1. לפניי בקשת נתבע 3 כי מותב זה יפסול את עצמו מלדון בתיק. לטענתו, בית המשפט גיבש עמדה בתיק והוא עוין אותו ואת בא כוחו.
2. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם בית המשפט גילה אורך רוח וגמישות כלפי נתבע 3. לנתבע 3 ניתנו מספר הזדמנויות להתייצב לישיבות ההוכחות. בקשת התובעים להוציא נגד נתבע 3 צו הבאה לא התקבלה, וכך גם נדחתה בקשתם לתת נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות.

התובעים מדגישים כי קבלת הבקשה משמעה שמיעת התיק מתחילתו, וגרימת הוצאות רבות לתובעים.

נתבעים 1, 4 ו- 6 לא נקטו עמדה.

1. אקדים ואומר שהמותב לא גיבש עמדה בתיק, ואינו עוין את נתבע 3 ואת בא כוחו. ניהול התיק נעשה מתוך רצון וכוונה לברר את העובדות שבמחלוקת ולהכריע בתיק תוך זמן סביר.
2. מדובר בתביעת נזיקין שהגישו תובע 1 והמוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונה שאירעה ביום 26.6.14, שבה נפגע תובע 1 שעה שעבד בביתו של נתבע 1 בעבודות חשמל.
3. התביעה המקורית הוגשה בת"א 8022-07-15 והופסקה לבקשת התובעים ביום 7.5.19, בשל רצונם לצרף את המדינה כנתבעת נוספת.

ביום 16.5.19 הגיש תובע 1 תביעה זו. המוסד לביטוח לאומי הגיש את תביעתו ביום 18.12.19. הדיון בשני התיקים אוחד.

1. התביעות הוגשו נגד שישה נתבעים. בתיקים המאוחדים התקיימו עד היום 9 ישיבות הוכחות בתאריכים: 27.6.21, 29.6.21, 5.7.21, 15.7.21, 5.12.21, 9.12.21, 19.12.21, 26.12.21 ו- 30.12.21. הפרוטוקול אוחז מעל 1,000 עמודים.
2. אתייחס להלן לטענותיו של נתבע 3.
3. לטענת נתבע 3, בית המשפט גיבש עמדה בתיק, ובתום החקירה של המהנדס שריף הינדי המליץ לתובעים לחזור בהם מהתביעה נגד נתבעים 2 ו- 5.

נתבעים 2 ו- 5 טענו לאורך כל ההליך כי אינם קשורים לתיק, וכי לתובעים אין עילה נגדם.

ביום 5.12.21 נשמעה עדותו של המהנדס שריף הינדי. בסיומה, ולאור העדויות שנשמעו עד לאותו שלב, לרבות עדויות של מומחים, שאל בית המשפט את התובעים האם הם עומדים על ניהול התביעה נגד נתבעים 2 ו - 5. התובעים הודיעו שהם עומדים על ניהול התביעה נגד נתבעים אלה, ולאחר מכן התקיימו שני דיוני הוכחות נוספים בתאריכים 9.12.21 ו- 19.12.21.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 26.12.21 הודיעו ב"כ התובעים שהם הגיעו להסדר עם נתבעים 2 ו- 5, שלפיו התביעה נגד נתבעים אלה תידחה. ב"כ נתבעת 4 (הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ששלחה הודעה לצדדי ג נגד נתבעים אלה) הודיע שהוא הגיע עם נתבעים אלה להסכמה שלפיה גם ההודעה לצדדים השלישיים תידחה (הפרוטוקול הוקלט וטרם תומלל, ולכן לא נמצא בתיק).

נתבעת 6 הודיעה שאין לה התנגדות לדחיית התביעה נגד נתבעים אלה.

נתבעים 1 ו- 3 ביקשו שהות על מנת להודיע את עמדתם ולאחר יומיים הודיעו שהם מסכימים לדחיית התביעה וההודעה לצדדים השלישיים.

החבות של נתבע 3 לא נגזרת מחבותם של נתבעים 2 ו- 5, ובעמדה שהבעתי לגבי התביעה נגד נתבעים 2 ו- 5 לא היה כדי להביע עמדה לגבי התביעה נגד נתבע 3. בסופו של יום התובעים ביקשו את דחיית התביעה נגד נתבעים אלה, והיא נדחתה ללא התנגדות יתר הנתבעים.

1. נתבע 3 טוען כי בית המשפט דחה בקשה לדחיית מועד דיון כשבא כוחו היה בבידוד.

ביום 7.3.21 הגיש ב"כ נתבע 3 בקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 17.3.21 מהטעם שקיבל הודעה על כניסה לבידוד מיום 4.3.21 ועד ליום 18.3.21. הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות ולא כללה את עמדת יתר הצדדים, ומטעמים אלה היא נדחתה (החלטה מיום 7.3.21).

ב"כ נתבע 3 לא הגיש בקשה נוספת לדחיית הדיון.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 17.3.21 הודיע ב"כ נתבע 1 כי ב"כ נתבע 3 ביקש ממנו למסור שהוא נמצא בבידוד, ושהוא אינו מתנגד לקביעת התיק להוכחות. כל שנעשה בדיון הוא קביעת מועדים להוכחות.

1. לטענת נתבע 3 חרף מצבו הרפואי בית המשפט מתח עליו ביקורת וצייר אותו כמתחמק מהתייצבות לדיון.

לקראת סוף הדיון שהתקיים ביום 5.12.21 ביקש ב"כ התובעים שלא להתחיל את החקירה של נתבע 3 באותו יום, ולקיימה ביום 9.12.21. לשאלת בית המשפט האם מישהו מתנגד לבקשה השיב ב"כ נתבע 3: "אני אתנגד אבל בסופו של דבר ההתנגדות תדחה", והוסיף ללא נימוק שביום 9.12.21 נתבע 3 לא יוכל להתייצב.

משלא נתן ב"כ נתבע 3 הסבר לכך שנתבע 3 לא יוכל להתייצב לדיון, ועל מנת לאפשר את קיום ישיבות ההוכחות שנקבעו בתיק, שאלתי את נתבע 3, שהיה נוכח באולם, מדוע לא יוכל להתייצב, והוא השיב שקבועה לו בדיקה של נוירולוג בשעה 11:00 (עמ' 175 לפרוטוקול).

לאור תשובת נתבע 3 נקבע כי חקירתו תיערך ביום 9.12.21 בשעה 13:00.

נתבע 3 לא התייצב לדיון שנקבע ליום 9.12.21. בא כוחו הודיע שהוא לא יכול להתייצב מאחר שמזה חודש וחצי הוא סובל מבעיות קשות בראש, וגם כשהוא היה באולם היה לו קשה. באותו יום נעשו לו בדיקות, והוא אמור להישאר בבית החולים (עמ' 754 לפרוטוקול).

בתום הדיון שהתקיים ביום 9.12.21 קבעתי כי העדות של נתבע 3 תישמע ביום 19.12.21.

ביום 16.12.21 הגיש ב"כ נתבע 3 הודעה דחופה לפיה ביום 15.12.21 היה הנתבע מעורב בתאונת דרכים קשה, שבעקבותיה הוא הובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה. נתבע 3 מאושפז ואין צפי שהוא ישוחרר בקרוב.

לבקשה צורף אישור שהייה בבית החולים שבו נכתב שהאבחנה היא "לחץ בחזה".

ביום 16.12.21 הוריתי בהחלטה כי ב"כ נתבע 3 יברר את עמדת התובעים ביחס להודעתו וכן יבהיר מה הוא מבקש. בהחלטה הערתי כי מהמסמך שצורף לא עולה שנתבע 3 עבר תאונת דרכים ולא ברור האם הוא מאושפז.

ביום 16.12.21 הבהיר ב"כ נתבע 3 שהוא מבקש לדחות את שמיעת עדותו של נתבע 3 עד שמצבו הרפואי יאפשר זאת.

בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 19.12.21 נקבע כי נתבע 3 יעיד בדיון הקבוע ליום 26.12.21.

ביום 24.12.21 הודיע ב"כ נתבע 3 כי נתבע 3 שוחרר מבית החולים ביום 22.12.21 בשעות הערב. בתאריכים 22.12.21 ו- 23.12.21 הוא לא שהה במשרד, ולא ידוע לו האם מצבו של נתבע 3 יאפשר לו להתייצב לדיון הקבוע ליום 26.12.21.

ביום 26.12.21 הגיש ב"כ נתבע 3 הודעה דחופה ובקשה לדחיית מועד שמיעת עדותו של נתבע 3. בבקשה נטען כי נתבע 3 לא יוכל להופיע לדיונים הקבועים בתאריכים 26.12.21 ו- 30.12.21. לבקשה צורפו סיכום אשפוז ואישור מחלה של רופא המשפחה מיום 15.12.21 עד ליום 31.12.21.

מסיכום האשפוז ואישורי המחלה לא ניתן להבין ממה סובל נתבע 3 ומדוע הוא לא יכול להתייצב לדיונים.

בתום הדיון שהתקיים ביום 26.12.21 הוריתי שנתבע 3 יגיש תעודת רופא, כולל הצהרת רופא לפי פקודת הראיות, אשר תתמוך בטענתו, אם הוא טוען שאינו יכול להתייצב לדיון הבא. הוספתי כי אישור מחלה של רופא קופת חולים אינו מהווה ראייה לכך שנתבע 3 אינו יכול להתייצב למתן עדות.

ביום 29.12.21 הגיש נתבע 3 הודעה דחופה ובהולה. בהודעה נכתב כי עניין שברפואה מוכח בתיעוד רפואי אשר הוציא מוסד רפואי מורשה, וכזה הוא התיעוד שצורף. להודעה צורף תצהירו של נתבע 3 כי מתחילת חודש דצמבר הוא אינו מרגיש טוב ובעקבות מצבו הקשה הוא אושפז בבית החולים. מאז שהוא שוחרר הוא נפל מספר פעמים ואף נפגע ברגליו, והוא מרגיש חולשה כללית, ולא מסוגל לצאת לבד.

בתצהיר אין אזכור לתאונת דרכים שעבר נתבע 3, ולא ברור ממה הוא סובל. נתבע 3 לא הגיש תעודת רופא בהתאם להחלטה מיום 26.12.21, וגם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 30.12.21.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 30.12.21 ביקשו ב"כ התובעים שיינתן נגד נתבע 3 פסק דין בהיעדר התייצבות. לאור הצהרת ב"כ נתבע 3 שנתבע 3 יתייצב לדיון שייקבע לעוד שבועיים, נקבע מועד נוסף לחקירתו ליום 11.1.22.

1. אי התייצבות נתבע 3 לדיונים מעכבת את סיום התיק, ומשבשת את ניהול הדיון.

מכל המתואר לעיל עולה כי בית המשפט נהג באורך רוח עם נתבע 3, ואף נתן לו הזדמנות נוספת להתייצב לדיון על אף מחדליו, וחרף בקשות התובעים.

1. במהלך הדיון שהתקיים ביום 30.12.21 נחקרה אשתו של התובע על תצהיר העדות הראשית שנתנה.

לאחר שעתיים של חקירה נגדית שנערכה על ידי ב"כ נתבעת 4 וב"כ נתבע 1 ביקש ב"כ נתבע 3 להורות על הוצאת התצהיר מהתיק. לטענתו, אימות החתימה של העדה נעשה בעמוד נפרד והדבר תומך בכך שהעדה לא חתמה לפני עורך הדין על התצהיר. עוד טען כי אישור החתימה בדף נפרד נוגד את הוראת סעיף 15 לפקודת הראיות.

לאחר בחינת סעיף 15 לפקודת הראיות ולאור השלב שבו העלה ב"כ נתבע 3 את הבקשה, הצעתי לו שלא לעמוד עליה. ב"כ נתבע 3 עמד על הבקשה, ולפיכך ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה, ונתבע 3 חויב בהוצאות בסך 1,500 ₪ לטובת תובע 1.

חיוב נתבע 3 בהוצאות נעשה בהתאם לתקנות. טענת נתבע 3 כי הדבר נעשה מתוך עוינות אליו חסרת בסיס.

1. נתבע 3 מלין על כך שבית משפט קצב את משך החקירות שלו. הצדדים הזמינו עדים רבים והגישו חוות דעת של מומחים. על מנת לייעל את הדיונים ולאפשר את שמיעת כל העדים שהוזמנו למועד מסוים, לעיתים קצבתי את משך החקירות הנגדיות של העדים, לרבות החקירות הנגדיות של ב"כ נתבע 3. לא ברורה טרוניית הנתבע גם בעניין זה.
2. אני דוחה, אפוא, את בקשת נתבע 3 כי אפסול את עצמי מלדון בתיק.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ב, 02 ינואר 2022, בהיעדר הצדדים.