לפני: כב' השופטת קרן כהן

החלטה

1. המינוי:

אני ממנה בזאת את ד"ר עידו ציון, נחל משושים 787 מכבים לשמש מומחה –יועץ רפואי (להלן: המומחה) כדי ליתן חוות דעתו בעניינו של מר מוחמד טרביה (להלן: התובע) בשאלות שיפורטו להלן וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

1. מערכת העובדות אשר על בסיסן מתבקשת חוות דעתו של המומחה:
   1. התובע יליד 1989.
   2. מחודש 12/2015 ועד חודש 3/2017 עבד התובע בתפקיד אח מוסמך במחלקת הדיאליזה במרכז הרפואי "זיו" (להלן: המחלקה). מיום 26.1.2017 ועד לסיום עבודתו לא עבד התובע בפועל עקב מחלה.
   3. התובע עבד 5 ימים בשבוע ולעיתים 6 ימים, משעה 6:45 עד שעה 17:30.

במקרים שבהם נעדרו אחים במחלקה עבד התובע עד שעה 19:00 ובמקרים חריגים עבד עד שעה 22:00, ולאחר קבלת אישור מתאים.

• 1. המטופלים הגיעו למחלקה בשלושה סבבים לצורך התחברות למכונת הדיאליזה (להלן: המכונה). הסבב הראשון היה בין השעות 7:30 ו-11:30; הסבב השני היה בין השעות 12:30 ו-17:00; הסבב השלישי היה בין השעות 17:00 ו-21:30.

החיבורים למכונה היו בשעות 7:30, 12:30 ו-17:00 והניתוקים ממנה היו לאחר כ-4 שעות של חיבור למכונה.

• 1. בסבבים הראשון והשני היו 18 מטופלים ואילו בסבב השלישי היו כ-10 מטופלים. כאשר זומנו 18 מטופלים לקבלת טיפול עבדו 4 אחים במשמרת (כולל אחראי משמרת); כאשר זומנו 10 מטופלים לקבלת טיפול עבדו 3 אחים במשמרת; כאשר זומנו פחות מ-9 מטופלים לטיפול עבדו 2 אחים במשמרת.

כלומר, בדרך כלל כל אח טיפל בארבעה עד חמישה מטופלים במשמרת. עם זאת, במקרים שבהם אחד האחים נשלח לחבר מטופל באחת המחלקות למכונה או שאחראי המשמרת טיפל בעניינים אחרים, כל אח טיפל בחמישה עד שישה מטופלים

• 1. עבודתו של התובע במחלקה כללה חיבור מטופלים למכונה וניתוקם ממנה לאחר כ-4 שעות במהלך כל סבב. וכך התבצעה עבודת החיבור והניתוק של המטופלים:

1. חיבור למכונה – היו שני סוגי חיבורים : חיבור פיסטולה וחיבור קטטר.

• חיבור פיסטולה: המטופל ישב על כורסת טלוויזיה. התובע עמד ליד רגלי המטופל וכופף את גבו לכיוון יד המטופל. התובע אמד את גודל הפיסטולה, חיטא את המקום ולאחר מכן הכניס שני מחטים ליד המטופל וקיבע אותם בפלסטר. התובע חיבר את צינור המכונה לאחת המחטים שבידו של המטופל והפעיל את המכונה. לאחר ש-3/4 מהצינור התמלא בדם המטופל, חיבר התובע צינור נוסף למחט השנייה. לאחר מכן קיבע התובע את הצינורות ליד המטופל. בהמשך הכניס התובע למכונה את הנתונים הנדרשים.

בכל פעולת חיבור ביצע התובע כ-7 פעולות של כיפוף ויישור.

כל פעולה של חיבור פיסטולה ארכה כ-5 דקות.

• חיבור קטטר – מדובר במקרים שבהם למטופל יש קטטר קבוע בחזה. התובע כופף את גבו לעבר חזהו של המטופל וחיטא את הקטטר. לאחר מכן חיבר שני מזרקים לקטטר ושאב חומר לסוף הטיפול. התובע חיבר צינור אחד לקטטר והפעיל את המכונה. כאשר 3/4 מהצינור התמלא בדם המטופל, חיבר התובע צינור נוסף לקטטר. לאחר מכן קיבע התובע את הצינורות. במהלך פעולה זו החליף התובע יותר כפפות בשל הצורך שהמקום יהיה סטרילי.

כמו כן, פעם במשמרת נדרש התובע לחבר מטופל שנסתם לו הקטטר, דבר שהצריך טיפול נוסף לפתיחת הסתימה תוך כדי כיפוף הגב.

בתחילת השבוע נדרש התובע גם להחליף את החבישה של המטופלים שיש להם קטטר, לנקות ולהחליף את הפלסטר.

בכל פעולת חיבור במהלך השבוע ביצע התובע כ-5 פעולות של כיפוף ויישור הגב ובתחילת השבוע ביצע כ-8 פעולות של כיפוף ויישור הגב. כאשר היה צורך בפתיחת סתימה בקטטר נדרש התובע לבצע לכופף את גבו פעמים נוספים לצורך פתיחת הסתימה ואף לשהות עם גבו כפוף מספר דקות.

כל פעולה של חיבור קטטר ארכה כ-8 דקות במשך השבוע וכ-13 דקות בתחילת השבוע. כמו כן, חיבור קטטר שנסתם ארך כ-20 עד 25 דקות.

• משך הזמן של פעולות החיבור במהלך סבב אחד – התובע טיפל בחמישה עד שישה מטופלים במשך שעה ו-20 דקות עד שעה וחצי.

1. ניתוק מהמכונה: התובע סגר במכונה את הצד ששאב את הדם ופתח שקית נוזלים שנמצאת במכונה כדי לשטוף את הדם חזרה לגוף המטופל. לאחר מכן ניתק את שני הצינורות מהמכונה. בהמשך הוציא מחט אחת מידו של המטופל ולאחר כ-10 דקות הוציא את המחט השנייה. במהלך 10 הדקות שבין הוצאת המחט הראשונה לשנייה טיפל התובע בניתוק מטופל אחר מהמכונה.

במהלך פעולת ניתוק ביצע התובע 2 פעולות של כיפוף ויישור של הגב.

כל פעולת ניתוק ארכה כ-5 דקות, כאשר ניתוק כל המטופלים ארך כ-50 דקות.

1. בכל סבב של חיבור חמישה עד שישה מטופלים למכונה ביצע התובע בממוצע 35 עד 42 פעולות של כיפוף ויישור הגוף במשך כשעה וחצי.

בכל יום עבודה היו שלושה סבבים של חיבור מטופלים ולכן התובע ביצע בממוצע 105 עד 126 פעולות של כיפוף ויישור הגב במהלך יום העבודה. פעולות אלה בוצעו בפרק זמן של 4.5 שעות, לא רצופות.

1. בכל סבב של ניתוק חמישה עד שישה מטופלים מהמכונה ביצע התובע בממוצע 10 עד 12 פעולות של כיפוף ויישור הגוף במשך כ-50 דקות.

בכל יום עבודה היו שני סבבים של ניתוק מטופלים מהמכונה ולכן התובע ביצע בממוצע 20 עד 24 פעולות של כיפוף ויישור הגוף במשך שעה ו-40 דקות, לא רצופות.

• 1. בחודש 5/2016^[1] החל התובע להרגיש כאבים חזקים בגב מותני עם הקרנה לרגל שמאל אשר החמירו עם הזמן, עם הגבלה בתנועות הגב המותני.
  2. כמו כן, לפני תחילת עבודתו של התובע הוא התלונן על כאבי גב ואף היה מעורב בתאונת דרכים שבמהלכה נפגע בגבו, ונפרט.

1. בחודש 7/2012 שהה התובע ב-13 ימי מחלה בגין כאבי גב תחתון.
2. ביום 28.5.2013 התלונן התובע על כאבי ראש וכאבי גב תחתון ושהה ב-13 ימי מחלה בחודש 5/2013. גם בחודש 6/2013 התלונן התובע על כאבי ראש וכאבי גב תחתון ושהה ב-14 ימי מחלה.
3. ביום 11.9.2015 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, שכתוצאה ממנה סבל, בין היתר, מכאבים בגב עליון ותחתון.
   1. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים.
4. השאלות עליהן מתבקש כב' המומחה לענות:
   1. מהו ליקויו של התובע בגבו?
   2. האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל.

• 1. אם התשובה לשאלה הקודמת (3.2) חיובית, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
  2. אם התשובה לשאלה הקודמת (3.3) חיובית, האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא בשיעור 20% ולמעלה).

1. מצ"ב המסמכים כדלקמן:
   1. תיק רפואי כללי, אורתופדי ונוירולוגי של התובע – קופת חולים כללית.
   2. ביקורים רפואיים מהתאריכים: 28.5.2013, 3.7.2013 ו-16.6.2013 – מוצגים נ/1א' ונ/1ב'.
   3. אישורים מחלה מיום 4.7.2012 ועד ליום 16.7.2012 ומיום 19.5.2013 ועד ליום 31.5.2013 – מוצגים נ/1ג' ו-נ/1ד'.
   4. ביקורים רפואיים מהתאריכים: 4.5.2014, 11.9.2015, 18.9.2015 ו-25.11.2015 – מוצגים נ/2א – נ/2ג'.
   5. ביקור רפואי מיום 11.5.2016 – מוצג נ/3א' ו-נ/3ב'.
   6. חוות דעת של ד"ר מאהר גנטוס מיום 6.12.2020.
   7. המסמכים הרפואיים שצורפו להודעת התובע מיום 9.12.2020.
2. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.
3. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
4. ההחלטה תומצא לצדדים (ללא החומר הרפואי) ולמומחה בצרוף החומר הרפואי.
5. לעיון ביום 10.2.2021.

ניתנה היום, ט"ז טבת התשפ"א, (31 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. מוצגים נ/צא' ו-נ/3ב'. ↑