדיירת משיכה תחתיו, ולא לאיש מן הנתבעים המקוריים.

התובעים חוזרים בכתב התביעה המתוקן על טענתם כי בפועל מי שמחזיק בנכס אינו מוסמך לעשות כן, והוא בגדר פולש. טענותיהם בנוגע לקיומה של עילת תביעה כנגד הנתבעת 4 לא נולדו אלא מתוך העובדות שלהן טוענים הנתבעים, ומכאן הצורך בתיקון כתב התביעה.

כמו כן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר גם לבקשת התובעים להוספת סעד של פינוי וסילוק יד מהנכס, שכן כתב תביעה צריך שיכלול את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה, להם זכאי התובע (לטענתו), הן בשל זכותו של נתבע שלא להיות מוטרד יותר מפעם אחת באותו עניין עצמו (כטענת הנתבעים כאן), והן משיקולי יעילות וחסכון שבקיום הליך שיפוטי אחד באותו עניין.

למעלה מן הצורך אציין כי במסגרת תגובתם טענו הנתבעים בין היתר להתיישנות עילת הפינוי, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין אבהיר כי דומה שסיכויי הטענה להתקבל קלושים, משמדובר לכאורה בעילה מתחדשת.

משמכיל כתב התביעה המתוקן עילות וסעדים אשר ראוי ונכון היה לכלול גם בכתב התביעה המקורי, ולכל המאוחר בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה (ובשים לב לעובדה שהבקשה שלפניי מתבססת על פי מסכת העובדות שלכאורה הייתה מצויה בידי התובעים כבר בעת הגשת התביעה המקורית כדוגמת קיומן של מספר העברות נטענות, נטישה, פלישה, זכות לדמי מפתח וזכות לדרוש סעד של פינוי וסילוק יד) אני רואה לנכון לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים בגין בקשה נוספת זו בסך של 1,500 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך.

כתב תביעה מתוקן יוגש לתיק עד יום 10.10.19.

כתב הגנה מתוקן ניתן להגיש עד יום 17.11.19 וכתב הגנה מטעם נתבעת 4 יוגש בתוך המועדים הקבועים בתקנות.

ניתן בזה צו לגילוי מסמכים הדדי ולשאלונים, כך שתשובות לשאלון, בתצהיר ערוך כדין, יומצאו לצד שכנגד בתוך 14 ימים ממועד קבלת דרישה לכך. השאלונים לא יעלו על 25 שאלות, לרבות תתי שאלות.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 9.1.2020 בשעה 13:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים, תוסיף הנתבעת החדשה לתיק עם הגשת כתב התביעה המתוקן ותזמן את כל הצדדים לדיון.

ניתנה היום, ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.