בבעלות החייב מגרש בשטח של 494 מ"ר בנתיבות (להלן – המגרש).

ביום 26.11.18 נערך הסכם למכירת המגרש למשיב. לפי הסכם המכר, התחייב המשיב לשלם לחייב סך של 630,000 ₪ תמורת הזכויות במגרש.

המשיב שילם לחייב את הסכום הקבוע בהסכם המכר, אולם הזכויות במגרש לא הועברו על שמו של המשיב בשל עיקולים שהוטלו על זכויות החייב במגרש על ידי מספר נושים של החייב.

ביום 4.4.19 פנה החייב להליכי פשיטת רגל וביום 14.5.19 ניתן צו לכינוס נכסי החייב.

המשיב ביקש להורות על ביטול העיקולים שהוטלו על זכויות החייב במגרש על מנת לאפשר העברת הזכויות על שמו בהתאם להסכם המכר.

מנגד, המנהלת המיוחדת לנכסי החייב בהליך פשיטת הרגל, עתרה לביטול הסכם המכר בטענה כי מדובר בהענקה בטלה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. לעמדת המנהלת המיוחדת, בה תמכו הנושים שהטילו את העיקולים על זכויות החייב עוד קודם למתן צו הכינוס, עסקת המכר בין החייב למשיב נעשתה תוך פגיעה במצבת נכסי החייב ודינה להתבטל.

לטענת המנהלת המיוחדת, החייב היה חדל פירעון עוד קודם למועד הגשת בקשתו למתן צו כינוס ובקשר לכך הפנתה לבקשת החייב להסדר נושים שהוגשה ביום 23.1.19. מכל מקום, מדובר בהעברת זכויות שנעשתה בתקופה של שנתיים קודם למועד מתן צו הכינוס. לפיכך, יש לבדוק האם המשיב עומד בתנאים הקבועים בסעיף 96(ג)(2) לפקודה בדבר תשלום תמורה בת-ערך וקיומו של תום לב.

לעמדת המנהלת המיוחדת, שני תנאים אלו אינם מתקיימים. בפרט, הצביעה המנהלת המיוחדת על כך שמדובר במגרש ששוויו גבוה באופן משמעותי מסכום התמורה בהסכם המכר. בקשר לכך טענה המנהלת המיוחדת כי שווי המגרש אינו נופל מסך של 800,000 ₪.

המנהלת המיוחדת הציעה, כי המגרש יועמד למכירה ואם לא תוגש הצעה הגבוהה מהסך ששולם על ידי המשיב, סך של 630,000 ₪, יעמוד ההסכם על כנו, אולם אם תוגש הצעה גבוהה יותר, יהיה על המשיב להשלים את הסך המתאים לשוויו של הנכס. לחלופין, הציעה למנות שמאי לקביעת שוויו של המגרש.

החייב בתחילה טען כי המגרש נמכר בתום לב ובתמורה מלאה אולם בהמשך קיבל את עמדת המנהלת המיוחדת והותיר ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

המשיב לבקשה לביטול הענקה טען בתגובה לבקשה, כי קניית המגרש נעשתה בתום לב ובתמורה מלאה. המשיב טען כי פעל בהתאם לחוק, בתום לב ובתנאי שוק רגילים. המשיב שילם את מלוא התמורה וחרף זאת הוא מנוע מלהתחיל בבניית דירתו על המגרש. בנוסף, נשא המשיב בהוצאות הכרוכות בעסקת המכר, כגון בתשלום מס הרכישה. לטענת המשיב, מכירת המגרש לא פגעה בנושי החייב, שכן החייב עשה שימוש בתמורה ששולמה לתשלום חלק מחובותיו לנושים.

בהחלטה מיום 10.10.19 נקבע:

"נוכח לוח הזמנים, העברת הנכס נופלת לגדר סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

ניתן יהיה לאשר העברת הזכויות רק אם בית המשפט ישתכנע כי זו נעשתה בתום לב ובתמורה בת ערך. אם לא כך, הסכם המכר יבוטל ותבוצע השבה.

קיימת מחלוקת של ממש לגבי שווי הנכס ולפיכך לגבי השאלה האם התמורה היתה מלאה ותואמת את שווי הנכס. בשים לב ללוח הזמנים הרי שגם שאלת תום הלב יכולה להתעורר, אולם מוקד הדיון מצוי כעת בשאלת שווי הנכס.

הצעות המנהלת המיוחדת לבירור המחלוקת נראות כהוגנות ויעילות.

מוצע כי ב"כ החייב יבוא בדברים ישירות מול המנהלת המיוחדת לגיבוש מתווה, לפי אחת האפשרויות שהוצגו."

משלא גובשה הסכמה בין הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי שמאי למתן חוות דעת לגבי שווי המגרש. בהמשך, הוגשה חוות דעתו של השמאי, אשר העריך את שווי המגרש בסך של 800,000 ₪.

בדיון שנערך ביום 3.8.20 העלו הצדדים את טענותיהם ונערך ניסיון לגבש הסכמה לגבי הסך אותו יוסיף המשיב לקופת הכינוס לצורך אישור המכר. בהקשר זה טען ב"כ המשיב, כי בביצוע מכר של המגרש תהיינה הוצאות ולפיכך קופת הכינוס לא תקבל את מלוא הפער הקיים בין שווי המגרש ובין הסך ששולם על ידי המשיב, אשר יוחזר לו במידה והעסקה תבוטל. מנגד, טענה המנהלת המיוחדת כי אף אם הפער בין שווי המגרש ובין התמורה ששולמה עומד על סך של 170,000 ₪, ניתן יהיה לגבש הסכמה בסך שלא יפחת מ- 140,000 ₪ ואילו לעמדת ב"כ הכונ"ר ראוי לדרוש מהמשיב השלמה בסך של 150,000 ₪.

לאחר הדיון הודיע המשיב, כי הוא מעמיד את הצעתו לתוספת תשלום לצורך אישור הסכם המכר, על סך של 125,000 ₪. המנהלת המיוחדת עמדה על כך שהסך האמור אינו תואם את הנתונים. בהקשר זה הציגה המנהלת המיוחדת הצעות קונקרטיות של מציעים לרכישת המגרש, ובכלל זאת הצעה בכתב לתשלום סך של 835,000 ₪ באופן מידי. על כן עולה כי לא גובשה הסכמה ויש להכריע בבקשה לביטול הענקה.

נוכח לוח הזמנים, ניתן יהיה לקבוע כי יש תוקף לעסקת המכר במידה והמשיב רכש המגרש בתום לב ובתמורה מלאה. במקרה זה, הנתונים מלמדים באופן ברור כי התמורה לפי הסכם המכר אינה נכנסת לגדר תמורה בת ערך, וזאת נוכח הפער המשמעותי בין סך התמורה ובין שווי המגרש. התשלום ששולם על ידי המשיב לחייב, ברכישת המגרש, בעת שהחייב היה חדל פירעון, היה נמוך ולא שיקף את ערכו האמיתי של המגרש.

התנאים של תשלום תמורה מלאה ותום לב הם תנאים מצטברים. במצב דברים זה, יש לקבל בקשת המנהלת המיוחדת לביטול הענקה, שכן לא מדובר בהענקה שבוצעה בתמורה בת ערך. לפיכך גם אין מקום או צורך לקבוע בעניין תום לבו של המשיב בביצוע עסקת המכר. עם זאת, ראוי להעיר כי מדובר בעסקה שנערכה בלוח זמנים קצר וכי נטען ששולמו במסגרתה תשלומים בסכומים של עשרות אלפי שקלים במזומן לידי החייב.

לפיכך, יש לקבל בקשת המנהלת המיוחדת ולהורות על ביטול הסכם המכר שנערך בין החייב למשיב למכירת המגרש.

המשיב יהיה זכאי להשבה של הכספים ששילם בתמורה לרכישת המגרש, מתוך תמורת המגרש בעת שיימכר בהליך המתאים.

המשיב ישלם לקופת הכינוס סך של 10,000 ₪ בגין הדיון בבקשה. הסך האמור יופחת מתוך סך ההשבה שיועבר למשיב בעת מכירת המגרש.

עם זאת, ככל שהמשיב ישלם לקופת הכינוס סך של 140,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום, אזי ניתן יהיה לאשר את הסכם המכר, תחת ביטולו. הסך האמור אומנם אינו תואם את מלוא ההפרש בין הסך ששולם על ידי המשיב ובין שווי המגרש, אך יש בו לשקף הערכה של התועלת שתצמח לקופת הכינוס בעת מכירת המגרש ולאחר השבת הסכום ששולם על ידי המשיב.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.