בפני בקשה למחיקת ההודעה לצד ג', שהיא למעשה בקשה להפסקת תובענה לפי סעיף 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בהתאם לפסיקה, הן זו הנוגעת לתקנות הישנות והן זו הנוגעת לתקנות החדשות, היענות לבקשה להפסקת תובענה אינה אוטומטית אלא יש לשקול "באיזו מידה מהווה הבקשה שימוש לרעה בהליכי משפט ועד כמה תפגע הפסקת ניהול התובענה בנתבע" (ראו למשל ע"א 2230/21 ‏אביזוהר נ' לוליאן, פסקה 5 (30.5.2021)). במסגרת זו על בית המשפט לתת דעתו לשלב הדיוני בו נמצא ההליך ולאינטרס הציבורי של השחתת זמן לריק (שם).

במקרה דנן הבקשה הוגשה ימים ספורים לפני מועד ההוכחות הקבוע בתיק. לא ניתן לחלוק על כך שמדובר בשלב מתקדם ביותר בהליך. הרקע לבקשה הוא החלטה שדחתה את בקשת הנתבעת 1 להשלים את ראיותיה ולהגיש חוות דעת בטיחות מטעמה.

לפיכך, היענות לבקשה להפסקת תובענה תפגע הן באינטרס צד ג' בכך שתאפשר לנתבעת 1 לנקוט בהליך חדש בו תוכל לשפר את מצבה הדיוני והראייתי; והן באינטרס הציבורי בשימוש במשאבים השיפוטיים כאשר ההליך נמצא לקראת סיום והנתבעת 1 מבקשת אפשרות להתחיל אותו מחדש (או להמשיכו בהליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים).

בנסיבות אלו אין מקום להיענות לבקשה. ככל שתבחר הנתבעת 1 לא להמשיך בהליך תידחה ההודעה לצד ג' והוצאות דחיית ההודעה ישקלו בנפרד. אחרת, יתקיים דיון ההוכחות במועדו הן בתביעה העיקרית והן בעניין ההודעה לצד ג'.

צד ג' יחויב בהוצאות הנתבעת 1 בגין בקשה זו בסך של 400 ₪ שישולמו תוך 30 יום ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"ב, 17 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.