לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטנסקי

נציג ציבור (מעסיקים): מר תמיר עין גיל

החלטה

1. לפנינו בקשה מטעם התובעת להפניית שאלות הבהרה לד"ר מרק-אלן לוי, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין (להלן: המומחה).

קודם שנתייחס לבקשה, נפרט את השתלשלות האירועים בהליך, עד כה.

2. עניינה של התביעה הינה להכיר בקשר הסיבתי בין פטירתו של המנוח לבין תנאי עבודתו ככבאי במקצועו.

3. הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בהתבסס על העובדות המוסכמות הבאות:

א. המנוח – אבנר אלימלך, יליד שנת 1957.

ב. המנוח שירת ככבאי מבצעי באיגוד ערים לכיבוי אש בעמק יזרעאל בתחנת נצרת עלית.

ג. בתקופה מיום 1.4.1984 ועד לשנת 1995, המנוח שירת ככבאי מבצעי.

ד. בתקופה משנת 1995 ועד לשנת 2000, המנוח שירת ככבאי מבצעי ובמקביל כחוקר שריפות.

ה. בתקופה משנת 2000 ועד לשנת 2015, המנוח שירת כמפקח מניעת דליקות וחוקר שריפות.

ו. תנאי עבודתו של המנוח בין השנים 1984-2000 היו כדלקמן:

1. המנוח השתתף בשריפות על בסיס יום יומי, הן בשטחים פתוחים והן במקומות סגורים כגון בתים, מפעלים ומשרדים.

2. לצורך כיבוי השריפות השתמש המנוח באבקות כיבוי ובמים, כאשר כמות האבקות והמים השתנתה בהתאם לסוגי השריפות.

3. בתחילת השירות עבד המנוח במשמרות של 8 שעות, 7 ימים בשבוע, כאשר בשנות ה – 90 לערך עבר לעבודה במתכונת של משמרות בנות 24 שעות, כך ש – 48 שעות לאחר המשמרת היו למנוחה וכוננות (כ – 10 משמרות בחודש).

4. לעיתים קרובות הוקפץ המנוח לאירועים בשעות הכוננות (כאשר לא היה במשמרת), זאת בשל כוח האדם המועט שהיה באותן השנים.

5. בשריפות בשטחים פתוחים לא השתמש המנוח בציוד מגן כלל.

6. בשריפות במקומות סגורים השתמש המנוח במנ"פ, לסירוגין, מאחר שהיה מנ"פ ל – 2 כבאים.

7. בין השנים 1995-2000, נוסף על תפקידו ככבאי מבצעי, המנוח שירת כחוקר שריפות.

8. במסגרת תפקיד זה, היה על המנוח לחקור את סיבת השריפה מיד לאחר כיבוי השריפה או כחצי שעה לאחר מכן.

ז. תנאי עבודתו של המנוח בין השנים 2000-2015 היו כדלקמן:

1. במסגרת תפקיד זה המנוח עבד כעובד יום, בין השעות 16:30-8:00.

2. במסגרת תפקיד זה המנוח ביצע ביקורות לנכסים טעוני רישוי מטעם הכבאות כגון עסקים, אירועים ובעיקר מפעלים.

3. בשנים אלה, בימי שישי, המנוח עבד ככונן חוקר שריפות – במסגרת זו יצא המנוח ל – 5 אירועי שריפות בממוצע בחודש.

4. בנוסף, אחת לחודש ביצע המנוח משמרת בת 24 שעות ככבאי מבצעי.

4. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סבל המנוח?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של המנוח עקב עבודתו האמורה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על ליקויו של המנוח?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 4.8.20 כדלקמן:

"1. לאחר קריאה של התיק הרפואי הגעתי למסקנה שמר אלימלך ז"ל סבל משתי בעיות עיקריות.

הראשונה מחלת לב איסכמית... אוטם בשריר הלב ב-1996 ולאחר מכן נתוח מעקפים. ב-2015 בעקבות אוטם נוסף אובחנה הבעיה העיקרית שלהערכתי מהווה את הנושא לדיון, גידול ממאיר של הריאה הימנית מסוג NSCLC ADRNOCARICINOMA, ממנה הוא נפטר.

ברקע סכרת, ועישון כבד מגיל 17.

לסיכום, הליקוי הבריאותי שנדון במקרה זה הינו קיום של גידול ממאיר של הריאה מסוג אדנוקרצינומה.

2. מר אלימלך ז"ל עבד כל החיים ככבאי הן ככבאי מבצעי ולאחר מכן היה שלב של תפקיד מעורב כבאי מבצעי וחוקר שריפות כאשר בשנים האחרונות הוא עבד כחוקר שריפות ומפקח למניעת שריפות.

במהלך עבודתו ככבאי מבצעי הוא נחשף לאינספור מקרים וכמובן "נחשף" לעשן שריפה של החומרים הדליקים השונים שהיו מעורבים בשריפה. לפי העובדות בשטח פתוח לא השתמש בציון מגן אך בשטח סגור התמגנו הכבאים עם מנ"פים ו- מנפ"ל לשניים.

הספרות המקצועית חוקרת כבר הרבה זמן את ההשפעה של החומרים על בריאות הכבאים ויש מחקרים אשר עקבו על תחלואת הכבאים במשך עשרות שנים (2,4).

גם בוצעו מחקרי אוסף (REVIEW META ANALYSIS) (5) על עבודות שבדקו כבאים מ-1966 עד 2007.

המכון לרפואה תעסוקתית של הממלכה המאוחדת (UK) הוציאה ב-2010 חוברת אשר עוסקת בכל הסיכונים התעסוקתיים אצל כבאים בכל הממלכה.

דר GUIDOTTI (2,3) חקר את הכבאים בקנדה והעבודות שלו מצוטטות בכל מחקר העוסק בכבאים.

בכל העבודות שמופיעות בחוות דעת זו, רואים מבחינת מחלות ממאירות (סרטן) שיש עלייה בשיעורי סרטן מסוג, כליות, שלפוחית שתן, לוקמיה, לימפומה, סרטן מיח עצם, סרטן האשכים אך ברוב רובם ככולם אין עלייה של התחלואה בסרטן הריאות בין אוכלוסיית הכבאים לאוכלוסייה הכללית (אין הבדל עם משמעות סטטיסטית) וכאשר יש שינוי בתחלואה זה רק בתת קבוצה של כבאים שלא מעשנים. יש לציין מספר עבודות אשר הראו ירידה בתחלואה מסרטן ריאות אצל הכבאים.

ההסבר מתיישב על מודעות של הכבאים לגבי סיכוני החשיפה ומיגון יעיל בעת סיכון החשיפה.

מאחר ומר אלימלך ז"ל לקה בסרטן ריאה ומאחר והוא היה מעשן כבד, לאור התוצאות של החקר הספרותי לא ניתן לקשור קשר סיבתי תעסוקתי בין מחלתו של מר אלימלך ז"ל, סרטן הריאה, ועבודתו ככבאי במשך עשרות שנים וזאת בסבירות העולה על 50% גם לא ניתן לקשור החמרה במצבו עקב עבודתו בשיעור העולה על 50%.

אציין עוד כי חברת הביטוח PROVIDENCE האמריקאית אשר מבטחת את הכבאים הוציאה סיכום לגבי סיכונים בריאותיים עיקריים אצל כבאים (7) וכמובן סרטן נמצא במקום השני ברשימה אך כגוף אחד של מחלות ממאירות לא כסרטן ריאה.

3. לאור תשובתי לשאלה הקודמת שאלה זו אינה רלוונטית.

4. לאור תשובתי לשאלה 2 שאלה זו אינה רלוונטית".

6. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם התובעת הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"1. האם נכון שבחינה של קש"ס יכולה להיעשות הן ע"י בחינת העיסוק ו/או ע"י בחינת החומרים אליהם נחשף המנוח?

2. האם נכון שקיימים קשיים בביצוע מחקרים בקרב כבאים וזאת עקב בלבלנים אשר משפיעים על התוצאות לרבות אפקט העובד הבריא, בדיקות תקופתיות גיל, כושר גופני וכיוצ"ב אשר עשויים להטות התוצאות לרעת הכבאים?

3. כעולה מהתשתית העובדתית המנוח השתתף על בסיס יומיומי בשריפות, כאשר תשומת ליבך אף להעדר מיגון כעולה מהתשתית העובדתית סעיפים 5-6, האם תוצר חשיפה משמעותי אליו נחשף המנוח הינו פיח?

4. הנך מופנה למחקר 1- soot as found in - occupations vol 100f

chemical agents and related Occupational exposure of chimney sweeps"

האם וכיצד יש במחקר זה כדי לסייע לבחינת הקש"ס בין עבודתו של המנוח למחלתו?

5. כעולה מהתשתית העובדתית המנוח השתתף על בסיס יומי בשריפות, כאש תשומת ליבך אף להעדר מיגון כעולה מהתשתית העובדתית סעיפים 5-6, האם נכון שהמנוח ככבאי נחשף באופן משמעותי לזיהום אוויר/פיזור חלקיקים בעבודתו?

6. הנך מופנה ל-109 vol ב- IARC העוסק בזיהום אוויר/גזי פליטת דיזל. האם וכיצד יש במחקר זה כדי לסייע לבחינת הקש"ס בין עבודתו של המנוח למחלתו?

7. האם נכון כי כבאים (בהם המנוח) נחשפו לאסבסט במסגרת שריפות (שריפות במבני תעשייה, במחסנים ועוד)? אם כן- האם נכון שיש קשר סיבתי מובהר בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת סרטן הריאה?

8. האם קיימים חומרים נוספים אליהם נחשפים כבאים שקשורים סיבתית לסרטן הריאות כמו מתכות כבדות/צבעים וכיוצ"ב?

9. כיצד יש להביא בחשבון כי המנוח לא השתמש באמצעי מיגון בשריפות בשטחים פתוחים ולסירוגין במקומות סגורים כעולה מהתשתית העובדתית (סעיפים 5-6)? האם במחקרים בהם דנת היה שימוש קפדני יותר באמצעי מיגון אל מול השימוש החלקי שעשה המנוח?

10. האם קביעתך כי אין קשר סיבתי בין עבודת הכבאי לסרטן ריאות היא תלויה בנסיבות או שרלוונטיות לכל כבאי?

11. הנך מופנה לתוספת השנייה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (מצ"ב), האם מחלתו של המנוח על רקע חשיפותיו יכולה להיחשב מחלת מקצוע?

12. בחוו"ד הפנית לחברות ביטוח אל מול נהלים של חברה פרטית האם נכון שחקיקה של מדינות שונות בעולם מסדירה מתן פיצויים לכאבים אשר חלו בסרטן הריאות? הנך מופנה למסמך של ה- IAFF המפרט את החקיקה כאמור (בשים לב למדינות קנזאס, מיסצוסיס, צפון דקוטה ועוד)".

7. הנתבע הגיב לבקשה, כדלקמן:

אשר לשאלה מספר 1, הנתבע התנגד לשאלה וטען כי:

"המומחה נדרש לחוות דעתו על יסוד העובדות בפניו וכך עשה. המומחה התייחס לעבודתו של המנוח ככבאי ולחומרים אליהם נחשף. המומחה ציין במפורש כי המנוח נחשף לעשן שריפה של החומרים הדליקים השונים שהיו מעורבים בשריפה. לפיכך אין בשאלה המבוקשת כדי להבהיר את חוות הדעת".

אשר לשאלה מספר 2, הנתבע התנגד לשאלה וטען כי:

"הנתבע יטען כי מדובר בשאלה תיאורטית שאין בה כדי לקדם את בירור המחלוקת בתיק. מה עוד שהמומחה פירט בחוות דעתו את הספרות המקצועית והמחקרים שנערכו לרבות משך המחקרים וסוג המחקרים".

אשר לשאלות מספר 3-8, הנתבע התנגד לשאלות וטען כי:

"כאמור המומחה ציין במפורש כי המנוח נחשף לעשן שריפה של החומרים הדליקים השונים שהיו מעורבים בשריפה. המומחה היה ער לכך שהמנוח נחשף לסוגים שונים של חומרים וקבע בהתייחס לכולם כי מבחינה רפואית לא קיים קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים השונים לבין מחלת סרטן הריאה בה לקה המנוח. המומחה התייחס במפורש גם לעובדות שנקבעו בכל הנוגע לשימוש באמצעי מיגון.

מבלי לפגוע באמור הנתבע יציין עוד כי התובעת כלל אינה מתייחסת בשאלותיה להיקף החשיפה הנדרש לצורך קביעת קשר סיבתי".

הנתבע הסכים להפניית השאלות מספר 9.

אשר לשאלה מספר 10, הנתבע התנגד לשאלה וטען כי:

"המומחה התייחס בחוות דעתו לתנאי עבודתו של המנוח תוך שפירט את העובדות שעמדו בפניו".

אשר לשאלה מספר 11, הנתבע התנגד לשאלה וטען כי:

"ככל שהתובעת מבקשת להפנות למומחה שאלות בכל הנוגע למחלת מקצוע הרי שעליה להפנות תחיל לפריט הרלוונטי והנתבע שומר על זכותו להשלים תגובתו בהתאם לאחר מכן.

מנספחי הבקשה ניתן להניח כי לטענת התובעת מחלת המקצוע הרלוונטית היא סרטן ריאה (תוספת שניה, חלק ב', פריט 22)- זאת מכיוון שזו סומנה בעיגול. הנתבע מתנגד להפניית שאלה ביחס למחלת מקצוע זו שכן כלל לא נקבע כי המנוח עבד בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט. מה עוד שנדרשת עבודה בתנאים אלה במשך 10 לפחות שנים לפני אבחון המחלה ואילו החל משנת 2000 עיקר עיסוקו של המנוח היה ביצוע ביקורות לנכסים טעוני רישוי ולא כיבוי שריפות כמפורט בעובדות המוסכמות".

אשר לשאלה מספר 12, הנתבע הסכים לבקשה, וזאת לטענתו "בכפוף לכך שהתובעת תמציא את המסמך של ה-IAFF המצוין בשאלה. הנתבע לא איתר מסמך זה בנספחי הבקשה".

דיון והכרעה:

8. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

9. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאנו לנכון לקבל את הבקשה בחלקה, כפי שיוסבר להלן.

אשר לשאלות מספר 1, 2, 3 ו – 5, הסוגיות שבשאלות קיבלו מענה ברור בחוות הדעת, שבה התייחס המומחה לתנאי עבודתו של המנוח, ובתוך כך עמד המומחה על החומרים הדליקים שהיו מעורבים בשריפות, ואשר אליהם נחשף המנוח במהלך ביצוע עבודתו:

"מר אלימלך ז"ל עבד כל החיים ככבאי הן ככבאי מבצעי ולאחר מכן היה שלב של תפקיד מעורב כבאי מבצעי וחוקר שריפות כאשר בשנים האחרונות הוא עבד כחוקר שריפות ומפקח למניעת שריפות.

במהלך עבודתו ככבאי מבצעי הוא נחשף לאינספור מקרים וכמובן "נחשף" לעשן שריפה של החומרים הדליקים השונים שהיו מעורבים בשריפה. לפי העובדות בשטח פתוח לא השתמש בציון מגן אך בשטח סגור התמגנו הכבאים עם מנ"פים ו- מנפ"ל לשניים".

אשר לשאלות מספר 4 ו- 6, מדובר בשאלות הקשורות למחקרים שיתכן כי רלוונטיים לסוגייה מושא המחלוקת, ולפיכך יש מקום להפנייתן למומחה.

אשר לשאלה מספר 7 ו – 8, מדובר בשאלות המניחות עובדות שאינן מהוות חלק מן התשתית העובדתית שהוכחה, ולפיכך אינן מותרות, מה גם שהמומחה התייחס כאמור ל"חומרים הדליקים השונים שהיו מעורבים בשריפה".

אשר לשאלה מספר 9, בהעדר התנגדות, תותר השאלה.

אשר לשאלה מספר 10, המומחה התייחס בחוות דעתו לנסיבות הספציפיות ולתנאי העבודה כפי שהוגדרו בעובדות המוסכמות בהליך זה, כך שמדובר בשאלה שאינה באה להבהיר את חוות הדעת.

אשר לשאלה מספר 11, אין מקום להתיר את השאלה. מחלת המקצוע המסומנת בעיגול אינה רלוונטית לענייננו, לנוכח אי עמידת המנוח בתנאים הנדרשים, זאת אף לאחר שמיעת עדויות וכמפורט בהחלטה נפרדת שניתנה בין היתר בעניין זה. לפיכך, ובהעדר טענה קונקרטית למחלת מקצוע רלוונטית אחרת, אשר העובדות המהוות תנאי לה, מעוגנות בעובדות המוסכמות, אין מקום להתיר את השאלה.

אשר לשאלה מספר 12, בהעדר התנגדות הנתבע ובכפוף להמצאת המסמך המוזכר בה, לתיק בית הדין, בתוך 7 ימים מהיום, יתיר בית הדין את השאלה.

10. למעקב המזכירות בעוד 7 ימים מהיום.

לאחר מכן תועברנה שאלות ההבהרה למומחה בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ט בחשון תשפ"ג (23 בנובמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.