לפני בקשה שהוגשה על ידי המבקשת לקבלת חומר חקירה על פי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ).

רקע

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירת איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, התגוררו המתלוננת ובתה ס.ש.א (להלן: "הקטינה ס.ש.א") בבניין ברחוב פרץ 3 שבקריית ביאליק. במועדים הרלוונטיים התגוררו הנאשמת ובתה הקטינה ע.נ. (להלן: "הקטינה ע.נ.) בשכנות לבניין במקום.

בתאריך 6.3.18 בשעה 20:30 או בסמוך לכך, במקום, נתגלע סכסוך בין המתלוננת לבין הקטינה ע.נ (ההדגשה שלי ס.פ.ק). באותן נסיבות ניגשו הנאשמת והקטינה ע.נ. לדלת ביתן של המתלוננת והקטינה ס.ש.א. דפקו בחוזקה וכן בעטו בדלת ביתן מספר פעמים ועזבו את המקום. בהמשך למתואר, עת שהו המתלוננת והקטינה ע.ש.א. בביתן, איימה הנאשמת על המתלוננת ועל הקטינה ס.ש.א. באמרה: "...אני יהרוג אותה חיה, אני יהרוג אותה, אני יהרוג אותה אם אני אראה אותה, אני יהרוג אותה יום אחד...אני רואה אותך בחוץ את מסכנה תזכרי מה אני אומרת לך, איפה שאני יראה אותך את תמותי, כדאי לך שאני לא יראה אותך בחוץ. אמרתי לך עד הילדים שלי ואם אני רואה את הבת שלך את תהיי מסכנה, עד הילדים שלי, כנראה שאת התבלבלת מותק, שאני לא יראה אותך למטה אני יראה לך מה זה"..."אם אני יראה אותך למטה את אישה מסכנה אני אומרת לך שזה הסוף של החיים שלך היום, אם אני יראה אותך או את אמא שלך למטה אני יראה לך מה זה עד הילדים שלי, לא כדאי לך להתעסק איתי, לא כדאי לך להתעסק איתי...אם אני יראה אותך בחוץ את מסכנה אני אומרת לך, את תהיי מסכנה אם אני יראה אותך בחוץ".

בהמשך למתואר בכתב האישום, עת התקשרה חוקרת המשטרה נוי אלקובי, לנאשמת כדי לזמנה לחקירה, איימה הנאשמת על השוטרת באמרה: "אם אני תופסת אותה אני מפרקת אותה במכות...היום יהיה אסון בצור שלום, הפעם אני גומרת אותה הפעם אני עושה לה סוף". בהמשך למתואר, עת נחקרה הנאשמת בתחנת המשטרה איימה הנאשמת על השוטרת בפגיעה במתלוננת באמרה: "אם המשטרה לא תטפל בה אז אני יטפל בה...אני באמת יפרק אותה במכות אני אומרת לך".

הבקשה שלפני הוגשה לאחר שניתנו על ידי החלטות בבקשות דומות שהוגשו על ידי המבקשת. בהחלטתי מיום בהחלטתי מיום 14.4.19 קבעתי בין היתר כי באשר לחומר חקירה הנוגע לבקשות למתן צו הרחקה במסגרת הליכים על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת, הרי שלאור העובדה שהמבקשת הגישה את הבקשה, הרי שפרוטוקולים אלה אמורים להיות בהישג ידה ולפיכך, אין כל מניעה להעברת חומר זה שכן המבקשת היא צד להליך ותוכל לפנות למזכירות בית המשפט להעתיק את חומר החקירה המבוקש.

כמו כן ביום 14.4.20 ניתנה החלטה על ידי באשר לבקשת המבקשת לקבלת חומר חקירה ולפיה דחיתי בקשת המבקשת לקבלת חומר חקירה באשר למצבה הנפשי של המתלוננת שכן מדובר בהשערות בלבד של המבקשת ללא כל ביסוס ומדובר ב"מסע דיג של ממש" ואולם ככל שיעלה צורך כזה בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת, הרי שתוגש בקשה מנומקת בהתאם. באשר לתדפיס מידע פלילי של המתלוננת שהוצג לעיוני, לא מצאתי כי יש בו כדי לסייע להגנת המבקשת.

באשר לחומר חקירה הנוגע לתיקים סגורים, עמדתי היתה שונה וזאת שמדובר בתיקים הנוגעים ללב הסכסוך בין המתלוננת למבקשת, לפיכך לא סברתי כי מדובר ב"מסע דיג". גם אם מדובר בתיקים סגורים וגם אם מדובר באירועים קודמים לאירוע מושא כתב האישום הרי שאני סבורה שיש בתיקים אלה רלוונטיות לצורך בירור האשמה ולקו ההגנה של המבקשת. הואיל ומדובר בתיקים שבהם למעשה הן המתלוננת והן המבקשת צדדים בתיק, אינני מוצאת טעם להסתיר חומר זה מעיון ההגנה ולכך, יש להוסיף כי ישנו קשר בין העבירות המיוחסות למבקשת לבין העבירות בתיקים המבוקשים. לפיכך, הועבר חומר חקירה על פי רשימה מפורטת לגבי מסמכים מתוך תיקי החקירה וחומר חקירה זה הועבר למבקשת.

הבקשה מושא החלטה זו

ביום 26.1.20 הוגשה בקשה על ידי המבקשת לקבלת חומר חקירה הנוגע לתיק חקירה חדש שנפתח כנגד המתלוננת ביחס לעבירות כלפי המבקשת. המבקשת ביקשה את כל חומר החקירה שבתיק זה שמספרו : ת"פ 11084-01-20(להלן: "התיק החדש").

בתגובתה טענה המשיבה כי בתיק החדש גובשו ראיות לכאורה כנגד המתלוננת והנאשמת הינה קורבן עבירה בתיק החדש. עם זאת ההליכים בתיק החדש מושא הבקשה טרם הסתיימו ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לקבלת חומר חקירה. כשיסתיימו ההליכים יהיה מקום לבחון מחדש את בקשת המבקשת והיקף חומרי החקירה שברצונה לקבל. כמו כן, טוענת המשיבה כי המבקשת מתוקף היותה קורבן עבירה בתיק החדש ועל פי זכותה בדין יכולה לקבל העתק כתב האישום (ללא רשימת העדים).

בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת בהמשך טענה כי ההליכים הסתיימו ולפיכך, עמדה על בקשתה לקבלת חומר חקירה בהתאם.

בבקשה החדשה טוענת המבקשת כי כנגד המתלוננת הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים באשר לעבירות שביצעה המתלוננת כנגד המבקשת. מוסיפה וטוענת המבקשת כי המתלוננת אף הודתה בעבירות, הורשעה ונגזר דינה לפיכך, בשים לב להחלטות קודמות של בית המשפט יש להעביר לעיון ההגנה את כל חומר החקירה בתיק זה וזאת בטרם יתקיים דיון לשמיעת ראיות המתלוננת בתיק זה.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים לפני, טענה המשיבה כתב האישום הועבר על פי זכותה של המשיבה כנפגעת העבירה וכי על פי החלטת כבוד השופטת ביטון פרלה שדנה בתיק כנגד המתלוננת, הועבר גם פרוטוקול הדיון של הטיעונים לעונש שם העידה המבקשת במסגרת הראיות לעונש. מוסיפה וטוענת המבקשת כי נוכח העובדה שנגזר דינה של המתלוננת הרי שאין עוד כל טעם שלא להעביר את החומר החקירה המבוקש למבקשת. זאת ועוד, טוענת ב"כ המבקשת שהסכסוך הוא בליבת התיק מושא הבקשה והפנתה לעובדות כתב האישום כנגד המתלוננת. ב"כ המבקשת טענה שהמבקשת חוות אלימות מילולית ופיסית כלפיה על ידי המתלוננת, הצקות והשפלות והדברים נתמכים בחומר החקירה שבית המשפט הורה על העברתו. בית המשפט הורה על העברת חומר חקירה בתיקים ישנים וסגורים, לפיכך מקל וחומר הרי שיש להיעתר לבקשה זו באשר היא מהותית להגנת המבקשת. הוסיפה וטענה המבקשת כי לא רק שחומר החקירה דרוש לצורך חקירתה הנגדית של המתלוננת אלא שההגנה טוענת טענת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, חרף העובדה שהוגש כתב אישום כנגד המתלוננת מאוחר יותר.

המשיבה בתשובתה טענה שהמבקשת כקורבן עבירה זכאית לקבל את חומר החקירה שהוגש לה וכי מדובר בתיק שבו הודתה, הורשעה ונגזר דינה של המתלוננת. לפיכך, הרי שאין עוד כל רלוונטיות לחומר החקירה מה גם שמדובר בתיק שנפתח שנה וחתי לאחר התיק שנפתח כנגד המבקשת. הוסיף וטען ב"כ המשיבה כי מניע לעבירות אינו רלוונטי ליסודות העבירה בהן הורשעה המתלוננת.

דיון והכרעה

בטרם אדון בבקשה שלפני, אציין כי המבקשת והמתלוננת מוכרות לבית המשפט מתיקים קודמים שנשמעו בפני מותב זה, לרבות תיקי הטרדה מאיימת שהוגשו הדדית על ידי המבקשת והמתלוננת. כמו כן, מותב זה דן בבקשה להארכת מעצר שהוגשה כנגד המתלוננת בתיק זה, טרם הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד לתום ההליכים כנגדה.

תמצית עובדות כתב האישום החדש כנגד המתלוננת

המתלוננת הודתה והורשעה בעבירות של איומים והחזקת אגרופן או סכין על פי חוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.12.19 בסמוך לשעה 20:20 ועל רקע סכסוך קודם בין המתלוננת בתיק זה והמבקשת, בעת שהבחינה המתלוננת במבקשת בחדר המדרגות התקרבה לעברה כשהיא אוחזת בידה מברד תוך שאמרה: "אני עכשיו דוקרת אותך". או אז הגיע שכן ופנה למתלוננת וביקש ממנה שתחדל ממעשיה תוך שאחז בידה. בהמשך איימה המתלוננת על המבקשת מחלון ביתה : "זו היתה רק אזהרה ראשונה".

גזר דינה של המתלוננת ניתן ביום 23.2.20 במסגרתו נגזר על המתלוננת עונש של שני חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך של 1,000 ₪.

בגזר הדין שניתן על ידי כבוד השופטת ביטון – פרלה נסקרו טיעוני הצדדים ודברי המבקשת כאן במסגרת הראיות לעונש שתיארה את הדברים : "מסכת ייסורים שלטענתה הם מנת חלקה בשל התנהגותה האובססיבית של הנאשמת כלפיה מזה 14 שנים. בקשתה של נפגעת העבירה כי הנאשמת תידון במלוא חומרת הדין וישקלו החשש הכבד שיש לנפגעת העבירה משפחתה מהנאשמת המורחקת ממקום מגוריה בשל אותו החשש".

חומר החקירה בתיק החדש

צודקת המשיבה כי הנאשמת בתיק מושא הבקשה היא נפגעת העבירה ועל פי דין וחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 זכאית לעיין על פי סעיף 9 לחוק "בכתב אישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין, לקבל העתק ממנו" אלא אם חלים בסייגים שבהוראת החוק.

יחד עם זאת, בתיק שבפני, מדובר שמבקשת שהיא גם נאשמת והמתלוננת אמורה להעיד במשפטה בקרוב, דבר המצדיק להיעתר באופן חלקי לבקשה, בשים לב להחלטות קודמות של מותב זה. על מנת לגבש עמדתי קיבלתי לעיוני שוב את כל תיקי החקירה שבהם ניתנו החלטות קודמות וכן את תיק החקירה החדש שבו הורשעה המתלוננת ונגזר דינה.

עיון בחומר החקירה שבכל התיקים מלמד על סכסוך שכנים ארוך ומתמשך בין המבקשת והמתלוננת והראיה היא התלונות ההדדיות שהוגשו האחת כלפי השנייה. היחסים העכורים הנפיצים בין המבקשת והמתלוננת ובנותיהן ידוע ומוכר כעולה מחומר החקירה שבתיק כנגד המבקשת וכן חומר החקירה שהועבר לעיונה במסגרת החלטות קודמות של מותב זה. עיון בחומר החקירה שבתיק מושא בקשה זו מלמד שהקטינה ס.ש.א ציינה בעדותה שהמתלוננת ניקתה פעם את דירתה של המבקשת ו"היה להן ריב" . גם הקטינה ע.נ., בתה של המבקשת אמרה בעדותה שבעבר היה ריב בין המבקשת והמתלוננת וכי קיים סכסוך בינה לבין ביתה של המתלוננת וציינה כי עובר לאירוע מושא התיק נגד המבקשת , קיללו ותקפו האחת את השנייה.

כתב האישום כנגד המבקשת מציין כי קיים סכסוך בין הצדדים והראיות בתיק זה אף לכאורה מבססות את הסכסוך הקיים בין המתלוננת למבקשת ובין בנותיהן. לפיכך, התיק החדש שנפתח כנגד המתלוננת מהווה שרשרת אירועי הסכסוך המתמשך בין הצדדים, גם אם מדובר באירועים מאוחרים לתיק שנפתח כנגד המבקשת. לכך יש להוסיף כי במהלך השנים הוגשו תלונות הדדיות האחת כנגד השנייה. הרקע לאירועים אף קיבלו ביטוי בעדותה של בתה של המתלוננת אשר העידה ביום 6.1.20 שם סיפרה על הסכסוך בין אמה לבין המבקשת במסגרת החקירה הנגדית. לכך יש להוסיף את הדברים שנאמרו על ידי גרושה של המתלוננת כלפי בעלה של המבקשת וקיבלו ביטוי בשולי הפרוטוקול מיום 17.2.20 בעמוד 49.

עיינתי בתיק החקירה ואני סבורה כי אין להיעתר לבקשה במלואה לקבלת כל חומר החקירה הקיים בתיק אלא באופן חלקי כמפורט להלן:

המבקשת היא צד להליך כנפגעת עבירה, לפיכך, לא מצאתי כי קיימת מניעה להעברת הודעות המבקשת בתיק. לפיכך, אני מורה על העברת הודעות המבקשת מיום : 26.12.19, 29.12.20, 3.1.20.

באשר להודעות המתלוננת, הרי שקבעתי בהחלטות קודמות שתוכן הודעות המתלוננת מצויות בליבת הסכסוך בין הצדדים ולפיכך, אין מדובר במסע דיג אלא בחומר חקירה של ממש על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. אוסיף ואציין כי המתלוננת מספרת בפירוט על הרקע לסכסוך לטעמה כעולה מהודעותיה, ואף שאני סבורה שמדובר בפרטים שאינם קשורים לאירוע מושא התיק כנגד המבקשת, הרי שהם מצויים בליבת היחסים העכורים שבין הצדדים. אשר על כן אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ולהעביר לעיון ההגנה את הודעות המתלוננת מיום 27.12.19, 30.12.19 ומיום 5.1.20.

באשר ליתר העדים שבתיק הרי שלא מצאתי כי יש בעדות העדים כדי להועיל להגנת המבקשת והם אינם רלוונטיים לאירוע מושא כתב האישום שהוגש כנגד המבקשת לפיכך אני דוחה את הבקשה בעניין זה.

סיכום

אשר על כן, לאור כל האמור אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי בלבד ומורה על העברת הודעות המתלוננת מיום 27.12.19, 30.12.19 והודעתה מיום 5.1.20.

כמו כן אני מורה על העברת הודעות המבקשת מיום 26.12.19, 29.12.20, 3.1.20.

החלטה זו תיכנס לתוקפה ביום 13.5.20 וזאת על מנת לאפשר למשיבה לשקול את צעדיה. המשיבה תעביר החומר החקירה על פי החלטה זו לעיון ההגנה בתוך 20 יום מהיום.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תש"פ, 10 מאי 2020, בהעדר הצדדים.